ב־1976 חגגה ארה"ב יום הולדת 200 שנה. בישראל נחיתת מטוסי ה־F15 הראשונים אחרי כניסת השבת הובילה לנפילת ממשלת רבין הראשונה. בקוריאה הדרומית הציגה יונדאי את המכונית המקורית הראשונה שלה, הפוני, אחרי שעד אז ייצרה ברישיון פורד קורטינה. ואילו בגרמניה קבוצה של מהנדסי פולקסווגן הציגה להנהלה פרויקט שעשו מחוץ לעבודה: גרסה ספורטיבית לגולף. בניגוד לציפיות במקום לחטוף צעקות, הבוסים העניקו אור ירוק לייצור, וה־GTI המיתולוגית נולדה.
הרבה שנים אחר כך, במורדות הגלבוע ניצבות שתי מכוניות קומפקטיות חמות ולבנות לדו־קרב: לאחת לוגו VW מלפנים ואותיות GTI מאחור, השנייה עם האות H בחזית ו־N בישבן. הגולף GTI נמצאת כבר בדור השמיני שלה, היונדאי i30N עדיין בדור הראשון: מי תגיע ראשונה לראש ההר, ומי תייצר הכי הרבה חיוכים בדרך?
עיצוב: שתי המכוניות עוקבות באדיקות אחר “המדריך לעיצוב קומפקטית חמה". קח מכונית האצ'בק בת חמש דלתות, השחר את הבוהק, נפח את מרכבה, הוסף עזרים אווירודינמיים ותבל את הנראות בקישוטים כמו קאליפרים אדומים, אבל הלו - לא להגזים, זה לא ה־i20N של הצעירים הפרחחים, מישהו יסיע ברכב הזה את הילדים לבית הספר. הגישה פה, בשתי המכוניות האלו, מאופקת הרבה יותר מזו של קופרה לאון VZ, רנו מגאן ספורט ובטח לא הונדה סיוויק טייפ R.
תא נוסעים: סביבת הנהג של שתי המכוניות האלו חושפת מיד את הבדלי הגיל בין השתיים. לוח מחוונים דיגיטלי עשיר תצוגות בגולף מול מחוונים אנלוגיים ומחשב דרך במסך קטן ב־i30N. פריסת תצוגה במפלס אחד של לוח המחוונים ומסך המולטימדיה בפולקסווגן לעומת מסך צף ביונדאי. וזה ממשיך לפערים באיכות החומרים, בנראות הכללית של התא שביונדאי פשוט מעניק תחושה של רכב מזדקן. היתרונות של ה־i30N הם בתחום התפעול והשימוש, כפתור לכל פונקציה, הפעלה פשוטה, כפתורים פיזיים לבקרת האקלים ולעוצמת השמע ביונדאי במקום משטחי המגע מהגרועים בתעשייה בגולף.
שימו לב שהתפירה בצבעים של מושבי הגולף לא תבלבל אתכם - המושבים פחות אוחזים ועמוקים מאלו של יונדאי, אבל זה מתהפך כאשר עוברים אחורה. המרווח דומה, אבל תנאי המחיה ליושבים בפולקסווגן משופרים בהרבה, עם יציאות מיזוג, שליטה נפרדת על הטמפרטורה, שקעי חשמל ויש אפילו כיסים קטנים בחלק העליון של המושבים - שום דבר מזה לא מופיע ב־i30N. אלו רק המושבים המפלצתיים של הגולף שחוסמים את שדה הראייה למי שנמצאים שם - שמורידים לה נקודות.
תא מטען: שני תאי המטען דומים בנפח שלהם, 381 ביונדאי, 371 בגולף. ובכל זאת הניצחון הוא לגרמנייה בנקודות, בעיקר בשל פתח הטענה רבוע ומעט יותר נוח, רצפת תא מטען שניתן לכוון לשני גבהים ובמקרה של ה־i30N קורת החיזוק לרוחב התא שמפריעה לייצר רצפה שטוחה בקיפול המושבים.
אבזור: כאשר משווים אבזור במשחק “מה יש לי ואין לך?", השתיים שומרות על שוויון לפחות בהתחלה; תאימות לאפל ואנדרואיד יש לשתיהן, גם טעינה אלחוטית, חיישני חניה, שליטה על ההילוכים מההגה ועוד. מכאן יש הבדלים. בבקרת האקלים המפוצלת לשלושה אזורים בגולף כבר נגענו, ל־i30N יש גג פנורמי, הגולף עם ריפודי עור, ביונדאי משולבים עור ובד, בשתיהן חימום מושבים, בגולף גם אוורור. כבר נגענו בלוח המחוונים הדיגיטלי בגולף, ביונדאי מסך המולטימדיה גדול יותר (10.25 אינץ' במקום 8 אינץ' בגולף).
מכאן יש כבר כאלו שמתחילים לשרטט את ההבדלים בדנ"א של שתי המכוניות - מערכת שמע מוזיקלית של הרמן קרדון בגולף, מערכת פליטה מוזיקלית לא פחות ביונדאי, דיפרנציאל מוגבל החלקה מכני בגולף, אלקטרוני ביונדאי, מערכת כניסה קלה שלוקחת את מושב הנהג אחורה בגולף - בקרת שיגור ובולמים אדפטיביים ב־i30N.
ביצועים: שתי המכוניות מניחות יסודות זהים במכלולי ההנעה. מנועי 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר הנעה קדמית ובין לבין תיבת הילוכים כפולת מצמד, בפולקסווגן עם 7 הילוכים, ביונדאי עם 8. ההספקים ואופי המנועים מציירים את קווי האופי של השתיים. 280 סוסים ביונדאי לעומת 245 בפולקסווגן, שמשיבה עם מומנט גבוה יותר - 37.7 קג"מ שזמין מוקדם יותר משל ה־i30N, עם 36 קג"מ ב־2,100 סל"ד.
ולמי שנהיה כבר סלט מכל הסל"ד - ההבדלים האלו מוחשיים. זה בעיקר בא לידי ביטוי ביציאה מפניות צפופות, שם המומנט הגבוה יותר בסל"ד הנמוך יותר של הגולף מושך אותה החוצה ביתר נחישות, כך שלמרות חסרון הסוסים, מנוע הגולף עגול וחלק יותר בעוד זה של ה־i30N רוטן וזועף ומדגיש את נוכחותו ללא הרף.
במובן הזה, הגולף היא באמת הגברת שכבר ראתה ועשתה את כל מה שהצעירים מתלהבים ממנו עכשיו. בבדיקת הזינוקים שלהן, כל עוד הן במצב ספורט רגיל, ה־GTI מושכת בעוז קדימה, מקדימה את ה־i30N ל־100 קמ"ש וקצת מעבר. זה משתנה כאשר דורכים את בקרת הזינוק שיש ליונדאי ואין לגרמנייה. אז טסה הקוריאנית קלת הרגליים כנשוכת נחש באחוריה.
צריכת דלק: לאורך המבחן הייתה הגולף חסכונית יותר בפער משמעותי. בסיום הפרק המנהלתי ואחריו הנהיגה המהירה עמדו שתי המכוניות מתנשפות בתחנת דלק, מפיצות פצפוצי אגזוזים, ובאופן לא ייאמן מצליחות להלהיט את אוויר עמק בית שאן בעוד כמה מעלות עם ברקסים רותחים. הן שתו בנזין בתחנה - היונדאי העניקה 5.9 ק"מ של חיוכים לכל ליטר, הגולף עם 7.4 ק"מ של כיף לליטר.
לא משנה כמה פעמים החלפנו בין השתיים, הגולף המשיכה להיות הצייתנית, הנינוחה והמהירה בלי לעשות עניינים וה־i30N את ההפך המוחלט, חופן נמלי אש שמצא את דרכו לתחתונים שלכם, ואידך זיל גמור.
נוחות והתנהגות: יחסית לשתי מכוניות קרביות, אף אחת מהן לא מציגה דרישות לקורבן אדם בדמות חוליות עמוד השדרה המותניות L 1־5. הגולף איכשהו מצליחה להגיע קצת יותר גבוה בדירוג, שילוב של שיכוך יותר “עגול" בסוף המהלך, כלומר, יותר בליעה של השיבוש מאשר חבטה שעוברת פנימה.
עם כל הכבוד לתאי נוסעים, מושבים אחוריים, תאי מטען ושאר עניינים - המקום שבו השתיים האלו נבחנות מתחיל בכביש המפותל. כי אם אתם מחפשים מכוניות נעימות, מהירות בקו ישר ומאובזרות - לשתיים האלו יש חלופות חשמליות מצוינות. אם אנחנו מבינים שמי שמשווה פה זמני 0־100 קמ"ש נמצא בחוג הלא נכון וזה ממש לא הסיפור כאן, אפשר להמשיך.
ההבדל בין שתי המכוניות האלו בסעיף הכביש המפותל הוא של שמיים וארץ. הגולף מפצחת את הפיתולים בצורה שקולה, מדודה, מתונה. ההילוכים יורדים בדיוק בזמן, ההגה בעל משקל מדויק, הכניסה שלה לפנייה משרת ביטחון, הדיפרנציאל ננעל במאית השנייה המדויקת כדי לספק משיכה נחושה החוצה בכל הכוח.
הצייתנות שבה היא ממלאת הוראות היא תולדה של ליטוש ארוך שנים והבנה בדיוק, אבל בדיוק, מי הלקוח שלה ומה הוא מחפש. אפשר לעשות איתה שישו ושמחו, להגיע לפנייה עם תנופה ולהעביר משקל משמאל לימין תוך כדי פנייה ובלימה, ואם אתם סוחבים מספיק מהירות היא תפסע הצדה. יש מכוניות טובות ממנה בלעשות את זה, אף אחת לא טובה ממנה בלהיות גולף GTI.
ואז עוברים ליונדאי i30N, וכל הכיף החלק והמדויק של ה־GTI מתחלף בשיגעון. שים אותה על מצב N GRIN, פוצץ אותה קדימה בבקרת השיגור, תן לה לבעוט כל הילוך פנימה שוב ושוב, כאילו תיבת ההילוכים היא דלת והיא החניך הכי מורעל בקורס לוט"ר. תתנפל על הבלמים שלה רגע אחד מאוחר מדי ותן לבולמים האדפטיביים להתקשח, להביא את הזנב לריחוף המשכר פיזיקלית, כמו הדגדוג הזה שיש רגע לפני שגודשים אפצ'י מטורף החוצה. והכל פה מהיר, ורועש, ושמח, וחד ומתפוצץ קדימה באיזו נחישות דתית של דבקות במשימת ההנאה מהנהיגה.
השורה התחתונה: גם הגולף GTI וגם ה־i30N חיות בזמנים מאתגרים עבורן. מכוניות חשמליות שמציעות ביצועים עדיפים בפחות כסף ובעלויות אחזקה מצחיקות, דיללו את מאגר הלקוחות הפוטנציאלי שלהן. תקועות כמו עצם בסעפת היניקה לאנשי איכות הסביבה ומעבר לפינה ממתינות מכוניות קומפקטיות חמות חשמליות כמו MG Xpower ועוד תוצרים מקופרה שיאתגרו אותן.
באשר למבחן הזה ההכרעה פשוטה וקשה. זו הכרעה פשוטה, כי אם אתם מחפשים את המכונית הטובה ביותר לנהג - המקום הראשון פה הוא של ה־i30N. והיא קשה כי פער המחיר הגדול בין השתיים, ההתאמה של הגולף כמכונית יומיומית והאיכויות בשימוש השוטף בה, זה לא פשוט.
אלו שתי מכוניות שנמצאות בנקודות אחרות לגמרי של התפקיד שלהן בעולם ויתאימו לשני סוגי לקוחות שנמצאים במקום אחר בעולם.
הגולף GTI רק רוצה לחתום את הפרק המפואר שרשמה בפולקסווגן ובתעשיית הרכב בהיבט הרחב יותר. יונדאי נכנסה אך לפני פחות מעשור למסיבה הזאת מתודלקת ב־98 אוקטן ומחפשת קרחנות ובלגן. היא תתאים בול למי שמחפש את הרוח הפרחחית, הלא שגרתית, זו שתגרום להרמת גבות לשמע המחיר ותפיל לסתות לאור היכולת.
ומכיוון שעם התואר יכולה לצאת מפה רק מכונית אחת, אנחנו מעניקים את הניצחון במבחן הזה ליונדאי i30N. אבל שלא תהיה טעות, את רוב הלקוחות בסגמנט נשלח אחר כבוד לקנות גולף GTI כרכב יומיומי.
כתב: קינן כהן. השתתף במבחן: רמי גלבוע