הבנקים סוגרים היום את עונת הדוחות הכספיים לשנת 2023, כאשר בנק לאומי יפרסם את הדוחות הכספיים השנתיים. על פי הערכות של אנליסטים, בנק לאומי בניהולו של חנן פרידמן יציג רווח שנתי של כ־7 מיליארד שקל, ואת הרבעון האחרון של 2023 הוא יסיים ברווח של 2 מיליארד שקל.
בעקבות כך רווחי חמשת הבנקים הגדולים ב־2023 יסתכמו ב־25.6 מיליארד שקל - גידול של 7% בהשוואה ל־2022. למרות הגידול ברווחי הבנקים, המפקח על הבנקים הורה להם לקצץ את הדיווידנד במזומן לרבעון הרביעי ל־20% מהרווח, כפי שהיה ברבעון השלישי.
אי־חלוקת הדיווידנד למרות כריות ההון הנאותות עוררה תרעומת בקרב בעלי מניות בבנקים, שמימנו את רכישת המניות באשראי בנקאי, המגובה בדיווידנד.
את הרווח הגבוה ביותר ל־2023 (7.36 מיליארד שקל) הציג בנק הפועלים בניהול דב קוטלר ואת שיעור התשואה הגבוה ביותר על ההון (19.9%) הציג הבנק הבינלאומי. הרווחים הגבוהים במערכת הבנקאית מוסברים בעיקר ברווחי המימון, בריבית הגבוהה על האשראי ובכך שהיקף יתרות העו"ש בבנקים על פיקדונות ללא ריבית נאמד ב־500 מיליארד שקל.
בעקבות המלחמה בעזה, לקוחות חשים יותר ביטחון בהחזקת פיקדונות נזילים על פני ריבית אפסית שהם מקבלים עבורם. לכן תמוהה עמדת גורמים במערכת הפוליטית, הדרושים מבנק ישראל להורות לבנקים לשלם ריבית בשעה שהלקוחות עצמם אינם מתעקשים על התשלום. הבנקים יפרסמו בקרוב את נתוני ההשוואה על הריבית בפיקדונות.
בתוך כך, בשעה שלאומי מפרסם את הדוחות לשנת 2023, כבר ידועים לבנקים נתונים ראשונים על הרבעון הראשון של 2024. על פי ההערכות, ההכנסות הגבוהות מריבית יימשכו (למרות ירידה של 0.25% בריבית בינואר). ההפרשות לחובות בעייתיים הן בהיקף נאות.
במגזר העסקי נרשמת התאוששות מסוימת, עם שחרור אנשי המילואים וחזרתם לפעילות שוטפת. עם זאת, סימני השאלה בנוגע להתמשכות המלחמה עדיין גבוהים במיוחד בכל הנוגע לאפשרות פתיחת מלחמה בחזית הצפון.