האם דיקור סיני תורם להרזיה, להפסקת עישון או להצערת העור?
"למרות שאני מאמין גדול בדיקור סיני ואף מטפל באמצעותו, אני לא חושב שהדיקור עצמו מוביל לאחד משלושת הדברים האלה. מה שבאמת עוזר בדיקור להרזיה זו הדיאטה שנלווית אליו, וכמובן גם המעקב של המטפל. לגבי הפסקת עישון, זה בהחלט יכול לעזור לבעלי מוטיבציה גבוהה, ועדיין - אחוזי ההצלחה לא גבוהים, גם לא בהשוואה לטיפולים אחרים, מכיוון שכולם קשורים אך ורק לרצון המטופל. הדרך המוכחת והיעילה ביותר היא סדנה הניתנת בקופות החולים בשילוב טיפול תרופתי. אי אפשר להצעיר את העור, לא עם דיקור ולא אחרת. מה שכן, אם פוצעים את העור הרבה מאוד פעמים במחטים, הרקמה התת־עורית עשויה להתחדש בכל זאת ולפתח קולגן, ועל זה מבוסס הטיפול. יש שיטות אחרות, יעילות לא פחות ואולי אפילו יותר מאשר דיקור סיני להצערת העור, למשל רולרים שפוצעים את העור, חומצות היאלורוניות או לקיחת דם מהווריד והזרקתו מתחת לעור".
בני בן ה־30 לומד רפואה. כדי להתרכז בלימודים ולהצליח בבחינות, הוא נעזר בריטלין. בגלל הכדור הוא סובל מחוסר שינה ומחוסר תיאבון - אבל מסתדר עם זה. יש לו עוד שנתיים לסיום הלימודים והוא חושש שהכדור יגרום לו נזקים בעתיד. האם יש ממה לחשוש?
"אין שום סיבה שיהיו לבנך תופעות לוואי בעתיד. מה שכן - הוא לא באמת יוכל להפסיק ליטול את הכדורים בעוד שנתיים, כיוון שבתור רופא - גם אחרי שיסיים את שנות הלימודים, הוא יצטרך לעבוד בבוקר בבית החולים ובלילה ללמוד לבחינות שלב א', אחר כך לבחינות שלב ב', להכין סמינריונים למחלקה, להכין ביקורים וללמוד על החולים. כל עוד בנך קיבל אישור ליטול ריטלין על סמך בדיקה והמלצת רופא מומחה בתחום, והוא נוטל אותו לפי המינון שאושר לו - זה לא יזיק לו, בניגוד לסטודנטים אחרים שריטלין בהחלט יכול להזיק להם, כי אף שלא קיבלו אישור לקבלו, הם קונים אותו מהשוק השחור".
אני סובלת מלחץ תוך־עיני ומאוד חוששת מהמחלה הזאת. מה עלי לעשות על מנת שלא להגיע, חלילה, לעיוורון?
"מחלת לחץ תוך־עיני, גלאוקומה בלעז, היא מחלה שנקראת גם 'הגנב השקט של הראייה'. אם לא מטפלים בבעיה, בהחלט אפשר להתעוור. עלייך להישאר במעקב אצל רופא עיניים אחת לכמה חודשים ולבדוק האם הלחץ בסדר. מדי פעם כדאי גם לעבור בדיקה של הרשתית שנקראת OCT ובדיקת שדה ראייה, כדי לוודא שהוא לא מצטמצם. אם הבדיקות יהיו בסדר, תוכלי להיות רגועה. אני ממליץ לך לשמור על רמת לחץ עיני של פחות מ־18, כאשר הגבול התקין הוא פחות מ־20. אם הלחץ יעלה, הרופא ככל הנראה ימליץ לך להוסיף טיפות או לבדוק את הלחץ כמה פעמים ביום, באמצעות מכשיר מדידה ביתי שאותו אפשר לשאול".
אני בת 81. בחודש שעבר החלקתי בבית ושברתי את רדיוס כף היד. בצילום שעשו לי לאחר שגובסתי, מצאו שהשבר התאחה אבל נאמר לי שיש לי שינויים ניווניים קשים. היד כואבת לי ואני לא יכולה להזיז אותה. יש מה לעשות בנידון?
"לא צריך לעשות כלום - יש לך שינויים ניווניים כי עברת את גיל 45. גם לי יש את זה. אנחנו מתחילים להתנוון מהרגע שבו אנחנו נולדים, והכאבים ביד הם תלויי גיל וסביר שלא קשורים למכה שקיבלת. אם השבר ביד התאחה, את צריכה לעשות פיזיותרפיה והכאב ישתפר עם סיכוי טוב שיחלוף. במקביל, המשיכי לעשות כל מה שאת יכולה עם היד בתפקוד היומיומי".
אני בן 37, גובהי 186 סנטימטרים ואני שוקל 127 קילוגרמים. כבר הרמתי ידיים מכל הדיאטות, כך שהחלטתי לעבור ניתוח לקיצור קיבה. אשמח לדעת מהם אחוזי ההצלחה של הניתוח. מהם התסמינים שלאחריו? וגם, האם אצטרך לעשות פעילות גופנית?
"אחוזי ההצלחה מאוד גדולים: אחרי הניתוח לא תוכל לאכול כמו קודם, וגם לא יהיה לך חשק לאכול כמו בעבר משום שהניתוח משפיע גם השפעה הורמונלית על ההורמונים שמעוררים תיאבון, ועל הורמונים נוספים, דבר שמוריד את הסוכר. יתרה מכך: אם יש לך סוכרת בשלבים התחלתיים, יש סיכוי שאחרי הניתוח היא תהיה אפילו הפיכה. ההתאוששות מהניתוח היא קלה וטובה מאוד לאנשים בריאים. בחודש הראשון אוכלים פחות ולאט־לאט המנותח בודק בעצמו מה הוא יכול או לא יכול לאכול. מה שכן, אחרי הניתוח יכולים להיות שלשולים עם ריח מאוד לא נעים וגם צרבות. פעילות גופנית תמיד מומלצת וטוב לעשותה. עליך להישאר במעקב אצל דיאטנית, משום שאחרי הניתוח לא תספוג ויטמינים ומינרלים, וכל החיים תצטרך לקחת תוספים כדי להשלים את הפער. למרבה הצער, אם תשתה בכל יום ארבעה מילקשייקים ותאכל צלחת חומוס – לא תישאר רזה".