משברי השנים האחרונות – מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד – העלו את סוגיית החוסן של ארגונים לראש סדר היום של הכלכלה העולמית ושל חברות ועסקים מכל גודל וסוג. בעולם רבוי מצבי משבר - שגרות פעולה של ארגונים אינן מסוגלות להתמודד עם השינויים הדרמטיים והסיכונים הכרוכים בהם. האתגרים עימם מתמודדת ישראל מצריכות חברות וארגונים להכין תוכנית חוסן ארגונית שניתן לשלוף אותה בעת הצורך ולהגיב ביעילות לכל תרחיש.
תפישת החוסן העסקי היא רחבה יותר מתפישת ניהול הסיכונים המסורתי. חוסן עסקי הוא גישה מקיפה שמכינה את הארגון להתמודד עם שיבושים ולהגיב להם והוא מאפשר לארגון לא רק להשתקם אלא גם לשגשג בעקבות האתגרים הבלתי צפויים. לצורך זה הארגון מזהה סיכונים פוטנציאליים, מפתח תוכניות תגובה מפורטות ואפקטיביות ומנחיל תרבות של חוסן בכל רמות הארגון בגישה אינטגרטיבית מקצה לקצה. כך הארגון כולו ערוך ומוכן ביום פקודה להתמודד עם תרחישים קשים ובלתי צפויים ולצאת מהם מחוזק.
להבדיל מישראל, במדינות רבות בעולם התפתחה מודעות רחבה אודות תפישת החוסן העסקי בהגדרתה המלאה. על פי סקר החוסן העסקי של חברת הייעוץ PwC לשנת 2023, 89% מהמנהלים העידו כי חוסן עסקי הוא אחד מהיעדים האסטרטגיים החשובים ביותר שלהם ו-70% הביעו ביטחון ביכולת של הארגון שלהם להתמודד עם שיבושים משמעותיים. כ-66% מהארגונים כבר נמצאים בשלבים שונים של יישום תוכנית חוסן עסקי אינטגרטיבית אך בשלב זה ב-20% בלבד מהם היישום הוא אכן אינטגרטיבי בכל דרגי הארגון.
בניית חוסן עסקי היא משימה שההנהלה הבכירה ביותר של הארגון, לרבות המנכ"ל, צריכים להוביל, שכן עליהם להניע את הארגון כולו לשינוי תפישתי ותפעולי מרחיק לכת. תוכנית החוסן הארגוני שהם יובילו צריכה לכלול מספר מרכיבים:
הראשון, זיהוי מגוון הסיכונים שהארגון עלול להתמודד עמם במועד בלתי צפוי כמו סיכונים פיננסיים, סיכוני שוק, סיכונים לוגיסטיים ועוד.
השני, בניית תוכניות חירום לכל תרחיש סיכון שיתממש. לדוגמא, הכנת חלופות לספקים קבועים למקרה שיתרחשו שיבושים בשרשרת האספקה או גיוון מקורות ההכנסה תוך בניית חלופות מוצר ושוקי יעד נוספים.
השלישי, הכנה ואימון העובדים לתרחישים הבלתי צפויים והקצאה מדויקת של משימות על מנת שביום פקודה כל אחד ואחת מהם יידעו בדיוק מה עליו לעשות במצב המשברי שאירע. יש למנות 'מנהל אירוע' מטעם ההנהלה שיוביל את כלל פעילויות הארגון במצב משברי שייווצר ויסנכרן ביניהן.
הרביעי, חיזוק התשתית הדיגיטלית כדי לוודא שבמצבי חירום היא תתפקד ללא דופי ותתמוך במהלכי התגובה למשבר. יתרה מכך, תשתית זו תאפשר תקשורת יעילה עם כל בעלי העניין לרבות לקוחות, שותפים וספקים, משקיעים ועובדי החברה. תקשורת זו תוכיח לכל בעלי העניין כי הארגון שולט במצב, ערוך ומוכן לו וידע להתגבר על האתגר ואף לנצלו לצמיחה בהמשך הדרך.
החמישי, טיפוח תרבות של למידה מתמדת, יכולת הסתגלות ופתיחות לשינויים נוספים. חוסן ארגוני הוא אתגר דינמי ומתפתח ועל כן הארגון חייב לנתח באופן מדויק ואיכותי את תפקודו בעת משבר שחלף ולשפר נקודות חולשה. יתרה מזאת, עליו להמשיך לזהות סיכונים חדשים ולהיערך להם במתכונת החוסן הארגוני המורחב שהוא אימץ.
חברות ישראליות רבות הצליחו בשנים האחרונות לאלתר פתרונות שהתמודדו עם משברים שונים והפגינו חוסן עסקי. עם זאת, אין תחליף לתוכנית מקיפה ואינטגרטיבית של חוסן עסקי שתשביח ותאיץ את התגובה במצבי משבר. כל השקעה בתוכנית חוסן עסקי כיום תניב יתרונות עסקיים ברורים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. במצבים משבריים מנהלים מתמקדים בכיבוי שריפות ובפתרון בעיות אך תוכנית חוסן עסקי תאפשר להם לנווט בבטחה במשבר הבא, שמן הסתם בוא יבוא.
הכותבת היא מייסדת השלוחה הישראלית של חברת שירותי הטכנולוגיה הגלובלית Concentrix.