במצב החירום בו ישראל נמצאת כעת, מרבים לעסוק בהתמודדות ברמה הלאומית וברמה האישית. ואולם, בשיח הציבורי, לא ניתן מספיק דגש להתמודדות באחת הזירות החשובות בחיינו - זירת העבודה, וגם כאשר עוסקים בה המיקוד הוא על זכויות כספיות של עובדים המצויים במצבי פגיעות שונים. מצבי משבר ובפרט אלו הנגרמים מטרור, מלווים בקשת מגוונת של רגשות שליליים כגון תחושת אובדן, כעס, תסכול וחוסר ביטחון, הפוגעים בבריאותו הפיזית והנפשית של העובד. ומכאן עולה השאלה מהו הסיוע הפסיכו-חברתי הנדרש בזירת העבודה לעובד בשעת חירום ובפרט בעת מצב חירום הנגרם בשל מצבי טרור.
בצה"ל חוששים: גורלם של חלק מהנעדרים לא יוודע לעולם
לקראת התלקחות עולמית? אזהרת המסע החריגה שהוציאה ארה"ב
מילת המפתח ברוב הגישות העוסקות בהושטת סיוע היא משאבים ואחד העיקריים שבהם הוא משאב התמיכה החברתית. ואולם על מנת להפיק את מקסימום הרווח הגלום במשאב יקר ערך זה, יש לנהל את אופן הגשתו והנגשתו. ראשית יש לזכור שאנשים נבדלים זה מזה בצרכיהם החברתיים ובכלל זה בצורך בתמיכה חברתית. מתוך כך התמיכה החברתית צריכה להיות מוענקת ברגישות הנדרשת כך שלא תעיק ותיהפך לחיבוק דוב. שנית, יש לתת את הדעת שלמרות שהביטוי "תמיכה החברתית" נאמר בנשימה אחת, הרי שפנים רבות לו. מתוך כך ניתן להבחין בו בלא פחות מארבעה סוגים.
תמיכה חברתית שאופייה אינסטרומנטלי ושביטויה הוא מתן סיוע יישומיי וקונקרטי לאדם על מנת להתמודד עם המצוקה כגון: גילוי גמישות מצד המנהלים לאפשרות לעבוד מהבית או להיעדר מהעבודה כאשר העובד חווה קושי ומוצף רגשית. פן אחר של התמיכה החברתית הוא התמיכה הרגשית שביטויה הוא האזנה, הקשבה פעילה והכלה. תמיכה אינפורמטיבית זהו פן חשוב לא פחות, שביטויה הוא סיפוק מידע רלוונטי לצלוח את האירוע כגון מתן מידע לגבי זכויות העובדים בעת מצב חירום הנגרם כתוצאה מטרור, ולבסוף תמיכה הערכתית שעשוי להתבטא במקומות עבודה בגילוי הערכה לעובד למרות הקשיים בתפקודו בעבודה.
בעת מצבי משבר, יש ארגונים שנדרשים להעניק לעובדיהם את ארבעת סוגי התמיכה ולפעמים די באחדים מהם. על כן, נקודה חשובה בניהול נכון של הגשת התמיכה לעובדים היא זיהוי סוג התמיכה הנדרשת לעובד מתוך הנחה שלעובדים שונים נדרשת תמיכה מסוג שונה, ולעתים הענקת סוג התמיכה הלא רלוונטית מפספס את המטרה. כך למשל לעתים נדרשת תמיכה מהסוג הרגשי ועובדים זקוקים לאוזן קשבת, לעידוד ולהכלה ממנהלים ולעתים מימושה של תמיכה זו, יתבטא בהנגשת מערך יועצים ואנשי מקצוע (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מאמנים) אשר יתנו מענה למזור העובדים.
זאת ועוד בצד התמיכה הרגשית, בכוחם של אנשי המקצוע שהארגון יעמיד לרשות העובדים לספק גם תמיכה הערכתית על ידי סיוע לאיתור העוצמות הטמונות בכל אחד בעת משבר. עובדים אחרים לעומת זאת זקוקים לתמיכה אינסטרומנטלית כגון: משאבים כספים הנחוצים לטפל בצרכים בוערים העולים ממצב החירום כגון שירותי שמרטפות או במצבים של אי שקט נפשי של העובדים בשל דאגה לילדיהם הרכים כשהם מצויים בעבודה. על כן על מנת לדייק את התמיכה הנחוצה, על מנהלים לפתוח ערוצי תקשורת ישירים ובלי אמצעים עם עובדים, עוקפי היררכיה ארגונית, על מנת להבין לעומק את צרכי העובדים.
רשתות התמיכה נבדלות זו מזו במידת הצפיפות - דלילות שלהן. רשת חברית צפופה שבה חברי הרשת מתואמים זה עם זה מאפשרת את סיפוק צרכי העובדים כך שמילויים לא יפול בין הכיסאות. כך למשל רשת תמיכה חברתית צפופה בארגונים תהיה זו אשר בה מתקיים שיתוף פעולה בין מנהלים ואנשי משאבי אנוש בניסיון לפתור את המצוקה של העובדים בעת מצב החירום.
מעגלי תמיכה חשובים לעובד הם לא רק מנהלים ואנשי משאבי אנוש אלא גם העמיתים העשויים להעניק תחושת השתייכות למשפחת הארגון, אשר בתורה תורמת לחוויית יציבות וביטחון בתנאים של אי ודאות מהעומד לקרות. מחקרים רבים מתעדים את תרומת ההתנדבות הקהילתית להפחתת חרדה ולתיעול רגשות שליליים לאפיקים חיובים. על כן, על מנהלי עבודה לאפשר לעובדים את הגמישות הנדרשת על מנת לעסוק בפעילות מבורכת זאת על חשבון זמן העבודה כדברי הביטוי: "להקל על כאב ליבו של האחר זה לשכוח את הכאב שלך".
הכותבת היא מומחית לחקר מערכת העבודה, משפחה ומגדר, ביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה (אמריטוס בר אילן)