הממשלה הגישה היום (שני) לבג"ץ את תגובתה לבקשה להוציא צו ביניים בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. כעת ישנו צו ארעי הבולם את הפיטורין עד להחלטה אחרת, אך השופטים צריכים להכריע האם לתת צו ביניים עד להכרעה בעתירות.
מי שמייצג את הממשלה הוא עורך הדין ציון אמיר, זאת לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה כי הממשלה תקבל ייצוג נפרד בעתירות.
בתגובת הממשלה, אשר הוגשה על ידי עו"ד אמיר, נכתב כי אין לאפשר את עצם הדיון בסוגיה מכיוון שהיא אינה שפיטה. אמיר הבהיר כי לעמדת הממשלה, הבקשה לצו ביניים מבקשת בעצם להפקיע את סמכותה של הממשלה כמי שאחראית לביטחונה של מדינת ישראל.
"הפקעת סמכות ואחריות ביטחונית והעברתה לבית המשפט הנכבד, אשר מצדו נעדר כלים לממש אחריות ביטחונית זו באופן המותיר את המדינה ללא אחראי ברור לביטחונה ולשלום אזרחיה וחייליה. כל זאת, עת נתונה מדינת ישראל במלחמת קיום בשבע חזיתות אל מול אויב המבקש את נפשה", הזהיר עו"ד אמיר את שופטי בג"ץ.
בממשלה התייחסו למכתבו של ראש השב"כ והחלטתו שלא להתייצב בישיבת הממשלה בה הוחלט לפטרו: "מכתבו של ראש השב"כ הנו הבעת חוסר אמון בממשלה הנבחרת ובהחלטותיה. מן הראוי היה כי מכתב זה יסתיים בהודעה על התפטרותו מתפקידו, שעה שאין בו אמון בגורם האחראי עליו ואין הוא אף טורח לבוא בפניו ולהציג את טיעוניו".
"אולם, ראש השב"כ, בניגוד לעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותם, שאותה בפועל, הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו. בנסיבות אלה ונוכח התנהלותו של ראש השב"כ כפי שזו פורטה בדברי ההסבר להצעת ההחלטה ובהמשך בנימוקי ראש הממשלה והשרים בישיבת הממשלה, לא היה מנוס מצדם של שרי הממשלה אלא להחליט על הפסקת כהונתו של ראש השב"כ", נכתב בתגובת הממשלה.
בתגובה, אשר נכתבה על ידי עורכי הדין ניר לזר וינון סרטל יחד עם עו"ד ציון אמיר, נכתב בנוסף כי "חקירת השב"כ הנטענת ככזו שהובילה לניגוד עניינים של ראש הממשלה, אינה רלוונטית כלל להחלטת הממשלה ואינה יוצרת ניגוד עניינים. יצוין, מבלי שהדבר נדרש לצורך הכרעה בתיק זה, כי אם קיים חשש לקשר של ניגוד עניינים בין החקירה לבין סיום כהונתו של ר' השב"כ, הרי שהחקירה איננה הגורם שהוביל להחלטה אלא קיים חשש שדווקא החקירה, היא שנולדה מתוך מטרה למנוע את ההחלטה הצפויה להפסקת הכהונה של ראש השב"כ".
לעמדת הממשלה, "צו הביניים המבוקש על ידי העותרות משמעותו אחת – בית המשפט יחליט מי יכהן כראש השב"כ בישראל. זוהי נטילת אחריותה הבלעדית של הממשלה על השב"כ והכפפתו הלכה למעשה לרשות השופטת. החלטה שכזו לא רק שפוגעת בהפרדת הרשויות בניגוד לעקרונות הדמוקרטיה וסמכויותיהן החוקיות של רשויות השלטון, אלא שנוטלת מידי הרשות המבצעת את אחריותה על תפקודו של השב"כ ומעבירה אותה לבית המשפט הנכבד, שהוא מצדו נעדר כלים לממש אחריות ביטחונית שכזו. באופן זה ניטלת מהממשלה אחריותה הכוללת לביטחון המדינה ולקביעת מדיניות ביטחונית, אשר אמורה לצאת אל הפועל, בין השאר, על ידי השב"כ".
עורכי הדין אמיר, לזר וסרטל חזרו והזהירו בשם הממשלה, כי החלטה לבלום את פיטורי ראש השב"כ, "משמעותה, כי ממשלת ישראל והעומד בראשה מחויבים להמשיך לעבוד עם שירות בטחון כללי אשר בראשו עומד אדם שאין להם כל אמון בו. כלומר, החלטה כזו תכפה על הממשלה מצב בו ראש השירות הנתון למרותה, אינו באמת נתון למרותה. זאת שעה, שראש הממשלה והממשלה מחויבים להיות ממונים על ראש השירות בעת חירום כשהם אינם מאמינים ביכולתו לבצע את תפקידו ולעמוד באתגרי הבטחון הדחופים במציאות הביטחונית הקיימת. זוהי מציאות בלתי נסבלת המסכנת את בטחון הציבור".
