עד לאירועי השבת השחורה קישרו מרבית אזרחי ישראל את הנגב המערבי לטיולי פריחה ב"דרום אדום", אזור חקלאי שסופג מדי פעם פגיעת רקטות.
אבל הנגב המערבי הוא הרבה יותר מזה ולמעשה הוא מהווה גם את אחת העתודות העירוניות המבטיחות ביותר של מדינת ישראל.
הנגב המערבי כולו חטף מהלומה קשה באירועי השבת השחורה. מעבר לפגיעה המחרידה בחיים של תושבי הקיבוצים, שדרות ואופקים, נפגע גם כוח המשיכה של האזור כולו כעתודה לפיתוח מגורים עבור זוגות צעירים. את כוח המשיכה הזה חייבים לשקם ולחזק, אחרת אין לנו תקומה.
חבל ארץ יפהפה זה מורכב ממרכז עירוני של הערים נתיבות, שדרות ואופקים, המונות יחד 100 אלף תושבים (מעל מחציתם בנתיבות), ורהט (71 אלף תושבים). ערים אלו ממוקמות בתוך חבל ארץ חקלאי שמתפרס על פני כשני מיליון דונם של קרקע חקלאית, המיושבת ביישובים חקלאיים במספר מועצות אזוריות (אשכול, בני שמעון, מרחבים, שדות נגב ושער הנגב), אשר כולן יחדיו מונות כשליש מתושבי הערים.
כאשר מדברים על "עוטף עזה" מתייחסים למעשה רק לשדרות ולמספר מועצות אזוריות אשר בטווח 7 ק"מ - חלק קטן בלבד מהנגב המערבי. לא כולם מודעים לפריחה של אזור הנגב המערבי בשנים האחרונות, שממנו נהנו גם הערים וגם הקיבוצים. אלה גם אלה נהנו בשנים האחרונות מנהירה של זוגות צעירים, אשר מצאו בנגב המערבי מענה לבעיית יוקר המחיה במרכז הארץ.
הסכמי הגג שחתמו הערים עם ממשלת ישראל, שבמסגרתם שווקו עשרות אלפי יחידות דיור בשכונות שנבנו ברמת פיתוח גבוהה ביותר, רכבת שמאפשרת נגישות תחבורתית טובה למרכז, ההשקעות האדירות בחינוך ובתרבות, אזורי התעשייה ואפשרויות התעסוקה שהתפתחו – כל אלה אפשרו איכות חיים טובה עם אפשרויות תעסוקה במרחב חקלאי עירוני משולב.
רשות מקרקעי ישראל שיווקה בנתיבות לבדה 17 אלף יחידות דיור אשר אמורות להכפיל את שטחה ואת אוכלוסייתה של העיר ל־100 אלף תושבים עד סוף העשור. תקציב ההשקעות בנתיבות לבדה הינו 4.5 מיליארד שקל, רובו מגיע מתוך תמורת השווקים (כלומר, דמי הפיתוח שאותם משלמים היזמים לרשות מקרקעי ישראל). בימים אלו עמלים על הכנת תוכנית נוספת של 20 אלף יחידות נוספות. מה שחשוב להקשרנו הוא שהביקוש לדירות בנתיבות ובערים הסמוכות, כמו גם בקיבוצי העוטף, היה גבוה מאוד בשנים האחרונות. המשך הביקוש יושפע ישירות מהצלחת שיקום האזור.
לכן, את השיקום והתקומה צריך לתכנן ולתכלל בראייה רחבה והוליסטית על מנת לשקם את אזור הנגב המערבי ולהפוך אותו שוב לאטרקטיבי.
מה שבע?
לא ניתן לעשות זאת כאשר מפלחים את האזור לטווחים אשר שימשו בעבר לצורך חישוב הטבת המס (שבעה קילומטר). טווח שבעת הקילומטרים משולל ראייה תכנונית אסטרטגית.
שיטה זאת, שמפלחת באופן מלאכותי את האזור ואף מייצרת אי־שוויון בתוך המועצות עצמן, שלא לדבר על הערים והיישובים אשר מעבר לאותם שבעה קילומטר כגון: נתיבות ואופקים, גורמת לראשי הרשויות להתחרות זה בזה על משאבים במקום לייצר שיתופי פעולה המגדילים את העוגה לכולם. שיטה פסולה זאת חייבת להסתלק מן העולם ולהתחלף בראייה אסטרטגית הבוחנת את הפוטנציאל האדיר במרחב כולו ומייצרת מנופים כלכליים אזוריים.
לא ניתן לעשות זאת כאשר במקום לחזק את הערים והיישובים הקיימים מתכוונים להקים יישובים חדשים ורסיסי יישובים, אשר יגזלו משאבים יקרים ויחלישו את הערים שרק החלו להתרומם וישאבו מתוכן אוכלוסייה חזקה יותר.
כאשר מתכננים תקומה של הנגב המערבי יש להתייחס לערים אשר ברשותן מלאי הקרקע לתעשייה ולתעסוקה ולראות כיצד מייצרים Win־Win לכל תושבי האזור, כדוגמת אזור התעשייה נעם המשותף לעיריית נתיבות ולמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב.
כאשר חושבים על השקעות גדולות בבריאות, בתרבות, בהשכלה חייבים לקחת בחשבון מספר גדול של משתמשים כדי להבטיח היתכנות ואיתנות כלכלית. לכן, תהיה זאת טעות ובכייה לדורות להתעלם מהעורף המטרופוליני של "העוטף", במקום להתייחס אליו כמשאב חברתי וכלכלי אדיר.
העורף המטרופוליני מהווה כוח קנייה לשירותים ולפעילות כלכלית המיוצרת באזור, ובלעדיו קשה לחשוב על היתכנות כלכלית להשקעות גדולות.
אתן כדוגמה את המיזם האזורי המוצלח של מרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי אזורי אשר במסגרתו נבנה קמפוס הלמסלי בהשקעת עתק בעיר נתיבות. הקמתו התאפשרה אך ורק בשל שיתוף הפעולה האזורי אשר הצדיק את ההשקעה הרבה במבנה ובצוות המורים האיכותי לפיזיקה אשר העמיד המרכז בחסות מכון ויצמן. מפעל מוצלח ואטרקטיבי זה אשר הינו משנה חיים עבור ילדי האזור הוא דוגמה מובהקת לכוחם של המספרים ויש לשכפל אותו בפרויקטים נוספים.
על מנת לשקם את האזור, בהנחה שהנושא הביטחוני יוסדר, יש לבצע השקעות בשיפור הנגישות התחבורתית, שיפור מערכת החינוך האזורית, בהקמה של מוקדי בריאות אזוריים, השקעות במוקדי השכלה ותעסוקה, ועוד.
מימוש התוכנית אינו צריך להגיע רק מתקציב המדינה אלא גם מהכנסות המדינה בגין שיווקי הקרקע במתכונת שבה נעשה הדבר בהסכמי הגג המהווים פרויקטים תקציביים סגורים המממנים את עצמם בחלקם הגדול. הניתוק מתקציב המדינה הינו יתרון גדול ומבטיח את ההיתכנות הביצועית של הפרויקט. הגדלת סבסוד הקרקע בשיווקים ל־75% יבטיח את הצלחת השיווקים ואת מימון הפרויקטים.
אני תקווה שכוח החיים והיצירה של תושבי האזור וההנהגה המקומית האיכותית יצליח לגבור על המציאות הקשה, ובעזרת חשיבה יצירתית ותמיכה ממשלתית מדויקת ישוב הנגב המערבי כולו לפרוח ולמשוך אליו אוכלוסייה איכותית.
הכותבת היא מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר וכיום מנכ"לית הסכם הגג בנתיבות
