פרופ’ דני צידון, המשנה למנכ”ל בנק לאומי, שהודיע בסוף השבוע על פרישתו מהתפקיד, קיבל ערב חג הפסח עשרות תגובות להחלטתו. על זו של שלי יחימוביץ’, שאמרה “במקום להתפטר בשקט ובבושה, הוא משתלח ביהירות”, מגיב פרופ’ צידון לראשונה.
“אני לא מתרגש מיחימוביץ’, כמו שאני לא מתרגש יותר מדי מהתגובות האוהדות שהושמעו לצעד שנקטתי”, מסביר הבכיר הפורש, “אני רק יכול לקבוע שלחלק מחברי ועדת הכספים - ובהם שלי יחימוביץ’ עצמה - יש פנסיה גבוהה ממני. בישראל רגילים למצוא אשמים. אבל גם אם בעוד מספר שנים יוכח שחוק שכר הבכירים פגע קשות בביצוע המערכת הבנקאית, כבר יימצאו התירוצים המתאימים כדי להוכיח שהבנקים הם האשמים”.
איך הגיבה המנכ”לית רקפת רוסק־עמינח לעזיבה? האם היא הופתעה?
“היא הגיבה בדיוק כמו שכתבה בעקבות העזיבה שלי. כשהודעתי על כך ברביעי בערב היא לא הייתה מופתעת כל כך, כי אף פעם לא הסתרתי את דעתי. היא ניסתה להניא אותי, אבל הבינה שכשאני מחליט משהו, אני הולך עד הסוף. בסוף השבוע הגיעו אלי פניות רבות מחברים ומאנשי מקצוע כדי שאסביר מדוע החלטתי לעזוב ואם קיימים מניעים נוספים”.
האם כבר החלטת לאן אתה הולך?
“בבנק הייתי האחראי על חטיבת שוקי ההון, על הפעילות הבינלאומית, יו”ר לאומי טק ויו”ר לאומי פרטנרס. בגדול אני עוזב, אבל עדיין לא הוחלט אם אפרוש מכל תפקיד או שאולי אשאר בתפקיד אחד או שניים. המטרה שלי היא לחפש עבודה אחרת, ועכשיו יש לי ראש פנוי לכך. מה שבטוח הוא שהעבודה לא תהיה בסקטור הפיננסי המפוקח. אין לי חשק להיות ברווז במטווח, וזה מה שהפכו את הבנקאים. העזיבה שלי לא קשורה לרמת השכר, אלא לתהליך ולאופן שבו התהליך התקבל”.
הבנקאים הגזימו עם השכר. אז מה לא בסדר בעובדה שהפוליטיקאים, לאחר שנים של איומים, הגבילו אותו בסופו של דבר?
“מכיוון שהחוק התקבל ללא דיון מעמיק והוא חושף את המערכת הבנקאית לסיכונים לא מתוכננים. אני מקבל אינסוף פניות מאנשים שמזהירים מפני התוצאות ההרסניות שעלולות להיות לענף הבנקאות. ההתעוררות הרגולטורית תחליש עוד יותר את הסקטור הפיננסי, והסיכון לעבודה במערכת הבנקאית יגדל. הפכתי לאשם, עד שיוכח אחרת. כל מי שעיניו בראשו, ואני אחד מאלה, יחפש עבודה בסקטור אחר, רק לא בבנקאות”.
יד על הלב: האם אתה חושב שהחקיקה או עודף הרגולציה מסכנים את יציבות הבנקים כפי שאחדים מזהירים?
“אני לא חושב שקיימת סכנה להתמוטטות אחד הבנקים. זה לא. אבל מה שיקרה הוא שהמערכת הבנקאית תגיע לבינוניות ותהיה פחות טובה מכפי שהיא כיום. תהליך ההתייעלות ייעצר וההשקעה בחדשנות תפחת”.
רבים מחכים להמלצות של ועדת שטרום לעידוד התחרותיות במערכת הבנקאית.
“לדעתי, מה שייצא מהם זה אפס בריבוע. שום דבר לא ישתנה בעקבות הוועדה הזו. הבנקים נכנסים לשיתוק דווקא בתקופה שבה דובר על תהליך חדשנות והתייעלות. בעוד חמש שנים תהפוך המערכת הבנקאית לפחות טובה ותידרדר לבינוניות - וגם אז יאשימו את הבנקאים. ניהול בנק בישראל הפך לאתגר לא נעים כי הבנקאי הפך לחשוד מראש. ההישגים יישחקו והאתגר לניהול בבנק יהפוך לפחות מעניין”.
אתה מסתובב בחו”ל לא מעט ונפגש עם בנקאים ועם משקיעים זרים. מה הם אומרים לך?
“אחרי שהתפטרתי קיבלתי אי־מיילים מבנקאים זרים שהתעניינו מה בדיוק קרה. אנשים בחו”ל במבוכה גדולה והם הפסיקו להתעניין בישראל, שגם כך לא הייתה מרכז החיים שלהם. התוצאות של מה שקורה בחודשים האחרונים עדיין לא הורגשו עד הסוף. חוק שכר הבכירים הופך אותנו בעיני המערכת הגלובלית לשוטי הכפר ולמקום היחיד בעולם שבו מוטל סוג כזה של מגבלות. אל תדאג, בכל מקרה לא נהיה אור לגויים. אומנם המדינה לא תיהרס, אבל היא תהיה הרבה פחות אטרקטיבית ועל כך אני מצטער”.
האם אתה מעריך שבעקבות התפטרותך ילכו גם בנקאים אחרים?
“כל מנהל צריך לקבל את ההחלטה על בסיס הערכותיו האישיות. החוק במתכונתו הנוכחית פוגע, במתכוון או שלא במתכוון, בזכויות העבר של העובדים. כשיוגש בג”ץ זאת תהיה אחת הנקודות החשובות ביותר בעתירה. בעיני, מה שקרה זה נורא ואיום - כשמחוקקים חוק עם כוונה מסוימת אבל מה שיוצא ממנו שונה לחלוטין. אני מניח שגם אם זכויות הפנסיה יתוקנו, יהיו פרישות. אבל אם הנושא לא יתוקן, אני מעריך שעשרות, אם לא מלמעלה מכך, יפרשו מיידית”.