הצליח לה: סובארו מפציצה עם איוולטיס במטרה לשחק אותה בשוק האמריקאי

היו כנראה שתי תגובות עיקריות ופופולריות לאלה שיפגשו לראשונה את הסובארו איוולטיס בגודלו הטבעי. או שתשמעו אותם זועמים: "תוציאו את הפיל מהחניה ואני סופר עד שלוש", או שיהמהמו בסקרנות: "כמה עולה הדבר הזה?".

איוולטיס הוא רכב נישתי, מותאם לאזורים גיאוגרפיים מסוימים ובטח לא מיועד לכל כיס (החל מ־299 אלף שקלים). ככה זה כשיש לכם עסק עם רכב באורך חמישה מטרים, משקל של למעלה משתי טונות ומקום לשבעה ואפילו שמונה נוסעים. מה תעשו איתו במרכז תל אביב? אולי גינה ציבורית.

הרכב הזה מיועד במיוחד למשפחות מרובות ילדים שגרות בבית, רצוי פרטי, רצוי במושב, או ביישוב שבו הכבישים רחבים והחניה מרובה. משפחות שתראו אותן מתניידות היום בשברולט טראוורס או בפורד אקספלורר ואין להן עניין ברכבים קטני מידה ואין להן גם בעיה עם זיהום אוויר וזלילת דלק, על גבול השתיינות, כי האיוולטיס לצערנו לא יופיע בקמפיין של גרינפיס לשנת 2021.

איוולטיס הוא למעשה רכב שמותאם בול לטעם האמריקאי, שם הוא גם הוצג לראשונה בתערוכת ניו יורק כרכב קונספט בשם סובארו אסנט. אבל כשביקשו להוציא אותו לשווקים אחרים, התברר שיש בעיה עם השם וזכויות יוצרים, ולכן הוא שינה את השם בתעודת הזהות לאיוולטיס.

זו לא הפעם הראשונה שסובארו מנסה את מזלה בשוק הנפילים. היא כבר ניסתה בעבר לשווק את הטרייבקה הגדול בחוסר הצלחה. בארצות הברית היו אפילו שנים שבהן הוא נחשב לאחד הרכבים הגרועים מבחינת מכירות, לכן איוולטיס בא לשנות תדמית.

אז כבר במבט ראשון אפשר היה לדווח שאני לא מת על הצורה. אומנם רכבים גדולים בדרך כלל נוטים לסרבול ולמראה מגושם, אבל עם השנים היו יצרניות שהצליחו לצאת מהמראה הקופסתי ונתנו אופי למועמדת. אז במקרה הנ"ל לא מדובר במשהו הדומה ל־XV יפה המראה או לפורסטר המסוקס.

בפנים זה כבר סיפור אחר. ייתכן שבגלל הכישלון מפעם והרצון לרצות את הקליינט העתידי, יש פה הפגזה כבדה ובכל האמצעים העומדים לרשותם. מסכים? יש מסך מולטימדיה מרכזי, מסך נוסף שמותקן מעליו, בלוח המחוונים תקבלו תוספת מידע. הלו, אני לא טייס, אני בקושי דייל קרקע.

חכו, אנחנו רק בתחילת הרשימה. פיקוד מערכת בקרת אקלים גם ליושבים מאחור, חימום וקירור מושבים, גג פנורמי ענק, מערכת שמע מופלאה של הרמן קרדון. אם נמשיך, אני אצטרך לכבוש שטחים נוספים במוסף, ואני מטבעי בעד דו־קיום ושלום אזורי.

לא צריך לנחש, ישר קולטים שזה רכב שבצפון אמריקה יעופו עליו, כי אין כמו הנוחות שהוא מציע. נהגתי בדגם המפואר, לאקשרי, המותאם לשבעה נוסעים מאחר שבשורה השנייה לא מדובר בספסל שגרתי, אלא בשני כיסאות נפרדים המוכרים בז'רגון ככיסאות קפטן.

אז מלבד השורה הראשונה, שניים ירגישו בנוח בשורה השנייה ואפילו בשורה השלישית, שבדרך כלל מוגדרת כתת־צינוק. העסק כלל לא רע. שלושה ילדים, שסיימו חוג, יוכלו להתמקם ולא לקטר כל הדרך הביתה. לגבי תא המטען, נפחו 498 ליטר, וכשהשורה השלישית מקופלת, כבר ניתן להגיע לממדי הובלה, 1,331 ליטר.

תא הנהג בהחלט מזמין עם מושבים מפנקים וחומרים נעימים למגע, אבל כמו שאמרתי, הקוקפיט סובל קצת מעודף טכנולוגיה. לא רק ריבוי מסכים, גם יותר מדי מתגים וכפתורים לטעמי. בסך הכל שמים לב שאומנם האיוולטיס עשה את הדרך הארוכה מיפן, אבל המבטא הוא אמריקאי ולא רק בגלל הגודל, אלא גם בגלל אופי הנסיעה. ברכב מותקן מנוע בוקסר בנזין ארבע בוכנות של סובארו, שיודע לספק 260 כ"ס, ובעל מומנט מרבי של 28.2 קג"מ.

מנוע שמחובר לתיבה אוטומטית רציפה בת שמונה הילוכים. כזה שיכול למרות גודלו ומשקלו להאיץ מ־0 ל־97 קמ"ש תוך 7.4 שניות, אבל אל תתרשמו מהנתון ותשרקו בהתפעלות. יכולות ספורטיביות הן לא תחום ההתמחות של הענק היפני. הרכב הזה בא לשייט. אותם שיוטים ארוכים ונינוחים בכבישים בלתי נגמרים. קפיציו כוילו על הצד הנינוח, כך שהוא מסוגל להתמודד בכבוד עם רוב פגעי הכביש ולא רק זה, הוא גם נעים להתניידות, לא רועש, בטח לא מחדיר את המהומי המנוע פנימה. סטייל ספינת תענוגות, למי שמדמיין.

אומנם כמו שברקו אמר בפרסומת לסובארו "לא 4X4, לא SUV", גם איוולטיס זוכה להנעה כפולה קבועה, יש לו אפילו בורר ה־X־MODE המוכר של סובארו, המתאים את עצמו לתנאי נהיגה בשטח, אבל לא מדובר בכלי בעל יכולות כמו הג'יפונים האחרים של היצרן. אומנם מרווח הגחון עומד על 22 סנטימטרים והמראה בהחלט מתאים לפרופיל, אבל הרכב הענק יעדיף לטייל איתכם בשבילי הכורכר ופחות ישמח לפגוש מסלעה מאיימת.

כמו שאולי הסקתם, איוולטיס לא יתקבל בזרועות פתוחות במשרד להגנת הסביבה. באגף צריכת הדלק סיימנו יום מבחן עם ליטר על כל 8.8 קילומטר בנזין, ובאגף זיהום האוויר הרכב מועמד לרדת ליגה עם ציון 15, מקום אחרון, צבוע בצבע בורדו זוהר.

לעומת זאת נקודת זכות בוהקת נמצאת בתחום האבזור הבטיחותי, שזוכה לציון 8, הגבוה ביותר בסקאלה, והוא כולל את כל הסייעים, כמו בלימה אוטונומית בזמן חירום, מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב וזיהוי כלי רכב בשטח מת.

אז יש כמה נקודות תורפה ל־SUV היפני, הוא בטח לא מושלם, אבל רק בזמן הכתיבה קלטתי שהשיפוט במקרה הנ"ל לגמרי שונה. מי שקונה קרנף בממדים האלה קונה אותו לצרכים משפחתיים ולא לדריפטים נועזים על מסלול המרוצים בשדה תימן. הוא מחפש נוחות נסיעה, פינוק, ריווח, בטח שבטיחות, ואם לא הבהרתי את עצמי מספיק, אז בנקודות האלה איוולטיס פוגע במרכז המטרה. 

גלגלים רזרביים 

מתקפת נפילים. לא רק סובארו, גם יונדאי הצניחה כאן את הפאליסייד, ה־SUV הענק (בתמונה למטה) שגם הוא יכול להכיל שבעה עד שמונה נוסעים. הרכב, שאורכו 498 ס"מ, בסיס גלגליו 290 ס"מ ומרווח הגחון שלו 20.3 ס"מ, מגיע עם מנוע בנזין V6 בנפח 3,800 סמ"ק, והוא בעל הספק של 291 כ"ס.

יש פה אפשרות בחירה בין הנעה קדמית להנעה כפולה. פאליסייד, שנוחת אחרי שזכה בערימת פרסים מכובדת בארצות הברית, ישווק עם אבזור בטיחותי עשיר, שזוכה לציון 8, הגבוה. מחיר הרכב בגרסת ההנעה הקדמית הוא 320 אלף שקל, והמחיר בגרסת ההנעה הכפולה יחל ב־335 אלף שקל.

כלמוביל הציגה בשבוע שעבר גם את הדור החמישי של יונדאי סנטה פה, ה־SUV שמתאים אף הוא לשבעה נוסעים, רק יותר צנוע במידותיו (478 ס"מ אורך, 276 ס"מ בסיס גלגלים). הרכב משווק בגרסת הנעה קדמית והנעה כפולה, עם מנוע טורבו־דיזל בנפח 2,200 סמ"ק, היודע להפיק מעצמו 200 כ"ס. סנטה פה מגיע עם חבילת בטיחות מרשימה: בדגם ההנעה הכפולה היא כוללת שמירת מרחק בכניסה ויציאה מחניה ומערך מצלמות היקפי. מחיר הרכב 300 אלף שקלים, מחיר סנטה פה בעל ההנעה הקדמית - 270 אלף שקל.

ולחדשה מעניינת מסין. היצרנית GAC, שרכביה החשמליים כבר מסתובבים בכבישי הארץ, חשפה מכונית קונספט חשמלית ושמה מוקה, קיצור של מודולאר קאר. מיזם שאפתני שבו הקונה יוכל לעצב חלקים מהרכב במו ידיו. מה זה אומר? העיצוב החיצוני מינימליסטי, אבל את החלל הפנימי הרוכש יוכל לאבזר באמצעות פריטים שניתן יהיה לרכוש בפלטפורמה מקוונת ייעודית.

למשל, כל מושב יוכל להיות בסגנון אחר, והדלתות? הזזה. זאת אומרת הרגשה של בית קטן בערבה (אם אתם תושבי אילת והסביבה). הרעיון שעומד מאחור הוא שעידן הרכבים הזהים מתקרב לקצו והגיע הזמן לשים דגש על טעמו האישי של הבעלים.