יש לכם כסף פנוי? גופי ההשקעות כבר יעשו הכל כדי שתעבירו אותו לידיהם באחד מאפיקי ההשקעה שלהם: יפתחו עבורכם קרן נאמנות שעוקבת אחר תעשיית הבלוקצ'יין או יציגו את נפלאות התשואה בעולמות הסייבר. הבעיה היא שחוסר הידע וההבנה של רובנו בהשקעות יוחלף במהירות בתאוות בצע, שתנווט את דמיוננו אל מחוזות תשואות העתק ואת חשבון הבנק שלנו לחריגה.
כך לדוגמה, השקעות של חלקנו בקרנות שעקבו אחר חברות הקנאביס, בישראל ובחו"ל, כמעט שהעלימו לחלוטין את הכסף שהושקע בהן, עם ירידות שאצל חלקן העמיקו עד 75%. זה לא אומר שהן לא ישובו להרוויח, אבל מי שקיווה לכסף מהיר וקל, מוטב שינסה את מזלו בקזינו.
ובכל זאת: אם השתחררה לה קרן ההשתלמות שלכם, קיבלתם בונוס מפתיע לסוף השנה, המעביד פדה לכם ימי חופש שהצטברו או שקיבלתם בירושה סכום צנוע - ואחרי ששמעתם עד כמה הצליחו השכנים, החברים או העמיתים שלכם בעבודה עם השקעתם בשוק ההון, החלטתם לא להישאר מחוץ ל"חגיגה".
יש לציין כבר בתחילה כי בהיעדר הבנה בכלי ובתחומי ההשקעה השונים, כדאי לפנות לגופי ההשקעות בעלי רישיון מהרשות לניירות ערך, כדי שאלו יעשו עבורכם את ההשקעות בפועל, ובעיקר יתאימו את הסיכויים לסיכונים שאתם מוכנים ליטול.
אם לא הלכתם על האופציה הממסדית הזאת - וכמו אוטודידקטים רבים החלטתם שמה שיודע יועץ ההשקעות אתם יכולים ללמוד ממדורי הכלכלה, אז למה לשלם עמלה - הנה כמה נתונים שיוכלו לסייע לכם להרוויח מבלי להידרש לעמלות. רק לפני שנצא לדרך נבהיר ששכר הלימוד עלול לעתים להיות יקר מכל עמלה.
כבר התיישבתם מול המחשב בבית הספר העצמי שהקמתם והתחלתם לבחון באילו תחומים כדאי לכם להשקיע. לנגד עיניכם קופצות כתבות המספרות על תשואות תלת־ספרתיות בתחומים אקזוטיים דוגמת אנרגיה ירוקה, פינטק ואפילו קריפטו.
מצד אחד זה מלהיב. מצד שני, זה השלב שבו מתחילים להזיע, בעיקר בשלב שבו צריך ללחוץ על הכפתור שיסיט את הכסף שלכם. זה שאתם יודעים בדיוק מה ערך ההמרה שלו בסופרמרקט, המינוי לקאנטרי או בחנות הבגדים, לתחום שהוא חדש עבורכם.
לפיכך הרשו לנו להציג את המיזם המשותף של "וואלה כסף" ו"מעריב־עסקים", זה שבסיומו תבינו אולי מעט יותר על השקעות, בעיקר את העובדה שהשקעות הן עבודה לכל דבר ועניין, וכדאי להתמחות ולהבין במה משקיעים או להשאיר זאת לבעלי המקצוע.
איפה הכסף?
החלטנו לבחון השקעה דמיונית של 20 אלף שקל לאורך שנה, שתחולק בין עשרה אפיקי השקעה (ראו טבלה): שישה מדדים המחקים את השווקים המרכזיים בעולם, לצד ארבעה סוגי מטבעות.
ההשקעה הראשונה שהחלטנו עליה היא בתחומי הטכנולוגיה, המתבטאת בעיקר באמצעות מדד נאסד"ק 100, המכיל את 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב. המדד עלה ב־33.67% מתחילת השנה. ההחלטה על השקעה באפיק זה נובעת מהערכות כי חברות הטכנולוגיה ימשיכו לצמוח ולהוביל את שוקי ההון בעולם, ואת זה האמריקאי בפרט. זאת גם על רקע גילויים של וריאנטים נוספים לקורונה, לצד תחלואה גוברת באירופה, המחמירה צעדים נגד ההתפרצות.
האפיק השני שנבחר הוא מדד S&P500, המכיל את 500 החברות הגדולות בארה"ב. המדד עלה ב־28.5% מתחילת השנה, והשקעה בו מבטאת את האמונה בהמשך צמיחת הכלכלה ושוק ההון האמריקאי.
לצדם נבחרו מדד MSCI World, העוקב אחר שוקי העולם המפותח, שעלה ב־17.3% מתחילת השנה, ומדד ה־DAX, העוקב אחר 30 החברות הגדולות הנסחרות בבורסת פרנקפורט הגרמנית ומסמל את חוזקה הכלכלי של אירופה - שגם הוא עלה, ב־13.8% מתחילת השנה. שניהם נבחרו לטובת פיזור ההשקעה אל מול המיקוד בארה"ב, ומתוך הנחה כי ההתאוששות שלאחר הקורונה תוביל לצמיחה גבוהה יחסית גם באזורים אלו בעולם.
גם השוק המתעורר בעולם, סין, זוכה לייצוג בפיזור ההשקעה שלנו, עם מדדShanghai Composite, הבוחן את מצב כלכלת הענקית מהמזרח, וכאשר המדד עלה ב־2.6% בלבד לאותה תקופה.
מדד ת"א 35 (בעבר מדד המעו"ף), העוקב אחר 35 מניות החברות הנסחרות בשווי הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב ומבטא את האמונה בצמיחת הכלכלה הישראלית, עלה ב־24.7% מתחילת השנה.
פרופ' דן עמירם, סגן דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מצדד בהשקעה במדדים, ובעיקר בקרב משקיעים מתחילים.
"בחינה אקדמית של היסטוריית ההשקעות", מסביר עמירם, "מלמדת שגם המשקיעים המתוחכמים ביותר לא מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר מזו המושגת באמצעות השקעה לאורך זמן במדדים המרכזיים.
"אומנם הבחינה שלכם מתמקדת בפרק זמן קצר יחסית, של שנה בלבד, אך הדבר אינו משנה למשקיע הלא מיומן, שגם כך לא יכול להתמודד מול המשקיע המתוחכם שהוא בעל יכולות ומידע רבים ממנו. היתרון בהשקעה באמצעות התחקות אחר מדדים היא בכך שאין לאף משקיע יתרון על פני השני, ועצם ההשקעה במדד מרכזי מבצעת פיזור של ההשקעות בין החברות השונות הנסחרות, ללא 'הימור' על חברה אחת או שתיים.
"אם רוצים לפזר ההשקעות אף יותר, אפשר לבחור יותר ממדד אחד להשקעה, ועל ידי כך לפזר את הסיכון הטמון בהשקעה גם בין גיאוגרפיות שונות ואף סקטורים שונים".
לצד המדדים נבחן השקעה גם במטבעות הדולר והיורו, שהניבו תשואה שלילית מתחילת השנה, שעמדה על 1.5%־ ו־8.9%, בהתאמה, ואת המטבעות הווירטואלים אתריום וביטקוין, שזינקו ב־500%, ו־89.6% לאותה תקופה, בהתאמה.
ההשקעה במטבעות וירטואליים, יש לציין, נחשבת ספקולטיבית ומסוכנת יותר מאשר השקעה במדדים.
"ובייחוד עבור משקיעים שאינם מכירים ומבינים את אופי ההשקעה במטבעות והתנודתיות המלווה אותה", מסביר עמירם. ״שכן להבדיל ממטבעות פיאט (מערכת כספים שבה ערכו של הכסף קיים מתוקף חוק מדינה - צ"ג), עדיין אין מודלים מקובלים להערכת שינוי בערך המטבעות הווירטואליים״.
במקביל למעקב שאנו מנהלים כאן אחרי ביצועיהן של הקופות, הקרנות, או מניות של סקטור כזה או אחר, נמשיך לעקוב אחר 20,000 השקלים שפיזרנו באפיקים הללו - ומדי פעם נפרסם עדכון, שאולי יענה על השאלה: מה גבוה יותר, דמי ניהול למקצוענים או שכר לימוד אישי? בתקווה שנהפוך לכאלה.