זה התחיל רע: כבר ביום הראשון שבו נפתחה הכניסה החדשה לירושלים, כביש 16, נוצרו פקקים ארוכים בשני קצותיו - בחיבור שלו עם כביש בגין ומחלף גבעת מרדכי במרכז הבירה ומהצד השני בחיבור שלו עם כביש מספר 1, רגע לפני הכניסה למנהרת הראל (שמי שלא ירושלמי מכיר יותר כמנהרת הקסטל).
קטע של כמה מאות מטרים שבו צריכה התנועה להתכנס מחמישה נתיבים לשלושה בלבד. השקעה של מיליארד שקל שביצע משרד התחבורה נראתה כמו בזבוז מטורף. אפילו מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק אמרה שלו היה הכביש עולה אל שולחן הדיונים כיום, סביר להניח שלא היה נסלל.
אבל שלושה חודשים אחר כך מתברר שלחשוד דווקא יש אליבי. מנתונים שהגיעו לוואלה! ול"מעריב" עולה לראשונה עד כמה הביא הכביש להקלה בעומסי תנועה בכבישים אחרים בירושלים ועד כמה הוא קיצר את זמני הנסיעה ברכב בעיר וביציאה ממנה. נכון, הפקקים בשעות השיא עדיין כאן, ולמרות זאת רוב הירושלמים סביבו נהנים מנסיעות קצרות מבעבר.
הקדימו בשנה
תזכורת: הכביש, שתוכנן כמענה לפקקים המתסכלים בכניסה הראשית לעיר דרך מחלף סחרוב ואזור גשר קלטרווה, נמשך לאורך כשישה ק"מ. הוא מתחיל בגשר מעל עמק הארזים שאליו יורדים מכביש מספר 1, נמשך בשתי מנהרות כפולות שביניהן מחלף המאפשר ירידה לגבעת שאול, הר נוף ובית הכרם ומסתיים מעט אחרי בית החולים שערי צדק בצומת בייט הצמודה לשכונת גבעת מרדכי ומעל כביש בגין, "נתיבי איילון" של ירושלים.
הכרייה התחילה ב־2019 והכביש, שנבנה בידי חברת שפיר ובפיקוח חברת נתיבי ישראל, נפתח בסוף אוגוסט, כשבאופן נדיר מדי בתחום התשתיות בארץ הוא נפתח שנה לפני המתוכנן. אחד הסודות היה מבנה המכרז שפרסמה נתיבי ישראל ועודד את הדחפורים של שפיר לתת גז: מהרגע שבו נפתח הכביש ועד שנת 2048 תקבל שפיר 21 מיליון שקל בכל שלושה חודשים על אחזקת הכביש ועל הפעלתו, כך שככל שהכביש נפתח מהר יותר, הפרויקט יכניס לה יותר כסף.
אבל מה עם הירושלמים והמבקרים בעיר? לפי נתוני תוכנית אב לתחבורה, הגוף המשותף למשרד התחבורה ולעיריית ירושלים שמנהל את התנועה בעיר אפשר לזהות עלייה משמעותית במהירויות הנסיעה בכניסות האחרות לעיר, מאז שנפתח כביש 16: הכניסה הראשית מכביש 1 דרך גינות סחרוב, כביש 9, המחבר את כביש 1 וצפון העיר, וכביש 50 (בגין), שממנו נכנסים לעיר מצפון (מודיעין וגבעת זאב) ומדרום (גוש עציון).
כך, למשל, השוואת מהירויות הנסיעה בשעות 7:00־9:00 בבוקר, לפני פתיחת הכביש ואחריה, מגלה כי בקטע של כביש בגין ממחלף בנציון למחלף גולדה, הכניסה לירושלים מכיוון צפון, עלתה מהירות הנסיעה מ־41 ל־73 קמ"ש. בין מחלף גולדה למחלף גבעת שאול עלתה המהירות מ־25 ל־48 קמ"ש.
בכביש מספר 1 ממחלף חמד למחלף מוצא עלתה מהירות הנסיעה הממוצעת מ־56 ל־71 קמ"ש, אחרי שתנועה רבה הוסתה מהמשך כביש 1 לכביש 16. וכך בקטע שבין מחלף מוצא לגינות סחרוב, "שדרות בן גוריון", כפי שהוא מופיע במפות, עלתה המהירות מ־56 ל־69 קמ"ש. כך גם קטעים בכביש בגין העמוס באותן שעות: בקטע שבין צומת בייט למחלף גבעת שאול ובזה שבכיוון ההפוך הפכה הנסיעה למהירה יותר ב־4 קמ"ש.
ההשפעה לטובה ניכרת גם על כבישים עירוניים בסביבה. בשדרות הרצל, למשל, בקטע שבין שז"ר לשדרות יצחק רבין, עלתה מהירות הנסיעה מ־9 ל־14 קמ"ש. עם זאת, יש גם כבישים שהנסיעה בהם הואטה, בעיקר כאלה שמובילים אל כביש 16 וממנו. באותן שעות נסיעה ברחוב בצלאל בזק לכיוון מרכז העיר, בין מחלף מרדכי לכיכר דווידזון, ירדה מהירות הנסיעה מ־32 ל־21 קמ"ש, שכן תנועה רבה מבעבר מתנקזת לכביש העירוני הזה כעת.
בשדרות הרצוג הסמוכות, בקטע שבין צומת ניות לרחוב חיים הדר, ירדה המהירות מ־32 ל־21 קמ"ש. בדרך רופין מחיים הדר לסטפן וייז נרשמה האטה מ־36 ל־29 קמ"ש. בשדרות בייט, בקטע שבין הר הרצל לגבעת מרדכי דרך בית החולים שערי צדק, ירדה המהירות באותן שעות בשיעור נמוך יותר, מ־29 ל־25 קמ"ש. ואילו בקטע שבין אצטדיון טדי ומחלף בייט בכביש 50, בכניסה לכביש 16, ירדה המהירות מ־59 ל־52 קמ"ש.
כבישים אחרים באזור לא הושפעו לרעה או לטובה ורשמו שינוי ברמה של עד קמ"ש אחד. ברשימה זו נמצאים שדרות יצחק רבין העמוסות (משדרות הרצל למחלף קריית משה) שנותרו על 11 קמ"ש. הקטע בכביש בגין בין גילה לאצטדיון טדי הפך איטי בקמ"ש בודד וירד ל־75 קמ"ש. מפת המהירויות בכניסה לעיר נראית כעת ירוקה באותן שעות בוקר עמוסות במהירות של מעל 30 קמ"ש ברוב הכבישים ועד 70 קמ"ש במיעוטם, ורק מעט קטעים אדומים שהמהירות בהם נעה סביב 10 קמ"ש.
מהפכה בעיצומה
"מהפכת התחבורה בירושלים בעיצומה, והיום כבר כולם רואים שירושלים תהיה הראשונה שתצא מהפקקים", אומר ראש עיריית ירושלים משה ליאון. "כביש 16 הוא חלק מרכזי בניהול תנועה של העיר ובהקלה על הפקקים. פתיחת כביש 16 גרמה לכניסה לירושלים להפוך לפשוטה יותר ולמהירה יותר, וכצפוי הופחתו עומסי התנועה".
החלק השני אכן מתממש, אבל נראה שליאון קצת אופטימי בנוגע לראשון. אין היום אף עיר גדולה בעולם שהצליחה להיפטר מהפקקים, לכל היותר ליצור להם אלטרנטיבה. גם בירושלים פתיחת הארכות הקו האדום של הרכבת הקלה לעין כרם ולנווה יעקב במאי הקרוב והפתיחה המדורגת של הקו הירוק של הרק"ל החל מסוף 2024 יספקו ליותר ירושלמים ומבקרים אלטרנטיבה לנסיעה ברכב פרטי מצד אחד ובאוטובוסים מצד שני. הקו הסגול שייפתח ב־2029 ישלים רשת של קווי רכבת קלה שישרתו את רוב הירושלמים.
לחלק מהעומסים בכבישים הצמודים לכביש 16 יש כבר פתרון. נתיבי ישראל תפרסם בשבועות הקרובים מכרז לחציבת מנהרות, שיקשרו ישירות את כביש בגין לכביש 16 תוך כדי דילוג כל צומת בייט. התקציב: 500 מיליון שקל. עם זאת, הערכות אופטימיות מדברות על סיום העבודות בתוך שלוש שנים. מיכאלי תכריע בשבועות הקרובים מי תהיה אחראית לפרויקט - נת"י או חברת התשתיות העירונית של ירושלים מוריה.
בעתיד יעמוד לרשות המגיעים אל העיר דרך כביש 16 חניון בייט שיפעל במתכונת של "חנה וסע", וימוקם בסמוך לתוואי "הקו הירוק" של הרכבת הקלה. בחניון מתוכננים 2,275 מקומות חנייה, ו־30% מהם יכללו גם עמדות טעינה חשמליות ומקומות חנייה לרכבים דו־גלגליים. המטרה היא שהבאים לעיר ישתמשו בכביש החדש כדי להגיע אליה, ואז יעברו דרך החניון לתחבורה הציבורית. הבור לחניון כבר חפור, וכעת מתנהל מכרז לבניית החניון עצמו. המבקרים טוענים שמדובר בבנייה יקרה שתעודד את השימוש ברכב פרטי בהגעה אל העיר.
בעיה אחרת שטרם נפתרה היא סלילת כביש חדש כיום ללא מסלול תחבורה ציבורית: בכביש 16 יש רק שני נתיבים בכל כיוון, ומשרד התחבורה לא ממהר להפקיע אחד מהם עבור קווי האוטובוס. בינתיים נוסע בכביש רק קו אחד, 490 של אגד, שמחבר את דרום העיר לתחנת סבידור בתל אביב, פועל שלוש פעמים בשעות השיא ופעם בשעה בשפל, וזוכה כבר לביקושים נאים.
מפתיע שאף שכביש 16 נמצא בתכנון ובעבודה כבר יותר מעשור, רק עכשיו מתחילים לחפש במשרד התחבורה קווים נוספים שאפשר וכדאי להעביר דרכו. אבל התחנה המרכזית ומאות הקווים שעוברים דרכה היא אחת מהרווחיות מפתיחת כביש 16, שהפחית בכ־40% את התנועה באזור מחלף סחרוב, ועם הנת"צים בכניסה וביציאה מהעיר קיצרו משמעותית את זמני הנסיעה באוטובוסים הבין־עירוניים.
"90% מהירושלמים נוסעים כעת מהר יותר בזכות כביש 16", אמר קובי ממליה, ראש אגף תחבורה ופיתוח תשתיות בעיריית ירושלים ומנהל המרכז המטרופוליני לניהול תנועה ותחבורה ציבורית. הרבה שכונות שסבלו מפקקים זכו להקלה. אבל הכביש לא נועד לעודד נסיעה ברכב פרטי. חניון ה"חנה וסע" במחלף בייט הוא אחד מ־11 חניונים כאלה שאנחנו מקימים בכל הכניסות לעיר, עם 10,000 מקומות חנייה במשותף, שמטרתם לגרום לנהגים להשאיר את הרכב בכניסה לעיר ולעבור לתחבורה ציבורית.
"מי שבאמת ייסע בתחב"צ, יוכל בסוף היום להעביר את הרב־קו ביציאה מהחניון ולא ישלם על החנייה. אין לנו מטרה לעודד שימוש ברכב פרטי, להפך. כשתושלם רשת הרכבת הקלה בעיר, ותושלם האלטרנטיבה לרכב הפרטי לקראת סוף העשור, נתחיל לגבות אגרת גודש ממי שיתעקש בכל זאת להיכנס לירושלים ברכב פרטי".
שוקי כהן, מתכנן תחבורה וכלכלן בכיר, שהשתתף בתכנון כביש 6 וכבישים רבים אחרים בארץ, אומר כי כביש 16 מביא להקלה מתבקשת בעומסים, אם כי זו צפויה להצטמצם בהמשך. "אין פתרון אחד לעומסי תנועה - רכבת קלה או רכבת כבדה לא עושות את זה לבדן, ובטח שלא תוספת כבישים. התוספת של כביש 16 מגדילה את ההיצע התחבורתי. וברגע שיש יותר היצע, יש גם יותר ביקוש, ויש עומסים בשעות שיא שתמיד יהיו. אבל הכביש מאפשר ליותר תנועה להתנהל מסביבו".
אבל עכשיו יש אנשים שבעבר חששו לנסוע ברכב פרטי בשעות העומס, ומגלים שעכשיו כדאי להם ומשאירים את הרב־קו מאחור
"יש עלייה בביקוש, ובהמשך השיפור בתנועה יהיה קטן יותר מאשר כעת. אבל אפשר להסתכל על כביש דומה ברעיון שלו, 531 בשרון, שאומנם התנועה בו איטית יותר משהייתה כאשר נפתח לפני עשור, אבל עדיין זמני הנסיעה של מי שעובר דרכו קצרים יותר משהיו לפני שנפתח".
"יש נטייה להסתכל רק על שעות השיא כשעוסקים בתנועה, אבל אנשים נוסעים לא רק ב־8:00 בבוקר וב־17:00 אחר הצהריים, אלא גם בערב, בצהריים וגם בשישי ובשבת", הוסיף, "בערבים אנחנו לא מדברים על פקקים כי אין, אבל יש נהרות של תנועה היום גם ב־23:00 בלילה. כביש 16 פותח את הגישה לשכונות גדולות בדרום העיר, כמו גילה ותלפיות, למי שמגיע אליהן מחוץ לירושלים ולמי שגר בהן ורוצה לצאת מהעיר".
אבל האינטרס הציבורי הוא לא להעביר את האנשים מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית ולא להוסיף כבישים?
"אין כאמור פתרון אחד. כביש הוא חסר תחליף בתנועה עבור משאיות וכלים מסחריים קטנים יותר, למשל, שאי אפשר לשלוח לרכבת הקלה והכבדה".
אז מה צריך לעשות חוץ מכבישים חדשים?
"הפתרון לפקקים הוא פחות נסיעות, עבודה מרחוק, מהבית או מסביבתו ונסיעות שיתופיות - יש סל של פתרונות. הפסקת סלילת כבישים היא לא הפתרון".