בימים כתיקונם נוחתים וממריאים מתל אביב מטוסים ממגוון חברות, זנבות בצבעים שונים מחברות שונות ומשלל מדינות.
זעם על הממשלה עקב הלחימה: "מתקרבים להרס חסר תקדים לעסקים בישראל"
רובנו איננו יודעים אבל נמל התעופה בן־גוריון מגוון יותר מרוב שדות התעופה בצפון אמריקה. אומנם לא בכמות התנועה, אבל בגיוון בוודאי - הרבה יותר משיקגו למשל. רק שעכשיו אנחנו די לבד, בימים האחרונים נשארו קצת יותר מעשר חברות תעופה שטסות לישראל וממנה, כולל החברות הישראליות.
לאורך השנים ובטור הזה הסברנו את חשיבותה של תעופה למדינת ישראל. את החשיבות של כוח אווירי הבין עוד בן־גוריון טרם הקמת המדינה והשאר היסטוריה.
ארבע חברות תעופה ישראליות הן מרכיב חיוני למדינת ישראל, שכן הפעלת מטוסי נוסעים באזורי לחימה אינה טריוויאלית, אולם בישראל פשוט אין כל ברירה. רק לפני שלוש שנים ישבנו בוועדות הכנסת לאשר תקנות לשעת חירום על מנת שאלו יאפשרו לנו להפעיל את שדות התעופה וחברות התעופה במשבר הגלובלי הגדול ביותר שפקד אותנו, הקורונה. עברנו את זה.
המשבר הנוכחי הוא בעל משמעויות והיבטים גלובליים, כזה שעשוי לעצב את מערכות היחסים במזרח התיכון לשנים רבות קדימה, גם הוא אינו פוסח על התעופה בישראל. התיירות נעצרת וכן תנועת הנוסעים שאינם חייבים להגיע, זרם המחולצים והמעוניינים לשוב ארצה נפסק ועכשיו כל מה שנותר מתעופה בישראל היא תעופה ישראלית, בדמות ארבע חברות ותיקות שעושות הכל בשגרה ובחירום, ו... שוב אנו מביטים על האפשרות לחל״ת.
פחות מ־60 מטוסים, זוהי כל התעופה הישראלית האזרחית, כל ארבע החברות. זה פחות מחברה קטנה בדרום מערב ארה"ב, שאיש מאיתנו לא שמע עליה. אבל נכס אסטרטגי אינו נמדד רק בגודל, אלא בחשיבות שלו למדינה.
תחשבו לרגע מה היה קורה אם היינו תלויים בחברות תעופה זרות על מנת לחזור לארץ, לחלץ ישראלים מחול ולהטיס ציוד רפואי חיוני ואחר. לשמור על האפשרויות של הישראלים לצאת מכאן ולשוב בחזרה מבלי להיות תלויים בחסדיהן של חברות תעופה זרות שהיו נמנעות מלהגיע בעת משבר וכמובן בעלות השפעה מכרעת על המחיר.
תעופה היא ענף מרענן, דומה לענף המלונאות והתיירות, כזה שמציג נופים מדהימים ומטוסים חדישים, לצד שירות מן המעלה הראשונה. מעט מאוד מדובר על החשיבות של תעופה בהיבטי החירום, מעט מאוד תמונות של מטוסים ריקים עמוסי מכונות הנשמה או נוסעים מחולצים לאחר אסון בדרך הביתה. נדמה לעתים שהזיכרון הישראלי קצר באופן מיוחד, רק לפני שלושה שבועות דיברנו על מחירי כרטיסי הטיסה והיעדים החדשים, ביקרנו את השירות ובחרנו במגוון הצבעים ולא בהכרח בחברות כחול לבן.
זהו איננו טור תעמולה - כל אחד מאיתנו יבחר את חברת התעופה המועדפת עליו, כי בסוף מי שיבחר ויגדיר את המובילים הלאומיים הוא הציבור הישראלי והחברות יתחרו על כל נוסע על מנת לזכות בתואר.
אולם כדאי לומר כי כאשר אנו מתקוממים על כך שחיילי צה"ל בשטחי הכינוס אוכלים עגבניות מטורקיה כי איש אינו קוטף אותן ביישובי העוטף, גם לתעופה הישראלית יש מאפיינים דומים והיא מתחרה בשגרה בעשרות חברות, חלקן ממשלתיות, מסובסדות, שמציעות מחיר אטרקטיבי ושירות טוב.
אולם הן אינן באות לכאן בימים האחרונים וגם לא יגיעו, הן לא יחלצו ישראלים שרוצים לחזור הביתה בצו 8 ונושאות דגל מדינה שמארחת מנהיגי טרור על בסיס קבוע. אם הורגלנו להביט רק על שורת המחיר, כדאי שנתחיל להסתכל קצת אחרת.
זו שעתנו היפה בתחומים רבים, בין היתר גם כדי לבסס שוב את התעופה הישראלית הכל כך חשובה לנו, זו שמטיסה כבר שבועיים נוסעים על מושבי החירום, במקומות המנוחה של הצוות ועל הרצפה - רק בכדי שיוכלו לחזור הביתה.
הכותב הוא יו"ר איגוד
הטייסים הישראלי