כארבעה מיליון קוב מים בשנה הולכים לאיבוד בתל אביב בשל דליפות ופיצוצי צנרת ישנה. "הנזק של אובדן המים בכל שנה עומד על כ־20 מיליון שקל", אומר מנכ"ל תאגיד מי אביבים, שרון קרן.
"פחת המים בכל שנה עומד על ממוצע של כ־9%", אומר עוד קרן ומתריע: "יש צורך להשקיע למעלה ממיליארד שקל בתשתיות ביוב ומים בתל אביב. אנו סובלים מפיגור של 40־30 שנה. חלק גדול מהצנרת הוא מתקופת המנדט הבריטי".
גורם נוסף לבלאי הוא הסמיכות לים. "נוצרות יותר סתימות ביוב ופגיעה בצנרת המים", מסביר קרן. "דווקא הצנרת מתקופת המנדט הייתה באיכות טובה, אבל חלף זמנה. בשנים האחרונות אנו משקיעים מאות מיליוני שקלים בכל שנה בהחלפת צנרת מים וביוב, אבל הפיגור עדיין גדול לנוכח הצרכים".
ההשקעות של מי אביבים בתשתיות ב־2019 יסתכמו בכ־110 מיליון שקל: 33 מיליון שקל בהחלפה ושדרוג של קווי ביוב, 30 מיליון שקל בשיקום והחלפת קווי מים, כ־13 מיליון שקל בהקמת תשתיות מים וביוב חדשות וכ־25 מיליון שקל לתשתיות־על ומערכות מחשוב.
משנת 2010 חודשה צנרת המים בשטחים הציבוריים בתל אביב באורך כולל של 103.8 קילומטרים, צנרת הביוב - 125.8 ק"מ, וצנרת התיעול - 22.5 ק"מ.
ההיקף הכולל של עבודות השיקום הסתכם בכ־666 מיליון שקל, אבל לנוכח הצרכים זה מעט מדי, ממש "טיפה בים".
מנכ"ל מי אביבים גם מתריע מפני בעיות קשות של צנרת בחלק גדול מהמבנים הישנים בתל אביב. "למעלה מ־50% מתושבי העיר מתגוררים בשכירות ולבעלי הנכסים אין בדרך כלל עניין להשקיע סכומי כסף גבוהים בהחלפת התשתיות בשטחים הפרטיים. כאשר נוצרת דליפה בצנרת, מבוצע תיקון נקודתי ובמקרים רבים התקלות חוזרות על עצמן, כי הצנרת ישנה מאוד", הוא מסביר.
קרן מספר על יוזמה של מי אביבים לאפשר לשוכר דירה להוציא "נסח מים", שבו יפורטו בעיות צנרת שהיו בעבר, על פי נתוני צריכת המים. "אומנם קיים ביקוש גבוה לדירות בשכירות בתל אביב, אבל אני מעריך שכאשר השוכר יראה שהדירה הישנה עם בעיות קשות בצנרת, הוא יחשוב פעמיים לפני שיחתום על החוזה", הוא אומר.
ניסיון נוסף להתמודד עם תופעת דליפות הצנרת בתל אביב הוא לעדכן את הדיירים בזמן אמת. "אנחנו בתהליך פרישֹה של מדים אלקטרוניים בכל העיר. בעת הדליפה הצרכן יעודכן, יקבל מאיתנו התרעה ויוכל לטפל בבעיה", ממשיך קרן. "כבר התחלנו ליישם את זה באזורים שבהם הותקנו מדי המים האלקטרוניים".
עם זאת, תהליך התקנת המדים האלקטרוניים בכל העיר צפוי להימשך לאורך כמה שנים. בינתיים, למי ששוכר דירה כדאי לבדוק האם מותקן מד אלקטרוני כדי שלא יופתע כאשר חשבון המים גדל. לחלופין, מומלץ לבדוק לעתים קרובות את מד המים שאינו אלקטרוני, על מנת לוודא שהמחוגים לא "רצים" בעת שברז המים סגור.
קרן מבהיר שבתל אביב ניתן יהיה לקבל זיכוי על צריכת מים עודפת בשל דליפה או פיצוץ בצנרת רק על סמך הצהרה, ולא יהיה צורך להביא חשבונית משרברב על תיקון התקלה.
קרן: "לכל צרכן תהיה אפשרות להצהיר פעם בשנה על דליפה חריגה בשל תקלה. ההנחה שלנו היא שלצרכן עדיף יהיה לתקן את התקלה. בכל מקרה, במהלך אותה שנה לא ניתן יהיה להגיש בקשה נוספת לזיכוי על צריכה חריגה. השקענו משאבים רבים בשירות לקוחות מהיר ויעיל והמטרה היא למנוע סרבול וללכת לקראת הצרכן".
קרן גם מתריע מפני סתימות שנוצרות לעתים תכופות במערכת הביוב הציבורית, בשל השלכת מוצרי היגיינה לאסלה. "רק לאחרונה הייתה סתימה בכניסה לקו ביוב של השפד"ן בנתיבי איילון, בגלל גוש גדול של מוצרי היגיינה", הוא אומר. "זה קורה בעוד מקומות בעיר. מצב התשתיות גרוע והאויב מספר אחת שלהן הוא המגבונים. חייבים להגביר את המודעות. בכל יום אנחנו מקבלים 40־30 קריאות בממוצע על סתימות רק בביוב הציבורי בתל אביב־יפו, וישנן עוד סתימות ביוב רבות בשטחיים הפרטיים".
במקביל להשקעות בחידוש תשתיות, במי אביבים נערכים למגה־פרויקטים הכוללים בניית "עיר תשתיות" מתחת לפני הקרקע. הפרויקט המורכב והגדול ביותר יהיה בשטחי הגוש הגדול, מתחם שדה דב וחלק ממתחם גלילות, שבתחום השיפוט של תל אביב. "מתרחשים דברים דרמטיים. ההתפתחות לצפון־מערב העיר מצריכה היערכות מיוחדת", אומר קרן. "מדובר בפועל בבניית כ־33 אלף יחידות דיור ויצירת עיר חדשה עם כ־100 אלף תושבים. יהיה צורך להיערך להקמת תשתיות מים, ביוב ותיעול בסטנדרטים הגבוהים ביותר". קרן מעריך את עלות ההשקעות הנדרשות ב"עיר החדשה" בכ־400 מיליון שקל.
פרויקט גדול נוסף יהיה בהעתקת וחידוש התשתיות התת־קרקעיות לאורך דרך בגין והמסגר, כחלק מפרויקט השדרה. תאגיד מי אביבים צפוי לבצע עבודות נוספות בהיקף של למעלה מ־150 מיליון שקל בפרויקטים של הרכבת הקלה - הקו האדום, הקו הירוק והקו הסגול.
לנוכח עבודות התשתית של קווי הרכבת הקלה ותוכניות הפיתוח, החשש הגדול בעיריית תל אביב הוא מהצפוי בעוד כשנה־שנתיים, כאשר אזורים מרכזיים בעיר יהפכו לאתרי עבודות. "חלקים מתל אביב יהפכו לאתר בנייה גדול", מעריך קרן.
קרן מדגיש גם את הצורך לבצע התייעלות. הוא מציין כי תאגיד מי אביבים היה היחיד שלא התנגד לתוכנית רשות המים לאיחוד בין תאגידים. על פי התוכנית, מספר התאגידים יצומצם מ־56 ל־15 בלבד. במסגרת זו, יאוחדו תאגידי המים של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק לתאגיד אחד גדול. "כולם הגישו התנגדות חוץ מאיתנו", מספר קרן.
"לאיחוד יש תועלת תפעולית ולוגיסטית", הוא אומר ומסביר: "הסיכוי לניתוק אספקת המים בשל נזק גדול לצנרת יפחת משמעותית. כיום בכל עיר משק המים הוא סגור. אם יהיה איחוד - במקרה של פיצוץ צנרת ניתן יהיה לספק מים מעיר אחרת, כי המערכות יאוחדו ותהיה מערכת בקרה ושליטה אחת".
למי אביבים ישנם כ־235 אלף צרכנים. ברמת גן ישנם כ־80 אלף צרכנים, בגבעתיים כ־25 אלף ובבני ברק כ־43 אלף. קרן מעריך שאיחוד בין תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק יביא לאספקת מים בהיקף של כ־75 מיליון קוב בשנה. לדבריו, איחוד גם יביא לשיפור רמת התשתיות ואיכות השירות ולחיסכון של כ־5% בהוצאות הנהלה וכלליות. את הסיבות להתנגדות המהלך הוא מכנה "פוליטיות" ומוסיף: "אם יהיה בסופו של דבר איחוד, התעריפים יוזלו. מדובר בכ־3 שקלים בחודש בממוצע למשפחה, אבל מה שהכי חשוב הוא שהאיחוד יביא לייעול התפעול והשירות".