לפני כשבוע וחצי התפוצצה פרשת הזיופים במבחני זיהום האוויר של מכוניות מתוצרת פולקסווגן, וזאת ללא ספק אחת הפרשות המסעירות ביותר בתעשיית הרכב בעשורים האחרונים.
בעוד רוב העיסוק בפרשה עד היום נגע לעצם הזיוף, להתפטרותו של מנכ”ל קבוצת פולקסווגן ולידיעה שבקרוב צפויים להיערף ראשים נוספים בחברה – הדבר המעניין באמת, שצפוי להיחשף בהדרגה בחודשים הבאים, הוא שכל מה שנאמר עד עתה הוא רק קצה קצהו של קרחון ענקי. מכאן ואילך נגלה שנגזרותיה העתידיות של הפרשה ישפיעו על תעשיית הרכב, ועלינו - כצרכני רכב.
ביום שישי שעבר נחשפה חקירה שנוהלה במשך כמעט שנה בסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), כנגד פולקסווגן של אמריקה. הסוכנות פרסמה מכתב ששלחה לחברה, ובו פירוט של האשמות חמורות על אודות הונאה בבדיקות זיהום האוויר במנועי דיזל בחלק ממכוניות פולקסווגן שנמכרו באמריקה. הסוכנות טוענת שפולקסווגן יצרה מנגנון מרמה שמזהה מצב שבו מכונית נמצאת במהלך בדיקה – ומרגע הזיהוי היא מעבירה את המנוע למצב שבו הוא פולט פחות זיהום אוויר מאשר במצב העבודה הרגיל שלו.
מבחינה טכנית, מדובר ב”מפת הפעלה” חסכונית בזיהום אוויר שמוגדרת מראש למחשב הניהול של המנוע ומופעלת כאשר מערכת בקרת היציבות מזהה “מצב מבחן” – מצב שבו הגלגלים המניעים מסתובבים, ההגה מכוון לכיוון ישר, ושני הגלגלים שאינם מונעים לא זזים (ולא מדובר בתוכנה מחתרתית שטמונה במעמקי מחשב הניהול).
המוסדות האמריקאיים הרלוונטיים מצויים מן הסתם בסוד החקירה זה חודשים לא מעטים, וגם הגרמנים ידעו שהם נחקרים, שהרי נדרשו לספק תשובות בעניין זה, אבל החשיפה הציבורית של הפרשה גרמה לנפילה תלולה בערך המניות של פולקסווגן ולסערה גדולה.
בשטח, אגב, בשל שיטה זאת התאפשר מצב שבו מכוניות שנסעו על כבישים ציבוריים בארצות הברית פלטו פי 10־40 יותר זיהום (של מזהמים ספציפיים) מכפי שהוצהר בפני הרשויות על ידי היצרן.
התפטרותו של מרטין וינטרקורן, מנכ”ל פולקסווגן העולמית, הייתה צעד מתבקש לאחר קריסת המניה ולאחר הידיעה שמנגנון הזיוף (אך לאו דווקא ההפעלה בפועל של זיוף כזה) מוטמע בלפחות 11 מיליון מכוניות – דבר שחייב את פולקסווגן להפריש יותר מ־7 מיליארדי דולרים לכיסוי נזקים שצפויים לה בעתיד מן הפרשה.
התפטרותו הייתה צעד מתבקש. וינטרקורן. צילום: צילום מסך
לקראת סוף השבוע האחרון הסתבר שמכוניות שבהן מוכן מנגנון כזה לפעולה נמכרו גם באירופה, ולכן יכול להיות שגם בישראל, אם כי התקינה האירופית פחות מחמירה עם מנועי דיזל, ולכן לא ידוע אם אי פעם נדרש לעשות במנגנון הזה שימוש.
עד כאן עיקרי הדברים שכבר קרו, אבל השאלה החשובה מבחינתנו היא כיצד תשפיע הפרשה הנוכחית על פולקסווגן ועלינו, בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
הוראה מתקנת
הדבר הראשון שצריך להתברר, וזה יקרה כבר בשבועות הקרובים, הוא באיזה אופן נוצלה שיטה זאת לרעה בשווקים אחרים ובמנועים אחרים, ומה היה המצב אצל יצרני רכב אחרים. לכאורה ייתכן מצב שבו שיטה זהה הופעלה לא רק במנועי דיזל אלא גם במנועי בנזין, ולא מן הנמנע שהיא שימשה לרעה גם יצרני רכב אחרים. כך, למשל, עיתון הרכב הגרמני החשוב “אוטו בילד” טוען שרמות זיהום אוויר גבוהות פי 11 מתוצאות הבדיקה הרשמית נמצאו גם בדגם X3 של ב.מ.וו, אם כי בב.מ.וו הכחישו את הממצאים וטענו בכל תוקף שאצלם אין ולא היו מנגנונים מסוג זה. הצהרות אלה, אגב, לא מנעו צניחה בערכן של מניות כל יצרני הרכב הגרמניים בשבוע שעבר.
כאמור, עוד לא ברור באילו שווקים נעשה שימוש לרעה בשיטה הזאת ובאילו לא, ומהתשובה לשאלה הזאת תיגזר השאלה באילו שווקים תידרש קריאה לתיקון, שבמסגרתה יוחלפו “מפות ההפעלה” במכוניות הרלוונטיות. בארצות הברית, למשל, מתגלגלות על הכבישים לפחות חצי מיליון מכוניות שלא עומדות בדרישות הפליטה המרבית המותרת בחלק מהמדינות, ולכן אסור להן לנוע על הכבישים. פולקסווגן נדרשת לבצע קריאה לתיקון במכוניות אלה, ובמהלכה להתאים את המנועים לרמות הזיהום החוקיות. בשווקים אחרים ייתכן שדרישות התקינה פחות מחמירות, ולכן המנועים כן עומדים בהן, ובמקרה כזה ייתכן שלא יהיה צורך בקריאה לתיקון.
התיקון אפשרי בשתי דרכים עקרוניות: להעביר את המנועים לפעולה בהתאם למפת ההפעלה שהוגדרה לצורכי הבדיקה או להוסיף להם מערכות נוספות שאוספות את המזהמים ומונעות מהם להיפלט לאוויר. במקרה הראשון לא יהיה מנוס מלפגוע בביצועי המנוע, ואולי גם בתצרוכת הדלק שלו – כלומר שבעלי רכב יקבלו לידיהם מכוניות פחות חזקות או פחות חסכוניות בדלק מכפי שהיו להם עד כה. במקרה השני תידרש הוספה של מערכת יקרה המבוססת על הזרקת אוריאה (שתנן), וזאת תגזול מקום בתא המנוע, ואולי גם בתא הנוסעים. ההערכה היא שכל מערכת כזאת עולה ליצרנית הרכב כ־670 דולר.
מבחינתנו, בישראל, רוב רובם המכריע של מנועי הדיזל הקשורים לפרשה נמכרו במכוניות המשרתות בציי רכב או מוניות, כלומר השפעה מעשית על בעל רכב ממוצע תתקיים רק אם יסתבר בהמשך שבוצעו זיופים דומים גם במנועי בנזין.
השאלה הבאה, כאמור, היא האם יצרני רכב נוספים נקטו שיטות דומות? ואם כן, מי הם ובאילו מנועים ודגמים מדובר?
יש סיבות לחשוש שפולקסווגן אינה יצרנית הרכב היחידה בסיפור, בעיקר משום שחברת “בוש” הגרמנית, אשר מספקת לפולקסווגן את הרכיבים שבאמצעותם בוצעה ההונאה לכאורה (מחשב המנוע ויחידת בקרת היציבות), היא ספקית המשנה הגדולה ביותר בעולם של רכיבים לתעשיית הרכב. לכן קיימת האפשרות שיחידות דומות הותקנו גם אצל יצרניות רכב אחרות. יודגש שמדובר בהשערה בלבד. אבל אם יתברר שהמערכת פעילה גם בדגמים אחרים, אנחנו צפויים לשמוע בקרוב על קריאות לתיקון לכל הפחות בארצות הברית, ואולי גם באירופה.
פלטו פי 10־40 יותר זיהום מכפי שהוצהר בפני הרשויות. מכונית פולקסווגן בבדיקת זיהום אוויר. צילום: רויטרס
מכה קשה
השאלה המסקרנת ביותר היא מי נתן את ההוראה וכמה שותפי סוד קיימים בתוך חברת פולקסווגן.
לשאלה הזאת אומנם אין משמעות מעשית מבחינתנו כבעלי רכב וכצרכנים, אבל יהיה מאוד מעניין לגלות לאילו דרגות בארגון הגיעו הידיעות על התחמון.
פולקסווגן, כאמור, צפויה להכריז על קריאה לתיקון במכוניות המדוברות – לכל הפחות בארצות הברית ואולי גם אצלנו, אבל זה לא ימנע את התביעות הייצוגיות שהיא צפויה לחטוף, שיסתכמו ודאי במיליארדי דולרים. למעשה, ארבעה ימים לאחר התפוצצות הפרשה כבר הוגשו בארצות הברית בקשות ראשוניות להכרה בתביעות כאלה. לתובעים ייצוגיים יהיו בעיקר שתי טענות מרכזיות: הראשונה היא שהם קנו את המכוניות מפני שהם דואגים לאיכות הסביבה, בעוד מה שסופק להם בפועל הן מכוניות מזהמות; טענה אחרת היא שההליך פגע בביצועי המכוניות ו/או בשימושיות שלהן, ודבר כזה עשוי לקרות גם בישראל.
אחת ההתפתחויות האפשריות מכאן ואילך היא שמנוע הדיזל, שממילא היה די שנוא בארצות הברית, לא ישרוד את הפרשה הזאת, ובמקרה כזה תרד לטמיון ההשקעה האדירה של כל יצרני הרכב הגרמניים בקידום שלו שם. הנזק במקרה כזה לא יהיה עצום, שכן מכוניות הדיזל תופסות לא יותר מ־8% עד 9% מסך המכירות של כלי רכב בארצות הברית (אם כי אצל יצרנים גרמניים הן מהוות בין 20% ל־27% מן המכירות).
אלא שלא מן הנמנע שהפרשה תקרב את קצו של הדיזל גם באירופה, וזה כבר סיפור קשה יותר ליצרניות האירופיות. נכון להיום, כמחצית מהמכירות של מכוניות לציי רכב באירופה הן של מכוניות בעלות מנועי דיזל, וכ־75% מכלל מנועי הדיזל במכוניות נמכרים באירופה. מכה תדמיתית קשה, ואולי גם החמרת הרגולציה האירופית בתחום זיהום האוויר, עלולות להביא את הדיזל אל קצו בטרם עת.
תחום אחר שעומד לעבור מהפך ודאי הוא שיטת בדיקות המעבדה הנהוגות כיום בתחומי תצרוכת הדלק וזיהום האוויר, וזאת לאחר שנים רבות שבהן נשמעות כלפי הבדיקות האלה טענות שלפיהן הן לא מייצגות את הנתונים בשטח. גם כך אמורה הייתה שיטת המבחנים להשתנות בשנת 2017 ולבדוק את נתוני הפליטה על כבישים ציבוריים, והדיון הציבורי הער בנושא ודאי יאיץ את התהליך הזה ויגרום למבחנים להיות אפקטיביים יותר.
כדי לעמוד בדרישות המחמירות ייאלצו יצרני הרכב להשקיע בטכנולוגיות יקרות יותר במנועי הדיזל, מה שאומר שאלה צפויים להתייקר עוד יותר בעתיד.
מחברת צ’מפיון מוטורס, יבואנית פולקסווגן לישראל, נמסר בתגובה: “בהמשך לפרסומי היצרן מהימים האחרונים בעניין מדידת פליטת מזהמים, הרי שמדובר בחלק ממנועי הדיזל מהדור הקודם. בנוגע למספר כלי הרכב המעורבים שנמכרו בעבר בישראל, אנו ממתינים לפרטים נוספים מהיצרן. בהתאם לפרסומי היצרן, אין כל השפעה על התנהגות הכביש של רכבי הדיזל הרלוונטיים. צ’מפיון מוטורס נמצאת בקשר שוטף עם היצרן ומשרד התחבורה, ותעדכן במידע רלוונטי כשיהא בידה”.