קמתם בבוקר עם כאבי שיניים איומים, בלתי נסבלים. נטלתם משככי כאבים אבל הם כלל לא עזרו. אז דחיתם את כל התוכניות שלכם לאותו יום ורצתם לרופא השיניים, שלאחר צילום בישר לכם שאי אפשר להציל את השן הכואבת ועליכם לעקור אותה ולהחליפה בשתל. הוא לא היה צריך להגיד הרבה - אתם כבר ידעתם שהפגיעה בכיס שלכם תהיה משמעותית. 12 אלף שקל, הרופא נקב בסכום.
חשבתם לשלוף את כרטיס האשראי, אבל כיוון שהמסגרת שלכם הצטמצמה לאחרונה, חלוקת תשלומים בכרטיס כבר לא אפשרית בסכום כזה. חשבתם לבקש מהבנק הלוואה לכל מטרה, אבל הבנתם שהריביות כבר טיפסו אל מעבר לעשרה אחוזים. למרבה המזל, הרופא סיפר שהוא עובד עם שירות BNPL, והציע לכם לפרוש את הסכום לעד 42 תשלומים, שלא יורדים ממסגרת האשראי.
לפני כארבע שנים העבירה המדינה את חוק שטרום, שנועד להגביר את התחרות ולמנוע את הריכוזיות בשוק הבנקאות. הכוונות היו טובות, אבל בפועל ישראלים רבים מצאו את עצמם עם מסגרת אשראי חדשה שהצטמצמה עד כדי מחצית. כלומר, הסכום שהם יכולים לעשות בו שימוש בכרטיס נחתך בחצי. כך, פעמים רבות הם הבינו שעסקאות גדולות, שאותן נהגו לעשות בכרטיס האשראי בשגרה, חוסמות להם את המסגרת ולעתים לא מאושרות. וכל זאת במקביל לעובדה שהריביות ששילמו לבנקים על הלוואות לכל מטרה הלכו והאמירו.
הבעיה זכתה לפתרון בינלאומי, שמהווה חלק ממהפכת התשלומים הדיגיטליים - BNPL, Buy Now Pay Later, שירות שמאפשר פריסה של רכישה לתשלומים, שאינם חלק ממסגרת האשראי בבנק או מכרטיס האשראי. תחום ה־BNPL נמצא בצמיחה אדירה בעולם, עם חברות כמו Affirm ,AftherPay ,Klarna ואחרות, שכבר מוערכות במיליארדי דולרים ונסחרות בבורסה האמריקאית. זהו העתיד הפיננסי החדש שבמסגרתו הבנקים כבר אינם גוף שמציע ללקוחות מגוון רחב של שירותים, אלא מגוון חברות שמתמחות בתחומים ייעודיים שונים מציעות את השירותים שלהן ללקוחות כל הבנקים.
שירות BNPL מוצע בארץ על ידי "בלנדר", חברת פינטק ואשראי חוץ־בנקאי, שהושקה בבורסה הישראלית בינואר השנה. החברה פועלת בארבע מדינות באירופה ונמצאת בתהליך קבלת רישיון להפעלת בנק דיגיטלי באירופה. השירות של בלנדר ניתן בלמעלה מ־1,000 נקודות מכירה בארץ (בין היתר ברשתות אלקטרוניקה, חברות רהיטים גדולות, מכוני קוסמטיקה, רופאי שיניים ועוד) ובאתרי אינטרנט מובילים, כשבמעמד הרכישה, בקנייה של מעל 1,000 שקל אפשר לקבל פריסה של בין 6 עד 42 תשלומים בהוראת קבע, שמשאירה את מסגרת האשראי פנוייה.
שוק הישראלי של רכישות בסכומים של 3,000 שקל ומעלה עומד על כ־30 מיליארד שקל בשנה, לא כולל קנייה של רכבים. מסגרת האשראי הממוצעת עומדת על 12 אלף שקל בחודש. עם הכניסה של חוק שטרום המספרים מצטמצמים והצרכנים ניצבים בפני בעיה משמעותית.
אומנם גם בכרטיסי אשראי אפשר לפרוס את הרכישות לתשלומים, אבל אז הסכום של מסגרת האשראי שמנוצל משמש כיתרת הרכישה שלא שולמה. כך שאם שילמתם לרופא השיניים 12 אלף שקל בעשרה תשלומים חודשיים של 1,200 שקל, הרכישה תתפוס בחודש הראשון 12 אלף שקל ממסגרת האשראי, מה שבמקרים רבים מונע רכישות נוספות.
בלנדר מציעה לחלק את סכום הרכישה לעד 42 תשלומים. בלי להסתבך עם חישובי ריביות, עם לוח סילוקין או אחוזים, שלא תמיד ברורים ונהירים למי שלא סיים תואר שני בכלכלה. היא גובה 4 שקלים על כל 1,000 שקל. כלומר, אם שילמתם דרכה לרופא השיניים 12 אלף שקל, העלות של הפריסה לתשלומים תהיה 48 שקלים בלבד.
רכשתם טלוויזיה ב־5,000 שקל וחילקתם לעשרה תשלומים של 500 שקל - תשלמו על הפריסה הזו 20 שקל בלבד. ואם תרצו לסגור את התשלום כולו לפני סוף המועד שקבעתם מראש, תוכלו לעשות זאת ללא עמלת פירעון מוקדם. כך למעשה נראה העולם הפיננסי החדש - פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת כבר בנקודת המכירה לפרוס את התשלומים בצורה שנוחה ומתאימה לצרכים, לסדרי העדיפויות ולהתנהלות הפיננסית שלכם.
"בשנים האחרונות חל שינוי בדרך שבה אנחנו מתנהלים אל מול המוסדות הפיננסיים", מספר ד"ר גל אביב, מנכ"ל ומייסד בלנדר יחד עם בועז אביב וברק גור. "ההתנהלות של משקי הבית בישראל הייתה לא נכונה וסביב אוברדרפט הכי יקר שיש, עם ריביות שמגיעות עד ל־15 אחוז. עכשיו הגישה של הצעירים, בני הדור החדש, היא שאנחנו כבר לא לוקחים הלוואה לכל מטרה שתכניס אותנו למינוס. הם יודעים מה ההכנסות ומה ההוצאות שלהם, מתנהלים בקפדנות ושולטים על ההוצאות שלהם.
"השירות שאנחנו מציעים זו הדרך החדשה להתנהלות פיננסית נכונה. אנחנו אומרים לאנשים אל תיקחו הלוואות לכל מטרה. זה כסף שנכנס לעובר ושב שלכם ונבלע לתוך המינוס. תיקחו את הכסף שאתם צריכים לטובת הרכישה הייעודית ולא לטובת חשבון הבנק".
מי שמאמין בבנקאות החדשה שמתווה בלנדר הוא לא אחר מאשר בנק הפועלים עצמו. לאחרונה הגיעו הבנק וחברת בלנדר להסכם להקמת חברה משותפת שתעסוק במתן אשראי צרכני דיגיטלי למימון רכישות בנקודות מכירה ובאתרי אי־קומרס (סחר אלקטרוני). החברה המשותפת תוחזק 20 אחוז על ידי בנק הפועלים ו־80 אחוז על ידי בלנדר.
"הבנק מאמין מאוד בתחום ה־BNPL, אנו רואים היום את הצורך האמיתי שקיים בשוק לפתרונות מימון דיגיטליים כחלק מחוויית הקנייה של הלקוח", אומרת הממונה על פיתוח עסקי־תאגידי ופינטק בחטיבת החדשנות והאסטרטגיה בבנק הפועלים אביבית בנדר. "אנו רוצים להיות הבחירה הראשונה של חברות הפינטק בישראל, מתוך מטרה להעניק ללקוחות חוויית שירות מתקדמת וחדשנית בכל מקום ובכל עת".
"שיתוף הפעולה עם בנק הפועלים מהווה הבעת אמון גדולה של הבנק הן בתחום ה־BNPL והן בבלנדר בפרט", מוסיף אביב. "אנו רואים היום את הצורך האמיתי שקיים בשוק לפתרונות מימון דיגיטליים מהירים. הצרכנים היום מאוד טכנולוגיים ומאמצים חידושים בקצב מהיר, מדובר במהפכה של ממש. אין ספק שהטכנולוגיה הייחודית של בלנדר והפריסה הרחבה שלנו בנקודות מכירה, לצד החוזק והאיתנות של הבנק, מייצרים מוצר מוביל שיהווה אלטרנטיבה צרכנית טובה לכלל הציבור בישראל".
"הבנקים מבינים שיש יתרון משמעותי לחבור לסטארטאפים", ממשיך אביב. "אם בהתחלה הם קנו חברות פינטק ו'בלעו' אותן, כיום הם מבינים שכדי לעשות זאת נכון הם משאירים אותו כגוף עצמאי, צומח ודינאמי. זה מאפשר לנו לשמור על הדנ"א של חברת סטארטאפ עם הנגישות הטכנולוגית, והכי חשוב - זה מאפשר לנו לעבוד עם כל השוק ולא לתת פתרון רק ללקוחות של בנק אחד".
כיום חברת בלנדר מספקת את השירות החדש ל־42 אלף לקוחות. "אנחנו מציעים את המוצרים בצורה פשוטה ונגישה באלפי נקודות מכירה, כי בסוף הנוחות מנצחת", אומר אביב. "זה המוצר הכי נוח ופשוט וגם הכי שקוף, זה האלמנט הכי חשוב מבחינתנו - זה החזון שלנו". אביב מספר כי בעלי העסקים הישראלים מאמצים בחום את השירות החדש. "הקמנו את הטכנולוגיה ב־2017 והתחלנו להשתמש בה בפעילות האירופית שלנו, כשבישראל החדירה של השירות הייתה איטית", הוא מודה. "אבל מאז ועדת שטרום והקיצוץ במסגרות האשראי בעלי העסקים ראו שהשירות מציע אלטרנטיבה טובה ללקוחות שלהם, והחלו לפנות אלינו ולבקש שנוסיף את השירות לעסק שלהם".
לפני מספר ימים הגיע אביב, מוזיקאי חובב, לרכוש פסנתר חשמלי חדש לביתו בחנות גדולה. "בחרתי פסנתר, ובמעמד הרכישה מנהל החנות הציע לי בהתלהבות רבה לפרוס את התשלומים בעזרת בלנדר, הוא לא ידע מי אני. שאלתי אותו 'מה ההתלהבות?', והוא סיפר לי שבאותו בוקר הגיע בחור לרכוש מערכת נגינה וכרטיס האשראי שלו לא כיבד את התשלום, ואז באמצעות בלנדר הוא הצליח לבצע את הרכישה. רק אחר כך סיפרתי לו מי אני והוא אמר לי שבזכותנו העולם משתנה לטובה".
בחודש ינואר הפכה בלנדר מחברת פינטק פרטית לחברה ציבורית שנסחרת בבורסה התל אביבית, חברת הפינטק הראשונה שהשלימה את המהלך. החברה השלימה הנפקה שכללה מניות ו־2 סדרות של כתבי אופציה, תמורת כ־80.5 מיליון שקל, לפי שווי שוק חברה של 292.5 מיליון שקל. "אנו מקווים לראות חברות נוספות בתחום הפינטק שיצטרפו לבורסה בתל אביב, אשר יגדילו את התחרות על הצרכן הפרטי, ויאפשרו לו לקבל שירותים פיננסיים ביעילות ובעלויות נמוכות", אמר במעמד ההנפקה ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות ופיתוח שווקים בבורסה.
"התהליך היה מעניין", מספר אביב. "בחברה ציבורית, במקביל לפיתוח אסטרטגי יש צורך לעמוד ביעדים רבעוניים בצורה מהירה ומדויקת. לצורך כך הרחבנו את השכבה הניהולית: בארץ הבאנו את גיל סתיו, לשעבר סמנכ"ל השיווק והמכירות בישראייר, ובחו"ל הבאנו מנהלי מדינות חזקים בתחום הבנקאות. כיום החברה מעסיקה 75 עובדים במטה החברה שנמצא בישראל וגם בסניפים בחו"ל".