ירון שושני: המשפחות גילו את האירוח הכפרי
מה למדת בשנתיים האחרונות על בית העסק שלך ועל הענף שאתה פועל בו?
“קיבלנו שיעור איך לנהל נכון עסק בתקופה שבה שולטת ממלכת האי־ודאות. וילות האירוח והסוויטות שלנו ממשיכות לפעול, והעסק נושם ודינמי. נכון שחטפנו מכות לא צפויות בתקופות הסגרים, אבל צריך להסתכל על ציר הזמן - מתחילת שנת העבודה ועד סופה - ואז אתה רואה שלפעמים הפרבולה בוכה ולפעמים צוחקת. בכל מקרה, היום אנחנו בעידן אחר, כי סגירת השמיים לחו"ל העלתה את המודעות לאירוח הכפרי בישראל. במקום להיות מלון עם עוד מאות אנשים זרים ולקחת סיכונים, משפחות גרעיניות מעדיפות כיום לקחת וילה של שישה חדרים שיש בה הכל - בריכת שחייה מחוממת, ג'קוזי ומשחקים כמו סנוקר וטניס שולחן".
מה השינוי המשמעותי שעשית בעסק בתקופה זו?
“הקורונה עיצבה אותנו מחדש גם בחשיבה ובתודעה וגרמה לי ולאחי עודד לבצע רה־ארגון בעסק. למשל, צמצמנו את כוח האדם ואנחנו עובדים יותר עם קבלנים צד שלישי - החל מעובדי ניקיון ועד לארוחות הבוקר ברמה גבוהה שאנו מזמינים מבחוץ. היום למשל, אם אני קונה מוצר או שירות, אני מיד משלם עליו ולא גורר לעתיד. ובכלל, העובדה שהמשכנו גם בתקופות שהיינו סגורים להמשיך לשפץ ולהשקיע במתחם עשתה רושם אדיר על הלקוחות".
איזו “עצת זהב" היית נותן לעסקים אחרים בתקופה זו?
“הקורונה העצימה מבחינת בעלי העסקים את הפעילות ברשתות החברתיות. יש לי כיום דף עסקי עם 55 אלף עוקבים שאני מפעיל, שהחשיפה אליו רק הולכת וגדלה. בחודש אוגוסט אירחנו כאן את ראש הממשלה, כך שזכינו לחשיפה נאה. יש לנו עדיין תוכניות להרחבת המתחם, אבל הן ממתינות עד להתבהרות המצב. בניגוד לתקופת הסגרים הראשונים אנחנו כבר מנוסים ופחות חשופים, כך שאם הממשלה תודיע מחר בבוקר שיש סגר - אני אלך לישון רגוע".
שושני הוא בעלים ומנהל משותף של מלון בוטיק “לב החורש". מושב שומרה,
טל' 052-3178800
דקל ברזילי: פתיחה מחודשת אחרי יותר משנה
מה למדת בשנתיים האחרונות על בית העסק שלך ועל הענף שאתה פועל בו?
“הג'ימבורי שלי נפתח מחדש במאי 2021, אחרי שהיה סגור שנה ושלושה חודשים ברציפות. אני עצמי עשיתי תשעה חודשי מילואים בפיקוד העורף באותה תקופה, כי הייתי צריך להתפרנס ממשהו. עברנו שנתיים מטורפות, ואנו מקווים שהדברים יסתדרו בסוף, אבל המצב לא קל. אני משלם שכירות כרגיל אבל המחזור נמוך ויש כאלה שעדיין חוששים ממקומות ציבוריים. יש גם את תופעת הבידודים, שסוגרת את הילדים והוריהם בבתים ומונעת מהם לצאת ולהגיע למתקני האטרקציות".
מה השינוי המשמעותי שעשית בעסק בתקופה זו?
“את העובדים שהחזקתי שחררתי אחרי תקופת החל"ת, והם עברו למקומות אחרים. כשפתחתי מחדש לקחתי שני עובדים חדשים, סטודנטים, וזה לא היה פשוט. בעידן הנוכחי של אי־הוודאות החבר'ה הצעירים לא ממהרים לחזור לעבוד. גם הייתה תקופה שהתו הירוק מנע מהמון משפחות מלהגיע אלינו, כי המחיר של הבדיקות היה יותר גבוה מהמחיר של הבילוי. גם אין לנו את היכולות של מקומות גדולים כמו הלונה פארק או סינמה סיטי, שלידם יש עמדות בדיקה של מד"א".
איזו “עצת זהב" היית נותן לעסקים אחרים בתקופה זו?
“לא הייתי ממליץ למישהו לפתוח עסק חדש בתקופה זו. גם אני שקלתי לפני כחודשיים להשקיע במתקן נינג'ה, אבל החלטתי לחכות עם זה בינתיים, שנראה קודם מה קורה ולאן המשק מתקדם. המענקים מהמדינה עזרו לי תקופה מסוימת להחזיק את הראש מעל המים. מאז אני ממשיך ומקווה לטוב. העניין הוא שעכשיו כבר לא מקבלים מענק או פיצוי מהמדינה, על זה שהכניסה את הילדים לבידודים. אבל עם זאת, חידשתי לאחרונה את החוזה מול הקניון לשמונה שנים נוספות, כך שאני אופטימי".
ברזילי הוא המקים והבעלים של משחקיית ג'ימבולנד. קניון M הדרך - מושב בית חרות,
טל׳ 050־2562457
שלומי לחנה: לזהות את הצורך ולשדרג אותו
ירון מ"לב החורש" הוא דוגמה קלאסית לעסק שידע לצמוח מתוך המשבר. הוא הבין מהר מאוד את הצורך של האנשים לצאת ולבלות, אך בהיעדר חו"ל הם מעוניינים לנפוש בארץ. עם זאת, הוא ניצל את המצב כדי לשדרג את החוויה של הלקוחות כך שתעמוד בסטנדרטים שלקוחות מקבלים בחו"ל. הוא גם השכיל לבחון מחדש את סעיפי ההוצאות ולראות כיצד הוא יכול להתייעל. בנוסף הוא אימץ תהליכי דיגיטיזציה בעסק ושיפר את הנכסים הדיגיטליים שלו. התוצאה: האתר שלו מתוחזק יפה ואף מקבל דירוג מצוין של 4.8 ב־google revies (מ־357 מבקרים).
דקל מציג זירה עסקית הרבה יותר מורכבת המאפיינת עסקים מרובי התקהלות הפועלים זמן ארוך בחוסר ודאות. צריך רק לשים לב כי הצורך להוציא את הילדים להתפרק לא נגמר בתקופת הקורונה, אלא אפילו הועצם. הייתי ממליץ לאמץ חשיבה יצירתית, במקום לחכות שהלקוחות יבואו אליך. למשל, להקים מתחמי ג'ימבורי חווייתים ניידים, שם ההתקהלות נמוכה יותר ויכולה לאפשר להורים לשלוח אליהם את ילדיהם בלב שקט.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי שיווקי ומרצה במכללה למינהל ובמרכז לצמיחה פיננסית
רון בן סימון: להתמקד בטבלת תזרים המזומנים
האתגר הכלכלי שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה פגע בלא מעט עסקים בישראל. הוא השפיע על תזרים המזומנים ויצר אצלם, לא מעט פעמים, בעיית נזילות. תזרים המזומנים הוא החמצן של העסק וחשוב להתמקד בו. ניתן להיעזר בתוכנות שקיימות בשוק שיעזרו לכם להבין בכל רגע נתון היכן אתם עומדים מהבחינה התזרימית - כמה כסף נכנס ויוצא מהעסק ולאן הוא הולך.
ראשית, יש לנהל מעקב ועדכון שוטף של טבלת תזרים המזומנים - וברשת קיימים לא מעט כלים שיכולים לעזור. חשוב להגדיר זמן לניהול התזרים - אחת לשבוע, חודש, או כל תדירות אחרת בהתאם להתנהלות הפיננסית של העסק. יש גם להיעזר בדפי החשבון בבנק לניהול התזרים כדי לוודא שהוא מתאים למתרחש בפועל בחשבון.
זאת ועוד, חשוב לבצע הערכה של התקבולים והתשלומים הצפויים - ולהביא בחשבון שינויים שהעסק צפוי לחוות. ניתוח ובקרה באופן שוטף ומיפוי של המצב הפיננסי ליום בדיקה יעזרו לכם לזהות את יתרות המזומנים הקיימות בעסק וניצול מסגרות אשראי, ויאפשרו לכם לבצע השוואה בין התזרים החזוי לתזרים בפועל.
הכותב הוא מתחום העסקים באגף לבנקאות קמעונאית בבנק הפועלים
על רקע ההתמודדות המתמשכת במשק עם אתגרי הקורונה, מעריב ובנק הפועלים בסדרת מדורים שמטרתה ללוות עסקים מענפים שונים, ולתת ידע והכוונה להתמודדות מיטבית בתקופת משבר וחוסר ודאות. מדי שבוע נציג סיפורי עסקים מתחומים ואזורים שונים, לצד כלים וטיפים מקצועיים שיסייעו לצלוח את התקופה המאתגרת. המידע נכון למועד פרסומו, והוא אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם ומותאם לו באופן אישי.