ב.מ.וו 128ti, המכונית הספורטיבית, שהיא גרסה מהירה לסדרה 1 של ב.מ.וו, הגיעה אליי באחד מסופי השבוע הגשומים האחרונים. סוף שבוע כזה שבו אנשים מעדיפים להישאר בבית בסלון, בפיג'מה, ולא “לשחות" עם המכונית בכבישים בינעירוניים בתנאי אפס שדה ראייה בגלל גשמים חזקים.
אבל דווקא בגלל תנאי הפתיחה הלא אידיאליים, או בזכותם, הצלחתי להבין את טיבה של הב.מ.וו המשפחתית הקומפקטית והנמרצת: מהאחיזה וההיגוי בכבישים רטובים וחלקים, ועד אפקטיביות מערכות הבטיחות ברכב. הרכב נבחן בתנאים הכי גרועים לרכב מבחן והתגלה כבטיחותי מאוד, יציב מאוד ובעל בידוד טוב מרעשי רוח (רעשי כביש נשמעים מעט יותר).
ה־128ti שייך לאחת מקטגוריות הרכב (סגמנטים) האהובות עליי: רכב “הוט האץ'", רכבי האצ'בק (בלי “תחת" או ללא תא מטען קופסתי, אם תרצו), עם ביצועים ומניירות ספורטיביים. כדי לסבר את האוזן, המתחרות שלה הן גולף GTI, קופרה לאון, הונדה סיוויק TYPE R, יונדאי i30N וכדומה. המחירים שלהן לא נמוכים, מעל 200 אלף שקלים, וב.מ.וו הנבחנת עומדת בקצה העליון של טווח המחירים.
הגרסת הזו, 128ti הגיעה לארץ בשל דרישה לגרסת ביניים, בין הב.מ.וו סדרה אחת 118i הסטנדרטית, המאוזנת והחביבה המיועדת לנהגים צעירים או משפחה קטנה, לבין הגרסה הפסיכית, M135i, בעלת ההספק הלא מידתי לגודל הרכב, של 306 כוחות סוס, והנעה כפולה, רכב, שאם שואלים אותי, ייעודו האמיתי הוא נהיגת מסלולים.
נפתח במראה החיצוני. אהבתי חלקים מסוימים ברכב: הפנסים, חישוקי הסגסוגת, חישוקים נאים, בקוטר 19 אינץ' עם צמיגי 235/35, ואת החלק האחורי המרשים מאוד - אך עיצוב הרכב לא מספיק אטרקטיבי. סדרה 1 בדור הקודם הייתה יפה פי כמה. על גבי הרכב בגרסה הזו, 128ti, שמו תוספות אדומות שאולי יפתו את קהל היעד ויסובבו ראשים, אבל בעיניי הן הופכות אותו למצועצע, והרכב הזה הוא ממש לא צעצוע, גם לא המחיר שלו. כיתוב ה־ti באדום בחלק האחורי של המרכב מסמן שיש דברים בגו, שזו לא סתם ב.מ.וו סדרה 1, אבל היו צריכים לחשוב על תוספות או הדבקות אחרות, בוגרות ונאות יותר.
הפנים שלה, לעומת זאת, מאוד בוגר, יפהפה ומאופק, ה־128ti מוצעת ברמת גימור יחידה וגבוהה, “סופירייר", הכוללת סאן־רוף, תאורת אווירה, ידיות כסופות, מושבים כחולים־שחורים וספורטיביים, מושבי M-Sport, וחגורות בטיחות M, המתאימים לאווירה, ובין לבין גימורים בצבעים כחול־אדום, כיאה לחבילת עיצוב M SPORT של מותג ב.מ.וו. יש גם חבילת סיוע בחניה (חניה אוטומטית), המגיעה רק ברמות האבזור הגבוהות בסדרה 1, עם חיישני חנייה היקפיים ומצלמת רוורס.
במרכז התא ניצבת מערכת המולטימדיה המוכרת בעלת הממשק המוכר בעברית עם מסך מגע קטן יחסית, בגודל 10.25 אינץ', ולוח מחוונים דיגיטלי, גם הוא בגודל 10.25 אינץ'. יש גם מערכת שמע HiFi טובה, בעלת עשרה רמקולים וכניסות USB, אך בולט בחסרונו משטח הטעינה לנייד, ובגלגלת מצד ימין לא נמצא שימוש, כי התפעול מתבצע דרך מסך המגע.
ציון גבוה מגיע לבקרת האקלים. בכלל, הנדסת האנוש טובה (אם ידעתי מיד איך להפעיל את המגב האחורי, הרי שהרכב הזה זוכה למרב הנקודות מהבחינה הזו). מושב הנהג תומך ונוח, מתאים במידותיו לנהגים לא גדולים. ההגה “צ'אנקי", בקוטר גדול יחסית, רחב עבור ידיים קטנות. נוח לאחוז בו, אבל זהו לא הגה שיוצר עבור ידיים קטנות. גם השיפטרים להעברת הילוכים ידנית מאחורי ההגה קצרים מדי, כך שהאצבעות שלי הגיעו אליהם לקצוות. מה שגרם לי לעצור לרגע ולחשוב, “האם הרכב הזה לא מיועד לנשים? האם הוא לא מיועד לי?".
למשפחתית החמה הזו (ארבעה־חמישה נוסעים) מנוע בנזין בנפח שני ליטר (1,998 סמ"ק) טורבו עם הספק של 265 כ"ס מורגשים, מומנט מרבי 40.7 קג"מ החל מ־1,750 סל"ד. ההנעה קדמית, והאצה מהמקום ל־100 קמ"ש אורכת כ־6.1 שניות. במבחן הדרכים התחושה הייתה שזה מהר יותר. תיבת ההילוכים אוטומטית “סטפטרוניק" ייחודית לדגמים הספורטיביים של סדרה 1 עם שמונה הילוכים קדמיים.
היא כיפית ומהנה מאוד לנהיגה. במעבר למצב נהיגה "ספורט" מתחדדות בשנייה תגובות המנוע, יש תחושה שהמתלים קשיחים יותר וצלילי המנוע נשמעים יותר. ה־128ti מספקת נסיעה מהירה מאוד עם תמרונים ספורטיביים מהנים ו"זריקות ישבן" קלות בהעברות משקל, שמצליחות להשביע את רצוני, אך יהיו שירצו את ההנעה האחורית שלהם בחזרה.
מערכת הבטיחות לתיקון סטייה מנתיב עבדה היטב גם במזג האוויר החורפי, בגשם זלעפות, כשלא הצלחתי כמעט לראות את הדרך. המערכת דווקא כן ראתה. היא אפקטיבית ומתקנת גם במהירות גבוהה ולא מפריעה לנהיגה. זה מפתיע, כי בהרבה מכוניות אחרות, של מותגים אחרים, המערכת לא יודעת להתמודד עם מהירות ומפריעה לנהיגה. ברכב יש מערכת התרעה על רכב בשטח מת, התרעה מפני כלי רכב או הולכי רגל מלפנים, מערכת סיוע בבלימה אוטונומית עד מהירות של 200 קמ"ש ובקרת שיוט אדפטיבית הכוללת שמירת מרחק, עצירה מלאה וזינוק מעמידה.
ל־128ti יש את ה"וואו פקטור". כשיושבים ברכב ומרגישים את המושבים הספורטיביים, אוחזים בהגה הספורטיבי, מניעים ושומעים את המנוע המגרגר למדי מבינים שזו סדרה 1, אבל פלוס פלוס. אי אפשר להישאר אדיש לרכב, אין נים אחד בגוף שיפספס אותו, ולכן, משפחה שמבקשת לעצמה רכב עם אופי ספורטיבי ליומיום, שאפשר לנהוג בו באופן רגוע, בלי להפוך כל נסיעה ל"אירוע", לא בטוח שתבחר דווקא בה.
למי היא מתאימה? מי יעדיף אותה על פני המתחרה הבולטת מפולקסווגן ויהיה מוכן לשלם יותר? אוהבי המותג המושבעים של ב.מ.וו, שכל מתחרה אחרת עושה להם פריחה. מי שגרסת הפתיחה צוננת מדי בעיניהם, וה־135 מוגזמת עבורם. יש מתי מעט כאלה, והם בדיוק האנשים שקנו את המלאי המצומצם שהגיע לישראל עוד בטרם הרכב נחת פה.
צריכת דלק - 11.5 קילומטרים לליטר. מחיר - 285 אלף שקלים.
חדשות ואירועים
רנו, ניסאן ומיצובישי מוטורס מכריזות על מפת דרכים משותפת - “Alliance 2030". שיתוף הפעולה כולל השקעה של 23 מיליארד יורו בחמש השנים הבאות בפיתוח וייצור בתחום הרכב החשמלי, מה שיוביל לכ־35 דגמים חשמליים חדשים עד 2030. שיתוף הפעולה כולל שימוש בפלטפורמה ייעודית חדשה לרכב חשמלי, המשמש וישמש את שלוש היצרניות הללו ליותר מ־15 דגמים שיתבססו על בסיס הפלטפורמה הזו, ועד מיליון וחצי מכוניות שייווצרו בפועל. כמו הקרוסאובר החדש ניסאן אריה EV ורנו מגאן חשמלי.
אלקטרה בע"מ תקים ותתחזק עם שותפותיה את ה"קו הירוק" של הרכבת הקלה בתל אביב בכ־9 מיליארד שקלים. הקו הירוק של הרכבת הקלה מתוכנן לעבור במרכז הארץ, לצד הקו האדום, ועובר דרך הערים תל אביב, ראשון ציון, ולמעשה מקשר בין חולון להרצליה. לקו תהיינה תחנות גם במרכזי התעסוקה של מערב הרצליה ובקריית עתידים בתל אביב. בסך הכל, מתוכנן הקו לכלול 63 תחנות, מתוכן ארבע תת־קרקעיות, והוא יתפרס לאורך של כ־39 קילומטרים. הזכייה היא לתקופה של 25 שנה, הכוללת חמש שנות הקמה ו־20 שנות תחזוקה.