בסרט המיתולוגי "מציצים", אלטמן האגדי אומר על בנו "אם אמא שלו הייתה חיה, היא כבר מזמן הייתה מתה". זה בערך מה שיש להגיד על ה–I–PACE, הרכב החשמלי החדש לבית יגואר. מת שיקום לתחייה ויפגוש את היצור הנ"ל לא יבין מה הרגע דרס אותו. לא כי הוא הכי הכי במגרש החניה, אלא הוא פשוט פני העתיד. אפשר ללטף איתו את שנות ה־20 המתקרבות ובאות, לנחש על מה ייסעו ילדינו ונכדינו, רגע לפני הכניסה לקפסולת הזמן.
הרי אתם יודעים מה עולה בדרך כלל בראש כששומעים את המונח רכב חשמלי? זה מגיע עם מהירות שיוט רגועה, דגש על זיהום אוויר נמוך, בטרייה שעומדת להתרוקן בקרוב, אלא אם כן יש מנוע בנזין שיבוא לסייע בעוד רגע. אינסוף חששות של הנהג ובני ביתו. ובכן קבלו את ה–I–PACE השטני. מהירות שיוט? כבר ביציאה מהסוכנות יעצו לי ללחוץ על הדוושה כדי שאבין עם מה יש לנו עסק והזהירו מסכנת חשמול מיידית. 
רחוב ראשי, אמצע פתח תקווה, והדבר הזה לא סופר עד עשר, או מקושש כוחות סוס משכנים וממכרים. הדבר הזה מגיע מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 4.8 שניות. אני מתאר לעצמי שכבר הייתם בסיטואציה הזו שבה האישונים התרחבו, הפה נפער מאימה וסיננתם "WTF". זה בדיוק מה שקרה לי כשביקשתי מהרכב להתעורר. זמינות הכוח פה היא מיידית. יש פה שני מנועי חשמל שמופקדים כל אחד על זוג גלגלים, מה שיוצר הנעה כפולה קבועה ואינסוף כוח. תקלטו את המספר בעצמכם, 400 כ"ס עם מומנט מטורף של 71 קג"מ.

לא יודע מה איתכם, אבל היציאה של הרכב מהמקום, מהרמזור אם תרצו, היא מהדברים המהירים שחוויתי. מדובר בכוח שמרתק אתכם למושב וכמו שסיפרנו גורם לכם לפעור עיניים בתדהמה. איפה הברקסים כשצריך אותם? עכשיו נעבור לטווח הנסיעה. כבר נסעתי על רכב חשמלי בעבר. הסתובבתי לא רחוק מתל אביב כדי לא להגיע למצב שבו אתקשר לסוכנות ואתחנן "בואו להציל אותי". 
המצב ביגואר שונה. על פי נתוני היצרן, הרכב מסוגל לעבור 470 קילומטר מטעינה לטעינה, שזה נתון מרשים ביותר. בטקס ההשקה סיפרו אנשי חברת המזרח, היבואנית, שהם עשו ניסוי ונסעו איתו מהמרכז לאילת, כמובן בנסיעה רגועה. אני אשמח לפגוש את הנהג שמסוגל להגיע מ–0 ל–100 קמ"ש ב–4.8 שניות, זה שהוציא בסביבות חצי מיליון שקל על רכב, ומוכן לנסוע ברגוע. אין חיה כזו, אלא אם כן קוראים לה "פראייר".

לא נהגתי לאילת, אלא הצפנתי עם כביש 6, משם לאזור יקנעם, הקיבוצים, וכשחזרנו לתל אביב, מצב הטעינה סיפר לנו שהרכב יכול לעשות עוד פחות ממאה קילומטר. מדובר בנתון בהחלט יפה. הרי כמה מאיתנו צריכים לנסוע לאילת כל יום? ואם אתם בכל זאת צריכים להגיע לסופ"ש במלון דרומי מפנק ואתם מחזיקים ביגואר, יש מצב שתתפסו טיסה?
 
הבעיה ברכב חשמלי, לפחות נכון לעכשיו, היא היעדר תשתית מתאימה. כאן לא נכנסים לתחנת הדלק הקרובה ומתדלקים, כאן צריך עמדת טעינה ביתית או ציבורית, וזה לוקח זמן. בטעינה מהירה אפשר תוך רבע שעה לטעון את הרכב לנסיעה של 100 קילומטר, ואם אין לכם תשתית מהירה, אז בטעינה ביתית תצטרכו לטעון את המצבר למצב מלא כמעט 13 שעות, שזה לא מעט.
אז נכון שרכבים חשמליים הם העתיד ועמדות טעינה אפשר כבר לראות בלא מעט מקומות, אבל עדיין זה לא זמין כמו דלק. מה שבטוח זה הרבה יותר זול. עדיין מצחיק לפתוח את המכסה הקדמי של ה–I–PACE ובמקום לאתר מנוע מפלצתי, שיוציא שריקת התפעלות, למצוא כבל חשמלי מקופל, מוכן לשימוש. 
מנוע חשמלי אומר שקט. בהנעה, במהירות נמוכה, הדממה הזו מהפנטת, בטח לחובבי מוזיקה שבגרסה המשודרגת HSE מקבלים מערכת מפוצצת של "מרידיאן" עם 15 רמקולים. בהשקה סיפרו שלמי שחסר לו רעש בשרני של מנוע בנזין, אפשר לספק לו אותו דרך מערכת השמע. רק שאי אפשר לומר שנהיגה ביגואר היא אטומה ומנותקת מהעולם. כשמגיעים למהירויות גבוהות ויוצאים לכבישים המהירים, חודרים פנימה רעשים ועדיין מדובר ברכב יחסית שקט.
 
עוד לא תיארנו איך הרכב נראה, והוא נראה טוב. SUV ספורטיבי, אגרסיבי. גריל קדמי גדול שלמעשה הוא רק אלמנט לקישוט, מאחר שאין מנוע שצריך לקרר. בפנים - שיא ההייטקיות. בורר מצבי נהיגה עם לחצנים, מסכי מולטימדיה עם שפע מידע, בטח על מצב הטעינה וכן יש גם גג פנורמי ענק, שברמת הגימור הגבוהה מופיע למרבה הפלא ללא כיסוי אוטם, אבל עם חלון בעל סינון קרינה. מעניין מה תהיה ההרגשה בחודשים יולי–אוגוסט.
אז איך זה רכב חשמלי? האמת היא שמהר מאוד שכחנו מהתיוג. עד עכשיו היו פעמים שהבטריות תפסו מקום נכבד בתא המטען ברכבים כאלה. כאן יש תא מטען נדיב בנפח של 656 ליטרים. את הבטריות הטמינו ברצפת הרכב, כך שהן לא מורגשות ולא מקטינות את תא הנוסעים. להפך, בסיס הגלגלים בהחלט נדיב - 299 ס"מ, ארבעה נוסעים ירגישו מצוין. הם לא יידעו שיש בטריות, והיחיד שייאלץ להתמודד עם נוכחותן הוא הרכב עצמו. 
ה–I–PACE אולי לא נראה כזה, אבל הוא די שמנמן. סוללות הליתיום–יון בהחלט תורמות לעובדה שהוא שוקל 2.2 טונות, שזה הרבה, אבל ברמת הגימור שבה נהגתי יש מערכת מתלי אוויר מתכווננת שעשתה עבודה יעילה. המתלים לא נתנו למשקל הכבד להתרסק על בורות ומכשולים, אלא גיהצו אותם ללא קושי רב.
יגואר תקתקה כאן רכב שלא יזלול דלק ולא יזהם אוויר. ברשימת האבזור הבטיחותי הוא מופיע ליד הציון הגבוה 7 כשהוא מדגיש את כל האביזרים הדרושים, מבקרת שיוט אדפטיבית, דרך בלימה בזמן חירום עד מהירות של 80 קמ"ש. ה–I–PACE הוא רכב מרגש שיזכה למתחרים כמו האי–טרון של אאודי וגם מרצדס וב.מ.וו ישלחו קליברים כבדים, אבל הוא עדיין מרשים ומביא בשורה חדשה לחובבי האספלט. לא עוד כאילו וכמעט, אלא פה מדובר בדבר האמיתי. 
גלגלים רזרביים
איפה הייתם בחמישי שעבר, כשהסופה ביקרה? הייתי מבני המזל שסקודה הזמינה לאולם "טרמינל" בפ"ת כדי לחשוף בבכורה עולמית את רכבה החדש ה"סקאלה" (בצילום למטה מימין). לא מדובר בעוד אירוע, אלא בחתיכת היסטוריה. יצרנית רכב גדולה לראשונה עשתה אצלנו את הפרמיירה כש–300 עיתונאים מ–22 מדינות הגיעו לכאן, לא כולל בכירי היצרנית, שעשו פרזנטציה מרשימה לרך הנולד.

סקודה סקלה. צילום: יח"צ
הרכב עצמו הוא האצ'בק משפחתי, עממי, באורך 436 ס"מ, בסיס גלגלים של 265 ס"מ ותא מטען בנפח 467 ליטרים. סקאלה, שאמורה להגיע במחצית השנייה של 2019, תשווק עם מנועי בנזין בנפח 1,000 סמ"ק טורבו בעלי הספקים של 95 ו–115 כ"ס, או מנוע בנזין בנפח 1,500 סמ"ק טורבו עם הספק של 150 כ"ס. יהיה בהיצע גם מנוע דיזל בנפח 1,600 סמ"ק והספק של 115 כ"ס.
הייתה גם השקה מקומית. סמל"ת, יבואנית JEEP, הציגה את רנגלר JL החדש, שמגיע בגרסה קצרה בעלת שתי דלתות וארוכה עם ארבע דלתות. רנגלר, בגרסתו החדשה, טוען ששיפר את נוחות הנסיעה על הכביש ולראשונה יש לו מערכת 4X4 אוטומטית מתקדמת לנסיעת כביש, המשלבת את ארבעת הגלגלים בהתאם לצורך. 
המנוע החדש אמור להיות חזק יותר, חסכוני יותר ופחות מזהם. רנגלר יוצע בשלוש רמות גימור - ספורט, סהרה ורוביקון (בצילום למטה משמאל). מחיר רמת הספורט בגרסה הקצרה - החל מ־299 אלף שקל ובגרסה הארוכה 329 אלף שקל.
קבוצת לובינסקי ממשיכה להפגיז עם הצלחת הפיג'ו 3008 ומביאה הפעם את ה–SUV עם מנוע בנזין חדש בנפח 1,200 סמ"ק, 130 כ"ס, 23.5 קג"מ ותיבה אוטומטית עם שמונה הילוכים. המחיר הוא החל מ–150 אלף שקל.