למחרת ההופעה ההיסטרית של גאנז אנד רוזס בפארק הירקון לקחתי מכונית וולוו לסיבוב של שחרור קיטור והרגעת האדרנלין. אני יודע שפעם תחבירית זו הייתה טעות, אפילו עילה לפסילת הרישיון. וולוו ורוק כבד היו כמו מים ושמן, בשר וחלב, מה לשוודים ולמגניבות צעקנית סטייל אקסל רוז? תתפלאו.
כדאי לכם להתחרט על המילים האלה ולהתנצל בפני היצרן. וולוו S60 פולסטאר היא החלום הרטוב של חובבי נהיגה. אלה שמחפשים בנרות את הדרך המהירה מ–0 ל–100 קמ"ש. שלא תבינו לא נכון, זו מכונית משפחתית בדרך לסבתא וחיית טרף כשמבקשים ממנה להחליף למדי ספורט.
אספר לכם שבזמן הנהיגה, באוזניים דפק השיר "פרדייז סיטי". סלאש ניגן סולו גיטרה, והרגל הצמידה את הדוושה לרצפה. הרכב הזה עף, טס, שר כל הדרך ליעד. 4.7 שניות מ–0 ל–100. אם זה לא מרשים, תאשפזו אותי בכפייה. וולוו כבר כמה שנים רוצה לצאת מהקופסה השוודית הקרחונית, זו שבעבר התאימה לשרי אוצר. כבר הביאו לנו מכוניות עם בשר, מרובות עניין, אבל לא אחת אמיתית לביצועים ספורטיביים עוצרי נשימה.
לפני שנתיים הוחלט על שיתוף פעולה מלא בין פולסטאר לוולוו. פולסטאר היא מה שאיי–אם–ג'י למרצדס - סדנת שפצורים מקצועית שבה עובדים מיטב המוחות כדי לעשות את הרכב להרבה יותר עוצמתי ומדויק. פולסטאר עבדה עם וולוו עוד משנות ה–90, יחד שיתפו פעולה על מסלולי המרוצים, אבל עכשיו הם בנו מכונית לכל בית. טוב, כמעט. טוב, בערך. בינתיים הוציאו לעולם כמה מאות מכוניות כאלו כדי לבדוק את הדופק.
בשבוע שעבר הצגנו את אבארט המשוגעת במחיר של כמעט רבע מיליון שקל. פולסטאר כבר הרבה יותר יקרה - 420 אלף שקל. אז נכון, הרבה יותר יקרה, אבל לפחות יותר פונקציונלית, אפשר אפילו לומר משפחתית. היא למעשה נבנתה על הפלטפורמה של ה–S60, רכב משפחתי שמלווה את וולוו כבר 17 שנה בנאמנות נורדית. רק שכאן, מתחת לפח, שינו כ–250 חלקים כדי להתאים את כל החבילה לעוצמה הנדרשת. מנוע, מתלים, בלמים, מערכת הנעה כפולה, מערכת הצתה. ספליטרים ודיפיוזרים שנוסו במנהרת רוח כדי להשתלב בעיצוב האווירודינמי של הרכב.
במצב רגיל זו וולוו יעילה ומהירה, יפת מראה, אבל כשאתם על הכביש המהיר תתבקשו להסיט את ידית ההילוכים שמאלה - ואז עולם חדש של היצרנית השוודית יתגלה בפניכם. אופי אחר לחלוטין מהנימוסים וההליכות המוכרים. במצב "ספורט" נפערים שני פתחים נוספים באגזוז ואז רעש של גרגור מופיע והכל נעשה תזזיתי, קרבי, אגרסיבי.
אני אומר לכם שמ–0 ל–100 קמ"ש ב–4.7 שניות זו לא אגדה. הספרות על הספידומטר רצו כמו יוסיין בולט בשיאו. אם שני שוטרים היו עומדים בצדי הכביש הם בטח היו מתעלמים ממני. וולוו, מהירה? זה בטח החום.
תחזיקו חזק
נסעתי דרומה לאזור שומם לחלוטין. כזה שרק עקרבים צהובים ופועלים תאילנדים רכובים על טרקטור מטיילים בו בשעות הצוהריים. מד המעלות הראה שבחוץ הטמפרטורה מדגדגת את ה–40. לקחת סקנדינבית לתנאים שכאלה זו חתיכת התעללות. בכל זאת, זו מכונית שיש בה חימום למושבים, אפילו חימום להגה. היא רגילה לשלג ולא לקוצים.
חששתי שהרכב לא יידע לספר לי איפה מדליקים את המיזוג, אבל המיזוג עבד חרישית, הכביש שממול היה פתוח ואפשר טיסה בגובה נמוך. רק כשהפולסטאר עומדת ניתן להעביר אותה למצב נהיגה "ספורט פלוס". זה אומר שאם במצב "ספורט" הרגשתם בתוך מטוס, עכשיו אתם נדרשים להחזיק חזק.
אנשי סדנת פולסטאר עבדו על כל רכיב כדי להתאים אותו לרכב. למשל עם אנשי אוהלינס, מיצרני בולמי הזעזועים הבולטים בספורט המוטורי. בפולסטאר הורכבו בולמים מתכווננים מיוחדים. בנסיעה עם ביצועים הם דואגים ליציבות, לביטחון הנהג, שיכול לקחת סיבוב בלי לפחד שאיזה חלק יברח לו מהפריים.
פולסטאר הוא רכב בעל הנעה כפולה, כזו שמקבלת מכת מומנט רצינית בזמן לחיצה על הדוושה. אבל כאן המומנט מתחלק שווה בשווה בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים, מה שמוסיף ליציבות.
מהנדסי פולסטאר גם הרכיבו על הרכב בלמים של ברמבו, האורים והתומים בתחום. לחיצה על הברקס אכן תבלום כמו שצריך, תכונה נדרשת ברכב שמבקש לקחת אתכם עד הקצה. מרגישים ברכב הזה היטב את עבודת ההגה. חשוב שהוא יהיה צייתן, חד בתגובה ואנרגטי - וזה מה שחשתי. רכב שמסונכרן עם עצמו, יודע מה מצפים ממנו.
היכולות המרשימות מגיעות גם בזכות המנוע. יש כאן חתיכת מנוע בנפח 1,969 סמ"ק, מגדש טורבו, מגדש־על, מנוע שמצליח לשחרר מעצמו 367 כוחות סוס באמצעות תיבה אוטומטית בת שמונה הילוכים. בפולסטאר אומרים שאותו מנוע שהסיע אותנו מסיע גם את מכונית המרוץ של הקבוצה. הנהגים המקצועיים שותפו בבניית השלדה, נתנו טיפים על פי ניסיונם העשיר.
זהו רכב מאוד נוח לנהיגה, אבל תעשו טובה, כשאתם בכביש השומם תעבירו למצב "ספורט" ותנו לידיים להחליף הילוכים עם הפליפרים המוכספים בצדי ההגה. לזה בדיוק פולסטאר נועדה: שיאתגרו אותה, שייתנו לה להתאמץ. מי היה מאמין על וולוו. למרות הספורטיביות והביצועים, בוולוו ממשיכים לשים דגש רציני על בטיחות. המכונית מצוידת בלא מעט מערכות: בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב, התרעת שטח מת והתרעת התנגשות בהולכי רגל. יש אפשרות לבלימה אוטונומית ממהירות נמוכה ועד מהירות אסטרונומית.
לא סתם זו מכונית משפחתית. אומנם בפנים הכל קודר, כיאה לכלי רכב אגרסיבי, אבל ארבעה יוכלו לשבת בו בנוח במושבי עור יוקרתיים. הכל פרימיום. פחות אהבתי את עודף הכפתורים שמול עיני הנהג והמידע שהרכב הזה מוכן לספק במסכי המולטימדיה. יותר מדי לאנשי הדור העתיק שאליו אני משתייך. אהבתי את מערכת השמע הרמן קרדון המדוגמת. לא סתם אמרתי שיום למוחרת ההופעה שמעתי את גאנז אנד רוזס בפול ווליום. זו המערכת שדרשה.
המבוגר האחראי
זה היה אירוע מוטורי מהנה, אבל בשום פנים לא מטורף עם ניצוץ של שיגעון בעיניים. זה אומנם רכב מהיר וביצועיסטי, אבל עדיין מרגישים את האחריות של החברה השוודית. סיימנו יום נהיגה בצריכת דלק של ליטר בנזין על כל 8.4 ק"מ. אבל זהו נתון שאי אפשר להשתמש בו, משום שביומיום לא מנסים מצב "ספורט" כשמלוא הרגל על הדוושה, בטח לא כשכל המשפחה בדרך לחופשה. על פי נתוני היצרן, צריכת הדלק בנסיעה משולבת היא 12.8 ק"מ לליטר. נראה שהנתון האמיתי הוא בין נהיגת המבחן לתנאי המעבדה.
פולסטאר, אם כן, היא הדרך של וולוו להגיע לקהל חדש, צעיר, חובב נהיגה. אבל בדרך לפסגה השוודים יצטרכו לשבור סטיגמות ישנות על מכונית מרובעת עבור זקנים, מה עוד שיש להם מתחרים ותיקים ובעלי מוניטין מתוצרת ב.מ.וו ואאודי. מומלץ לפתוח את הראש ולנסות. אומנם מדובר בסקנדינבים קפואים, אבל כאלה שטרם פגשתם.