אוסטרליה. שבועיים קודם לכן. הדרך לא נגמרת. עברו כבר משהו כמו 200 ק"מ בלי שום מכונית, בלי נפש חיה, רק אני ואופנוע הב.מ.וו GS1250R השכור שלי על כביש ביער בלתי נגמר, בתוך חלום של טבע ירוק. ואז, פתאום, מישהו עומד זקוף על הפס הלבן במרכז הכביש, משהו כמו שני מטרים גובה, נראה מלא ביטחון.
למרות ההבטחה שמסר: הבשורה המרה של איילון מאסק
זינוק של 35% בגניבות כלי רכב ברבעון הראשון של השנה
הוא הסתכל עליי ואני עליו. לא ברור אם אני יותר נפעם, מרוגש או מבועת. התחלתי להוריד מהירות כדי לוודא שמה שאני רואה נכון, שזה לא פשוט יותר מדי קילומטרים של שמאל־ימין שטשטשו אותי. הטווח בינינו הלך והצטמצם, ושנינו לא מפסיקים לבהות קדימה. מי שעמד מולי היה קנגורו גדול ושרירי. הוא נתן בי עוד מבט משתאה של “מה אתה עושה אצלי בבית" - ואז זינק במפתיע ונעלם אל תוך היער. כל שנותר לי היה להוריד את המבט ההמום ולעשות SAVE MEMORY לרגע שאזכור כל חיי.
חטופים, עזה, מלחמה בלתי נגמרת וצמד המילים הנורא מכל, ההוא של “הותר לפרסום". כמה עוד אפשר. הלב לא יכול להכיל יותר, חייבים משהו לנפש, לשפיות, להעסיק את המוח בדברים פחות קשים. מה יותר טוב מלהתנסות באופנוע הכי מדובר של 2023 שנוחת כאן, הכלי שהיה הבנצ'מרק של קטגוריית האדוונצ'ר. זה שלמעשה המציא את הקטגוריה וגילה לפתע שנהיה שם ממש צפוף בצמרת, שמתחרים צעירים וחצופים מזנבים במי שהיה מלך השבט, נותנים לו מזמן ביסים קטנים באגזוז, מחצצים אותו בלי בושה בדרכי עפר.
אז עכשיו אחד האופנועים הנמכרים ביותר בעולם, היהלום בכתר הבווארי שנשאר קצת מאחור, החליט לדפוק על החזה, לשאוג שהוא עדיין הגדול מכולם - באופנוע שהוא חדש לגמרי וגם הראשון בסדרה שמתפאר בנפח מנוע של 1,300. האם זה מספיק? האם זה משנה בכלל? וכך, בהשראת ידידי מנחם הורוביץ, יצאנו - כלומר, רכבנו - לבדוק.
אייקון בן 40
חייבים להתחיל בשיעור היסטוריה קצר ומתבקש שמזכיר איך לפני יותר מ־40 שנה המציאו בב.מ.וו. את ה־Gelände/Straße-G עבור שטח ו־S עבור כביש, צמד אותיות שנכנס למיתולוגיה הדו־גלגלית בראלי פריז־דקאר הקשוח וההרפתקני של שנות ה־80. אלה היו ימים שבהם המרוץ באמת עבר בין שתי הערים האלו שבין אירופה לאפריקה, ושם ניצח במשך ארבע שנים (!) אופנוע עם מנוע בוקסר עצום ממדים של 800 סמ"ק, נפח שהיום נחשב בינוני, כזה שאפילו האח הקטן יותר במשפחה משתמש במנוע גדול ממנו.
השנים עברו והנפח הלך ועלה, קירור האוויר הפך למים, אבל שני דברים נשארו שם תמיד: מנוע הבוקסר הרוחבי והדרייב־שפט, גל ההינע שמזיז את הגלגל האחורי במקום השרשרת. ועכשיו, אחרי שנה של שמועות שזהות המדליף שלהן יותר שקופה מזהות מי שמוציא פרטים מישיבות הממשלה, אחרי ריקול מעצבן ומביך שעיכב לרגע את חגיגות הרכיבה הראשונה, הוא סוף־סוף כאן - ואנחנו הראשונים לבדוק אותו על אדמת הקודש. זה אופנוע חדש לגמרי עם מנוע, שלדה, אלקטרוניקה ומתלים שונים, סוג של אופנוע־מהפכה שנחשף שלא במקרה בדיוק ביום שבו ב.מ.וו חגגה 100 שנה לאופנוע הראשון שלה, מתנת יומולדת עם פרק חדש במסורת הג'י־אסית.
מבט ראשון מגלה שינוי עיצוב משמעותי: לא עוד פנסים פוזלים א־סימטריים שהפכו לחלק מהזהות הייחודית (המוזרה לעתים) של ה־GS, אלא פנס לד בתצורת איקס וחיבור שנראה אתלטי יותר של המכל אל המשקף, מה שגורם לכך שאיכשהו הוא נראה דווקא צר וקטן יותר מה־1,250 היוצא. את שלדת הצינורות החליף מונוקוק פלדה בשילוב עם שלדת זנב מאלומיניום ובו המנוע גורם עומס, מתלי הטל־הלבר מלפנים והפר־הלבר מאחור שודרגו, כולל המילה EVO שהצטרפה אליהם. שניהם מחושמלים ומגיבים לעומס הכלי ולצורת הרכיבה.
אפשר לרכוב כבר?
“אופנוע חדש לגמרי", זעקו כותרות העיתון - אבל עלייה על האוכף מבהירה לך מיד שמדובר בג'י־אס. תנוחת הישיבה, השעון הדיגיטלי הגדול היעיל שלפניך, הגלגלת השמאלית שמסייעת לשלוט בו, ובעיקר אותם אשכי פלדה שהם שני הצילינדרים הבולטים לצדדים שבהנעתם ייתנו לך את אותה דחיפה מוכרת לצד ימין. אגב, תיבת ההילוכים מותקנת עכשיו מתחת למנוע, מה שאפשר להזיז אותו מעט קדימה ולהימנע במעט מהמכה והכתם הכחול הבלתי נמנעים בשוק הרגל. מכל הדלק עשוי עכשיו אלומיניום וקטן בליטר ל־19 ליטרים בסך הכל עם צריכה רשמית של 21 קמ"ל.
אבל הדרמה האמיתית מגיעה במנוע. הוספה של 50 סמ"ק בלבד גרמה לו להיות כוחני יותר בתשעה כ"ס ל־145 ועם מומנט בשרני יותר של 15.2 קג"מ, שמורגש מאוד במשיכה בסל"ד ביניים אבל גם למעלה. זה מנוע שהפך להיות הרבה יותר שמח, כזה שמחבב סל"ד, דוחף אותך קדימה כשהוא מווברץ פחות ובאופן מדהים למדי - אף שגדל ל־1,300 סמ"ק - הוא קטן במידותיו לעומת המנוע הקודם, והמשקל הכללי ירד ב־12 ק"ג (!) ל־237 ק"ג.
תוסיפו לעוצמה הזו את מיגון הרוח החשמלי היעיל מאוד, שהיה אחד החסרונות של הדגם הקודם, ותקבלו מכונה שדוחפת אותך להיות הרבה יותר מהיר, מהיר מדי לעתים, לפחות מבחינת כחולי המדים. יחד עם המתלים החדשים יש תחושה שהאופנוע הרבה יותר קשיח ומדויק בכביש המפותל, ואתה שוכח בכלל שמדובר בבהמת אדוונצ'ר מגודלת, כלי שכאילו אומר לך - עזוב אותך מהסיפור הזה שמוכרים לך על שיטוט בדרכי עפר, קח אותי למסלול.
הירידה לפרטים בלתי נגמרת. מתא קטן ומוגן ממים לטלפון עם טעינה אלחוטית ועד מעין קיפול של רגלית האמצע כדי שלא תפריע למגף. בנוסף יש כמות בלתי נגמרת של אלקטרוניקה, שהבולט בה הוא הרדאר שנותן מאחור חיווי על שטח מת במראות, ומלפנים מסייע לבקרת השיוט האדפטיבית, כך שהאופנוע מאיץ וגם בולם כתלות בתנועה שלפניך.
בנוסף יש ידיות ומושב מחוממים, הארגזים (בתוספת) מחושמלים עם תאורה פנימית ונעילה מרכזית, אתתים שכובים אוטומטית, הנעה ללא מפתח, ניטור אוויר בצמיגים, מצבי רכיבה שונים (גשם, כביש, חיסכון שטח וספורט, בקרות משיכה, בלימת מנוע ו־ABS) שאת כולם ניתן להגדיר לפי רצון הרוכב, מערכת לסיוע בזינוק בעלייה וגם, פרט לשבעה גבהים שונים של המושב (בין 80 ל־89 ס"מ), יש לראשונה בבמ.וו גם מערכת שמורידה אלקטרונית את גובה הכלי בכל עצירה (לא כולל בדגם האנדורו, שמקבל מפלטי אקרופוביץ', כידון מוגבה ומגיני מנוע).
היתרון הגדול של ה־GS היה תמיד שאין לו אחד כזה. שהחבילה הכוללת שלו היא ייחודית שיודעת לתת הכל. מנוע הבוקסר שלו גם לא התיימר אף פעם להיות אופנוע כאסח, אלא כזה שרוצה לתת לך חוויה ורסטילית ונינוחה יותר של טווחים ארוכים, אבל נדמה שהדגם הזה יודע יותר מתמיד לתת את שניהם עם מענה ראוי למתחרים מדוקאטי, טריומף וק.ט.מ. זה אופנוע שתמיד יהיה לו יתרון על האחרים, היסטוריה מפוארת של מכונה שבמשך 43 שנים לא מפסיקים לשייף אותה, לשפר אותה - ובקיצור, לעשות אותה טובה עוד יותר.
אוסטרליה. שבועיים קודם לכן.
אחרי שהקנגורו ההוא חמק ממני, נותרו בי מחשבות על הדבר הזה שנקרא “אופנוענות", שלעתים קצת קשה להסביר אותו, ועל ההנאה הייחודית ממנו, בעיקר בזו של גזרת האדוונצ'ר, כי הרכיבה ההיא שם בערבות האוסטרליות הייתה מיצוי של החוויה שבה אתה נוסע רחוק עם המזווודות שהן ביתך הזמני, וכל כולך חי, נושם ומריח את הטבע, את העשב ואפילו את מי הנהר שחוצה את הגשר תחתיך. הכלי הזה יוצר אצלך חיבור למקום שבו אתה רוצה לחתוך לרגע לאיזה שביל עפר כשאתה שוכח את רבע הטונה שמונח לך מתחת לרגליים.
הרכיבה ההיא באוסטרליה הייתה בריחה מהחדשות הקשות אצלנו, ובדיעבד גם סוג של מסע פרידה מהדגם היוצא והגשמה טהורה של הפנטזיה המוכרת ההיא מהפרסומות. כאילו יום אחד באמת תעזוב את הרכיבות המשמימות בפקקים לעבודה ותצא לאדוונצ'ר של ממש, להרפתקה גדולה באמת, שבה יש סיכוי אמיתי שתמצא את עצמך עם האופנוע, בכביש נידח, בוהה בקנגורו.
תעודת זהות / ב.מ.וו GS1300R
מנוע: 1,300 סמ"ק, בוקסר 2 צילינדרים, 8 שסתומים, 145 כ"ס ב־7,750 סל"ד הספק, 15.2 קג"מ מומנט ב־6,500 סל"ד
תיבת הילוכים: ידנית, 6 הילוכים
ביצועים: מהירות סופית – מעל 200 קמ"ש; צריכת דלק רשמית 20.8 קמ"ל
בטיחות: ABS ,DTC (נגד החלקה)
אופי, מסורת, איכות, טכנולוגיית קצה, שיפור מהדגם הקודם
בעיקר מנוע, שגם אחרי הדיאטה עדיין כבד
קבלו טיפ: לא חייבים להתפתות ולרדת איתו לשטח
מחיר: 179.5־185.5 אלף שקל
ציון: 9