"אתם הגשר לאירופה": מדוע החברות הסיניות עושות עלייה?

ישראל הפכה ליעד אטרקטיבי עבור חברות תשתיות ובנייה סיניות. “אתם הגשר שלנו לאירופה", אמר לי בכיר בחברת תשתיות, המבצעת פרויקטים הנדסיים מורכבים בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים בסין ובעשרות מדינות בעולם. חברות הענק הסיניות, שהן בבעלות המדינה, רואות בישראל פוטנציאל ענק. “לידע הטכנולוגי בישראל יש ערך עצום", ציין בכיר בחברת תשתיות בבייג'ינג.

על החשיבות העצומה שמייחסים בסין לשוק הישראלי הקטן יחסית, תעיד הקמת איגוד החברות הסיניות הענקיות הפועלות בישראל, שהחל לפעול בארץ לפני כשלושה חודשים. היעד הרשמי של האיגוד הוא לפעול לקידום ופיתוח היחסים הכלכליים והמסחריים עם מוסדות הממשלה ועם ארגונים בישראל. “המטרה היא להוות גשר בין החברות לבין הגופים השונים בישראל. אנו רואים ביחסים המסחריים עם ישראל שותפות חשובה וארוכת טווח", הסביר לאחר ההקמה נשיא החברות הסיניות בישראל, ג'ורג' גואן.

האיגוד אמור לתאם בין החברות הסיניות בישראל, ליצור קרקע פורייה להעמקת הפעילות העתידית בפרויקטים הענקיים שבדרך ולהוות משקל נגד לקמפיינים נגד כניסתן לישראל.

עם זאת, לנוכח הקושי של חברות ישראליות ובינלאומיות להתחרות במחירים הנמוכים יחסית, במיומנות ובקצב העבודה המהיר של הענקיות הסיניות, בישראל לא כולם פורשים שטיח אדום בפני חברות הענק הסיניות. לאחרונה אף עלו טענות על חשש לחשיפת תשתיות חיוניות לסינים, ודווח על הסתייגות של ארה"ב מהפעלת הנמל הימי החדש הנבנה בחיפה על ידי חברה סינית.

אבל הסינים בשלהם. הם רואים בישראל יעד כלכלי ואסטרטגי אזורי, ובשנים הבאות ינסו לזכות במכרזים ענקיים לפרויקטים נוספים בארץ הקודש. גם הקשיים הביורוקרטיים בארץ, שמתעוררים בעיקר מרגע הזכייה במכרזים עד תחילת העבודות, אינם מרתיעים את חברות הענק.

במהלך סיור עיתונאים שהתקיים במטות חברות הענק הסיניות במגדלי פאר בבייג'ינג, באתרי העבודות ובפרויקטים ענקיים שכבר הסתיימו, התייחסו המארחים מכל הדרגים לישראל כמעצמה גלובלית. בחברות הענק הסיניות רואים בישראל מקור לא אכזב לרכישת ניסיון וידע מתקדם, שיהוו בעתיד חלק מהותי ברזומה שלהן בהתמודדותן במכרזים ענקיים בתחומי התשתיות והבנייה במערב.

התחנה הראשונה בסיור הייתה בעיר הדרומית גוואנגז'ו, העיר השלישית בגודלה בסין (כ־24 מיליון בני אדם מתגוררים בה ובפרבריה), שמוסיפה להתתפתח בקצב מואץ. “אני מגיע לגוואנגז'ו פעם בשנה, ובכל פעם אני רואה מגדלים חדשים. קצב הפיתוח כאן מסחרר", סיפר לי בהתלהבות איש עסקים הישראלי. קצב הבנייה המואץ אינו מוגבל למשרדים ולמסחר. חלק גדול ממנו מופנה למגורים ול"יהלום שבכתר" הסיני - פיתוח תשתיות.

ביקרנו במתחם מגורים חדש בגוואנגז'ו ובו שישה מגדלים, המצוי בשלבי בנייה מתקדמים. הקומפלקס המודרני כולל מאות דירות בגדלים שונים ובעיצוב מודרני, שחלקן הגדול מיועד לזוגות צעירים ולמעמד הביניים המתרחב.

בניגוד לקצב הבנייה האטי של פרויקטים במסגרת מחיר למשתכן בישראל, בגוואנגז'ו תוך פחות משנתיים מתחילת העבודות הדירות כבר יהיו מוכנות לאכלוס. “קצב העבודה מהיר, יש לנו תרבות ארגונית וניסיון בפרויקטים גדולים", ציין בסיפוק איש שיווק במתחם המגורים, כשברקע שאון העבודה המואצת של מאות עובדים וקו רקיע המשתנה במהירות.

הפרוייקט מבוצע באמצעות חברת בת של חברת הענק הסינית CCECC, המתמחה בפרויקטים ענקיים בתחומי התשתיות והבנייה בסין וברחבי העולם.
בישראל מבצעת CCECC, בשותפות עם חברות נוספות, את חפירת המקטע המזרחי של מנהרת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, את חפירת ובניית תחנת קרליבך ואת התקנת החשמל ומערכת האיתות לאורך התוואי.

היעד הבא בהתחקות אחר הפרויקטים הענקיים בסין היה תחנת כוח. במרחק של כ־75 קילומטרים מגוואנגז'ו, בתום נסיעה בין שדות אורז וכפרים פסטורליים, מגיעים אל תחנת הכוח, פרויקט ענקי ומורכב למדי.

את תחנת הכוח של צ'ינגיואן הקימה חברת הענק הסינית בתחום האנרגיה “סינו הידרו". התחנה, שנועדה להבטיח אספקת חשמל סדירה לכל האזור הענק של גוואנגז'ו, מפיקה את אנרגיית זרימת המים מהמאגר לחשמל.

המארחים הסבירו בגאווה שהשאיבה מהמאגר הנמוך למאגר הגבוה מתבצעת בעזרת אנרגיה מתחדשת, בעיקר סולארית. אגב הצגת פרויקט הדגל של “סינו הידרו" בדרום סין, הדגישו בכירים בחברה את הפוטנציאל הבלתי ממומש שקיים בישראל בתחום האנרגיה.

“סינו הידרו", המכירה היטב את שוק האנרגיה הישראלי, מבצעת עם חברות נוספות את פרויקט “כוכב הירדן", סמוך לקיבוץ גשר - הקמת תחנת כוח של אגירה שאובה בהספק 340 מגה ואט. העבודות כוללות כריית מנהרה שתזרים מים מגובה של כ־420 מטר. מאגרי המים מוקמים זה מעל זה, וכאשר המים יישאבו מהמאגר העליון, יופעלו שתי טורבינות שייצרו את החשמל.

“כוכב הירדן" נחשב פרויקט מורכב מאוד מבחינה הנדסית, ועלותו מוערכת בכ־1.7 מיליארד דולר, אבל לאחר הפעלתו עלויות הפקת החשמל יהיו זולות בהרבה מאשר כיום (וירוקות יותר).

לא הרחק משם, באזור עמק המעיינות בגלבוע, מוקם פרויקט אנרגיה ענק נוסף, על ידי חברות אחרות. “יש לנו את היכולות והניסיון הדרוש להקמת פרויקטים מורכבים נוספים להפקת חשמל בישראל, בזמן קצר יותר בהשוואה לחברות בינלאומיות אחרות", ציין בכיר בחברה הסינית.

היעד הבא במסע בין חברות התשתיות הסיניות היה במטות של תאגידי ענק המבצעים פרויקטים של רכבות מהירות בסין וברחבי העולם. “ישראל היא שוק קטן אבל חשוב עבורנו. הכלכלה הישראלית חזקה, הטכנולוגיה מתקדמת, וזה מהווה תמריץ עבורנו לביצוע פרויקטים", מציין וואנג וואנז'ונג, סגן נשיא תאגיד CRCC המבצע את המקטע המזרחי של “הקו האדום" ותחנת קרליבך.

החברה הסינית הענקית מכירה את השוק הישראלי לאורך שנים ארוכות, והייתה בין מקימות פרוייקט מנהרות הכרמל בחיפה. הסינים רואים בישראל גם מקום להעשרה, לא רק טכנולוגית. חפירות מנהרת “הקו האדום" ותחנת קרליבך מהוות אתגר הנדסי חדש עבורם, לנוכח הסמיכות לים התיכון ומי התהום הרבים במעמקי האדמה. “החפירה בתל אביב יותר מורכבת", הסבירו בחברה."כל עיר יש את המורכבות שלה".

סגן הנשיא הדגיש את הניסיון העשיר שנצבר בהקמת עשרות אלפי קילומטרים של מסילות רכבת בסין ובמדינות שונות בעולם, כערך מוסף. “ללא חברות סיניות, הפרויקטים בישראל היו קשים יותר. אנחנו מהירים יותר בביצוע פרויקטים לעומת חברות מחוץ לסין", אמר.

בחברת הענק הדגישו את הרצון לעבוד בישראל ולבצע פרויקטים מורכבים נוספים בתחומי התשתיות. “אין לנו בעיה לעשות עסקים בישראל ואין לנו מכשולים פוליטיים. קיימים יחסים מאוד טובים בין סין לישראל והפיתוח הטכני המתקדם אצלכם מקל עלינו", הדגיש סגן הנשיא.

בתשובה לשאלה על הביורוקרטיה הישראלית טוען וואנז'ונג כי החברה התמודדה עם ביורוקרטיה קשה מזו. “לאחר סיום עבודות הרכבת הקלה, ייתכן שנקלוט מהנדסים ובעלי מקצועות טכניים לפרויקטים גדולים שלנו במקומות אחרים", ציין בכיר נוסף בחברת תשתיות בבייג'ינג.

היעד של החברות הסיניות הוא לבצע פרויקטים ענקיים בתחומי התשתיות במדינות מערביות נוספות, וישראל נחשבת תחנה חשובה בדרך. ב־CRCC ובחברות תשתיות ענקיות בסין נערכים לקראת הגשת הצעות לפרויקטים בתחומי התשתיות המתוכננים בישראל בשנים הבאות, בהם קו הרכבת בין תל אביב לאילת והקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה.

לאחר ביקורים במטות חברות הענק הסיניות יצאנו לסיורים באתרי עבודות ענקיים במגה פרויקטים. הרשת המשוכללת של הרכבת התחתית בבייג'ינג, שאורך המסילות הכולל שלה הוא יותר מ־700 קילומטר, מצויה כל העת בתהליך של התרחבות גם לפרברים הרחוקים. באתר עבודה בפאתי העיר נראו עשרות עובדים מבצעים חפירת מנהרה נוספת שתתחבר לרשת רכבות התחתית.

העבודות, שנעשות באמצעות מכונות ה־TBM, מתבצעות בקצב מואץ ומסביב לשעון. כדי להגיע לעומק המנהרות, נבנו משאיות קטנות ופתוחות המסיעות את הפועלים לאורך של כעשרה קילומטרים ולעתים אף יותר. המרחקים העצומים מפיר הכניסה עד לאתר העבודות מחייבים הסעה ממונעת. “תוך שנה הרכבת התחתית תגיע ממרכז בייג'ינג עד לכאן", סיפר בגאווה מנהל עבודה באתר.

רכבות התחתית בבייג'ינג הפכו לדגם מוצלח של הסעת המונים. הרכבות מגיעות בתדירות גבוהה, עומדות בלוחות הזמנים ונגישות לאזורים נרחבים.
מאתר העבודות המשכנו לתחנה פעילה במרכז בייג'ינג. נסענו ברכבת התחתית בשעה 17:00, והמוני עובדים באזורי הסחר והמשרדים בטבעות הפנימיות של העיר עשו דרכם בחזרה ממקומות העבודה לבתיהם שבטבעות החיצוניות. היה עמוס ואנשים עמדו, אבל התדירות הגבוהה של הרכבות מנעה עיכובים, וברור שהן עדיפות על הפקקים בכבישים (וראו כתבה על כך במוסף זה).

ממשלת סין הכריזה על רישות המדינה הענקית ברשת מסילות של רכבות מהירות (כ־350 קמ"ש) כעל יעד לאומי. במונחים ישראליים, הפרויקטים המורכבים הללו נראים כחזון אחרית הימים. בטיבט מוקמים גשרים בגובה של כ־200 מטר, עבודות החציבה המורכבות נפרשות על עשרות קילומטרים, ורשת המסילות המהירות מגיעה גם לשם.

ישראל נראית מרוחקת שנות אור בתהליכי התכנון וההתקדמות של פרויקטים לאומיים בתחומי תשתיות הרכבות. כ־18 שנה לאחר תכנון קו הרכבת המהיר מירושלים לתל אביב וכעשר שנים לאחר תחילת העבודות בתוואי באורך 57 קילומטר בלבד, הרכבת שיוצאת מתחנת נבון בירושלים מגיעה עדיין רק עד תחנת נמל התעופה בן גוריון, ובשלושת חודשי הפעלתה הראשונים אירעו בה כ־40 תקלות שגרמו לשיבושים קשים.

אולי השנה, סוף־סוף, חזון הקו המהיר בין תל אביב לירושלים יתגשם, עם תום עבודות החשמול לאורך המסילה. בסין, לעומת זאת, תוואי רכבת מהירה הארוך פי שלושה מוקם תוך פחות משלוש שנים.

לרגל אירוח אולימפיאדת החורף בבייג'ינג בפברואר 2022, החליטו הסינים לבנות מסילת רכבת מהירה בין בייג'ינג לעיר ג'אנג'יאקואו, שבה יתקיימו חלק מהתחרויות. הפרויקט הענק, שיצא לדרך באפריל 2016, כולל מסילת רכבת מהירה באורך 174 קילומטר, שחלק מהתוואי שלה חצוב במעמקי הרים ועובר בגשרים ארוכים.

התוואי ההנדסי המורכב נבנה בהשקעה של כ־31 מיליארד דולר, וחלק מהעבודות בו מתקיימות בקור עז ובתנאי מזג אוויר קשים. הפרויקט מתקדם בקצב מסחרר, ובתוך פחות משנה יסתיימו העבודות. הרכבת המהירה תקצר את זמן הנסיעה בין שתי הערים מכשלוש שעות כיום לכ־50 דקות בלבד. כבר בקיץ יחלו הבדיקות הטכניות והבטיחותיות, ובסיומן יתווסף קו לרשת הרכבות הסינית המהירה.

את הפרוייקט מבצעת חברת PMGL, חברת בת של תאגיד הענק צ'יינה הארבור, המבצעת באמצעות חברת בת נוספת (בשותפות עם חברות נוספות) את בניית הנמל הימי החדש באשדוד. כ־270 פועלים סינים עובדים בפרויקט הקמת הנמל. העבודות על הנמל החדש, המוקם בחלקו על שטח מיובש מהים, כוללות את הארכת שובר הגלים הראשי בכ־600 מטר, הקמת שובר גלים משני באורך של כ־1.5 קילומטר ורציף ראשי באורך של כ־800 מטר. העבודות, שיצאו לדרך לפני כחמש שנים, אמורות להסתיים בסוף שנת 2021, ובסיומן יופעל הנמל על ידי חברת הפעלה בינלאומית מהולנד.

“בניית הנמל הימי באשדוד הוא פרויקט דגל עבורנו בישראל", ציין בכיר בחברה הסינית הבונה את הנמל. “נתמודד במכרזים נוספים של תשתיות בישראל. אנחנו רוצים לעשות אצלכם עסקים".

בצ'יינה הארבור מאמינים שהנמל באשדוד יהפוך לשער הכניסה עבורם למגה פרויקטים נוספים במזרח התיכון ובאירופה, והם ממחישים את התפיסה האסטרטגית הסינית, ולפיה הדרך למערב עוברת בישראל.

הכותב היה אורח איגוד החברות הסיניות בישראל