ארגון המזון והחקלאות של האו"ם דיווח היום (שישי) מחירי המזון העולמיים עלו בחודש יולי לאחר פרישתה של רוסיה מהסכם התבואה והגבלות חדשות על סחר באורז.
"סעיפים לא יושמו": ההכרזה הרוסית שעלולה להעלות את מחירי הלחם בעולם
"מוקשים ימיים בים השחור": ארה"ב חושפת את התכנית השאפתנית של רוסיה
מומחים מעריכים כי הקפיצה במחירי החיטה והדגנים גבוהה יותר, אולם הירידה היחסית במחירי הסוכר והתירס במרכז אמריקה מיתנה מעט את העלייה הזו במחירים העולמיים. קריסת עסקת התבואה מהווה איום רציני על הביטחון התזונתי של מדינות רבות במעמד סוציואקונומי נמוך שכבר מתמודדות עם רעב ומשברים כלכליים.
אוקראינה היא אחת מהיצרניות המובילות בעולם של חיטה ותירס. מדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון הסתמכו במשך שנים על דגנים אוקראינים במחיר נמוך יותר. מנתונים שפרסם מרכז התיאום המשותף של האו"ם עולה כי במסגרת עסקת התבואה, מדינות מתפתחות קיבלו 57% ממוצרי המזון שיוצאו מאוקראינה בשנה האחרונה, בעוד שהמדינות המפותחות קיבלו 43%. בין הנמענים הגדולים היו סין, ספרד, טורקיה ואיטליה.
לזרימת מוצרי המזון מנמלי אוקראינה הייתה השפעה חיובית על השווקים העולמיים. לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כ-33 מיליון טונות של תבואה יוצאו מאוקראינה הודות לעסקה, מה שהוביל לירידה של כ-20% במחירי המזון בעולם.
מאז שעזבה את עסקת התבואה, רוסיה הסלימה את התקפות הטילים שלה על ממגורות וציוד בנמלי הים השחור של אוקראינה , ולמעשה חסמה משלוחי תבואה ימיים. בתגובה, אוקראינה נאלצה לנתב מחדש את יצוא התבואה שלה דרך נמליה לאורך נהר הדנובה, ולשלוח אותם לאירופה דרך רומניה השכנה. ברביעי מתקפת מל"טים רוסיים פגעו בעיר הנמל האוקראינית איזמעיל ופגעו משמעותית בתשתיות.
יחד עם עסקת הדגנים בים השחור, הגיע הסכם לשלוש שנים בין האו"ם לרוסיה שנועד לייעל את יצוא המזון והדשנים של מוסקבה למרות הסנקציות המערביות על הכלכלה הרוסית. אולם, רוסיה התלוננה זמן רב על כך שהגבלות על תשלומים, לוגיסטיקה וביטוח מהוות מחסום על משלוחים.
המאמצים של פקידי האו"ם להחיות את עסקת התבואה לא צלחו עד כה. עם זאת, בשיחת טלפון עם מקבילו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר כי מוסקבה מוכנה לחזור לעסקת התבואה של הים השחור ברגע שהמערב יעמוד בהתחייבויותיו לגבי יצוא התבואה והדשנים של רוסיה עצמה.
המלחמה באוקראינה והתמוטטות עסקת התבואה של הים השחור הם רק שניים מבין מספר גורמים התורמים למשבר מזון עולמי ארוך שנים. מדינות אחרות המייצרות כמויות גדולות של מוצרי מזון בסיסיים, נבהלו מעליית המחירים והביקוש הגובר והגבילו את היצוא שלהן.
הודו, יצואנית האורז הבכירה בעולם, אסרה על ייצוא של אורז לבן שאינו בסמטי כדי להילחם בעליית המחירים. אירועי מזג אוויר קיצוניים , כמו גלי חום, בצורת ושיטפונות השפיעו גם הם לרעה על היבול. השיטפונות ההרסניים בשנה שעברה בפקיסטן, למשל, שטפו כמעט מחצית מהיבולים של המדינה, בעוד שגלי חום שוברי שיאים בדרום אירופה פגעו קשות ביבולי הקיץ ובמוצרי חלב.
בחודש שעבר, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) פרסם את הדו"ח השנתי שלו על ביטחון תזונתי וחשף כי העולם ממשיך להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של מגפת הקורונה והשיבושים בשרשרת האספקה כתוצאה מכך. על פי הערכות ה-FAO, כ-700 מיליון בני אדם התמודדו עם רעב ב-2022, עלייה של 122 מיליון בהשוואה לרמות טרום-מגיפה ב-2019; כאשר אפריקה, האיים הקריביים ומערב אסיה חוו את העליות המדאיגות ביותר ברמות הרעב במשך השנה.