בעלי העסקים שנפגעו הכי קשה מהמשבר מתכוננים ליום שאחרי הקורונה

הקורונה שפרצה לחיינו בשנת 2020  והסגרים וההנחיות השונות שבאו בעקבותיה טלטלו ענפים שונים במשק וגרמו לקריסה של עסקים רבים. האם שנת 2021, שהחלה היום, תביא עמה תקווה לענפים שנפגעו? האם העסקים יוכלו להתאושש מהמכה שספגו? למי מהם יש סיכוי לשרוד ומי ייאלץ לסגור את שעריו?

"שנת 2020 הייתה הסיוט הגדול ביותר מאז ומעולם לענף המלונאות", אומר אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "בזמן הקורונה נסגרה מדינת ישראל בפני תיירים, ובעקבות הסגרים וההנחיות, נסגר הענף גם בפני ישראלים. אבל בזמן שהישראלים לא יכלו להתארח במלונות בארץ, הממשלה אפשרה להם לטוס לחו"ל ולהתארח במלונות שם. 'האיים הירוקים' שנפתחו לאחרונה באילת וים המלח (כרגע הופסקה גם בהם הפעילות בעקבות הסגר השלישי - א"ש) זה בשוליים, הם 30% מענף המלונאות. ערים מוטות תיירות חוץ כמו תל אביב, ירושלים, נצרת וחיפה קיבלו מכה קשה מאוד, והמלונות בהן עדיין  נמצאות בערפל כבד. הפגיעה במחזור של הענף היא כ־7־8 מיליארד שקל מתוך 12 מיליארד שקל. הפגיעה היא כ־ 65%־70% במחזור".

אתם רואים אור בקצה המנהרה בזכות מבצע החיסונים?
"בכל יום אנחנו קמים לאיזושהי הפתעה חדשה. אם החיסון יצליח, ובהנחה שהחיסון מכסה גם את המוטציות, נתחיל לראות יציאה מהמשבר בכלל. אבל מבחינת הענף שלנו, ייתכן שאף יהיה גרוע יותר".

מדוע אתה חושב כך?
"כי ייקח זמן להניע את התיירים הזרים להגיע לפה, וישראלים שיש להם כסף ייסעו לכל מקום אחר בעולם. ואילו הישראלים שפוטרו ואין להם כסף עכשיו לא יגיעו מן הסתם למלונות. לכן אני חושב שאחד הדברים שהממשלה הייתה צריכה לעשות זה לתמוך מאוד בטיפול במארגני תיירות כדי לדאוג לכך שכשתהיה מלחמה בין מדינות העולם על תיירות ביום שאחרי הקורונה - והיא כבר נפתחה - השם של ישראל יהיה בראש. כרגע אין תקציב מדינה, הולכים לבחירות, אין צוות חשיבה ליום שאחרי, ואנחנו עלולים להיות במצב גרוע מבחינת התיירים שידלגו על ישראל ב־2021 ואולי אפילו ב־2022. אני יודע על מדינות שינסו למשוך אליהן תיירים בכל דרך. אנחנו כבר באיחור מהבחינה הזאת, וחייבים לפעול כבר היום כדי שיגיעו לכאן תיירים".

חייק מסכם ואומר כי עסקי המלונאות שיוכלו לשרוד בשנה הקרובה הם אלו שיש להם תזרים מזומנים. "שם המשחק הוא תזרים מזומנים", הוא מבהיר, "מי שיש לו מזומנים, יוכל להחזיק את הראש מעל המים. מי שלא יהיו לו מזומנים - ייפגע מאוד. זה הענף הראשון שנסגר והוא נפגע מאוד בשנה החולפת. זמן ההתאוששות שלו יהיה ארוך יותר משל ענפים אחרים".

קדחת בצלחת

גם ענף המסעדנות נפגע אנושות בעידן הקורונה, ונכון להיום אין למסעדות אישור להושיב בשטחן לקוחות. עד הסגר השלישי הן עבדו במתכונת של שליחויות וטייק־אווי, ואילו עכשיו - בימי הסגר - ההנחיות מאפשרות רק שליחויות. השף שאול בן־אדרת, הבעלים של המסעדות "התרנגול הכחול" ו"קימל בגלבוע", נמצא בענף המסעדנות כ־35 שנה. את 2020 הוא מכנה כנפילה לתהום, כהתאבדות.

"אין מילים לתאר. קטסטרופה אחת שלמה", הוא אומר, ומציין כי בחר לא להפעיל את שתי מסעדותיו עוד לפני הסגר השלישי. "עשיתי חשבון שמשלוחים וטייק־אווי זה לא משתלם", הוא אומר, "אתה משלם עלות גבוהה מאוד לחברת המשלוחים, אתה צריך עובדים, יש תשלומי מע"מ והוצאות נוספות - ובסוף לא נשאר לך כלום", הוא מסביר.

"מסעדה לא יכולה לחיות ממשלוחים ומטייק־אווי, בודדות מרוויחות מכך. אני רוצה מאוד לעבוד, אבל לא רוצה לעבוד חינם. כרגע אני עושה כמה הרצאות בזום, ופיתחתי ערכות 'כן שף' - מארזים מדליקים לבישול ביתי של ריזוטו ושל פסטה, המגיעים עם שליח עד הבית. אבל זה הכל משחקים, זה כמו לבנות ארמונות בחול".

מה צפוי לדעתך לענף המסעדנות בשנה הקרובה?
"עד לפני חודש המסעדנים עוד ציפו שהמסעדות ייפתחו ב־1 בינואר, אבל לנוכח נתוני התחלואה זה לא קרה. לפי איך שאני רואה את המצב, אם נפתח ב־1 באפריל זה יהיה טוב. אלוהים יודע מה יהיה, אבל הגישה והרעיון הם להיות אופטימיים. בגלל החיסון יש איזה אור בקצה המנהרה, אבל עדיין לא יודעים מתי יפתרו את הבעיה לתמיד".

"אני כמעט בטוח ש־20% מהמסעדות שעדיין פועלות כיום לא יחזיקו מעמד בתקופה הקרובה. כבר התחילו לסגור, ויסגרו עוד. מה שכן עובד עכשיו אלה הם עסקי מזון של אוכל בזול: פיצה, המבורגר, גלידה - מקומות של מזון מהיר שגם קודם לא התבססו על מקומות ישיבה או מסעדות ששינו את הקונספט ממקום שיושבים בו למקום שמוציא אוכל".

מהן התחושות בימים אלו בקרב חבריך לענף?
"לא מדברים על אופטימיות, אלא על מרמור, אכזבה, אי־צדק, אי־שוויון, על הגיון מעוות. מצד אחד יכולת לראות טיסות של 300 איש אחד ליד השני וקניונים שמסתובבים בהם המוני אנשים, ומצד שני לא נותנים למסעדנים להושיב אנשים במרווחים בצורה מסודרת. יש אכזבה וכאב, אבל עדיין יש ציפייה, כי מסעדנים ושפים הם אנשים לוחמים, זה קומנדו. הם רגילים לעבוד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יש להם שליחות, יש תשוקה, זה משהו בנשמה. טבע האדם הוא לקוות, לכן, למרות הכאב הנורא, תמיד יש אור בקצה המנהרה".

מכה מוחצת ספגו בקורונה גם העוסקים בענף האירועים. "שנת 2020 הייתה שנה של 'הולד'. אפשר לומר שהענף קפוא מ־15 במרץ. מאז היו  רק חתונות בודדות", אומרת הדר גרינברג, מנכ"ל ובעלים של "איזיווד", חברה לארגון חתונות. "כיום הקשיים הכלכליים של בעלי האולמות הם גדולים מאוד", היא מתארת.

"הרבה מאוד מקומות לקחו הלוואות ומתקשים להחזיר אותן, והמענקים לא באמת מכסים את ההוצאות הקבועות, בטח לא את של בעלי האולמות. נכון לעכשיו החוק מאפשר חתונות עד 20 איש בשטח פתוח, ואילו עכשיו חורף ואנשים מחפשים מקום סגור. בעלי אולמות לוקחים עכשיו הזמנות לקיץ, אבל רובם לא לוקחים מקדמות או לוקחים מקדמות נמוכות מאוד, כי אנחנו נמצאים במצב של אי־ודאות גדולה מאוד בנוגע למתי נחזור ובאיזו מתכונת. כרגע משריינים תאריכים רק כדי להיערך ליום שאחרי".

גרינברג מלווה בימים אלה עסקים בענף האירועים וגם זוגות המעוניינים להתחתן. "אני מנהלת קבוצה גדולה מאוד בפייסבוק שנקראת 'חתונות בצל הקורונה - כל מה שצריך לדעת', וחברים בה קרוב ל־10,000 איש", היא מספרת, "אני מלווה  ומעניקה סיוע ותמיכה בארגון חתונות לפי ההנחיות וגם מעניקה לבעלי עסקים מהענף ייעוץ, עזרה בפיתוח עסקי והמלצות כיצד אפשר לשמור על המותגים שלהם כדי שלא ייעלמו".

יש מקום לאופטימיות עם תחילת שנת 2021?
"הדיבור בענף הוא על כך שבטח יפתחו בל"ג בעומר את עונת החתונות, ולקראת זה אנחנו נערכים. אבל אנחנו לא באמת יודעים, אלו רק לפי השערות, וכמובן תולים תקוות בחיסון לקורונה. אני ובעלי עסקים נוספים, וגם זוגות, יושבים עם חברי כנסת ומקבלי ההחלטות. יצרנו מתווה לחזרה לענף האירועים, ואנחנו מנסים לקדם אותו".

אפשר לשקם את נזקי השנה החולפת?
"אני חושבת שיהיו הרבה עסקים שלא ישרדו, אך עם זאת, אלה שעבדו על תשתיות בתקופת הקורונה - פיתוח אתר אינטרנט, יצירת חומרים שיווקיים, קידום אורגני - כדי לא להישכח, יוכלו לשרוד כי יהיה מבול אדיר של מתחתנים ברגע שנוכל לחזור לעבוד. יש כיום יותר מ־35,000 זוגות שמחכים להתחתן כמו שהם חלמו, ולא בהגבלה של 20 איש. בעל עסק שחשב בעת הזו לטווח הארוך, יוכל לקום מהמשבר מחוזק ומדויק הרבה יותר".

האם נחזור לראות חתונות המוניות או שאנשים יאמצו את המודל האינטימי יותר?
"אני חושבת שהחתונות יהיו קטנות יותר. כבר פונים אליי זוגות שמתכננים חתונה לשנה הקרובה ומעדיפים 150־170 אורחים ולא 700. אני מאמינה שבהמשך ייפתחו הרבה אולמות קטנים. גם היום כבר אפשר לראות הרבה בעלי עסקים בתחום שעשו שינויים כדי שיוכלו לקבל אירועים קטנים יותר. למשל, אולם ענקי שעשה שיפוץ וחילק את המקום לשני אולמות. יהיו בעלי אולמות שישנו את תמהיל התמחור, כדי שישתלם להם לקבל גם אירועים קטנים יותר. למשל יחליפו את הקייטרינג לזול יותר וישנו את מודל ההעסקה של עובדיהם למתכונת של פרילנס. בכל אופן, לדעתי, מאמצע 2021 נוכל כבר להיות אופטימיים יותר ולהתחיל שוב לפרוח".

כושר לקוי

הקורונה כידוע פגעה גם בחדרי הכושר, שכבר סגורים תקופה ארוכה. "הענף, שבתקופה האחרונה נהנה מצמיחה של 6%־8% בכל שנה בזכות העלייה במודעות לאורח חיים בריא, חטף מהלומה קשה בעקבות משבר הקורונה", אומרת קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס. "היינו סגורים לסירוגין מ־15 במרץ. כמעט מחצית מ־2020 הענף היה סגור, והוא עדיין סגור. גם אנחנו כמובן נפגענו מכך. ינואר־פברואר היו חודשים טובים מאוד בשבילנו, היינו אופטימיים מאוד, ואז הגיעה הקורונה, טרפה את הקלפים וחייבה אותנו להשתנות ולעבוד בתנאים שונים לחלוטין ממה שהכרנו".

עד כמה את אופטימית בנוגע לשנה החדשה?
"אני אופטימית מאוד בנוגע למה שיקרה בענף שלנו ב־2021. אני גם חושבת שבהסתכלות לכמה שנים קדימה, הקורונה אפילו תעלה את המודעות לאורח חיים בריא והענף יחזור לצמיחה של 6%־8% בשנה. ייקח זמן, כשלושה רבעונים, לשקם את הענף, להחזיר את הלקוחות למועדונים ולחזור לצמיחה שהיינו בה קודם. אני חושבת שבסוף 2021 האירוע יהיה מאחורינו. הקורונה תסתיים במהלך השנה הזאת. אולי נישאר עם מסיכות, אולי יהיו מעט הגבלות, אבל זה לא יהיה שוב ברמה של סגר ופתיחה. עכשיו יש חיסון, יש חיוביות בשוק. אני חושבת שגם במשרד הבריאות מתחילים להפנים שסגירה של הענף גורמת יותר נזק מתועלת".

לחדרי הכושר יש מספיק אוויר לנשימה לחכות לפתיחה?
"אנחנו רואים כבר עכשיו הרבה חדרי כושר שנסגרים ולא מצליחים להתאושש. מצד שני, אני מאמינה בכוחות השוק. ככל שיעבור הזמן, הביקוש יגדל, ואם תהיה ירידה במחירי הנדל"ן, נחזור לראות צמיחה לאט־לאט. יקומו עסקים חדשים והענף יתאושש. עסקים מהענף שהקפידו לשמור על קשר עם הלקוחות עוזרים לעצמם לשרוד. אנחנו, למשל, נמצאים בתקשורת רציפה עם הלקוחות גם בתקופות הסגירה, מעבירים שיעורי לייב באפליקציה ללא עלות ונותנים בכל שבוע הרצאת אורח".

שתוי אינה סבורה כי העובדה שאנשים החלו להתאמן בחוץ בעקבות סגירת מכוני הכושר תגרום לכך שהם לא יחזרו להתאמן בהם כשייפתחו מחדש. "כבר לפני שלוש וחצי שנים, כשנכנסתי לתפקיד, שאלו אותי מי המתחרה הגדול שלנו ועניתי שאלו  האימונים שמתקיימים בחוץ, באוויר הפתוח. זה היה שם תמיד, אבל מי שאוהב חדרי כושר יחזור אליהם, כי זה משהו חברתי. יש מדריך, יש סטודיו, זה משהו שלא קיים באימונים בחוץ".

תחום נוסף שנפגע מאוד בקורונה הוא התרבות. "זו לא הייתה מכה חזקה אלא מוות טוטאלי", מגדיר את המצב השחקן דניאל בוצר. "נפגעו מכך כל האומנים - שחקנים, זמרים - וגם פועלי הבמה וכל העוסקים בתחומי ההפקה והלוגיסטיקה".

בוצר זכה לחשיפה רבה בזכות העובדה שכבר בתחילת המגיפה הבין שעליו למצוא מקור פרנסה חלופי ופתח את חברת הבימה שליחויות, שבה מועסקים כיום כ־120 מחבריו לענף. הוא מבהיר כי שחקנים הם עם אופטימי. "ברור לכולם שבאיזשהו שלב - כשתסתיים המגיפה ונהיה כולנו מחוסנים - אנשים יחזרו להתקהל ויחזרו לתיאטרון. אבל משיחות עם חברים קרובים שלי אני יכול לומר שמשהו אצלנו כשחקנים השתנה. אני שומע על הרבה אנשים שקיבלו נקודת מבט חיצונית על המקצוע שלנו, והם יחזרו אליו אחרת".

"כשפתאום נאלצנו לצאת מתוך העולם שלנו, גילינו כמה הוא קשוח ופעמים רבות גם לא מתגמל ביחס לעבודה הקשה שאנחנו עושים. לא יודעים להעריך את הכישרון שלך ואת הניסיון שלך במקצוע. אתה יכול להישאר באותה רמת שכר גם עשר שנים. אני חושב שהשינוי המרכזי בתחום יהיה ששחקנים יבינו שיש להם ערך ולא יפחדו לדרוש. כיום חלק מהחברים שלי מצאו לעצמם נישות נוספות, מצאו פתרונות. אנחנו רגילים להמציא עצמנו מחדש במידה מסוימת. כרגע אין לנו מושג מתי נוכל להופיע שוב באולמות. גיליתי בקורונה הזאת שאין לנו שליטה על שום דבר".

כיום חלק מהאומנים מוצאים פרנסה בהופעות בזום או בהופעות פרטיות בבתים בפני קהל מצומצם. "כשיפתחו את האולמות, אני מאמין שעדיין יהיו אנשים שיבחרו להזמין הופעת אומן לבית או הצגת תיאטרון קטנה במרפסת", אומר בוצר, "יהיו גם כאלו שיחזרו לאולמות, אבל אין ספק שעולם התיאטרון יצטרך להתאים את עצמו ואת הרלוונטיות שלו מחדש ואף למשוך אליו קהלים חדשים".