"כשהחלה הקורונה, היה שוק בכל המדינות. בהתחלה אף אחד לא ידע מה יהיו ההשלכות על העולם, והדבר הראשון שקרה הוא שעסקאות בכל העולם עצרו. קודם כל כולם 'ישבו' על הכסף וחיכו, והייתה האטה בפעילות העסקית. למשל הייתה האטה גדולה מאוד במיזוגים וברכישות. אבל אחרי תקופה מסוימת כולם נשמו עמוק, הבינו איפה הם חיים והתחילו לשחרר. בינואר 2021 הכל התחיל להתעורר, ועכשיו זה גם נהיה שוק של הזדמנויות", אומרת עו"ד מיכל ליברמן, שותפה בפירמת עו"ד ש. הורוביץ, העוסקת בתחום המסחרי עם התמחות בתחום הבנקאות והפיננסים.
עם לקוחות המשרד נמנות חברות ישראליות ובינלאומיות, הפעילות במגוון רחב של תחומים ושווקים: האנרגיה, הבנקאות והפיננסים, תקשורת ומדיה, תשתיות, תעופה, הייטק ועוד. במהלך עבודתה ליברמן מלווה את לקוחותיה בעסקאות מקומיות ובינלאומיות סבוכות, עם דגש על עסקאות מימון ומימון פרויקטים. במהלך השנים הייתה מעורבת בעסקאות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כגון מימונים לחברת נטפים, מימון מיזוג משולש הופכי שבמסגרתו רכשה קרן השקעות סינית את חברת לומיניס הישראלית - עסקה שהצריכה טיפול משפטי ביותר מעשר מדינות שונות ברחבי העולם - ורכישת הרשת סבון של פעם בידי הרשת הצרפתית איב רושה. עסקה זו כללה כמה רכישות מקבילות, לרבות בארה"ב, באירופה וביפן. כן הייתה ליברמן מעורבת במימונים לחברות התעופה הישראליות, במימון הרכבת הקלה בירושלים ועוד.
כאמור, לדבריה, בימים אלה יש לא מעט הזדמנויות עסקיות, ורואים זאת הן בארץ והן ברחבי העולם. "יש חברות שמצבן אולי טוב פחות, שמזלן שפר עליהן פחות בתקופה הזאת. הן מחפשות מי שיקנה וישקיע, ולמי שיש את הכסף, זו הזדמנות עבורו", אומרת ליברמן. "יש גם חברות שנכנסו לכינוס ופירוק ומחפשים מי שיקנה או את הפעילות שלהן או את הנכסים. גם זה מייצר הזדמנות אצל המשקיעים ואצל גורמים שיש להם כסף ומחפשים הזדמנויות טובות. רואים את המגמות האלו בכל העולם, כמו אחרי כל משבר".
קצת היסטוריה: בימים אלו חוגגת פירמת ש. הורוביץ 100 שנים להקמתה. "את הפירמה הקים הארי סאקר, עורך דין ומנהיג ציוני בריטי, ואחר כך הצטרף אליו שלום הורוביץ, שהיה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל", מספרת ליברמן. "הרבה דברים ראשוניים שהיו בארץ עברו דרך המשרד. הם ייעצו למשל ל־Palestine Electric Company, שהפכה עם הזמן לחברת החשמל. סאקר חזר ללונדון והשאיר את המשרד להורוביץ. לאחר פרישתו ניהלו את המשרד אושיות משפט בכירות, ללא זיקה משפחתית לשני המייסדים. גם היום לעובדי המשרד אין שום זיקה משפחתית למייסדים, אבל שמרנו על השם, המסורת והמורשת, והיום אנחנו כ־50 שותפים".
שירה או עריכת דין
ליברמן עובדת בש. הורוביץ 25 שנים. היא למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב, הגיעה לשם במהלך תקופת ההתמחות ונשארה. "במקביל למשפטים למדתי באקדמיה למוזיקה שירה קלאסית, אבל לאחר ההתמחות החליטו להשאיר אותי במשרד, אז כנראה אני עורכת דין טובה יותר מזמרת", היא צוחקת.
בימים אלו ליברמן מסיימת את תפקידה כיו"ר הארגון הבינלאומי "לקס מונדי" (Lex Mundi), שהוקם לפני כ־30 שנים במטרה לפתח שיתופי פעולה עם עורכי דין מכל העולם. כיום הוא מאגד תחתיו 160 פירמות עורכי דין מובילות מיותר מ־125 מדינות. "אנחנו נמצאים ב'לקס מונדי' מאז היווסדו, והיינו אחת הפירמות שייסדו את הארגון", מספרת ליברמן.
התפקיד שלה כיו"ר הארגון הגיע לאחר שנתיים שבהן כיהנה בתפקידים בכירים נוספים בו, וכעת היא נכנסת לשנה שבה תכהן כיו"ר אמריטוס.
במסגרת שיתופי הפעולה והכלים המפותחים בידי "לקס מונדי", הקים הארגון פורטל שבו אפשר, בלחיצת כפתור, לקבל מידע השוואתי על הסיוע הממשלתי שהוענק בעקבות מגיפת הקורונה במדינות ברחבי העולם.
תני כמה דוגמאות לסיוע שקיבלו במדינות שונות.
"מעיון מדגמי בפורטל אפשר לראות שיש מדינות כגון קנדה ודנמרק שהעמידו הלוואות באפס ריבית, ויש מדינות כמו קנדה, אוסטריה, פינלנד, צרפת והולנד, שדחו תשלומי מסים וביטלו או הפחיתו מסים מסוימים באופן כללי או את אלו המשולמים בידי סוגי עסקים מסוימים, למשל, תחום המסעדנות באוסטריה. בצרפת ובאירלנד גם אפשרו לקזז הפסדים משנת 2020 מרווחים בשנת 2019, עד לתקרה שנקבעה".
"כמה מדינות", מוסיפה ליברמן, "כגון קנדה, בולגריה והולנד גם העניקו תמיכה לחקלאים ולתחומי עיסוק אחרים שנפגעו. למשל, תחבורה ציבורית בבולגריה וענף התיירות בדנמרק, לרבות מקרים של סוכני נסיעות שפשטו רגל ולא יכלו לפצות את לקוחותיהם. מדינות כקנדה ובולגריה קבעו שקיימת זכאות לדמי אבטלה גם למי שעובד בשכר מופחת או לתקופה מוגבלת".
אילו אמצעים נוספים ננקטו כדי לסייע?
"במדינות שונות אומצו מנגנונים רבים ושונים לסיוע. בקנדה למשל הועמדו הלוואות לבעלי נכסים ונקבע שמקבל ההלוואה לא יידרש להחזיר 75% מהקרן אם ייתן הנחה בשכירות לשוכריו בסכום זה. הוקמה גם קרן להשקעה בטיפול בילדים וגם קרן של 1.9 מיליארד דולר קנדי ליצירת מקומות עבודה. ואילו בדנמרק הוקמה קרן של 1.3 מיליארד יורו להשקעה לצורך הצלת עסקים. גם באירלנד הוקמה קרן של 2 מיליארד יורו להשקעה בעסקים".
קפיצה לפקיסטן בזום
כאמור, בשנה שבה נכנסה לכהונתה כיו"ר "לקס מונדי" גם התפשטה מגיפת הקורונה. "זו הייתה שנה חשובה מאוד", אומרת ליברמן. "אחרי השוק הראשוני ניצלנו את העובדה שאי אפשר לזוז לשום מקום וביקרנו המון משרדים בזום. היה מדהים לראות כמה כולנו דומים: כולם בכל העולם עוברים את אותם דברים, אותן התלבטויות, לומדים איך עובדים מרחוק, איך מנהלים את העובדים. ראינו את אותן השאלות אצל כולם, אם בסין, אם בארה"ב או אם בכל מדינה אחרת".
ב"לקס מונדי" חברות גם מדינות שלישראל אין איתן יחסים דיפלומטיים. "בארגון אנחנו מקדמים שיתופי פעולה אזוריים, ובתוך כך מקדמים יחדיו סיורים וירטואליים במדינות דוגמת פקיסטן שלא יכולנו לבקר בהן, אלמלא הזום בתקופת הקורונה", אומרת ליברמן. "יש ב'לקס מונדי' גם משרדים מלבנון, מבחריין, ממצרים ומהאמירויות כמובן. יוצא לנו לפגוש אותם בכנסים שונים, לדבר איתם, וזה תמיד מעניין מאוד וידידותי מאוד. הייתי הראשונה מהמזרח התיכון שנבחרה ליו"ר, ולא הייתה לכך שום התנגדות או קושי. כולנו מקווים שהמזרח התיכון יהיה אזור חם לשיתופי פעולה ולהזדמנויות. צוות הפיתוח העסקי של 'לקס מונדי' מתכנן לשים דגש על האזור בשנה הקרובה. אנו מחפשים בימים אלה משרדים של מדינות באזור שעדיין אין לנו חברים בהן כרגע".
ליברמן (49) מתגוררת בתל אביב, והיא אם יחידנית לשניים (בן 3.5 ובת שנה וארבעה חודשים). במסגרת תפקידה בארגון היא מקדמת גם את פרויקט LM WINS, שמטרתו, בין היתר, לסייע למשרדים החברים בארגון בשימור ובהעצמה של הנשים במשרד ובקידומן לעמדות מפתח. "זה התחיל מכך שהארגון זיהה שהסוגיה הזו חשובה גם למשרדים וגם ללקוחות", היא אומרת. "ערכו סקר כדי לדעת כמה נשים יש במשרדים, כמה מהן שותפות בכירות, כמה מחזיקות בעמדות מפתח, כמה מהן הן נשות הקשר ללקוחות הגדולים ביותר".
מה אפשר ללמוד מהסקר?
"התוצאה של הסקר הייתה - וזה מה שאנחנו רואים בהרבה מקומות בעולם - שהחלוקה המגדרית בין עורכי הדין במשרדים היא בערך 50%־50%, אבל ככל שמתקדמים ובודקים כמה שותפים וכמה שותפים בכירים יש, כמה בעמדות ניהול, כמה הם אנשי הקשר של הלקוחות הגדולים - חלקן של הנשים יורד ויש יותר גברים מאשר נשים. מובן שזה משתנה ממשרד למשרד. בתאילנד, אגב, שבה היסטורית גברים לא יצאו לעבוד, אין בעיה כזו בכלל. הנשים שם חזקות מאוד. אבל תאילנד היא דוגמה הפוכה. בישראל וברוב המקומות בעולם המצב הוא כזה שיש יותר גברים בעמדות הבכירות יותר. לפי הסקר, מדובר בערך ב־80% גברים לעומת 20% נשים מבחינת השותפים הבכירים ביותר. בתפקידים של ראש מחלקה או ראש ועדה זה בערך 70% גברים לעומת 30% נשים".
מה ההסבר שלך לזה?
"האמת היא שאני לא יודעת איך לנתח את זה. זה חלק ממה שאנחנו ב'לקס מונדי' מנסים להבין, ולקחנו יועצת שיכולה לסייע בכך. אני יכולה לספר לך על מקרה מסוים. במסגרת התפקיד שלי בארגון הייתי בוועדת איתור לתפקיד בכיר מסוים. הייתה לנו חברה חיצונית מייעצת שהביאה רשימת מועמדים. היה איתי בוועדה שותף לבן מארה"ב, שאמר להם: 'כל הרשימה שהבאתם הם גברים לבנים מארה"ב, תביאו רשימה שכוללת הכל ואנחנו נבחר את הכי טוב'. התוצאה הייתה שמי שבסופו של דבר היה הכי טוב זו אישה, לא לבנה ולא מארה"ב. אם אותו אדם לא היה מעיר להם, לא היינו מוצאים את האדם המתאים ביותר לתפקיד. פעמים רבות יש לאנשים נטייה לשים סביבם אנשים דומים להם. אם שותפים בכירים שמים סביבם אנשים שדומים להם, אנחנו בעצם מנציחים את המצב הקיים. אבל אם נבין שחשוב לשים סביבנו אנשים שלא נראים בדיוק כמונו, נגלה אנשים שאולי לא נתנו להם קודם את אור הזרקור".
משפחה כמטלה נשית
ליברמן מציינת כי גם היום, בשנת 2021, עדיין האישה היא זו שבעיקר נדרשת להקדיש זמן למשפחה. "כיום משרדים מוצאים דרך איך להכיל את זה, לתת מקום לגם וגם", היא אומרת. "זה אגב לא רק קשור לנשים אלא להבנה שהיום צריך לאפשר לכל עובד את האיזון בין הקריירה למשפחה. משרדים מבינים שצריך לעשות זאת לא רק למען נשים, אלא למען כולם".
איך את מצליחה לאזן בין קריירה להורות בתפקיד כה תובעני?
"זה מאתגר. הבאתי את הילדים בשלב מאוחר בחיי, אבל הם עונג גדול. אני גם אם יחידנית, אז אין ספק שזה מוסיף עוד אתגרים, אבל מסתדרים, זה אפשרי. ברמה של תמיכה משפחתית אין לי הרבה. אחותי גרה בארה"ב, אמי נפטרה לפני שנתיים, אבל אני מוצאת אנשים מעולים שיכולים לעזור. אני משתדלת מאוד להגיע לאכול את ארוחת הערב עם הילדים, זה חשוב לי מאוד. גם אמבטיות וסיפור לפני שינה חשובים לי מאוד".
מה את עושה כשאת צריכה לנסוע לחו"ל?
"הילדה הקטנה שלי נולדה לפני הקורונה, ואז בעצם הופסקו הטיסות. הבן בא איתי להרבה מקומות, היה נוסע מדהים, אף אחד לא שמע אותו. לפעמים הייתה לי בחו"ל עזרה משפחתית, בפעמים אחרות לקחתי שם בייביסיטר".
ליברמן מספרת שאחד הנושאים החשובים ש"לקס מונדי" עוסק בו הוא פיתוח היבטים טכנולוגיים. "שוק עריכת הדין משתנה", היא אומרת, "וצריך לראות איך משתפרים, איך להיות מובילים וחדשניים ולא להישאר מאחור. כבר כמה שנים מפותחים אמצעים טכנולוגיים ככלי לסיוע בעריכת הדין. למשל בינה מלאכותית שנעזרים בה בבדיקת נאותות ובגילויי מסמכים, במקום שמישהו יישב ויקרא הסכמים כמה שעות. יש מקומות בעולם שבהם כבר יש כלים טכנולוגיים שמסייעים בכך, פולטים טיוטות, עורך הדין בודק אותן וזה חוסך חלק מהתהליכים. זה מתפתח כיום יותר בחו"ל".
את לא חוששת שבסופו של דבר הטכנולוגיה תפחית את הצורך בעורכי דין?
"אני יודעת שאוהבים מאוד להרהר בסוגיה אם המחשוב או הבינה המלאכותית מאיימים על המקצוע, ויש את הדיון הזה גם בנוגע לתחום הרפואה. אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה יחדד את מה שאנחנו עושים, ואילו אנחנו - עורכי הדין - מביאים את הניסיון, את הידע, את האנושיות שלנו, את הסיוע לשני הצדדים להגיע לעסקה. אלו דברים שמחשב אף פעם לא יעשה".