היסטורית, שוק מכוניות הסופר-מיני נשלט באופן כמעט מוחלט על ידי חברות השכרה וציי רכב, לכן הוא אחד הסובלים העיקריים מ"סינדרום הליסינג" - היבואנים מציגים מחיר מחירון גבוה מאד (סביב ה-120--110 אלף שקל למכונית אוטומטית ממוצעת איבזור), וממחיר זה מעניקים הנחה ניכרת ללקוחות הגדולים שלהם.
לקוחות פרטיים שביקשו לרכוש מכספם מכונית חדשה, גילו שכעבור שלוש שנים מחירה "נשחט" בשוק המשומשות לנוכח התחרות הלא הוגנת - מנקודת מבטם - מול חברות ענק ששחררו למכירה עשרות אלפי מכוניות.
שחקניות מובילות בחלק זה של השוק לאורך תקופות שונות בעשור האחרון היו יונדאי (גטס ומחליפתה, i20), מאזדה 2, קיה ריו, פורד פיאסטה ושברולט אביאו (שהייתה לסוניק), וגם ניסאן מיקרה ומיצובישי ספייס סטאר (שנמצאות על גבול הגודל בין מיני לסופר-מיני). היות ששוק הסופר-מיני באירופה הוא אחד החשובים והפופולריים ביותר, הוא גם מניב מתחרות מוכשרות מאד, ואל הרשימה הקודמת צריך להוסיף את קבוצת פולקסוואגן (פולו, פאביה ואיביזה), פיז'ו 208 וסיטרואן C3, רנו קליאו, טויוטה יאריס, סוזוקי סוויפט ו-SX4 ואת אופל קורסה ופיאט פונטו.
בחמש השנים האחרונות החלה תזוזה כלשהי לכיוון הלקוחות הפרטיים בשני מובנים: החדרת גרסאות ידניות מוזלות (ראש וראשונה להן הייתה סיאט איביזה) והוזלת מחירי מספר גרסאות אוטומטיות. בחלקו הפחות יקר של השוק מככבות כעת סיאט איביזה עם מכונית אוטומטית, מופחתת איבזור, שמוצעת תמורת 80 אלף שקל, ו-MG3 עם מכונית ידנית שמוצעת החל מ-60 אלף שקל. בהמשך השנה צפויה מתקפה רבתי של קטנות חדשות או מחודשות נוספות, בהן אופל קורסה, פיז'ו 208 (עם מנוע ותיבת הילוכים חדשים), וכמובן מאזדה 2 חדשה, גדולה ומסוגננת.
יבואני יונדאי כנראה לא מתרגשים מן התחרות. i20 שלהם מחזיקה בראש טבלת המכירות מזה כחצי עשור ברציפות, ובסיכום 2014 מסרה 5,476 יחידות. זאת ודאי חלק מן הסיבה לכך שהם מיצבו את המכונית החדשה שלהם ברמת המחיר הגבוהה בשוק - 105,000 שקל, ועם רמת איבזור נמוכה שלא כוללת אפילו מסך מגע, בלוטות' או בקרת שיוט. גם יבואני סקודה עדיין לא מתרגשים, ולמרות שלטענתם פאביה החדשה מציעה ערך רב מזה שמציעה i20, מחירה בגרסת המבחן נמוך ממנה רק ב-5,000 שקל (ועוד 5,000 שקל הנחה לחברי מועדון 'חבר').
קווי דמיון
למרות שבשני המקרים מדובר בדור חדש לשתי המכוניות - שני ל-i20 ושלישי לפאביה - החידוש שלהן הוא על הגבול שבין דור חדש לבין מתיחת פנים משמעותית. שתי המכוניות מבוססות על הפלטפורמות של הדור הקודם שלהן, ועושות שימוש באותן מערכות הנעה מוכרות.
יונדאי ביצעה שדרוג עיצובי הרבה יותר משמעותי וניכר לעין, אולם השינוי שחוללה "מתחת לברזלים" הוא דווקא פחות משמעותי. לזכותה צריך לומר ש-i20 היא כעת מכונית נאה מאד, עם קווים מתוחים וזורמים, שיוצרים רושם של מכונית גדולה מכפי שהיא באמת. בסקודה אמנם עידנו מאד את העיצוב והצעירו אותו (המכונית נמוכה יותר לטובת מראה דינמי וצעיר), אבל התעקשו לשמר את המראה הקופסתי והאופייני של פאביה היוצאת, מה שלא יקל עליה לבלוט בחבורה, שבה מככבות מכוניות יפות כמו רנו קליאו, פורד פיאסטה ומאזדה 2 החדשה.
מתחת למעטה בוצעו שידרוגים לפלטפורמת PQ26 של פולקסוואגן, שעליה מבוססת גם פולו המחודשת (ועל גרסה מעט פחות מתקדמת שלה בנויה סיאט איביזה), ואלה שיפרו את החוזק המבני ואת היכולות הדינמיות.
שתי המכוניות זכו להפחתת משקל, ובאופן נדיר הן עוצרות את המחוג על אותו נתון בדיוק: 1,154 קילוגרם. הממדים החיצוניים שלהן כמעט זהים, וכך גם נפח תא המטען, אבל ההבדל החשוב לטובת יונדאי הוא אורך בסיס הגלגלים (המרחק בין הסרן הקדמי לאחורי), שגדול ב-10 סנטימטרים מאד משמעותיים.
מצד שני, לפאביה יש מערכת הנעה הרבה יותר מתקדמת מזו של יונדאי. i20 עושה שימוש במנוע מיושן, שאמנם עבר לאחרונה שדרוג, אבל נותר מנוע אטמוספירי בנפח 1.4 ליטר. הוא מספק 100 כ"ס ו-13.7 קג"מ של מומנט ומחובר לתיבת הילוכים אוטומטית ותיקה, עם ארבעה יחסי העברה בלבד.
פאביה, מנגד, מציגה את פסגת הטכנולוגיה של קבוצת פולקסוואגן, עם מנוע מוגדש טורבו בנפח 1.2 ליטר, שמספק 10% יותר הספק, ומה שחשוב יותר - 30% יותר כח, 17.8 קג"מ של מומנט שמתקבלים במהירות מנוע נמוכה משמעותית (1,400 סל"ד לעומת 3,500). המנוע של פאביה מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית בעלת מצמד כפול ושבעה יחסי העברה, וזו מעבירה את הכח ביעילות רבה. מכיוון ששני המנועים סוחבים את אותו משקל, ההבדל בביצועים ברור: 13.2 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ביונדאי לעומת 9.4 שניות בלבד בפאביה.
פאביה, מנגד, מציגה את פסגת הטכנולוגיה של קבוצת פולקסוואגן, עם מנוע מוגדש טורבו בנפח 1.2 ליטר, שמספק 10% יותר הספק, ומה שחשוב יותר - 30% יותר כח, 17.8 קג"מ של מומנט שמתקבלים במהירות מנוע נמוכה משמעותית (1,400 סל"ד לעומת 3,500). המנוע של פאביה מחובר לתיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית בעלת מצמד כפול ושבעה יחסי העברה, וזו מעבירה את הכח ביעילות רבה. מכיוון ששני המנועים סוחבים את אותו משקל, ההבדל בביצועים ברור: 13.2 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ביונדאי לעומת 9.4 שניות בלבד בפאביה.
מעבר לנוחות ולהנאה מנהיגה, מה שהרבה יותר חשוב לרוב המשתמשים הוא יתרון עצום בתצרוכת הדלק. במבחן המשותף שערכנו לשתי המכוניות, ובאותם תנאי נהיגה, השיג כל ליטר דלק כ-11 קילומטרים של נסיעה ביונדאי לעומת 14.6 קילומטרים בפאביה, כלומר הפרש של כמעט 33%.
תצרוכת דלק היא פונקציה של אופי נהיגה, לכן לא מן הנמנע שאצל מי שנוהג רגוע מאד, או להבדיל אצל מי שנוהג חזק מאד, יתקבלו פערים אחרים (מנועי טורבו הופכים לשתיינים יותר תחת לחץ), אבל ההבדלים לטובת פאביה ברורים מאד ועשויים להצטבר להפרש כספי משמעותי אצל מי שנוהג ממש הרבה.
ומה עם האבזור?
נפתח ונאמר שאין חדש בכך שיונדאי לא מרכינה כיום ראש בפני אף מתחרה יפנית או אירופית בכל הקשור לעיצוב, איכות הבניה של תאי הנוסעים ואפילו מבחינת התנהגות דינמית, אבל מרגע שהיא נמצאת באותו קו גם לא מגיעות לה הנחות כלשהן.
מותר היה לצפות שבעקבות פריצות הדרך שביצעו i10 הקטנה ו-i30 הקומפקטית נזכה לקבל זינוק טכנולוגי גם ב-i20, וכגודל הציפיות כך גם גודל האכזבה. העיצוב החיצוני, כאמור, מאד נאה, אבל עיצוב הפנים רחוק מלקיים את ההבטחה. לזכותו צריך לומר שהוא נקי מאד, ברור, קל להבנה ונוח לשימוש, איכות הבניה שלו גבוהה מאד ותשרוד לנצח. בתחתית הדאש-בורד יש שקע USB ושני שקעי 12 וולט, והמושבים הקדמיים מפוסלים היטב כך שהם מספקים תמיכה טובה.
מכאן מתחילים הדברים להתדרדר, בראש ובראשונה בגלל התחושה הפלסטיקית של כל סביבת הנהג ותא הנוסעים, ובגלל הצבע השחור-מעיק שעוטף את כל התא. הפלסטיקה מגורענת בגרעון גס, ונראית עמידה ואיכותית אבל לא מפנקת - לא מבחינת המראה ותחושת המגע שלה, וגם לא מבחינה פונקציונלית. כמה מן המתגים מותקנים במקומות לא מוצלחים, סביב הנהג אין אף תא חפצים נסגר, גלגל ההגה פלסטיקי ולא נעים לאחיזה, לא קל להשיג תנוחת נהיגה מדויקת והמשען לכף רגל שמאל מוגבל.
רמת האבזור כמעט מעליבה בימינו: אין מסך מגע, שלא לדבר על כניסה ללא מפתח או מצלמת רוורס. אין אפילו דיבורית מקורית, וכמובן שאין אף מערכת סיוע לנהג.
פאביה, מנגד, אינה מכונית מושלמת, וגם בה ישנם חלקי פלסטיק מעט מיושנים, אבל כשנוהגים בהן אחת אחרי השניה אין ספק שמעדיפים לשבת בסלון של פאביה. בניגוד לעיצוב החיצוני המעט עייף, מעצבי סקודה הצליחו להצעיר את פנים המכונית עם אינסרט פלסטיק מבריק בצבע הרכב, ובאופן כללי הכל משדר תחושה נעימה, איכותית ומעודנת יותר - החל בגלגל ההגה הנעים למגע ובכפתורים האיכותיים יותר שמותקנים עליו, וכלה בכיוון המדויק של תנוחת הנהיגה והמדרך הנוח לרגל שמאל.
גם לפאביה אין תאי חפצים נסגרים, המושבים שלה פחות מפוסלים ופחות תומכים. גם הם, כמו אלה של יונדאי, מעט קשים מדי, אבל האריגים שלהם נאים יותר והם גם נוחים יותר.
לשתי המכוניות יש תאי מטען גדולים מאד, אך זה של פאביה נוח יותר לשימוש. היתרון של יונדאי הוא מרחב רגליים גדול יותר ליושבי המושבים האחוריים, ולעומת זאת מרחב ראש מעט יותר צנום. כאשר נוסעים שלושה מאחור (עניין לא מומלץ בכל מקרה), די ברור שהם יעדיפו לשבת ביונדאי.
רמת האבזור של פאביה גבוהה לאין שיעור - החל במערכת המולטימדיה עם מסך בגודל 5 אינץ', וכלה במערכות בטיחות עדיפות, שכוללות מערכת למניעת התנגשות ובקרת עייפות.
שקט, מתניעים
יונדאי i20 היא מכונית "ממש בסדר" מבחינת נוחות הנסיעה ושיכוך רוב סוגי הרעשים, אבל כשנכנסים אחריה לפאביה, מעדיפים להישאר בסקודה. הקוריאנים מנסים להיות יותר גרמנים מגרמנים ומכאן השיכוך הנוקשה יחסית של i20. פאביה, לעומתה, מגהצת את האספלט הישראלי המשובש בנונשלנטיות, ושיכוך כל סוגי הרעשים על ידה מלבין את פני הקוריאנית. ליונדאי יש מנוע שקט יחסית, למעט כאשר דוחקים בו, אבל שיכוך רעשי הדרך שלה פחות טוב.
בפאביה צריך להתניע את המנוע פעמיים כדי לוודא שהוא באמת עובד - עד כדי כך היא שקטה, וגם שיכוך רעשי הדרך והרוח טוב מאד יחסית לסופר-מיני. התנהלות הכביש של יונדאי טובה, בעיקר כאשר לוחצים בה, אבל היא נכשלת בשידור המסר הזה לנהג. למרות שהיא מספקת שליטה טובה בקצב גלגול הגוף, ושההיגוי שלה טוב מבחינת הדיוק והמהירות שלו, חוסר התחושה של ההגה, ומשקל קל מדי בחלק מן המצבים וכבד מדי באחרים, מנתקים את התקשורת אל הכביש.
פאביה, לעומתה, משדרת תחושת ריחוף פחות מדויקת ופחות נוקשה, אבל שולטת היטב בזויות הגלגול שלה ובעיקר בקצב הגלגול. ההיגוי שלה מדויק ומתקשר יותר, ושיכוך ההחזרה שלה טוב יותר. לכן זאת מכונית יותר מהנה לנהיגה בכל המהירויות.
את מכת המחץ מטילה פאביה בכל הקשור למערכת ההנעה, מכיוון שעל הכביש, בחיים האמיתיים, היא בהרבה יותר טובה מן ה-i20. לא רק שהמנוע שלה שקט, חי, נעים מאד וחסכוני, תלחצו טיפה על המצערת ותקבלו הרבה מאד כוח ומהירות. במראות שלכם תוכל לראות תמונה של i20 מאד נאה שהופכת לנקודה קטנה ומרוחקת.
בואו לא נתבלבל: רוב הלקוחות יהיו שבעי רצון מן הביצועים של ה-i20 בחיי היום יום שלהם. היא מזנקת באופן נעים, וכאשר היא מגיעה למהירות שיוט, קל להתמיד בה בקלות ב'מהירויות כביש 6'. אבל פאביה, איך נאמר את זה בפשטות? פשוט קורעת אותה.
קחו אחריות
קבוצת פולקסוואגן עדיין חייבת לנו הסבר מדוע סובארו יכולה להעניק חמש שנות אחריות, קיה מעניקה שבע, וסקודה רק שנתיים. לא היינו מעלים את זה לולא נותר בנו חשש מפני האמינות של מנוע הטורבו-בנזין ושל תיבת ההילוכים הרובוטית.
אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו חוסכים אלפי שקלים על דלק ומבזבזים עשרות אלפים על תיקוני מנוע ותיבות הילוכים, חשש שאיתו רוכשי יונדאי לא צריכים להתמודד. אבל מכל בחינה אחרת, למעט מרחב הרגליים במושב האחורי, פאביה היא מכונית יותר מוצלחת, יותר מאובזרת, ואפילו טיפה פחות יקרה.