בתחילת החודש שעבר החלה הפעילות באחד ממתחמי השירות הגדולים ביותר לרכב בישראל וכנראה המתחם הגדול ביותר שפועל תחת קורת גג אחת, בתכנונו של אבנר ישר.
הדבר המפתיע, נוכח הגודל העצום של המתחם, הוא זהות המותג שעבורו הוא נבנה: קבוצת ב.מ.וו (שכוללת גם את המותג מיני).
17 אלף מטרים בנויים של קומפלקס המוסך המרכזי החדש של חברת דלק מוטורס - יבואנית מזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני - מוקדשים אך ורק לצמד מותגי יוקרה, ב.מ.וו ומיני, שמספר המסירות שלהם לעולם לא יוכל להגיע לזה של מותגי המסה כמו טויוטה, פולקסוואגן או יונדאי.
המספרים אולי לא יעשו רושם על מי שאינו מצוי בסצנת המוסכים לרכב, אך מרכז השירות החדש של ב.מ.וו, שנבנה בפתח תקווה לא הרחק מהאצטדיון העירוני החדש, מסוגל כבר בעת השקתו לטפל ב-100 כניסות ביום, כלומר ב-100 מכוניות שמגיעות בשל צרכים שונים.
כדי להבין את הפרופורציות, כדאי לציין שכאשר דלק מוטורס חנכה ב-2007 את המתחם הנוכחי שלה בניר צבי, קומפלקס שגם כיום נחשב לאחד הגדולים בישראל ונבנה מתוך מחשבה על כמה וכמה עשורים קדימה, התגאו אנשיה באחד המוסכים המרכזיים המודרניים והמאובזרים בישראל. המוסך בניר צבי נבנה כאשר מזדה נמצאה בשיא כוחה והובילה את מכירות הרכב בישראל, ועד היום הוא משרת בהצלחה גם כמוסך המרכזי של פורד וב.מ.וו. עם זאת, בהשוואה למוסך בפתח תקווה הוא נראה מעט צנוע, על כל 6,000 המטרים הרבועים שלו.
עוד נתון שיכול לשפוך אור ולהכניס אותנו לפרופורציות הוא שמוסך פעיל ויציב כלכלית בישראל צריך כשלושה-ארבעה ליפטים (מתקני הרמה למכוניות), כשכל אחד מהם מטפל בשלוש-ארבע מכוניות ליום, כלומר הוא צריך 16-9 כניסות ליום - וזהו כמובן רק כלל אצבע.
המוסך החדש בפתח תקווה החל לפעול עם 34 ליפטים, ונבנה מראש כך שיוכל לפרוש 15 עמדות עבודה נוספות בקומת המרתף. כבר במהלך חודש יוני טיפל המוסך המרכזי החדש ב-50-55 כניסות ליום, ואוכלוסיית בעלי הרכב שמטופלת בו, איך לומר בעדינות, משקיעה בכל ביקור סכום גדול יותר, בממוצע, מכלל אוכלוסיית בעלי הרכב בישראל.
34 ליפטים במוסך החדש. צילום: יח"צ
מרשים מבפנים ומבחוץ
אבל לפני שמתלהבים מהקומפלקס הפתח תקוואי החדש, כפי שאני התלהבתי בביקור במקום, אי אפשר שלא להעלות נקודה למחשבה, רמז למה שעלול לעבור כל ענף המוסכים בישראל.
רשת השירות של מזדה מטפלת אומנם באחד מציי הרכב הגדולים בארץ, אבל היא פרושה על פני 60 מוסכים שרובם המכריע בבעלות פרטית. לקוחות ב.מ.וומרוכזים ברובם במרכז, ובכל מקרה רבים מהם נעזרים בשירותי ההובלה של מכוניותיהם אל המוסך וממנו, אבל לבחירתם יעמדו בעיקר המוסך החדש, המוסך בניר צבי ועוד ארבעה מוסכים בירושלים, נשר, נצרת ובאר שבע. גם המוסכים המרכזיים של ב.מ.וו מופעלים אומנם על ידי קבלנים חיצוניים - הם והצוות שלהם לא נמנים עם עובדי היבואן - אבל כל התשתיות - החל במבנה וכלה באחרון כלי העבודה - שייכים לדלק מוטורס ומושכרים לקבלנים אלה.
דלק מוטורס, רגע לפני שהשקיעה כמה מאות מיליוני דולרים ברכישת זיכיון היבוא של ב.מ.וו ובבנייה ובדיגום מחדש של אולמות תצוגה חדשים ומחודשים ברחבי הארץ, בחרה להשקיע 70 מיליון שקלים (כולל ערך הקרקע) בבניית הקומפלקס החדש, כשהכסף הקטן הלך על מה שיכול לגרום לכל בעל מוסך ממוצע להזיל ריר: כל הציוד - החל בכלי העבודה הקטנים ביותר, דרך הריהוט וכל האלמנטים של עיצוב הפנים, עמדות העבודה והליפטים, ועד לתנורי הצביעה של מחלקת הפחחות - הכל נרכש אצל הספקים הרשמיים של ב.מ.וו בחו״ל ויובא ארצה. אפילו התמונות של המוצר המוגמר, כפי שנשלח אלינו לפי בקשתנו, צולמו על ידי צלם שנשלח במיוחד ארצה על ידי היצרן.
תהליך הבנייה כולו והתקנת הציוד בוצעו לפי אמות המידה של ב.מ.וו העולמית ולוו על ידי מפקחים מטעמה, כך שמי שרגיל להיכנס למוסך של ב.מ.וו במינכן, בלונדון או בסן פרנסיסקו ירגיש כאן כמו בבית. למען האמת, אחרי גיחה שלי למוסך של ב.מ.וו במינכן, נדמה שגם מי שרגיל למוסך גרמני לא יוכל שלא להתפעל מהגודל של הקומפלקס בפתח תקווה.
אחד העקרונות המעניינים והייחודיים, יחסית למה שמוכר בארץ, שיושמו כאן הוא שבחזית המוסך או בחלקו האחורי אין שום מקום חניה למכוניות שמגיעות לתיקון או לטיפול (אלא רק חניית אורחים מצומצמת יחסית). כל המטופלות מוכנסות ישירות אל מרתף חניה ענק, בגודל 5,000 מ״ר, ושם - או בחניה גדולה נוספת שקיימת על גג המבנה - הן ממתינות לתורן, או לשמאי מטעם חברת הביטוח, או לחלקים שצריכים להגיע מחו״ל, אם חסרים כאלה בארץ. התוצאה היא שכאשר מגיעים למוסך אין סיכוי להיתקל במכוניות של ב.מ.וו או מיני במצב ״לא הגון״, למשל כאלה שנפגעו בתאונה ומעוותות באופן קורע לב (אך מעשיר, מנקודת מבטו של מנהל המוסך).
חניה במרתף משרתת את דיסקרטיות הלקוחות ואת הנראות הכללית של המתחם, וגם מייעלת את תהליך העבודה, מפני שאזורי העבודה - שמרוכזים במפלס הקרקע (אך יכולים, כאמור, להתפשט גם אל קומת המרתף כאשר יעלה הצורך בכך) - נותרים נגישים ומרווחים.
לא מעט מוסכים אחרים בארץ - ובהם כאלה שהושקע בהקמתם הון עצום - פספסו קצת את הנקודה הזאת, ולכן הם לא נראים מרשימים מבחוץ כפי שהם נראים מבפנים, ואחת מנקודות התורפה המשמעותיות של חלקם היא מצוקת חניה קשה.
מרשים מבפנים ומבחוץ. צילום: יח"צ
היבואנים משקיעים
בניית הקומפלקס כולו בוצעה לפי התקנים המחייבים של בנייה ירוקה לטובת חיסכון אנרגטי, וכמובן לפי התקנים המחמירים של איסוף ומחזור שמנים ושפכים. הבנייה החלה משדה ירוק - כלומר ממגרש פנוי וריק - וארכה מעט יותר משנתיים, וזה כשלעצמו נחשב להישג מרשים בהתחשב בבירוקרטיה הישראלית. אגב, כמטווחי קשת מהקומפלקס של ב.מ.וו ומיני הושלם אך לפני שלוש וחצי שנים קומפלקס מרשים אחר של היבואנית המתחרה - צ׳מפיון מוטורס-יבואנית קבוצת פולקסוואגן. מוסך מרכזי זה הכולל 35 ליפטים (כלומר אחד יותר מזה של פתח תקווה) נועד לשרת את לקוחות המתחרה, אאודי, ואת לקוחות סקודה, וגם הוא מסוגל לטפל ב-100 כניסות ליום. הקומפלקס של צ'מפיון משתרע על שטח בנוי של 6,000 מ״ר והושקעו בו 50 מיליון שקלים.
יבואני הרכב ככלל נמצאים כעת בשיאה של תקופת פיתוח והשקעות בתשתיות בכל הארץ (בתום עשור וחצי שבו הושלמו פרויקטים אדירים של כלמוביל, דלק מוטורס, צ'מפיון מוטורס, חברת שלמה ואחרים), ומרכז העשייה כעת הוא מעוין שורק, בין ראשון לציון לפלמחים.
במרכז המסחרי הזה כבר הושלמה הקמתם של המרכזים הלוגיסטיים ומשרדי ההנהלה של חברות דוד לובינסקי (יבואנית פז׳ו, סיטרואן ו-MG) ואלבר (כמו גם מרכז אזורי של צ'מפיון מוטורס), והחלה הקמתם (ותחילת תכנונם) של מרכזי חברות טלקאר (41.5 דונם לקיה וסאנגיונג), מכשירי תנועה (40 דונם לסוזוקי, קרייזלר, מאן ועוד), חברת המזרח (17.5 דונם ללנד-רובר וגרייטוול), UTI (משאיות איסוזו) וחברת מאיר (77 דונם ליבואנית וולבו, הונדה ויגואר).