יש שיטענו, וכנראה בצדק, שמשטרת ישראל לא עורכת מספיק בדיקות לאיתור נהגים שנוהגים תחת השפעת אלכוהול וסמים, וכך נפגעת ההרתעה שיכולה הייתה למגר את הסכנה הזאת במידה רבה. מצד אחר, בעוד שלנוכחות משטרתית פיזית בשטח ולביצוע מספר רב של בדיקות שכרות יש פוטנציאל הרתעתי מוכח וברור – מחדלי אכיפה לא רק שלא תורמים להרתעה אלא פוגעים בתדמית המשטרה בעיני הציבור, ולכן גם בהרתעה מפני האכיפה עצמה.
במציאות היומיומית נוצר מצב אבסורדי שבו דווקא עברייני תנועה כבדים וסדרתיים, לקוחות קבועים ונאמנים של עורכי דין המתמחים בתחומם, נחלצים מהרשעה גם בעברות קשות ומסוכנות, בעוד נהגים מהשורה מורשעים על לא עוול בכפם.
הסיכוי של נהג נורמטיבי שהוגש נגדו כתב אישום להשיג זיכוי בישראל שקול ככל הנראה לסיכוי לזכות בפיס, ולעומת זאת לא תמיד קל להרשיע את הנהגים המתוחכמים יותר.
פוטנציאל הרתעתי מוכח וברור. בדיקת שכרות צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90
האמור בכתבה זאת לא נועד בשום מקרה להסיר אחריות מהנהגים או לסייע לעבריינים להימלט מעונש: באחריות הנהג לנהוג בזהירות ובתשומת לב מרבית ולהימנע מלגרום למצבי סיכון מכל סוג שהוא, ובין השאר אסור לו לשבת במושב הנהג אם אינו כשיר ב־100% לנהיגה. אלא שדווקא נהג נורמטיבי, ואפילו מי שכלל לא ביצע עברה, עלול להיות “טרף קל” למערכת משומנת, שמרגע שמלתעותיה ננעצות בו, קשה עד בלתי אפשרי להיחלץ ממנה.
בדיקת מאפיינים וינשוף
כדי להמחיש את האבסורד נפתח בתיאור המקומם של מי שנחלץ מעונש בגלל מחדלי חקירה ואכיפה, וזאת כמובן דוגמה אחת מני רבות.
לפני אי אילו חודשים נקלטה במצלמות הבקרה של מנהרות הכרמל מכונית שנסעה בכיוון ההפוך לכיוון הנסיעה, תוך שהיא מסכנת כמובן את כל כלי הרכב האחרים שם. אנשי המוקד סגרו באופן מיידי את הנתיב לתנועת כלי רכב, והזעיקו את המשטרה. לאחר מרדף נתפס נהג המכונית, תושב עכו, כשהוא שיכור כלוט – כפי שגם הוכיחה בדיקה שלו במכשיר הינשוף המשטרתי, אשר משמש לבדיקת שיעור האלכוהול בנשיפה (ובדרך זו לקביעת רמת השכרות של הנהג). אלא שעו”ד ראובן מלאך, שייצג את הנהג והביא סיפור זה לידיעתנו, גילה פגמים בהתנהלות המשטרה סביב בדיקת הנהג ומכשיר הינשוף, ולאחר שהציג אותם לפרקליטות (התביעה המשטרתית), הצליח להשיג עבור לקוחו עסקת טיעון מקלה מאוד שכללה שלילת רישיון הנהיגה לחמישה חודשים בפועל בלבד.
השופטת כרמית פאר גינת מבית משפט השלום לתעבורה בחיפה פסקה שהנהג ביצע עברה חמורה ומסוכנת, אך קיבלה את הסדר הטיעון, ניכתה מתקופת השלילה את חודש הפסילה המינהלית שהנהג ריצה והוסיפה ארבעה חודשי שלילת רישיון על תנאי לשנתיים, וקנס בסך 900 שקלים. בפועל, הנהג השיכור הורד מהכביש לחמישה חודשים ושילם 900 שקלים קנס בתוספת שכרו של עורך הדין.
בעוד שבמקרה זה אין ספק לגבי מידת המסוגלות של הנהג העכואי לנהוג באותה עת, נוהלי המשטרה עצמה לגבי בדיקות שכרות מתארים לא מעט מצבים שבהם עלולות טעויות של שוטרי תנועה להביא להאשמה בעברה שכלל לא בוצעה.
אם לא די בכך, קיימות טענות רבות לגבי רמת הדיוק של מכשיר הינשוף, והטענה החשובה מכולן – שנטענת למשל על ידי עו”ד ערן בן־עמי – היא שהמכשיר הזה מזהה בטעות חומרים שאינם אלכוהול ומנפיק קריאה שגויה. במילים פשוטות – ייתכן שמי ששתה, לדוגמה, מיץ ענבים או תפוזים, יימצא כמי שבנשיפתו התגלתה כמות גדולה של אלכוהול.
עו”ד בן עמי טוען שנהגים רבים הורשעו על לא עוול בכפם, וכדי להוכיח את טענותיו כלפי המכשיר הוא אף רכש מכשיר כזה (זה לא היה קל - המשטרה התנגדה, ובית המשפט הכריע לטובתו) והעביר אותו לבדיקה למחלקה לכימיה אנליטית באוניברסיטה העברית בירושלים. לטענתו, לאחר שתפורסם “האמת המדעית” על אודות מכשיר הינשוף, לא תהיה ברירה אלא להפסיק את השימוש בו.
בין שהדברים יתפתחו לכיוון הזה ובין שלא, נהג המואשם בנהיגה בשכרות – אף שיודע בבירור שלא שתה אלכוהול או ששתה כמות שמותרת לפי החוק – יכול וצריך להיאבק על חפותו מפני שמדובר באחת ההרשעות החמורות (ובצדק) מבין חוקי התעבורה.
לצורך זה חשוב להבין את שלבי בדיקת השכרות ואת נוהלי המשטרה, ללמוד על כשלים אפשריים בדרך האכיפה או בביצועי מכשיר המדידה, ולהבין מתי הם עלולים “להפיל” נהג תמים (ולהפך). למשל, אחד השלבים הראשונים של בדיקה כזאת עשוי להיות “בדיקת מאפיינים” – כלומר התרשמות של השוטר ממצב כשירותו של נהג באמצעות שיחה (התרשמות בנוגע ל”דיבור כבד ולעניין”), אבחנה אם נודף ממנו ריח של אלכוהול, וכן הנחיית הנהג לביצוע מטלות כמו הליכה בקו ישר, נגיעה עם האצבע בקצה האף כשעיניו עצומות ועמידה על רגל אחת.
הדעות חלוקות בעניין בדיקת המאפיינים בין עורכי הדין בתחום התעבורה. עו”ד מלאך, למשל, טוען שהבדיקה חייבת להתבצע לפני בדיקת הינשוף ולא לאחריה. “זאת מכיוון שבדיקת הינשוף עלולה להלחיץ ולערער את יציבותו הנפשית של הנהג באופן שישפיע על בדיקת המאפיינים שלו. אם השוטרים לא ביצעו בדיקת מאפיינים ומכאן גם שלא ציינו את תוצאותיה במזכר, או אם הם ערכו אותה רק לאחר בדיקת הינשוף – הדבר עשוי להחליש ואף לפסול את האישום כלפי הנהג”, אומר מלאך.
עו”ד בן עמי, לעומתו, סבור שבכלל אסור להסכים לבצע “בדיקת מאפיינים” ואין גם חובה כזאת, מפני שלטענתו: “סביר להניח שבדיקה (כזאת) תעמוד כנגדכם בשל העובדה שהיא נערכת על ידי שוטרים בשטח, על פי הסתמכות חיצונית שאינה תמיד אובייקטיבית”. במילים פשוטות, עו”ד בן עמי חושש מהפללה ומייעץ ללקוחותיו לא להסכים לבדיקת המאפיינים.
הצעה שאסור לסרב לה
לעומת זאת, במצב החוקי הנהוג כיום אסור לנהג לסרב לבדיקת ינשוף, היות שהחוק מגדיר במפורש שסירוב כזה כמותו כהודאה באשמת נהיגה בשכרות. לכן, אם נהג מתבקש להיבדק, עדיף שלא יסרב לבדיקה.
עם זאת, על השוטר להסביר לנהג באופן ברור מה המשמעות של הסירוב שלו, ואסור לו לקבוע שאם נהג לא נשף מספיק חזק לתוך הינשוף, הוא בבחינת מי שסירב להיבדק. לדברי עו”ד מלאך, היו נהגים שלא הוסברה להם המשמעות של רישום טענה כזאת, אף שהיא מובילה להרשעה אוטומטית של הנהג בעברת נהיגה בשכרות.
תנאי מוקדם להרשעה הוא שמי שמפעיל את הינשוף יהיה אדם שעבר הדרכה מקצועית להפעלתו, וזאת מפני שמי שלא עבר הסמכה כזאת עלול לקבל תוצאות שלא קשורות לרמת השכרות של הנהג (אם בכלל היה שיכור).
לכן, במהלך הליך משפטי חייבת הפרקליטות להציג את המסמכים המתאימים, כמו גם אסמכתה לכך שהמכשיר עצמו מתוחזק ומטופל במעבדה מוסמכת.
לא רבים שמים לב לכך, אבל אחד הנתונים שמשפיעים על המדידה הוא אחוז הלחות באוויר, ומעל אחוז לחות מסוים לא משקפות תוצאות הבדיקה את רמת האלכוהול בנשיפתו של הנהג.
השוטרים שעוסקים באכיפה חייבים ללוות את הנהג לכל אורך הבדיקה ולוודא שהוא לא אכל, שתה, הקיא או הכניס דבר לפיו ברבע השעה שקדמה לביצוע הבדיקה. השוטרים חייבים לדווח על ליווי רציף כזה, מפני שבדיקתו של חשוד שלא הונחה שלא לבצע את אחת הפעולות הללו עלולה להעיד בטעות על הימצאות אלכוהול במידה גבוהה מן המותר בחוק, ואותם דברים נכונים גם לגבי עישון בחמש הדקות שלפני הבדיקה (שאסור, היות שהוא משפיע על התוצאה).
על הבודקים גם להחליף את הפייה החד־פעמית של המכשיר ולא רק מסיבות בריאותיות ואסתטיות, אלא גם מכיוון שאי החלפת פייה עלולה להעביר מולקולות של אלכוהול מן הנבדק הקודם לבדיקה החדשה. החלפת פייה חייבת להיות מתועדת ומצוינת במזכר.
בבלון הגז שממנו שואפים הנבדקים אמור להיות הרכב גזים מסוים, ואם הבלון או הגז שבתוכו אינם תקניים, עלולות תוצאות הבדיקה להשתבש. גם לגבי עובדה זאת חייבות להיות ראיות מתועדות.
במהלך ביצוע פעולות האכיפה והבדיקה של נהג חשוד חייבים השוטרים לתעד את כל הפעולות במזכר מסודר שלפיו אפשר לוודא שהבדיקה בוצעה בהתאם לסדר הנהלים וההוראות של המשטרה, ואם פסחו השוטרים מסיבה כלשהי על אחד ממרכיבי הבדיקה או יותר. בנוסף, בתחילת כל משמרת ובסופה חייבים השוטרים לכייל את הינשוף, וזאת מכיוון שכל מכשיר מדידה סובל מסטיות הולכות וגדלות. גם תהליך הכיול חייב להיות מתועד על ידי השוטרים במזכר.
לפני ביצוע בדיקת שכרות חייב השוטר להסביר לנהג על מהות העברה שהוא נחשד בה, וזאת ראשית לכל מכיוון שמדובר בזכות בסיסית של אזרח שמעוכב על ידי המשטרה והיא מעוגנת בחוק יסוד, אבל גם מפני שבעבר כבר היו מקרים שבהם נהגים הוטעו לחשוב שהם עוברים בדיקה אחת ובפועל עברו בדיקה אחרת. במקרה כזה, למשל, עלול נהג שלא לציין באוזני השוטרים נסיבות רפואיות שהיו שומטות את הקרקע מתחת לביצוע הבדיקה.
לדברי עו”ד מלאך, בדיקת ינשוף נעשית הן במארבים משטרתיים שמטרתם “ליירט” נהגים שיכורים, והן לנהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים. במקרי תאונה קורה לא פעם שאין מכשיר ינשוף בזירה, והשוטרים מזמינים מכשיר כזה אליהם. עם זאת, לפי החוק אין לעכב נהג יותר מחצי שעה עד לביצוע הבדיקה. אם לא הובא מכשיר למקום התאונה בתוך חצי שעה, יהיה זה טיעון טוב כדי לפסול את תוצאות הבדיקה שלו, אם תבוצע לאחר מכן.
עניין טכני אחר, שאף הוא עשוי להביא לזיכויו של נהג – בין שהיה או לא היה אשם בעברה שמיוחסת לו – הוא רישום חסר או רישום שמבלבל בין שעת עיכוב הנהג והורדתו מהכביש לבין מועד ביצוע הבדיקה. היו כבר מקרים שבהם נמחק כתב אישום בגלל טעות כזאת.
לחשוד בעברה מוטב שלא להתעמת עם השוטרים בשום אופן, ובוודאי לא לשתף אותם בהשגות לגבי טעויות שהוא סבור שהם עושים בקשר לביצוע הבדיקה או רישום הדוח, היות שאלה עשויות להביא לזיכויו במשפט.
מי שיודע שלא ביצע עברה או שרמת האלכוהול בדמו היא במסגרת המותר בחוק, צריך להודיע על כך לשוטר ולדרוש שהדבר יצוין בפרק “דברי הנהג” שבדוח. אין הכוונה לעימות או ויכוח עם השוטר, אלא להעלאה לגיטימית של טענה שאם לא תיכתב במקום עצמו בעת רישום הדוח, עלולה שלא להתקבל מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
רצוי גם לשים לב למספר השוטרים הנוספים שנוכחים באירוע ולוודא אם מצורפות העדויות שלהם. אם לא – עובדה זו עשויה להועיל להגנה. מאוד חשוב גם שלא לחתום בפזיזות על הדוח כפי שמילא אותו השוטר, כדי לוודא שדברי הנהג, בתגובתו, לא הוצאו מהקשרם או נרשמו באופן מגמתי.
לחשוד שלא שתה כלל, ושאין סיבה שבדמו יימצא אלכוהול, מומלץ להציע לשוטרים לעבור בדיקת ינשוף או בדיקת דם ולדרוש שהבקשה תיכתב בדוח, שכן עובדה זו עשויה לסייע לזיכויו.
כאמור, אם שותים לא נוהגים, וחובתו של כל נהג לוודא שהוא כשיר לחלוטין לנהיגה לפני שהוא מחליט לנהוג. עם זאת, טעויות קורות, וידיעת החוקים והנהלים עשויה לסייע לכל נהג להימנע מהן.