עמק הברון רוטשילד, אזור ירוק כל השנה, מרוצף יקבים ובתי עסק קטנים ומשפחתיים, מדרחוב שוקק חיים במושבה זכרון יעקב והיסטוריה מקפת כרמים בבנימינה. לקחת את המשפחה לסוף שבוע באזור הזה היא משימה שתגרום לנו להזדחל בפקקים של יום חמישי, להזמין מלון חודשים מראש או צימר ביישוב סמוך, שיעלו כמו סוויטה במרחק של שלוש שעות טיסה מפה. הציונות מזילה דמעה כאשר נכתבות שורות אלו, אולם אלה כבר מזמן לא הרי ירושלים אלא הרי הקרפטים ואת כרמיאל, למשל, מחליף בעצב רב אזור קורשבל.
החופשה בישראל מתייקרת משנה לשנה, בעוד קווי תעופה ליעדים חדשים שלא הכרנו מתווספים ללוח הטיסות. מונטנגרו, שעד לא מזמן לא הכרנו או טיסות ישירות לאיסלנד - והרשימה רק הולכת וגדלה. היעדים הרבים מציעים מגוון אינסופי של חבילות נופש וטיול בחול, מעט ניתוק ממה שקורה כאן ולא מעט עדנה לעולם התעופה.
הישראלי הוא בין התיירים המובילים בעולם: הוא סקרן ואמיץ, רוצה תמיד להכיר משהו חדש רק בשביל להשוות למה שהוא מכיר - והכי חשוב, שיהיה זול יותר, כי גם ככה יקר פה ועוד אפשר לעבור בדיוטי פרי. לוח הטיסות בנתב"ג מתמלא באופן קבוע והעונתיות שפעם הכרנו כמו נעלמה מן העולם. שנתיים של משבר תעופתי חמור נעלמו גם הן יחד עם היעלמות הקורונה, מי היה מאמין? המטוסים מלאים ורוקמים רשת של קווי תעופה צפופים באגן הים התיכון, שהופך לאחד האזורים המתוירים בעולם, כך שחברות זרות רבות כבר מציעות שירות בשפה העברית, אוכל כשר למי שמעוניין ועוד.
ישראל לצערנו לא נהנית מחגיגת תיירות נכנסת כמו המדינות שאותן תיארנו וחבל, החזון הציוני מציע מלונות יקרים באופן יחסי וצפיפות בכבישים, יוקר מחיה שפוגש גם את התייר והרבה ישראלים מסביב. הפוטנציאל לחופשה בישראל הוא אדיר, גם עבור זרים ובוודאי שלמקומיים כמונו. הרי מי מאיתנו היה לאחרונה במעלות או בדגניה? מי ביקרה בהר תבור או במרום גולן? התשובה קלה לניחוש ומעציבה. לא ניתן ליפות את המציאות: עם ישראל יוצא מארצו לחופשה, אך ממעט לטייל בה.
טייסות וטייסים רבים עוברים חודשי עומס בתקופת הקיץ, ותמיד עצוב כשאתה שואל ילד שמתארח בתא הטייס, אם הוא יודע איפה טבריה או מתי היה בבאר שבע. במקום אלה הוא מדקלם לך את המדינות שבהן ביקר ויודע היטב את לוח אירועי התרבות בניו יורק או במילאנו. שם ניתן לקנות בקבוק מים בפחות מיורו אחד וארוחה במסעדה פשוטה אינה מחוררת את הכיס. ככה זה כאשר סוף שבוע בבודפשט עולה פחות מאילת.
אם ישראל תישאר יקרה למחיה ולתיירות, יותר ויותר אנשים לא יכירו אותה בעתיד ופחות ופחות מהם יוכלו להגיע אליה מחו"ל. רמת המלונות לא תשתפר ואנחנו ניהפך למדינת בוטיק יוקרתית ויקרה - ועוד לא דיברנו על העובדה שכל תייר המגיע לכאן לבד ואין לו משפחה באשדוד, חשוד כמחבל פוטנציאלי.
התיירות במדינה היא מדד שאל לנו להתעלם ממנו. היא בונה, מחזקת כלכלות ויכולה גם להחליש, היא פותחת את המדינה לתרבויות אחרות ומשמשת שפה דיפלומטית פשוטה בפיהם של אנשים פשוטים שרק רוצים לראות מקום יפה. אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לאתר הזמנת טיסות, חשבו גם על בנימינה - יפה שם אפילו בקיץ.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי