מתל אביב ועד ניו-יורק: החברה שמאפשרת לרשויות המקומיות לשמוע את צורכי הקהילות

"הרשות המקומית משפיעה המון על החיים שלנו בתחומים שונים, כמו תשתיות, חינוך, תרבות, תחבורה, ביטחון אישי, ובעצם על כל מה שאנחנו צורכים בחיים שלנו. לכן המטרה שלנו כחברה היא לבנות אמון בין רשויות מקומיות לתושבים שהן משרתות על ידי כך שנוכל לאפשר לרשות להבין לעומק את הצרכים והרצונות של התושבים כדי שיוכלו להתייחס לצרכים האלה", אומר איל פדר־לוי, מנכ״ל ומייסד־משותף של חברת זנסיטי (Zencity), המפתחת ומנהלת פלטפורמת שיתוף הציבור עבור עיריות.

זנסיטי עוזרת לרשויות מקומיות לבנות מערכת אמון חזקה הרבה יותר עם הקהילות שהן משרתות, דרך גיבוש הבנה מעמיקה של הצרכים והרצונות של התושבים והיכולת לפעול אל מול הצרכים הללו. הדבר נעשה דרך שילוב של ניטור וניתוח רשתות חברתיות, הרצת סקרים מייצגים ברמה המקומית, והקמת אתרי שיתוף ציבור קלים לשימוש. כך החברה מאפשרת לרשויות המקומיות באמת לשמוע את צורכי הקהילות המגוונות שאותן הן משרתות.

מתחת לאף העולם: ישראל מייצרת רצועת ביטחון בתוך שטח לבנון | דיווח דרמטי
בשקט בשקט: ישראל נערכת לשיגור טיל ישירות לטהרן | דיווח

לאחרונה הודיעה זנסיטי על גיוס הון בסך 40 מיליון דולר, בסיבוב מסדרה C שהובל על ידי קרן StepStone Group. בסיבוב השתתפה גם קרן TLV Partners, שהשקיעה בחברה גם בשלבים הקודמים. הגיוס האחרון מביא את סך ההשקעות מאז הקמת החברה ל־91 מיליון דולר. המימון החדש יושקע בעיקר בפיתוח היכולות הטכנולוגיות של זנסיטי בתחום הבינה המלאכותית.

זנסיטי, הוקמה ב־2015 על ידי עידו עברי (CTO) ופדר־לוי, וכיום משרתת מעל ל־300 רשויות מקומיות בארץ ובעולם, בהן ניו יורק, לוס אנג׳לס, לונדון, בוסטון, דאלאס, וכן נתניה, תל אביב, אשדוד ואילת. סך הכל ברשת של זנסיטי יש מעל ל־200 מיליון תושבים, מהם אספה החברה מעל ל־800 מיליון דעות שונות בשנה שעברה.

שאלה של אמון

"ברמה האישית, גם עידו וגם אני באים עם רקע מהמגזר הציבורי", אומר פדר־לוי. "אני מתכנן ערים בהכשרה, ועידו בתפקידו האחרון הקים וניהל את האגף הדיגיטלי בספרייה הלאומית בירושלים. רשויות מקומיות זה עולם תוכן שהכרנו והגענו ממנו, ובכנות - אני חושב שהעיסוק בנושא הזה מאוד חשוב. התקציבים של הרשויות השונות הם עצומים. אפילו בערים קטנות בישראל התקציבים הם מאות מיליוני שקלים בשנה, ובערים הגדולות מדברים במיליארדים.

"בחו"ל למשל, ניו יורק היא אחד הלקוחות הגדולים שלנו. התקציב השנתי שלהם חצה בשנה שעברה את ה־100 מיליארד דולר. מוציאים המון כסף כדי לספק את השירותים החשובים לתושבים. כדי להיות מסוגלים לעשות זאת טוב, לבצע את העבודה, חייבים קודם כל להבין את הצרכים של התושבים ולרכוש את אמונם. לאמון של התושבים ברשות המקומית יש תפקיד חשוב בהצלחת הרשות. היום לרשות אין דרך לדעת איך התושבים מודדים אותה חוץ מהבחירות לרשויות המקומיות שמתקיימות בישראל, למשל, כל חמש שנים. המטרה שלנו היא לעזור למדוד את שביעות הרצון של התושב מהרשות ולהבין לעומק מהם הצרכים והרצונות שמשפיעים על שביעות הרצון הזו".

מה קורה כשאין אמון בין התושב לרשות?
"בישראל אפשר למשל לראות איך פרויקטים של בנייה ופיתוח שהרשות רוצה לקדם יכולים להידחות או להתבטל, אם תושבים לא סומכים על ההחלטות של הרשות. אז למשל הם מגישים התנגדויות, מגיעים למועצת העיר להתנגד. רואים זאת גם בחו"ל. אנחנו עובדים למשל עם עיריית פורט לודרדייל שבאזור מיאמי. העירייה שם רצתה לבנות אצטדיון כדורגל מאוד גדול לקבוצת הכדורגל שבה משחק היום ליונל מסי. זה היה פרויקט פיתוח כלכלי שהעירייה מאוד האמינה בו, שהיה אמור למשוך תיירות, לפתח עסקים. זה דרש אישור של מועצת העיר, ולקראת ההצבעה כל שבוע היו מגיעים מפגינים להביע מחאתם נגד הפרויקט הזה. הבעיה היא שפעמים רבות המתנגדים, אלה אותם אנשים שתמיד מגיעים למועצה ועושים רעש יותר מאשר באמת מייצגים את הציבור.

"בעזרת מערכת שלנו ראו שבניגוד לאנשים האלה שמגיעים כל שבוע לישיבות מועצה, דווקא חלק ניכר מהציבור כן תומך בפרויקט. זה בעצם הראה לנבחרי הציבור תמונה יותר רחבה שאפשרה לקבל החלטה יותר מאוזנת ולאפשר את התחלת הבנייה של הפרויקט".

ההבנה מה התושבים חושבים על סוגיות שונות מתבצעת כאמור בכמה אופנים. "אנחנו משלבים כמה כלים ביחד", מציין פדר־לוי. "אנחנו מנטרים ברשת שיח של תושבים הנוגע לסוגיות ספציפיות, אנחנו גם מריצים עם הטכנולוגיה שפיתחנו סקרים מייצגים דרך תרגוט באינטרנט. יש לנו גם יכולת להתחבר למערכות שירות לקוחות של העירייה ומשם לצבור מידע על שביעות הרצון. כמו כן, יש לנו גם מערכת שיתוף ציבור דיגיטלית לצורך הקמת אתרים הנוגעים בסוגיות עירוניות ספציפיות, ואז יכולים לשאוב משם תגובות. באתרים האלה העירייה יכולה לייצר תוכן, ואילו לתושבים יש אופציה להגיב, להעלות רעיונות וכדומה. למשל לעיריית אילת יש אתר שיתוף ציבור בנושא עסקים מקומיים ומדיניות העירייה סביב העסקים האלה".

מקלטים תחילה

הטכנולוגיה שלהם, מבהיר פדר־לוי, בעצם מייצרת מצב של win־win. "בסוף גם לרשות וגם לתושבים יש אינטרס משותף להגביר את שביעות הרצון מהחיים בעיר", הוא אומר. "תפקידה של הרשות לספק שירותים ושהתושבים יהיו מרוצים; והתושבים רוצים להיות מרוצים מהעיר שבה הם גרים. המערכת מספקת את הפתרונות לכך. המשובים שאנחנו מספקים לעירייה הם אנונימיים, בלי שמות התושבים, אבל אפשר למיין אותם לפי קטגוריות ולרשום למשל: 'תושבים צעירים משכונה מסוימת לא מרוצים מכך וכך...'".

לדברי פדר־לוי, מצב האמון בין התושבים לרשות המקומית משתנה בין רשות לרשות. אבל אם ננסה באופן כללי לבדוק מה הכי מציק לתושבים, "אז בארה"ב למשל יש הרבה עיסוק בביטחון האישי", הוא אומר. "זה נושא מוביל. כך גם נושאים כלכליים כמו מקומות עבודה והזדמנויות להתפרנס, וכמובן גם נושאים של מחירי דיור ותחבורה נמצאים גבוה ברשימה".

ומה קורה בישראל?
"בישראל כמובן שבתשעת החודשים האחרונים הדאגה הייתה בנושא גישה למקלטים, מוכנות של מערכת החינוך בסיטואציות השונות - בעצם כל הקשור למוכנות הרשות המקומית לחירום ואיך הרשות מגיבה למלחמה המתחוללת. זה הנושא המוביל בעת הזו. לפני תחילת המלחמה ראינו המון עיסוק בחינוך, בניקיון וכמובן בתחבורה".

את המערכת של זנסיטי החלו לשווק ב־2017, ולדברי פדר־לוי, המטרה היא להגיע לכמה שיותר רשויות מקומיות ולהעלות הן את היכולת שלהן להבין את הציבור והן את הרף בשירות הציבור. "רשויות רבות מביעות עניין במערכת שלנו וקצב הצמיחה של החברה מוכיח זאת", הוא אומר. "יש לאנשים לפעמים סטיגמה מסוימת על עובדי רשויות מקומיות, ואילו בחוויה שלי, לפחות בדרגים הבכירים, פגשתי אנשים שהם קודם כל מאוד מוכשרים ומחויבים לשרת את הציבור. למשל פיליפ אזרד, מנכ"ל עיריית אילת, שממש עושה לילות כימים למען התושבים. גם אלון אופיר, ראש אגף שירות וחדשנות לתושב בעיריית נתניה באמת לא מפסיק לחפש דרכים חדשות לשפר את השירות לתושבים בעיר ולפעול למען החוויה, ודינה בר אולפן, המשנה למנכ"ל של עיריית אשדוד, יזמה והובילה המון פרויקטים שעשו מהפכות".

גם ברמאללה

לדברי פדר־לוי ניתוח המידע של זנסיטי מבוסס על בינה מלאכותית. "למשל היכולת לקבוע האם פוסט מסוים הוא בנושא חינוך או תשתיות מתבסס על בינה מלאכותית", הוא מסביר. "כך גם היכולת לקבוע האם הפוסט חיובי או שלישי. גם ביכולת להסיק תובנות שונות, כגון האם השיח על חינוך נמצא בעלייה ביומיים האחרונים בגלל כך וכך - הבינה המלאכותית מסייעת".

הגיוס האחרון של זנסיטי נועד כאמור בעיקר לצורך פיתוח היכולות הטכנולוגיות של החברה בתחום הבינה המלאכותית, אך גם לטובת גיוס של כוח אדם נוסף. כרגע במשרד בתל אביב מועסקים כ־70 מתוך 120 עובדים בחברה. השאר עובדים בצפון אמריקה ויש גם צוות פיתוח של כעשרה אנשים שעובדים מהבית באזור רמאללה. "אני חייב להגיד שברמה האישית אני מאוד מתרשם משני הצוותים - גם בצד הישראלי וגם הפלסטיני", אומר פדר־לוי. "למרות התקופה המורכבת, שני הצוותים מצליחים לעבוד יפה ביחד. יש לנו המון חבר'ה שהיו במילואים תקופה ארוכה, ומצד שני יש את החבר'ה ברשות הפלסטינית שחווים את המלחמה מהצד השני. אני גאה בכך שהעובדים שלנו מצליחים לראות בצד השני את האדם שנמצא מולם".