השאיפה שלנו היא שכל עובד יעבור כל יום בדיקת קורונה בעבודה", אומר ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל חברת ההייטק לייטריקס (Lightricks), "אנחנו גם עושים יחסי ציבור לבדיקות האלה בתוך החברה שלנו ומעודדים אנשים להגיע ולהיבדק".
בלייטריקס, המפתחת מוצרים לעריכה מתקדמת של תמונות וסרטוני וידיאו הנמצאים בשימוש מיליוני משתמשים ברחבי העולם, עובדים כ־450 עובדים, כאשר בעידן הקורונה כ־100 מהם מגיעים למשרדים. "אנחנו יושבים בתוך האוניברסיטה העברית וכרגע מציעים לעובדים סוג של פיילוט בשיתוף האוניברסיטה", מספר פרבמן.
"נכון לעכשיו פעמיים בשבוע יש לעובדים הזדמנות לעשות בדיקת קורונה בעזרת מטוש, שהיא בדיקה עם אמינות מאוד גבוהה, ותשובותיה מתקבלות בתוך כ־12 שעות. השאיפה שלנו היא לעבור בהמשך לבדיקות המהירות, שהן קצת פחות מדויקות אבל יותר זולות, ואז הרעיון הוא שהבדיקות ייערכו מדי יום. העובד יגיע לעבודה ויקבל תשובות בתוך שעה־שעה וחצי".
כל עובד יוכל לעבור את הבדיקה ללא הגבלה?
"נכון. כיום כאמור עובד יכול להגיע ולהיבדק פעמיים בשבוע, גם אם אין לו תסמינים. הבדיקות פתוחות לכל העובדים ואינן עולות להם כסף. לפני שבוע שלחנו מייל לכל העובדים עם לינק, שמאפשר למי שרוצה להירשם לבדיקה. הבדיקות חוזרות בתוך יום עם תוצאות. כרגע כ־25% מהעובדים המגיעים למשרדים נענו לכך".
בשל הירידה החדה בכמות הנבדקים לקורונה, על פי מודל שמתגבש בימים אלה בפיקוד העורף, יציבו חיילי פיקוד העורף עמדת בדיקת קורונה במקומות עבודה שמכילים מאות עד אלפי עובדים, כמו חברות הייטק, גופים ציבוריים ומוסדות גדולים. אלא שיש חברות פרטיות שלוקחות את המושכות לידיים והחלו בעריכת בדיקות בעצמן למעוניינים בכך, בתדירות גבוהה מאוד. זו אינה מגמה חדשה בעולם: בעוד בישראל בדיקות הקורונה מתבצעות כולן על ידי מערכת הבריאות (או הביטחון כשלוחתה), בארצות הברית, למשל, כבר מזמן נהוג שחברות פרטיות עורכות בדיקות תדירות לעובדיהן.
"בפועל רוב האנשים עדיין מעדיפים באופן גורף לעבוד מהבית בגלל החשש להידבק", אומר פרבמן מלייטריקס. "אחת הסיבות לבדיקות האלה היא כדי שלאנשים יהיה פחות חשש להגיע לעבוד מתוך המשרד. כאמור, התחלנו לא מכבר את הפיילוט הזה, אנחנו עושים יחצנות לזה, מסבירים לאנשים: 'תעשו את הבדיקה ביום רביעי, ואז יהיה לכם קל יותר להיפגש עם ההורים שלכם בסוף השבוע'".
העלויות לא מטורפות?
"זה לא דורש עלויות מטורפות. אם אנחנו מסתכלים על דברים שלא קורים בתקופה הזאת – למשל פחות הסעות לעובדים - אז זה בערך יושב על אותו סדר גודל של הוצאה. הבדיקות המהירות שאנחנו מתכננים לעתיד הן גם יותר זולות מבדיקות המטוש ואפשר להגיע איתן למחירים שהם פחות מ־100 שקלים לבדיקה.
החודש אנחנו סופגים את העלויות של הפיילוט, ולטווח הארוך נעבוד עם הבדיקות המהירות שעולות פחות. את עושה בדיקה, בתוך שעה מקבלת תשובה, ואז בפועל את יכולה להסתובב במשרד בלי מסיכה עם אנשים שכבר עברו את הבדיקה ונמצאו שליליים. זה המצב שהיינו רוצים להגיע אליו. עם בדיקות המטוש פעמיים בשבוע זה לא אפשרי, אבל עם בדיקות מהירות כל יום - יהיה אפשר להגיע לזה".
מה התחזית שלך לעתיד?
"אני מעריך שנהיה במודל עבודה היברידי הרבה מאוד זמן, ולכן חלק מהאנשים יעבדו מהבית יומיים או שלושה בשבוע. בממוצע ביום יגיעו למשרדים כ־200 איש. כשאנשים עובדים רק מהבית זה פוגע במורל שלהם, זה פוגע בהכשרה של אנשים חדשים בחברה, ולטווח ארוך זה לא פתרון. לכן אנחנו רוצים לאפשר לאנשים להגיע באופן בטוח למשרדים".
ביטחון ושלווה
אלעד אביב, הבעלים של חברת אביב יזמות ובנייה, שבה עובדים כ־60 איש, עורך לכל עובדיו בדיקת קורונה פעם בחודש. "העלות של כל בדיקה לעובד היא כ־350 שקלים", הוא מספר. "העלות הכללית של בדיקות לכל העובדים פעם בחודש היא זניחה אל מול השבתה של כל החברה בגלל שעובד אחד חלה. הבדיקות מתבצעות ישירות באתרים שלנו. הפחד שלי זה שתהיה הדבקה, וחלק גדול מהפעילות שלי תיאלץ ביום אחד להיות מושבתת. אז קודם כל אני עושה זאת כדי להגן על העסק שלי, וזה גם טוב עבור העובדים שמקבלים את הבדיקות האלה ויכולים להיות בטוחים שהם לא חולים".
איך בכלל מנהלים אופרציה כזאת?
"ביקשתי ממנהלי העבודה שיודיעו לכולם שזה מה שאנחנו הולכים לעשות, וכולם הסכימו. קבענו תאריך ועשינו את הבדיקות. לשמחתנו, בבדיקות כולם נמצאו שליליים".
שי קלאוזנר, יזם ובעלים של קבוצת קלאוזנר הכוללת מספר חברות בתחום שוק ההון, החל בנוהל בדיקות של 40 עובדיו בעקבות התחושות שעלו מן השטח. "לפני כחודשיים, ממש לפני תחילת הסגר השני, הרגשתי שהעובדים שלי די בלחץ, היו אצלם פחדים", הוא מספר. "גם אני חששתי לא רק לגבי בריאותם, אלא שמישהו במשרד יתגלה כחולה קורונה, ואז איאלץ לסגור את כל העסק. הבדיקות אז היו מותנות בהפניה של רופא, אז החלטתי לשלוח את העובדים לבדיקות פרטיות על חשבוני".
הצעד הבא של קלאוזנר היה לפתוח במשרדיו בחיפה עמדת בדיקה לקורונה, בשיתוף מעבדות הדסה מדיקל ובית החולים רמב"ם. "הקמנו עמדה עם כניסה חיצונית למשרדים, שלא נועדה רק לעובדים שלי, אלא גם לאנשים נוספים שרוצים להיבדק", הוא מספר. "מיתגנו את זה כ'הדסים בריאות - מתחמי בדיקות קורונה מהירות', ואנחנו גם מעניקים שירות לחברות שרוצות להזמין אליהן את הבדיקות עד לבית העסק. יש גם חברות שרצו שהבדיקות יבוצעו בבית העובד - לאלה שעובדים מהבית".
איך זה עובד בפועל?
"פרמדיקים עושים את הדיגום ומעבירים את המבחנות להדסה ולרמב"ם. יש חברות - הקטנות של 50־100 עובדים - שדוגמות אחת לשבועיים, ויש ארגונים גדולים של 200 עובדים וצפונה שדוגמים פעם בחודש. עלות בדיקה היא כ־350 שקלים למישהו חיצוני. לעובדים שלנו זה ללא עלות, אני סופג את העלות".
זה משתלם לך?
"זה משתלם מאוד לעומת האפשרות שעסק ייסגר ולא יעבוד".
מהו הנוהל לגבי העובדים שאצלך במשרדים?
"אחת לשבועיים אנחנו עושים סבבים של בדיקות לכל העובדים, גם כאלה שאין להם סימפטומים. זה מאוד זמין לנו, כי זה במשרדים שלנו. כמובן שמי שלא מרגיש טוב, יכול להיבדק מיידית ולקבל תשובה תוך 24 שעות. מבחינה חוקית אי אפשר לחייב אף עובד לעבור את הבדיקה. אנחנו עושים זאת מתוך אמפתיה כלפיהם, כי בריאותם חשובה לנו כארגון. אנחנו עושים הכל באופן דיסקרטי.
אני גם מרגיש שזה נותן לעובדים ביטחון ושלווה לעבוד בצורה רגועה ללא חשש. יש לי שתי עובדות, למשל, שלא רצו להיבדק, ואני כמובן לא יכול לחייב אותן. אני עושה את המקסימום כמעביד. לפחות נכון להיום, לא היו לי חולים".
להגדיל ראש
בשל העלויות הגבוהות, דוגם שחף חיו, סמנכ"ל חברת שחף אבטחה שבה עובדים כ־1,500 עובדים, מדי חודש באופן אקראי רק חלק מהעובדים. "מאחר שאנחנו נמצאים במקומות שנותנים שירותים לכל מיני מוסדות, החלטנו שאנחנו רוצים לנסות ולהילחם במגיפה הזאת", הוא אומר. "אחת לחודש אני דוגם את העובדים בצורה מדגמית, ויוצא שהעובדים נבדקים בסבבים".
איך אתם מחליטים את מי לדגום?
"אקראי לחלוטין. אנחנו מזמינים את הבדיקות, והחברה הבודקת מגיעה להיכן שהעובדים נמצאים. אנחנו לא בית חולים, אנחנו לא יכולים לעשות בדיקות לכולם, אבל רוצים לשמור על רמת מניעה מסוימת. החלטנו לעשות זאת גם למען העובדים וגם למען החברה".
איך העובדים מגיבים לכך?
"חלקם לא כל כך מבינים מה רוצים מהם, ואילו אחרים משתפים פעולה. כמובן שאני לא יכול לחייב אף אחד לעשות זאת. אנחנו לא עושים זאת מתוך דרישה של הלקוחות ולא כי אנחנו באים להציל את העולם. הרצון שלנו בעניין הזה זה נטו להגדיל ראש, לתת הרגשה טובה לעובדים ולעשות את המעט שאנחנו יכולים למען בריאותם".
גם בדיקות סרולוגיות התווספו לאחרונה לבדיקות המתבצעות בחברות. כך למשל, במטרה לחזור לעבוד במשרדים ולא בבית, החל שירות חדש לבדיקות רפואיות של המרכז הרפואי שיבא בשיתוף פעולה עם חברת טרגט מרקט. במסגרתו מתבצעות בדיקות סרולוגיות (בדיקת דם למציאת נוגדנים בגוף למחלות שונות, ובין היתר לנגיף קורונה - א"ש) לחברות וארגונים במשק, בהם חברת Manpower להשמות הייטק, שכבר נטלה חלק בכך. המערך מתבצע בליוויה של פרופ' גילי רגב־יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא ומבכירי האפידמיולוגים בישראל.
"היכולת לאבחן את סטטוס העובדים בארגון מבחינה סרולוגית היא מפתח לחזרה בטוחה לשגרת עבודה ארגונית בתקופת הקורונה", אומרת רגב־יוחאי. "אחוזי הנבדקים החיוביים שחלו והחלימו, חלקם מבלי שכלל ידעו על כך, הולכים ועולים מדי יום. בעלי תוצאה סרולוגית חיובית פיתחו נוגדנים לנגיף. מספר מחקרים הראו שמי שמפתח נוגדנים אינו חשוף להדבקה חוזרת. לפיכך, בדיקות נוגדנים תקופתיות יאפשרו לארגונים להחזיר עובדים לחללי עבודה, לפגישות, לקבלת קהל ולנסיעות לחו"ל".
