זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת מקץ | 27.12.24

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

ירושלים : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:23
אשדוד : כניסת שבת: 16:23 יציאת שבת: 17:26
טבריה : כניסת שבת: 16:09 יציאת שבת: 17:20
תל אביב : כניסת שבת: 16:22 יציאת שבת: 17:25
אשקלון : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:26
חדרה : כניסת שבת: 16:12 יציאת שבת: 17:23
חיפה : כניסת שבת: 16:11 יציאת שבת: 17:22
רחובות : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:25
נהריה : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:21
באר שבע : כניסת שבת: 16:26 יציאת שבת: 17:26
אילת : כניסת שבת: 16:19 יציאת שבת: 17:29
פתח תקווה : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:24
נתניה : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
מודיעין : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
עפולה : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:21
ראשון לציון : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:25
בני ברק : כניסת שבת: 16:21 יציאת שבת: 17:24
חולון : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:25
לוד : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
מודיעין עילית : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
רעננה : כניסת שבת: 16:23 יציאת שבת: 17:24
בית שמש : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:25
רמלה : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:24
ראש העין : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
קרית גת : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:26
עכו : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:22
כרמיאל : כניסת שבת: 16:09 יציאת שבת: 17:21
נתיבות : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:27
מעלה אדומים : כניסת שבת: 16:12 יציאת שבת: 17:23
דימונה : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:25
אופקים : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:27
שדרות : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:26
גבעת שמואל : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
ערד : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:24
קריית שמונה : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:19
בית שאן : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:21
רמת גן : כניסת שבת: 16:21 יציאת שבת: 17:24
יבנה : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:25
בת ים : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:25
כפר סבא : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24
צפת : כניסת שבת: 16:09 יציאת שבת: 17:20
הרצליה : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:24

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 16:17 יציאת שבת: 17:22
ברצלונה : כניסת שבת: 17:10 יציאת שבת: 18:16
בודפשט : כניסת שבת: 15:41 יציאת שבת: 16:52
פריז : כניסת שבת: 16:42 יציאת שבת: 17:55
אמסטרדם : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:34
בנגקוק : כניסת שבת: 17:40 יציאת שבת: 18:34
לונדון : כניסת שבת: 15:39 יציאת שבת: 16:57
פראג : כניסת שבת: 15:48 יציאת שבת: 17:03
אומן : כניסת שבת: 15:51 יציאת שבת: 17:04

כניסת שבת, יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 27.12.2024 - מעריב - פרשת וישב

מניין בני ישראל

פרשת וישב הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

"וישב יעקב" אומרים חז"ל: "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אמר הקב"ה : לא דיים לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה?!"

נשאלה השאלה למה באמת לא יהנו הצדיקים משני העולמות וזו שאלה עתיקת יומין בסוגיית ה"צדיק ורע לו". תשובות רבות נאמרו על קושיה זו ואמסור אחת מהן ששמעתיה לפני שנים רבות מפי הרב רפאל כדיר צבן זצ"ל, רב העיר נתיבות. מסופר על מעשה שהובא בפני ה"אבן עזרא" (רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא, מגדולי פרשני התורה והפילוסופיה היהודית בימי הביניים.)

שני אנשים היו מהלכים בדרך. לאחד היו שתי חלות ולשני שלש חלות. הצטרף אליהם אורח שלא היתה לו אף חלה. כעבור כמה שעות ישבו לנוח ולאכול. חילקו ביניהם את חמשת החלות שווה בשווה, אכלו ושבעו. לאחר מכן נפרד האורח לשלום ומסר להם מטבע של חמישה דינרים בתור תשלום על חלקו בחלות שהואילו לכבדו בהן.

בעל שתי החלות טען שיש לחלק את התשלום באופן שווה בין שניהם שהרי כולם אכלו בשווה והאורח אכל גם מהחלות שלו ואכל בשווה משניהם ואילו בעל שלושת החלות טען שמגיעים לו שלושה דינרים שכן שלושה חלקים מהלחם היו שלו ואילו חבירו תרם רק שני חלקים. על כן מגיע לו רק שני דינרים.

בהגיעם העירה פנו לשופט המקומי שיכריע בדינם. שקל השופט והכריע כי בעל שלושת החלות יקבל ארבעה דינרים ואילו בעל שתי החלות יקבל רק דינר אחד!

פסק הדין עורר סערה. הרי גם התובע שדרש שלושה דינרים לא חשב שיקבל ארבעה ובעל הדין השני היה נסער.

החליטו להכנס לבעל ה "אבן עזרא". בעל שתי החלות התמרמר: "הלא אפילו חברי לא תבע אלא שלושה דינרים ואיזה דין מעוות פסק השופט ?!".

השיב האבן עזרא בגערה: "פתי שכמוך! השופט צדק! הלא כולכם אכלתם בשווה מן החלות, הלא כן? נכון!" ענה האיש. "אם כן שלושתכם אכלתם כל אחד שליש מסך כל הלחמים". "אכן כן" אישר האיש.

"אם כן", אמר הרב, "היו לכם חמש חלות אותן פרסתם לשלושה חלקים כל אחת והיו לכם איפא 15 פרוסות וכל אחד מכם אכל 5 פרוסות. ובכן בעל שלושת החלות חילק את חלותיו לתשע פרוסות ( 3*3) אכל חמש מהן ונתן את ארבע הנותרות לאורח ולכן מגיעים לו 4 דינרים ואילו בעל שני החלות שחילק אותן לשישה פרוסות אכל חמש מהן ונתן לאורח את הפרוסה הנותרה ועל כן מגיע לו דינר אחד בלבד".

וכך סיים הרב את דבריו: "הלא חשבון כה פשוט אינכם מסוגלים להבין ומבקשים אתם להבין את החשבונות של הקב"ה וכיצד הוא מנהל את עולמו?"

לכן, אמר הרב רפאל צבן, אנו בני אנוש קצרי הבנה ולכן אנו באים בשאלות לבורא עולם שאינו נוהג כביכול במידת הצדק ולמה יש צדיק ורע לו אלא עלינו להאמין כי ה' הוא הצדיק ולקבל את הנהגתו גם אם אין בכוחנו להבינה.

וזהו פתרונו של המדרש שבראש דברינו.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

השבוע בחרתי לייחד את המדור להכנת עוגיות שוקולד צ'יפס: עוגיות עגולות, מנומשות, פריכות ונימוחות, שאהובות על קטנים ובוגרים כאחד. הן אינן מסובכות להכנה, וכיף להכין אותן עם הילדים במיוחד בחורף - לכתבה המלאה.

שבלולי קישואים וחצילים ממולאים (צילום: פסקל פרץ-רובין)

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

מי שלא יכול לוותר על ציפורים נודדות ולא מעוניין לתת למצב הביטחוני להשבית לו את התענוג, מוזמן לעמק המעיינות בבקעת בית שאן. ואלה לא כל האטרקציות שמחכות שם.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .