נגיף הקורונה טלטל לחלוטין את חיינו. בעקבות ההגבלות נסגרו עסקים רבים, לאחרים נותרה רק האפשרות של שירות משלוחים, והיו גם כאלה שכדי להציל את העסק שלהם ולהמשיך להתפרנס, גילו לפתע את הפלטפורמות המקוונות, המשיכו לעבוד באמצעותן ואף מצאו בכך יתרונות. האם בתום עידן הקורונה הם יחליטו לאמץ את הפלטפורמה הזאת ואולי בכך להוזיל את העלות הגבוהה של השכירות או אף להיפרד ממנה כליל?

כשהתקשרתי להדס צימרמן, דיאטנית קלינית השוכרת קליניקה במרכז תל אביב, זה היה דקות ספורות לפני שהתחילה פגישת ייעוץ עם לקוח דרך אפליקציית זום, שהעבירה מביתה. "לפני הקורונה היה לי איזשהו מחסום אישי לעבוד בפלטפורמה מקוונת", היא מודה. "אני רגילה מאוד לאחד על אחד, לקשר האישי עם הלקוח. החשש שלי תמיד היה ששקילה הוא גורם בעייתי ליישום. אבל זה עובד נהדר, אנשים נשקלים בבית, מצלמים את המשקל ומעדכנים. אפילו יש מישהי, שהיא לא לקוחה קבועה שלי, שקבעה איתי פגישה בדרך המקוונת. אין שום ספק שהקורונה פתחה לי עולם אחר שלא הייתי פתוחה אליו לפני כן ולא היה לי את הפנאי להתעסק בו".

האם המעבר לפלטפורמה המקוונת היה פשוט?
"היה הלם בימים הראשונים, אבל התאפסתי על זה מהר מאוד. יש לי תחושת שליחות לאומית: לעזור ללקוחות הקיימים והחדשים לשמור על השפיות והבריאות בימים אלה, שבהם אנחנו כמעט ולא זזים וכמות הקלוריות ששורפים היא אפסית. זה מתנהל הרבה יותר טוב ממה שחשבתי וגם נוח מבחינה טכנית ומהבחינה של קביעת התורים".

היו לקוחות שהחליטו לוותר בגלל הפלטפורמה החדשה?
"לא, אבל היו שני לקוחות שהוצאו לחל"ת ונאלצו להפסיק את המפגשים, כי עכשיו זה מותרות. אגב, לפחות בשלב ההתחלתי, הורדתי את מחיר הייעוצים המקוונים ב־20%־30% מתוך התחשבות במצב ורצון לאפשר לאנשים עדיין לשמור על המסגרת".
צימרמן מספרת שהמצב גם שימש עבורה כטריגר להתחיל לנהל קהילה ברשת. "זה משהו שרציתי לעשות כבר קודם", היא מספרת, "פתחתי בפייסבוק את הקבוצה 'הבריאים והשווים של הדס'. אנשים מקבלים אתגרים יומיים, טיפים, תמיכה רגשית, משתפים מתכונים. אני גם מעלה אימונים יומיים כדי שאנשים ישמרו על מסגרת".

עלתה בך המחשבה לאמץ את המודל המקוון גם לאחר שיחלוף משבר הקורונה?
"חד־משמעית. השבועיים האחרונים עשו לי סוויץ' בראש והבנתי שאפשר לקיים פגישות ייעוץ גם באונליין. אני חושבת שאחרי הקורונה אציע ללקוחות גם את האפשרות הזאת. אעשה פגישות אונליין בשעות שיהיו נוחות לי. אבל אף שאני יכולה לכאורה לחסוך בשכירות, עדיין יהיה לי קשה לוותר על המפגשים הפרונטליים בקליניקה. לכן כנראה אשלב בין השניים".

לא במקום מגע

גם גלי לב ארי, בעלת Happy English - חוגי אנגלית חווייתיים, מרגישה כי לא תוכל לוותר על הקשר האישי עם תלמידיה. במהלך השנה היא מעבירה חוגי אנגלית למאות תלמידי כיתות א'־ה' ב־17 בתי ספר בחולון ובתל אביב, ובקיץ בקייטנת אוניברסיטת תל אביב. "אנחנו משלמים שכירות שמסתכמת בעשרות אלפי שקלים בשנה לבתי הספר ולעיריות", היא מספרת, "כיום ההוראות אינן מאפשרות לקיים חוגים. המטרה הראשונה שלנו הייתה לשמר את הרצף הלימודי שהתחלנו בספטמבר, לתת מענה לתלמידים שנשארים בבית, וכמובן לשמר את הפרנסה ולפגוע כמה שפחות בעסק".

איך את מתנהלת בימים אלו?
"בתחילת כל שבוע אני מעבירה להורים במייל מערכת שעות, והם רושמים את ילדיהם לשיעור בשעות הנוחות להם. השיעורים מתקיימים בזום, ובכל שיעור משתתפים כעשרה ילדים, שזה בערך מה שקורה בכיתות. כדי לשפר את החוויה הוספנו, מלבד לשיעורים וללא עלות נוספת, גם סדנת מפגשים וירטואלית עם ילדים מחו"ל או חדר בריחה וירטואלי. נתנו לתלמידים שעתיים בשבוע, במקום שעה בשבוע. מטרות השיער מושגות במלואן. אין שום פגיעה בכך שעברנו לאונליין. הייתה היענות גדולה מאוד בקרב ההורים להמשיך את השיעורים בצורה כזאת. כ־10%־15% מההורים ביקשו להקפיא את התשלום, ואנחנו כמובן מכבדים את בקשתם".

העובדה שזה עובד מצוין בפלטפורמה המקוונת לא גרמה ללב ארי, לפחות לעת עתה, לאמץ זאת כקונספט קבוע לימים שלאחר המגיפה. "בסופו של דבר, אין כמו המגע האנושי החם והקרוב", היא חורצת, "השיעורים מרחוק הם פתרון זמני במציאות שנכפתה עלינו. אנחנו חוג בוטיק שמשמר רמת למידה גבוהה, והמודל העסקי של פגישות פנים אל פנים עובד לנו שנים. הקשר האנושי הוא באמת הדבר הבסיסי, ואנחנו מקווים לחזור לכך כמה שיותר מהר".

"בעולם בהפרעה כמו שקורה היום אין נכון או לא נכון; אין או־או. יש נכון־נכון, לא נכון־לא נכון, גם וגם", מסבירה  ניל"י גולדפיין, משנה למנכ"ל קבוצת נירם־גיתן, מומחית לניהול ומנהיגות בעולם העבודה החדש. "כמעט כל תופעה אנושית בעולם העבודה תופסת קיצוניות לשני כיוונים. אם מדברים על יחסי אדם־טכנולוגיה, עולה מאוד הצורך בטכנולוגיה מורכבת ומתוחכמת והתייחסות אליה, ובו־זמנית גם עולה הצורך בחזרה לאנושיות. בעקבות הקורונה יש קפיצה גדולה מאוד בשימוש בפלטפורמות טכנולוגיות. אחרי הקורונה, מפני שעכשיו כבר התגברנו על הפחד מהטכנולוגיה, יהיו פעולות מסוימות שנמשיך לעשות בדרך הזאת. אולם אנחנו לא רובוטים, אלא אנשים. למשל אתמול בערב השתתפתי בשיעור פילאטיס בזום והיה סבבה. אבל סביר מאוד שבתום הקורונה, נשים, ואני ביניהן, ימשיכו להגיע לסטודיו. יש שם מכשירים שאין בבית, המורה יכולה לגעת בך ולתקן וגם הרבה מאוד נשים הולכות לסטודיו בשביל החברותא".

גולדפיין מסכמת ואומרת שבתום הקורונה בעלי עסקים יעשו מיקס. "יש דברים שהם ימשיכו לעשות בפלטפורמות הטכנולוגיות ויש דברים שיתעקשו לעשות פנים אל פנים, כי בסופו של דבר זה יביא יותר לקוחות. גם הלקוחות עדיין מעדיפים את הקשר האישי הבלתי אמצעי והלא מתווך טכנולוגית".

עד היום לימדה כוהנת הפילאטיס דליה מנטבר בסטודיו הגדול שהיא שוכרת בתל אביב וגם העלתה סרטונים לרשת כערך מוסף. "בעקבות הקורונה מישהי העלתה לי את הרעיון להעביר שיעורים בזום", היא מספרת, "התחלתי להעביר אימונים ללקוחות. אני רואה את זה דרך האייפד, מתקנת אותן. אומרת להן איך להתכופף, לעשות כל מיני תנועות. תוך כדי התנועות האלה אני מבינה מהי רמת הגמישות והכוח שלהן - ולפי זה בונה את האימון.

עד סוף מרץ לא לקחתי כסף. לקוחות לא הבינו למה אני לא גובה. רצו לשלם לי. לא רציתי לקחת, כי אמרתי שאני עושה פיילוט עד לסוף החודש. מאפריל התחלתי לגבות. בסופו של דבר גם אני צריכה פרנסה. אנשים משתפים פעולה וממש נהנים".

האם התעריף זהה למה שהיו משלמים בסטודיו?
"אצלי בסטודיו יש פילאטיס מכשירים. עכשיו אני מעבירה פילאטיס רצפה, שהוא אוטומטית זול יותר. כרגע אני גם עדיין שוקלת איך לחשב את המחיר במקרה של קבוצת מתאמנים, לעומת עלות שיעור שבו יש מתאמן יחיד".

התחלת כבר לחשוב על תמהיל העבודה לאחר הקורונה?
"בסטודיו יש לי מדריכות שעובדות עם הרבה מאוד אנשים. זה מקור להכנסה פסיבית עבורי, ואני לא חייבת לעבוד פיזית כל הזמן לפרנסתי. כנראה שלאחר הקורונה, לאור הניסיון המוצלח שיש לי עכשיו, השיעורים המקוונים יהיו מוצר נוסף שאשווק. זה גם ייתן פתרון לאנשים שגרים בכל רחבי הארץ ולא יכולים להגיע לסטודיו. עבורי זה יהיה אפיק הכנסה נוסף, ואילו הם ייהנו ממחירים נוחים".

להבדיל מבעלי עסקים ששוקלים להוסיף את הפלטפורמה המקוונת כאופציה נוספת בתום הקורונה, ליאת פדר־ששון, הומאופתית קלאסית, חושבת ברצינות לאמץ אותה כפלטפורמה העיקרית. "עד הקורונה קיבלתי לקוחות בקליניקה שאני שוכרת ברעננה", היא מספרת, "מאז ההוראות החדשות התחלתי לעבוד מהבית, בעיקר דרך פלטפורמת זום. לעתים אני גם משתמשת בכלים וירטואליים נוספים. הכלים האלה פשוטים מאוד לתפעול ולהבנה, גם למי שמחשיב עצמו כטכנופוב. זה גם מאוד נוח וזמין והעלויות אפסיות. היה לי פשוט וקל לעשות את המעבר הזה".  

איך הגיבו הלקוחות?
"בינתיים כל מי שקבע איתי פגישות וביקשתי את רשותו להפוך אותן לווירטואליות, הסכים. הם לא ביקשו להפחית מחיר, אבל שאלו. היו מנומסים מאוד ונחמדים. הורדתי מחיר, אבל בצורה כזאת שמתאימה לי כעסק. ביקור ראשון אצל הומאופת אורך בין שעה וחצי לשעתיים. בימים כתיקונם אני גובה על כך בקליניקה 650 שקלים, ואילו כרגע אני לוקחת 600 שקלים. ביקורים חוזרים של שעה, אחת לחודש, היו עולים 350 שקל, ועכשיו 310 שקלים. מהות הטיפול לא השתנתה, רק המיקום שונה. יש לי שלושה ילדים גדולים. יש לי את האפשרות להיסגר באחד החדרים בבית בזמן שאני מטפלת ושלא יפריעו לי. להורים עם ילדים קטנים זה הרבה יותר קשה. יש לי קולגות שהפסיקו לעבוד, או שמקבלים מעט מאוד לקוחות בשעות הלילה, אחרי שהילדים נרדמים".

חיסכון של אלפי שקלים

פדר־ששון, החברה בארגון "עצמאית" - קהילת נטוורקינג נשית המשמשת מעין חממה לעסקים קטנים שבראשם נשים - מודה שאימוץ המודל המקוון מפתה מאוד. "זה יכול לחסוך לי עלויות של שכירות, אלפי שקלים בחודש", היא אומרת, "אבל לא הייתי מוותרת על המפגש הראשוני עם הלקוח פנים אל פנים, כדי לחוות את האנרגיות שלו יותר בבירור. אני צריכה לחשוב על אפשרות לעשות את הפגישה הראשונה בחדר בבית ואחר כך להמשיך באונליין. יכול להיות שבעקבות הקורונה אשנה את המודל העסקי שלי ואחשוב פעמיים אם אני רוצה לשלם שכירות בעלות גבוהה. בוודאות ארוויח יותר אם אוריד קצת את תעריף הייעוצים, אבל לא אשלם שכירות".

"אני לא חושב שבתום משבר הקורונה תהיה תנועה אדירה לכיוון העבודה מרחוק כי הצורך הפסיכולוגי של אנשים לאינטראקציה בלתי אמצעית הוא גדול מאוד, כמעט בכל התחומים", חורץ ד"ר גדי רביד, דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. "בתקופה הנוכחית הרבה מאוד אנשים ועסקים עוברים את המחסום הפסיכולוגי של השימוש בטכנולוגיה, שעד עכשיו היה שמור לאנשים שנטייתם הטבעית או גילם הוביל אותם לכך. קצב החדירה של התהליכים האלה יהיה גבוה יותר ממה שהיינו רואים ללא המשבר. הקצב ישתנה, נראה באחוזים קפיצה מסוימת של מעבר לשימוש באמצעים המקוונים, אבל עדיין רוב בעלי העסקים הקטנים יחזרו לעבוד מהמשרדים ששכרו. רוב בעלי העסקים לא יעברו לעבוד רק בצורה מקוונת מרחוק. אף שזה כרוך בשכירות, בפקקים בדרך, בהרבה מאוד תשתיות שצריך להכין, אנשים עדיין ירצו אינטראקציה".

לדברי רביד, הדבר נכון גם בנוגע לשכירים. "מספר השכירים שעבדו מהבית עד הקורונה היה זניח ברוב הארגונים והחברות", הוא אומר, "לרוב זה היה דבר שהתלווה לצרכים של אותו בן אדם, כמו הורה שרצה להישאר עם הילדים או מישהו שלא יכול היה להגיע מסיבות אחרות. הרוב עבד בתוך הארגונים עצמם. אולי בתום הקורונה נראה קפיצה מסוימת בכמות האנשים שיעבדו מרחוק כי הם התרגלו לכך, אבל עדיין הפרופורציה בין העובדים מרחוק לעומת אלה שיגיעו למשרד - כולל שכירים ועסקים קטנים - תהיה באופן ניכר בולטת לטובת עובדים שיעבדו מהמשרד. לפחות לשנים הקרובות, אין לי ספק בכך".

ובכל זאת, האם נראה שינוי בשוק השכרת המשרדים?
"שוק השכרת המשרדים היה מנופח מאוד גם לפני הקורונה. בנו יותר מהביקוש. לכן בשוליים תהיה ירידה בביקוש למשרדים, אבל זה לא יהיה שינוי מהותי. לא תהיה דרמה מבחינת ביקוש של שכירת משרדים, לא מבחינת עסקים קטנים ולא מבחינת חברות. מה שכן, דמי השכירות יירדו בוודאות בשלב הראשון. אבל השאלה הכלכלית הכי מעניינת היא כמה זמן תימשך הקורונה ובאיזה קצב תהיה ההתאוששות. את זה אף אחד לא יודע".