מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את מילת הקסם “קאדילק"? זרקו אסוציאציות: רכב אמריקאי, מפואר, גדול, זולל דלק, קבלן מצליח. כל ההגדרות נכונות, ובגלל זה במשך שנים היה זה חלומו המוטורי של הנהג הישראלי, שנאלץ להזיע בתוך הקופסה המשפחתית של הכרמל דוכס.
כשהג'יפ האימתני של קאדילק, ה־XT5, הגיע לפני מספר שנים לשוק הרכב שלנו ותפס מעמד בכיר, זה היה גם בגלל הנתונים האלה. ג'יפ יוקרתי, באורך של 481 ס"מ, משקל שמתקרב ל־2 טונות ומתחת למכסה שכב לו מנוע מפלצתי V6 בנפח 3,600 סמ"ק, כיאה למעמד הרם.
אבל אתם יודעים איך זה, הגודל במנועים כבר לא קובע כמו בימי קדם. אפשר לשדך לרכבי הענק מנועי טורבו, הרבה יותר צנועים בנפחם ולא תאמינו, לפעמים ניתן להשיג ביצועים טובים יותר. וכך נחתה לה בישראל גרסה רזה יותר של ה־XT5. במקום המנוע האימתני הוצמד לה מנוע טורבו בנפח 2,000 סמ"ק.
פעם אם הייתם מספרים דבר כזה לגנגסטר אמריקאי, הוא היה שותל אתכם בעמודי הבטון של גשר ברוקלין ומעלים ראיות.
אבל חכו, זה לא רק נפח המנוע שקטן בגרסה החדשה, גם ההספק כבר לא מה שהיה. במקום 310 כ"ס שפגשנו בגרסת מנוע־העל, כעת נאלצנו להסתדר עם 237 כ"ס - 73 כ"ס פחות.
אבל לפני שאתם פוסלים על הסף את הרעיון המהפכני, יש דובדבן קטן על העוגה - במקום 350 אלף שקל, תשלמו על הגרסה הנ"ל 330 אלף, חיסכון של 20 אלף שקל, והיום - בימי קורונה לחוצים - גם אם אתם חברי האלפיון העליון, סכום כזה לא ממש הולך ברגל.
אני סאקר רציני של קאדילק, מפני שגדלתי על המותג, כמו בחלום רחוק. תמיד הוא נראה כפסגת השאיפות, ולכן בכל מה שקשור למעטפת אני מתקשה למצוא לחיה הזו מתחרים. יש ל־XT5 מראה אגרסיבי, בעל נוכחות שאפשר להריח גם ממרחק של חמישה רחובות. הוא אומנם עבר כעת מתיחת פנים קלה שקשורה למעט שינוים קוסמטיים, כמו גריל קדמי, אבל בעיקרון הוא לא שונה בהרבה וזה טוב.
בפנים זה אחד הרכבים המפנקים שתמצאו. מושבים קדמיים רחבים, נוחים, חשמליים, שכוללים אוורור וחימום. בכלל השליטה במיזוג גם מלפנים וגם ליושבים מאחור היא מצוינת.
יש לקאדילק מערכת שמע של בוס בעלת 14 רמקולים, גג פנורמי ענק, תא מטען שגודלו 850 ליטר, שאפילו למשפחה ישראלית שיוצאת להצטיידות קורונה יהיה מספיק מקום. הכל בגדול, חוץ ממסך המולטימדיה. את זה אני די מתקשה להבין. באמת, כל טוב הארץ חוץ ממסך 8 אינץ', שטובים ממנו ראינו גם במותגים הרבה פחות יוקרתיים.
אבל בסך הכל, אחרי שסיכמנו חשבון, רמת האבזור ב־XT5 היא מהגבוהות שפגשנו. רק ששום דבר לא יעזור אם נמצא בסוף הסיבוב שהמנוע הרזה מתקשה לעמוד בקצב. אלה ימים שבהם מריחים חזרה לשגרה וגם אמרתי שעם קאדילק מי יעצור אותי וישאל לאן אני נוסע? “שוטר, אתה לא מתבייש, מעכב רכב חיוני?".
כמו שציינתי, קאדילק זה עניין של נוחות, ודי מהר אפשר להתמכר לעבודת המתלים המרוככת שמנעימה את הנסיעה, לבידוד הרעשים שמדגיש את מערכת השמע, אבל גם נקודת תורפה הורגשה על הדרך.
כל פעם שפגשנו באמפר, אפשר היה להרגיש את חלקי הרכב משתתפים במאמצי המעבר. סדקים ובורות לא ממש התקבלו בברכה, אבל כשהתחלנו לשייט, התלונות נעלמו. אם יש הגדרה מתאימה, זהו רכב שיוט.
מצאתי את עצמי רגע בהרי ירושלים ואחרי כמה דקות בפאתי חדרה, ולא שחלילה משהו התקלקל במערכת הניווט. השיוט של ה־XT5 כל כך מרגיע ונינוח שמאבדים תחושה. מסייעת לכך תיבה אוטומטית בת תשעה הילוכים, שלא ממש תחושו במאמציה.
אז איך המנוע הקטן, הנעה קדמית? כמו שאמרנו, מה שמנועים גדולים יודעים לעשות, גם הקטנים יודעים. המומנט בהחלט נדיב, 37.3 קג"מ, והוא מופיע ממש מהר, כבר ב־1,500 סל"ד.
התוצאה - כוח לא חסר. זה לא רכב למרוצי רחוב ויציאות מהירות מהמקום, אבל כשמבקשים ממנו לעקוף, הוא מספק את כל העוצמה ואת האחיזה שתבקשו, ואם תרצו יש גם מצב “ספורט", שמחדד את התחושות. אהבתי שהאמריקאי הזה כל הזמן נמצא בשליטה ולא מאבד את עצמו.
כדי לחסוך כמה שניתן בדלק, יש כאן מערכת אקטיבית שבזמן נסיעת שיוט, רגועה, מנתקת שני צילינדרים. בואו לא נגזים, לא מדובר ברכב חסכוני במיוחד, אבל הוא עדיין חסכוני לעומת הגרסה העבה. בנתוני סיום הנסיעה התברר שהצלחנו לעבור 9.9 קילומטרים על כל ליטר בנזין. זה עדיין רכב אמריקאי שיודע לשתות דלק וגם לסביבתו הקרובה הוא לא הכי ידידותי. ציון מדד זיהום האוויר שלו הוא 15, חבר כבוד בתחתית הטבלה.
מה שכן, הרכב עבר שדרוג רציני ברמת הבטיחות. הוא מציע מכל טוב. מצלמת 360 מעלות, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה אקטיבי, התרעה על הולכי רגל מאחור, בלימה אוטונומית החל ממהירות של 4 קמ"ש וגם בנסיעה לאחור. ציון האבזור גבוה בהתאם - 7.
אז האם המנוע, הצנוע, עבר את המבחן האמריקאי? בהחלט. רכב היוקרה האגדי הוכיח שהוא לא חייב להפציץ במנועים עצומים. מסתבר שהוא יכול להיות נחבא אל הכלים, חצי טבעוני ועדיין לתת ביצועים.
ה־XT5 משווק גם עם מנוע ה־V6 בנפח 3,600 סמ"ק וגם בגרסת ספורט. אם הרכב גדול עליכם - ישנו ה־XT4, ואם הוא קטן אז בקרוב אמור להגיע ה־XT6, עם מקום לשבעה. קאדילק מנסה לומר שהיא פה כדי לתקוע דגל.
גלגלים רזרביים
בזמן שהסתגרתם והתמגנתם, טויוטה הציגה לעולם את יאריס קרוס (בתמונה למטה). מדובר בג׳יפון עירוני חדש שנכנס לסגמנט המבוקש B־SUV. אפשר להירגע, הרכב יגיע אלינו רק במהלך שנת 2021, בתקווה שכבר נהיה חופשיים ומאושרים. כמו שהבנתם, הרכב הקומפקטי מתבסס על היאריס הפופולרית, אבל מידותיו קצת שונו, בכל זאת מדובר בג'יפון.
הוא גבה ב־9 ס"מ (156 ס"מ) לעומת הגרסה המוכרת, והתארך בלא פחות מ־24 ס"מ (418 ס"מ). הג'יפון כולל את הטכנולוגיה ההיברידית, המתקדמת, דור 4 של טויוטה, ומה שמיוחד בו, לעומת העדר, הוא ההנעה הכפולה. הוא עובד על הנעה קדמית, אבל כשהרכב מזהה אחיזת כביש רופפת, מופעלת אוטומטית הנעה לכל הגלגלים.
ליאריס קרוס מנוע בנזין 1,500 סמ"ק, כשלמערכת ההיברידית הספק של 116 כ"ס. בטויוטה בונים לא מעט על הרכב החדש, שתוכנן במיוחד עבור השוק האירופי. הם מקווים לייצר יותר מ־150 אלף ג׳יפונים בשנה, במפעל הממוקם בצרפת.
החודש אמור להגיע למדפים מיצובישי טרייטון בגרסת הדקאר פרו. מדובר בטנדר שטח־עבודה, שגרסתו הרגילה הושקה על ידי היבואנית כלמוביל בחודש ינואר והצליחה למכור עד עתה כ־300 רכבים. גרסת הדקאר פרו הרבה יותר קרבית. המרכב שלה הוגבה ב־5 ס"מ, הבולמים והקפיצים שודרגו. היא זכתה בחישוקים משולבים בצמיגי שטח ובמיגון תחתון מלא. המחיר והמפרט יפורסמו בהשקה.