קרב בריבוע: אז איזו מכונית סופר-מיני כדאי לכם לקנות?

 בעת כתיבת שורות אלה, ערב השקת מאזדה 2 החדשה בישראל, המחיר שלה עדיין היה בגדר נעלם. יכולנו כמובן לנצל את הקשרים ולגלות אותו תוך הבטחה שלא לפרסמו בטרם עת, אבל במהלך הקילומטרים הרבים שצברנו איתה התבהרה אצלנו תובנה מעניינת: המחיר, בעצם, ממש לא משנה, וההסבר לכך חשוב לפחות כמו המבחן עצמו.

מחיר המחירון של מכוניות חדשות בישראל הפך להיות אחד הבלופים הגלויים ביותר בשוק, מכיוון שרוב יבואני הרכב מעניקים לציי הרכב ולחברות הליסינג הנחות בשיעור שבין 5% ל־30%. התוצאה, בין השאר, היא שגם לקוחות פרטיים יכולים כיום לקבל במקרים שונים הנחות מפליגות, אם רק יידעו להתמקח באולם התצוגה - ולכל הפחות יוכלו לקבל את המכונית החדשה ברמת אבזור גבוהה מאוד מבלי לשלם יותר. כפועל יוצא, זירת המאבק הבאה בשוק הרכב תהיה האבזור: מי מציעה יותר באותו המחיר, ולא רק מי ממציאה מחיר טוב יותר.

סקודה פאביה החדשה הייתה ניצן ראשון למגמה הזאת בקטגוריית הסופר־מיני, כאשר הושקה בארץ לפני כחודשיים. כאשר פרסמנו כאן מבחן השוואתי בינה לבין יונדאי i20 החדשה עדיין היינו שבויים בקונספט המחיר, לכן לא הדגשנו את העובדה שפאביה מוצעת גם עם רמת אבזור מאוד גבוהה, שכוללת חישוקי גלגלים מרשימים, צביעה שונה לגג ולשאר המרכב, התנעה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה מתוחכמת, מערכת התרעה מפני התנגשות ועוד.

כעת לוקחת מאזדה 2 החדשה את המגמה הזאת שלב אחד הלאה, וברמת הגימור הגבוהה שלה, שנקראת "Pure White", היא מציעה מפרט עשיר שכמותו לא נראה עד היום במכוניות סופר־מיני בישראל. בין השאר מוצעים ריפודי ודיפוני עור, תצוגה עילית, מסך מגע גדול עם מערכת מולטימדיה דוברת עברית, מערכת התרעה מפני סטייה מנתיב והתרעת התנגשות, חישוקי גלגלים מרשימים, התנעה ללא מפתח ועוד. מה שלא מוצע, השבח לאל, הוא גג שמש (אחת התוספות המיותרות בישראל) ומנגנון לכיבוי המנוע בעת עמידה במצב סרק (אחת התוספות המעצבנות שקיימות).

אם המחיר הוא לא פקטור, כאמור, הרי שיבואני מאזדה שיחקו אותה כאשר דיגמו ״מכונית שעושה חשק״, טיפסו מעל לכתף של סקודה, והמחישו בדרך הצינית ביותר עד כמה דלה ומעליבה רמת האבזור שמציעות יונדאי ואופל.

על קו הזינוק ניצבות שלוש מכוניות שעברו שדרוג - אלה דגמים חדשים לגמרי אך מבוססים על פלטפורמות ותיקות, ולצדם מאזדה 2, שהיא היחידה שנבנתה מחדש ומבוססת על פלטפורמה מודרנית. באכזבה מסוימת צריך לומר שה־2 נראית טוב יותר בתמונות מאשר במציאות, וכאשר מניחים אותה בתוך הקבוצה היא נראית קטנה וצרה, וקצת מוכרת מדי בגלל הדמיון למאזדה 3. רק כאשר היא ניצבת ליד הדגם היוצא, אפשר להבחין בעבודת העיצוב המרשימה שבוצעה בה.

אופל קורסה, לעומת זאת, ממש לא נראית משכנעת: היא צרה וכאילו מתוחה, דומה מדי למכונית המוחלפת, ואפילו באדום היא לא מושכת במיוחד. יונדאי i20 מרשימה יותר, אפילו בלבן, מפני שהיא נראית רחבה וגדולה ביחס למתחרות, ואילו פאביה נותרה ריבועית, אבל נראית יותר מודרנית מן הדגם היוצא (ומאוד מרשימה ברמת האבזור הגבוהה).

איך עיצוב הפנים?

עיצוב הפנים של מאזדה 2 הוא המזמין והמודרני ביותר, בין השאר בזכות מסך מגע גדול ומערכת השליטה בו, ובזכות עיצוב עשיר למראה. טיב החומרים של אופל קורסה מרשים מאוד, אבל רמת האבזור מעליבה, וההתקנה הישראלית של מרימי חלונות מאחור הותירה חלקי פלסטיק רופפים ונראית רע. התחושה ביונדאי i20 היא הכי פחות נעימה מבין הארבע - בגלל טיב הפלסטיקה ורמת הגרעון הגסה שלה. לפאביה יש סביבת נהג נעימה ופונקציונלית, ואינסרט של פלסטיק צבעוני ומבריק מוסיף לה חיים, אבל יש משהו קצת דל וזקן בעיצוב הפשוט מדי שלה.

יונדאי i20 ואופל קורסה הן המרווחות מבין הארבע -לשני נוסעים מבוגרים מאחור הן מציעות את מרחב הפנים הטוב ביותר, עם מרחב רגליים, כתפיים וראש טובים, ובמקרה של יונדאי גם עם מושב גבוה מספיק ונוח למדי.

פאביה, למרות המידות הצנועות שלה, מציעה מרחב פנימי מפתיע לטובה, עם מושב אחורי נוח ומרחב ראש טוב, והמגבלה העיקרית שלה שם היא מרחב הברכיים. מאזדה, לעומת זאת, פשוט מאכזבת. למרות בסיס הגלגלים הנדיב והאורך הרב ביותר, זאת המכונית הצפופה ביותר ליושבים מאחור, והמושבים מדופני העור שלה לא נוחים.

מצד הנהג, תנוחת הנהיגה בסקודה ובמאזדה הן היותר טובות. סקודה מפתיעה לטובה גם עם תא מטען שימושי וגדול מאוד, זה של יונדאי כמעט ומשתווה לו, ואילו אלה של מאזדה ואופל משמעותית פחות טובים.

במה כיף יותר לנהוג?

קורסה מציעה את רמת הנוחות הגבוהה ביותר, עם יכולת טובה לשכך מהמורות ורמת ספיגה טובה, אבל זו באה על חשבון התבדרות רבה מדי של המכונית, ועם היגוי שאינו להיט. בכל ניסיון לנהוג בה במהירות בכבישים מפותלים היא משדרת מסר נוגה ומאוד מיושן.

i20 משדרת תחושה יותר נטועה על האספלט, ויותר מבטיחה, אבל ספיגת המהמורות שלה פחות טובה מזו של קורסה, ההיגוי חסר תחושה, וגם היא לא אוהבת יותר מדי אקשן על הכביש.

פאביה, לעומתן, מציעה את השליטה הטובה ביותר בספיגת מהמורות. למרות תחושה מעט נוקשה, היא סופגת היטב את פגעי הכביש ומעניקה את התחושה הכללית האיכותית ביותר. מאזדה 2 קופצנית על מתלים נוקשים יחסית, עם מהלך קצר, אבל השליטה שלה בגלגול הגוף ובהעברות משקל טובה מאוד. למאזדה יש היגוי קל מדי, אבל מדויק, וזאת המכונית המהנה ביותר לנהיגה - בהפרש ניכר, מכל הארבע.

פאביה מנצחת בשקלול של כל מצבי הנהיגה בזכות מתלים איכותיים וסופגים, ופשרה טובה בין נוחות לבין תחושת ביטחון על הכביש. מי שאוהב לנהוג יקבל בהבנה את הקופצנות העודפת של מאזדה ויעדיף את התחושה החיה והמענגת יותר שהיא מציעה לחובבי הגה.

על מנועים וביצועים

גם בסעיף הביצועים יונדאי i20 נותרת מאחור, בעיקר בגלל שילוב מאכזב של מנוע די מיושן עם תיבת הילוכים לא עדכנית. בחיי היומיום היא מספקת תחושת נסיעה טובה ורגועה, עם זינוק טוב ממצב עמידה וקצב התקדמות סביר, לכן נהגים רגועים לא יחושו שמדובר במכונית ש"לא סוחבת״.

אבל במבחני התאוצה שלנו, גם מעמידה ל־100 קמ"ש וגם בתאוצות הביניים, נותרה i20 מאחורי אופל קורסה, וזה לא עניין של מה בכך, מפני שגם קורסה היא מכונית מאוד בינונית. להבדיל מתיבת ההילוכים המיושנת של יונדאי, לקורסה יש לכל הפחות תיבה אוטומטית מודרנית עם שישה יחסי העברה, אבל עם המומנט וההספק הנמוכים ביותר מתקשה המנוע שלה לסחוב את המשקל הגבוה ביותר מבין הארבע.

יונדאי ואופל מציגות גם את הביצועים הפחות טובים בכל הקשור לתצרוכת הדלק. במבחן די אינטנסיבי ועם רגל כבדה על הדוושה, נעה תצרוכת הדלק של שתיהן סביב העשרה קילומטרים לליטר, או פחות, וזה נתון לא טוב בימינו. פאביה היא בעלת המנוע המרשים ביותר בחבורה - טורבו־בנזין בנפח 1.2 ליטר עם המומנט (כוח מנוע) הרב ביותר, ותצרוכת דלק טובה מאוד. אלא שהמנוע הזה מחובר לתיבה הרובוטית בעלת המצמד הכפול של קבוצת פולקסוואגן, בעוד המנוע האטמוספירי של מאזדה, בנפח 1.5 ליטר, מחובר לתיבה קונבנציונלית אוטומטית, מעולה, בעלת שישה יחסי העברה. מאזדה 2 גם שוקלת 150 ק״ג פחות מפאביה ומיונדאי ו־200 ק״ג פחות מן הקורסה, ולכך יש משמעות מבחינת תצרוכת הדלק והביצועים. תיבת ההילוכים הרובוטית של סקודה זקוקה לכמה שניות כדי להתאפס על עצמה, וכך מותירה אותה מאזדה 2 מאחור מעמידה ועד כמעט למהירויות שיוט, ורק אז מצליחה פאביה להדביק אותה ולעקוף.

בחיי היומיום, גם בנהיגה עירונית וגם על כביש מהיר, מאזדה 2 משדרת תחושה הרבה יותר חיה ונמרצת, ולכן גם הרבה יותר מהנה.

בשורה התחתונה

לא נחזיק אתכם במתח, וכבר לפני הפירוט והנימוקים נאמר שהמנצחת שלנו בהשוואה הזאת היא מאזדה 2 -בלי קשר למחיר שלה, וזאת אף על פי שסקודה פאביה היא מכונית יותר טובה מבחינות רבות.

יונדאי i20, אשר להערכתנו תשמור על מעמדה בפלח השוק שלה, ניצבת שלישית אף שעבור רבים היא תהיה עדיפה על סקודה פאביה, וכך יוצא שבגלל נסיבות שניתנות לשליטה ולטיפול, מתמודדת פאביה על המקום השני־שלישי במקום לנצח בגדול את המבחן.

פאביה היא ה״חבילה״ הטובה ביותר של שימושיות, בזכות מרחב פנימי ותא מטען, בטיחות, התנהגות כביש טובה, נוחות, ביצועים ותצרוכת דלק. מאזדה 2 היא פחות שימושית, אבל הרבה יותר מושכת מבחינה ויזואלית, הרבה יותר מהנה לנהיגה, חיה ותוססת והרבה יותר מלהיבה מבחינה אמוציונלית.

יתרון גדול שלה על פני סקודה, וזה שמסייע לה לעקוף אותה בקלות, הוא מוצא יפני שמבטיח שקט נפשי בכל הקשור לאמינות, עלויות תחזוקה ושמירת ערך, וזאת בדיוק נקודת התורפה של פאביה.

אפילו אם קבוצת פולקסוואגן התגברה על הבעיות המכאניות והטכניות של מנועים ותיבות הילוכים מתוחכמות, לשוק הישראלי יידרש עוד זמן להתגבר על הטראומות, והסיכון שלוקח על עצמו מי שרוכש מכונית מכספו הפרטי גדול יותר. לו היה היבואן מבטיח אחריות מורחבת, או מוכיח שעלויות התחזוקה לאורך זמן דומות לאלה של מכונית יפנו־קוריאנית מקבילה, היינו בוחרים בפאביה כמנצחת שלנו.

יונדאי i20 מציעה מרחב פנימי עדיף על אלה של מאזדה 2 ושל פאביה, ומראה חיצוני מעט יותר גדול, אבל בכל הסעיפים האחרים - מביצועים ונוחות ועד הנאה ואיכות - היא נותרת מאחור. אלה הם רק הגב של יונדאי והאמינות המוכחת שלה, שמאפשרים לה להתמודד מול פאביה על המקום השני־שלישי.

לאופל קורסה אין שום דבר מיוחד להציע לנו כאן, למעט רמת נוחות גבוהה שבאה על חשבון התנהגות הכביש שלה. אפשר להבין את מי שיעדיף את המותג, או יוכל לנצל את המרחב הנוח של המושב האחורי, אבל לבד מאלה אין למכונית הזאת מה לחדש, והיא הפחות מבריקה בהשוואה הנוכחית.