כשעומדים לכתוב על פולקסווגן טיגואן, אולי צריך קודם להתחיל בשיעור קצר בהיסטוריה. פולקסווגן הוקמה בתקופה השחורה של גרמניה, 1937, כקונצרן לאומי שעם השנים, במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה, הפך לאימפריה שתפסה נפח וצברה לה עוד ועוד נכסים אסטרטגיים בדרך למעמד בכיר בעולם המוטורי.
ב־1964 הייתה זו חטיבת היוקרה של אאודי שהצטרפה לקבוצה, ובתחילת שנות ה־90 היו אלה סקודה הצ'כית וסיאט הספרדית, מותגי מיינסטרים, שחתמו על שותפות. היום אפשר למצוא שם בין היתר את בנטלי ולמבורגיני ובטח שאת פורשה. אז בתוך הקבוצה בעלת המוניטין, שבה כל נהג יכול למצוא את מבוקשו, פולקסווגן קיבעה את מעמדה כמוצר מהוגן, שמרן, שמחזיק לא מעט קבלות של איכות גרמנית. קבלות שדאגו לשמור את מקום המותג בצמרת, די דומה לנשיא כבוד.
רק מה לעשות שהיום, בתוך אותה קבוצה, מותגים שבעבר נחשבו לנחותים ממנה, כמו סקודה וסיאט, צמצמו פערים בקצב שיא. הם חולקים את אותם מנועים, אותה פלטפורמה. ההבדלים החיצוניים והפנימיים לא כאלה משמעותיים ובטח לא אמורים להכתיב פערי מחיר גבוהים. לכן סקודה וסיאט סיימו את שנת 2020 בצמרת המכירות בישראל, ואילו פולקסווגן התמקמה לה מאחור, במקום ה־14, וזה כשהיא משיגה צמיחה של 4% לעומת 2019. בין רבי־המכר של המותג הגרמני הוותיק ניתן לאתר את גולף המיתולוגית, שהצליחה למכור קצת למעלה מאלף יחידות, וטיגואן עם 662 רכבים.
טיגואן הוא להיט באירופה, הרכב הנמכר של פולקסווגן. זה SUV בדיוק בגודל המתאים (451 סנטימטר אורך), הוא מרווח (268 סנטימטר בסיס גלגלים) ויש לו תא מטען גדול (615 ליטרים), כזה שיכול להכיל את כל הקניות של הסופר וגם את הציוד לקמפינג, כשהמגיפה הזו תיעלם מחיינו.
הבעיה בשוק הישראלי נמצאת לדעתי בתג המחיר. נהגתי בגרסת הבסיס של הרכב, שמחירה 175 אלף שקלים. אז נכון שיש כניסה והנעה ללא מפתח ומראות צד מתקפלות חשמלית, אבל אין תחושת הוואו שמקבלים למשל בפיג'ו 3008, שמחירה ההתחלתי נמוך יותר, אלא אם לוח מחוונים מוקרן על השמשה הקדמית עושה לכם את השנה. אבל רציתם פולקסווגן, נכון? אז שלמו.
טיגואן, אם ניתן להשוות, הוא כמו מנהל בנק. למרות מעמדו הוא די אפרורי ויעיל להחריד. לא סוטה ימינה ושמאלה מחוברת ההפעלה, ודף ההרשעות שלו נקי לחלוטין. ההופעה החיצונית של הרכב היא כמו שכתוב בספר, שום יציאה מהמסגרת, שום מרד במוסכמות וגם מבפנים אותו הדבר, אבל מה, מרווח.
אם יש נקודת חוזק לטיגואן, היא נמצאת בארגון החלל הפנימי. נמוכים, גבוהים, רזים, מלאים, אתם תמצאו את מקומכם ובלי לסבול. זוויות הראייה מצוינות, המיזוג מלפנים מפוצל, ומאחור יש גם פתחי מיזוג, כך שרווחתם של הנוסעים מובטחת.
אני יכול לספר שבמהלך הסופ"ש שבילינו בצוותא, נהגתי מאות קילומטרים. עלינו לבית לחם הגלילית, המשכנו לנצרת, ירדנו לתל עדשים וחזרנו למרכז דרך ואדי ערה. כמו שהרכב הזה אולי לא מסובב ראשים יותר מדי, הוא גם מעביר את הנסיעה המשותפת בלי דרמות ותלונות. סולידי, זו אולי מילת המפתח. כי כמו שבפולקסווגן הרגילו, אי אפשר להתלונן על איכות הנסיעה. טיגואן זוכה למנוע בנזין חדש 1,500 סמ"ק TSI. הוא משודך לתיבה כפולת מצמד בת שבעה הילוכים, שגם היא חדשה. כוח לא חסר כאן. מומנט של 25.5 קג"מ תפגשו כבר ב־1,500 סל"ד.
זה רכב נינוח, חסר דרמות. אין לו בעיות לצבור מהירות בעקיפה (9.2 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש) ובמצב של שיוט מתמשך כדאי לשים לב אליו. אף על פי שהוא לא מראה התלהבות ותשוקה, הוא חוצה מהר את המהירות האסורה. קפיצי הטיגואן מכוונים על הצד היותר נוקשה של המפה, אבל נוקשות שבסך הכל הצליחה להסתדר כמעט עם כל תוואי דרך, גם היותר בעייתי, ובמהירויות שיוט אפשר היה להגיד שהרכב הסתדר מצוין. תוסיפו בידוד רעשים איכותי וכמו שאמרנו - טיגואן לא ייפול בקטנות. הוא לא ייפול בכלל, אולי חוץ מדרגת זיהום 13, אדומה.
נחזור לעמודת היתרונות. הצד הבטיחותי זוכה כאן לתשומת לב - בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית בזמן חירום ותיקון אקטיבי במקרה של סטייה מנתיב. ציון האבזור במקרה הנ"ל הוא 6. חזרנו בשבת אחרי הצהריים מהסיבוב הארוך, מחשב הדרך סיפר שעברנו 11.4 קילומטר על כל ליטר בנזין. נתון סביר, לא מזהיר, אבל היטיב לסכם את היום חבר שהצטרף אליי למסע: "לא הרגשתי את הנסיעה". זו המהות של טיגואן. עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר בלי לבקש שתעשו לו "לייק".
אז מי יקנה רכב מבית טוב, בעל מוניטין מפואר, אבל בעל תג מחיר יקר כשאפשר למצוא לא פחות זולים ממנו וטובים ממנו, מאותה משפחה? תחשבו שנהגתי בגרסת הבסיס, אבל מי שירצה למשל תוספות כמו לוח מחוונים דיגיטלי, ריפודי עור, מתלים אדפטיביים יצטרך לשלם כבר 200 אלף שקלים, וזה עוד לפני הגרסה הבכירה שמחזיקה מנוע בנפח 2,000 סמ"ק, 190 כ"ס ואמורה לנחות אצלנו ברבעון הראשון של השנה. יקנו את הרכב מי שתמיד פולקסווגן גרמה להם לדפיקות לב מואצות. הם תמיד התפעלו מהאיכות הגרמנית, מהדיוק ומיעילות הביצועים. לא משנה להם שסקודה וסיאט באות מאותה משפחה וחולקות את אותם סודות, העיקר זה הסמל הנכון. שמרנים, ממש כמו הרכב.
גלגלים רזרביים
קבלו מתכון ליציאה מדיכאון. לקסוס LC 500 קבריולה (גג נפתח) הושקה בישראל. מדובר במכונית על־חלל, שמחזיקה מתחת למכסה מנוע V8 אימתני בנפח 5,000 סמ"ק, שיכול לייצר 477 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית בת עשרה הילוכים. ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש תתבצע תוך 5 שניות בלבד. אל תדאגו, את הגג אפשר לפתוח במהלך נסיעה במהירות של עד 50 קמ"ש, ואם חלילה לא תשמעו את רעש המנוע העוצמתי, כשהגג פתוח, מחולל קול יעביר לכם אותו דרך לוח המחוונים. מחיר? החל מ־920 אלף שקלים.
במחיר הרבה פחות גבוה, אבל לא פראייר כלל, יונדאי קונה, ה־SUV הקומפקטי, מגיע אחרי מתיחת פנים מעניינת. מנוע ה־1,600 סמ"ק טורבו מקבל תוספת כוח משמעותית, והוא כעת מסוגל לייצר 198 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ שמושג כבר ב־1,600 סל"ד. הנתונים האלה מביאים את הרכב מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 7.7 שניות. מתיחת הפנים גם סייעה לשיפור ממדיו של הקונה. האורך צמח ב־4 סנטימטרים, והוא עומד כעת על 420 סנטימטר, תא המטען גדל ב־13 ליטרים והוא מגיש 374 ליטרים. הרכב יוצע בשלוש רמות אבזור ומחירו יחל ב־128 אלף שקלים. אגב, הציון הירוק של הקונה המשופרת הוא 8, לעומת 12 בדור היוצא.
ונסיים עם העתיד. חברת סיטי טרנספורמר, שמפתחת רכב עירוני, ישראלי, הודיעה שהיא יוצאת להנפקה בשווי של 450־600 מיליון שקלים בבורסה בתל אביב. עד היום הושקעו בסטארט־אפ כ־35 מיליון שקלים, והצפי שבמהלך שנת 2022 תתקיים הופעת הבכורה שלו על כבישי ארצנו. מדובר ברכב (בתמונה למטה) שיכול להתרחב ולהצר את עצמו בלחיצת כפתור ובגרסאות ההמשך אמור לעשות זאת בצורה אוטונומית. במצב פתוח רוחבו הוא כ־140 סנטימטר, וכאשר הנהג מעוניין להחנות, או לתמרן במקום צר, הפלטפורמה מתכווצת תוך כדי נסיעה עד לרוחב של 100 סנטימטר. הרכב מסוגל להכיל נהג ונוסע בוגר מאחור, או שני ילדים מאחור, או אם תרצו מטען בנפח של כאלף ליטרים. בהחלט מעניין.