זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת לך־לך | 08.11.24
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:21
- אשדוד : כניסת שבת: 16:24 יציאת שבת: 17:23
- טבריה : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:18
- תל אביב : כניסת שבת: 16:23 יציאת שבת: 17:22
- אשקלון : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:24
- חדרה : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:21
- חיפה : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:21
- רחובות : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:22
- נהריה : כניסת שבת: 16:12 יציאת שבת: 17:20
- באר שבע : כניסת שבת: 16:26 יציאת שבת: 17:23
- אילת : כניסת שבת: 16:18 יציאת שבת: 17:25
- פתח תקווה : כניסת שבת: 16:04 יציאת שבת: 17:22
- נתניה : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- מודיעין : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- עפולה : כניסת שבת: 16:12 יציאת שבת: 17:20
- ראשון לציון : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:22
- בני ברק : כניסת שבת: 16:22 יציאת שבת: 17:22
- חולון : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:22
- לוד : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- מודיעין עילית : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:21
- רעננה : כניסת שבת: 16:24 יציאת שבת: 17:22
- בית שמש : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:22
- רמלה : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:22
- ראש העין : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- קרית גת : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:23
- עכו : כניסת שבת: 16:12 יציאת שבת: 17:20
- כרמיאל : כניסת שבת: 16:11 יציאת שבת: 17:19
- נתיבות : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:24
- מעלה אדומים : כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:21
- דימונה : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:23
- אופקים : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:24
- שדרות : כניסת שבת: 16:16 יציאת שבת: 17:24
- גבעת שמואל : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- ערד : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- קריית שמונה : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:18
- בית שאן : כניסת שבת: 16:11 יציאת שבת: 17:19
- רמת גן : כניסת שבת: 16:22 יציאת שבת: 17:22
- יבנה : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:23
- בת ים : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:22
- כפר סבא : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
- צפת : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:18
- הרצליה : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:22
זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק : כניסת שבת: 16:25 יציאת שבת: 17:26
- ברצלונה : כניסת שבת: 17:20 יציאת שבת: 18:20
- בודפשט : כניסת שבת: 15:57 יציאת שבת: 17:03
- פריז : כניסת שבת: 17:00 יציאת שבת: 18:07
- אמסטרדם : כניסת שבת: 16:39 יציאת שבת: 17:51
- בנגקוק : כניסת שבת: 17:30 יציאת שבת: 18:21
- לונדון : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
- פראג : כניסת שבת: 16:09 יציאת שבת: 17:17
- אומן : כניסת שבת: 16:09 יציאת שבת: 17:16
מניין בני ישראל
שוב חוזר מחזור החיים יחד עם מחזור קריאת התורה ואנו בפרשה השניה בספר בראשית, פרשת נוח, המספרת לנו אודות נח, הצדיק שבדורו.
כל אדם שזכה לסיים את השנה הקודמת וערך את חשבון מעשיו והתכפרו לו עוונותיו מתחיל אחרי החגים מחזור חיים חדש וכל פרשה טומנת בחובה רמזים להליכות חיים.
בתחילת כל שנה ניתנים משמים כוחות חדשים ועלינו לנצלם לדברים חיוביים.
בפרשתנו מסופר על נוח שלאחר המבול "ויטע כרם". חז"ל אומרים שבאותו יום שבו נטע נח את הגפן, הלא הוא יום צאתו מן התיבה כבר צמח הגפן ועשה פרי ובאותו יום ממש עשה נח את היין וארעו כל העניינים שלאחר מכן.
כיצד ניתן להבין זאת? הלא זה נס היוצא מגדר הטבע שביום אחד תינטע גפן ותיתן פריה ולאיזו מטרה עשה ה' נס כזה?
מסביר המגיד מדובנא במשל כדרכו. מעשה באדם שלא היתה לו פרנסה ובכל אשר פנה נכשל. הגיע אל רבו לבקש עצה וברכה. שמע רבו את מצוקתו והשיב לו: אני מברך אותך שהדבר הראשון שתעסוק בו מרגע שתעזוב את חדרי יצליח ויעשה פרי.
שב היהודי לביתו, הוציא את ארנקו וממנו הוציא כמה פרוטות שנותרו שם והחל לספור אותם מתוך תקוה כי אלה יתרבו כדברי רבו.
אשתו ראתה אותו עוסק "בספירת מלאי" בארנקו וגערה בו על מה הוא מבזבז את זמנו.
הבעל המשיך ב"מלאכתו" כדי לא למנוע מברכת רבו לחול ועשה סימן לאשתו שלא תפריע וזו מצידה כמובן צעקה עליו אף ביתר שאת. בקיצור, הדבר היחיד שהצליח ועשה פרי באותו יום היה הריב בין הבעל לאשתו.
וזה מה שקרה, מסביר המגיד מדובנא, גם בעניינו.
בצאתו מהתיבה "הריח" הקב"ה את ריח הניחוח שעלה מן העולות שהקריב נח וברך את נח ובניו וכיון שהיו אלה ימי חידוש העולם לאחר המבול והיו אלו ימים של בריאה חדשה היו הם ימי רצון של יצירת היקום החדש וברור שכל מה שיעשה נח בצאתו מהתיבה יצליח. השאלה היחידה היתה במה יבחר נח לעסוק בימים חשובים אלו. נח בחר לעסוק בתענוגי העולם הזה ונטע את הגפן. נכנס בגפן כח הברכה עד כדי כך שבאותו יום כבר נעשה הכל. הנטיעה והצמיחה, הבשלת הפירות וסחיטת היין וכל האירועים השליליים שבאו בעקבות זאת.
לומדים אנו מכאן שישנם זמנים בהם ניתנים לאדם כוחות מיוחדים ויש לו לנצלם לדברים חיוביים.
גם בחייה של אומה ישנם זמנים כאלה. אנו נמצאים בחודש הראשון של השנה החדשה. זוהי מעין בריאה חדשה במחזור חיינו.
אנו יכולים לנצל את ההזדמנות לבחור בטוב. אנו יכולים לבחור באהבת כל אדם גם אם הוא חלוק על דעתנו בסוגיות כאלו או אחרות. אנו יכולים לברוא חברה חדשה החפה מכל חיידקי השנאה שכילתה את כוחותינו בשנה שחלפה ולהטמיע בה גדלות נפש, כח וויתור ההדדי, חיפוש מעשים טובים אצל הזולת ואהבת היקום החדש שנגלה לעינינו עם זריחתה של השנה החדשה. או שמא חלילה להמשיך את שהיה ולבזבז את ההזדמנות להתחדשות מבורכת. במה נבחר ?
הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד
תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.
כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.
אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
מתכון לשבת
הממולאים מעלים אסוציאציה של אוכל ביתי, מסורתי, הכרוך בעבודה ממושכת. לדעתי עבודת ההכנה אינה כל כך מורכבת ומסובכת כמו שחושבים. בחרתי להציע לכם להכין ממולאים מיוחדים שקל להכין.
המתכון הראשון הוא להכנת בצלים ממולאים אהובים במיוחד. לצורך ההכנה יש לפרק בעדינות ובזהירות את גלדי הבצלים, למלא אותם במלית ולבשל ברוטב קצת חמצמץ, מעט־מעט מתקתק, המקנה להם טעם עשיר ועמוק. המתכון השני הוא לשבלולי קישואים וחצילים. אלו ממולאים פתוחים, מה שמקל על עבודת מילוי הירק. מבשלים אותם בסיר רחב ושטוח, והמראה שמתקבל בסיום הבישול יפהפה.
טיול לשבת
מתברר שלא צריך להרחיק עד קצה העולם כדי למצוא אי של שקט – די בנסיעה קצרה לירושלים, אל מלון "יהודה", השוכן בגבעת משואה. החלטתי לנצל את תקופת בין החגים כדי לצאת לחופשה משפחתית קצרה של 24 שעות, כדי לבדוק אם המלון יכול לספק מנוחה הן למבוגרים והן לילדים.
נסענו לירושלים ביום חמישי בצהריים. למרות הפקק הרגיל בכביש מספר 1, יש משהו בעלייה לירושלים שהופך גם את הפקק הבלתי נסבל לחוויה מזככת. כשהגענו סוף־סוף לגבעת משואה, הרגשנו כאילו עברנו לעולם אחר – מרעש הכביש לשקט כמעט מוחלט.
עד מתי יש רכבות ביום שישי?
מה יהיה מזג האוויר בשבת?
תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע
שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.
1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .
2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
4) מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
7) כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.
עוד ביהדות
