יממה אחרי שחרורו משבי, משפחתו של ירדן ביבס מסרה כי הוא "ירד במשקלו באופן ניכר, אבל הוא מרגיש טוב, מצבו הגופני תקין. הוא חזק ומדהים. לצד ההתאקלמות ותחילת מסע השיקום של ירדן, אנחנו ממשיכים להיאבק על שירי, אריאל וכפיר ועל כל יתר 76 החטופים שאסור להשאיר מאחור".
כאמור, במסגרת העסקה לשחרור חטופים, ביבס, בן זוגה של שירי ואביהם של אריאל וכפיר, אשר נחטף מקיבוץ ניר עוז בשבעה באוקטובר, בנפרד ממשפחתו - שוחרר משבי חמאס אחרי 484 ימים בשבי. דובר צה"ל ודוברות שב"כ מסרו: על פי המידע שנמסר מהצלב האדום, עופר קלדרון וירדן ביבס הועברו לידיו והם עושים את דרכם לכוח צה"ל ושב"כ בשטח הרצועה. זמן קצר לאחר מכן נמסר כי שני החטופים חצו את הגבול לשטח ישראל. לפי חדשות 12, בקשתו הראשונה של ירדן הייתה בירה ובמבה.
כזכור, דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי, מסר אחרי הפרת ההסכם מצד חמאס: "אנחנו ממשיכים להתקדם במימוש ההסכם להשבת החטופות והחטופים ונערכים וממתינים באחריות לבואם של חטופות וחטופים נוספים אשר עתידים לחזור בזמן הקרוב", מסר דובר צה"ל, "חמאס לא עמד בהסכם אל מול חובתו להשיב אזרחיות תחילה. אנחנו נעמוד על כך שארבל יהוד תשוב וגם שירי וילדי משפחת ביבס שיש לנו חשש כבד מאוד לגורלם ואנחנו מצפים לוודאות בעניין הזה שהם ישובו במהרה. אנחנו מעריכים מאוד את עבודת המתווכות כולם ועומדים על חזרתן הדחופה של האזרחיות ועמידה בהסכם".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מספר שעות לאחר ההודעה על שחרור של ירדן, במשפחת ביבס הגיבו: "ירדן שלנו אמור לחזור מחר ואנחנו כל כך מתרגשים, אבל שירי והילדים עוד לא חזרו. הרגשות מעורבים ואנחנו עומדים בפני ימים מורכבים מאוד. בבקשה שימרו על הלב של ירדן וכבדו את פרטיותו ופרטיות המשפחה בתקופה הקרובה".
גל גורן, דור שלישי בקיבוץ ניר עוז, איבד את שני הוריו במתקפה האכזרית בשבעה באוקטובר, אביו, אבנר, נחטף ונרצח, וגופתו אותרה בשטח ישראל כעבור 11 ימים. אמו, מיה, נחטפה לעזה וגופתה הושבה רק ביולי האחרון: "ההתרגשות בשמיים. לראות את עופר וירדן שהופקרו 483 יום בידי החמאס, עומדים והולכים. השבועיים וחצי האחרונים הם התממשות רוח האדם שכה חסרה כאן, הגשמת הערבות ההדדית והרעות שכל כך חסרות כאן. לראות את גדי מחבק את ארבלי בחמישי ולשמוע אותו מדבר על שיקום ניר עוז. ולראות את עופר וירדן הבוקר על הרגליים! כל זה לא היה קורה ללא מאבק ציבורי שחייב להימשך - ירדן לא יוכל להשתקם ללא הוודאות על משפחתו וללא חברו הטוב דוד קוניו. לא נצליח להשתקם כמשפחות, קהילות וחברה כולה ללא השבת כולם. אני קורא לממשלת ישראל לאמץ את רוח האדם של המשוחררים ולהמשיך לשחרור כולם עד האחרון - מי לשיקום ומי לקבורה".
ענבל לוזון, חברת ילדות של ירדן ביבס: "היינו יחד, בבית הספר, בגן וכל המסגרות. הכנו שלטים, קמנו מוקדם בבוקר והיינו בהתרגשות גדולה. החוויה של להיות ביחד ברגע הזה ושגם ירדן ירגיש בבית - היא מאוד חשובה. זאת דקה של הקלה ולנשום אבל ברור שיש עוד דרך בשיקום שלו ונמשיך להיאבק על שירי והילדים ושאר החטופים. אנחנו מצפות לפגוש אותו וברור שיהיה על האש מתישהו".