גלגל הצלה: האם יהיה פתרון למחלוקת סביב האופניים החשמליים?
הכלי, המצוין להפחתת עומסי התנועה וזיהום האוויר, הפך לבעיה מסוכנת שגובה קורבנות בנפש. האם הכנסת תצליח לעשות סוף־סוף סדר בבלגן?
גיל מלמדאופניים חשמליים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
ביום רביעי הבא, באיחור של לפחות עשור, תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות שהכינו סוף־סוף אנשי משרד התחבורה להסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ובאופניים חשמליים. יהיה מעניין מאוד אם בפתח הדיון הזה יצטט ח"כ איתן כבל, כיום יו"ר ועדת הכלכלה, דברים שאמר בפני אותה ועדה עוזי יצחקי, מי שמכהן כיום כמנכ"ל משרד התחבורה, ואלה הם: “אני רוצה לציין, וזה בוודאי יעלה כאן גם בהמשך, אנו בודקים ונבדוק כלים נוספים שיכולים להיכנס לקטגוריה כזאת או לקטגוריות דומות.
"אני רוצה לציין, וזה יבוא גם בפני הוועדה המכובדת בחודשים הקרובים, אישרנו ועובדים עכשיו על תקנות לאופניים עם מנוע עזר חשמלי, זה כלי ‘חם’ מאוד בשוק היום, וכלים נוספים, ויש כאן גם יזמים נוספים שיציגו. אנחנו נבדוק ומתחייבים בתוך חצי שנה לבוא עם המלצות לאישור כלים נוספים... מינינו ועדה מקצועית בראשות מנהל תחום התקינה באגף הרכב, שבדק והמליץ לגבי אופניים עם מנוע עזר, ונבדוק כלים נוספים בצורה מדורגת. אני מודיע כאן ומתחייב, בתוך חצי שנה לכל היותר נבוא עם המלצות נוספות. אנחנו יודעים שבשוק יש דרישה לכלים הללו. לא אסתיר, המשטרה ואנחנו יודעים שבמקומות רבים בארץ משתמשים בכלים כאלה בצורה חופשית ומוכרים אותם בחנויות. אנחנו רוצים להסדיר את זה, שהדבר יהיה חוקי ובטיחותי".
מאז אותו דיון חלפה אותה “חצי שנה לכל היותר" שלאחריה התחייב יצחקי להגיע עם המלצות, ועוד חצי שנה, ואחר כך עוד שנתיים, ועוד ארבע שנים, ובסך הכל חלפו עברו מאז כבר כמעט תשע שנים – הציטוט הוא מתוך דיון שנערך ביום 21 ביולי 2007 – וכפרס על פועלו בתחום זה, והתנהלות דומה גם בתחומים נוספים, קודם יצחקי מתפקיד סמנכ"ל בכיר תנועה לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל המשרד.
אם מבקר המדינה לא היה עסוק כל כך בבדיקת הכישלון של המשרד לביטחון הפנים בפרויקט מצלמות המהירות – כפי שגילינו בשבוע שעבר – ראוי היה שיבחן את התנהלות משרד התחבורה ב־13 השנים האחרונות בכל הקשור לאמצעי תחבורה לניידות אישית – אופניים וקורקינטים חשמליים – אשר יכולים היו להציע פתרון נהדר להפחתת עומסי התנועה וזיהום האוויר בערים, ותחת זאת הפכו לבעיה מסוכנת שכבר גבתה קורבנות בנפש.
יצחקי, מתוקף תפקידיו השונים במשרד, לא רק צריך היה לדעת על הפוטנציאל העצום ועל האפשרויות החיוביות שגלומות בשימוש בכלי רכב לניידות אישית, אלא גם על סכנות ותסבוכות משפטיות שנגרמות כל עוד משרד התחבורה לא מתכנן ומסדיר כראוי מעטפת שימוש נכונה וטובה לכלים הללו, וקובע לצורך זה את המסגרת החוקית והתקנות הנדרשות.
לא רק יתרונות, אלא גם סיכונים, אופניים חשמליים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
כבר בשנת 2003 נדרש נציג של משרד התחבורה להעיד עדות מקצועית בשאלת ההגדרה החוקית של קורקינט ממונע, וזאת במהלך משפט שהתנהל בעקבות פציעתו בתאונת דרכים של נער שרכב על כלי כזה ונפגע ממכונית נוסעים. ארבע שנים מאוחר יותר, כפי שהעיד יצחקי בעצמו בציטוט הנ"ל, כבר נעו על הכבישים והמדרכות בישראל עשרות אלפי כלים אישיים ממונעים שהגדרתם החוקית לא הוסדרה – בהם אופניים וקורקינטים. וכיום, לפי הודעת משרד התחבורה משנה שעברה, נעים על הכבישים והמדרכות בישראל יותר מ־200 אלף כלים נוספים.
למרות זאת, עד שוועדת הכלכלה תאשר את התקנות שיונחו לפניה ביום רביעי הבא, ועד שיושלם תהליך החקיקה – רכיבה על קורקינט ממונע בישראל בכלל איננה חוקית – ובמשרד התחבורה מודעים היטב (ולכל הפחות צריכים להיות מודעים) לבעיות המשפטיות והביטוחיות שאליהן נקלעים נהגי מכוניות, הולכי רגל ורוכבים על קורקינטים בכל מפגש אלים ובכל תאונה בין אלה לאלה.
עד לאחרונה, ולמשך שלוש שנים וחצי, נותר גם מעמדן החוקי של אופניים חשמליים באוויר, לאחר שפג תוקפן של תקנות זמניות בנושא, ובמשרד התחבורה לא טרחו לתקן או לכל הפחות לחדש אותן.
אי ידיעת החוק
משרד התחבורה הוא המשרד שאמור לגבש, לתכנן ולנהל את הצד המקצועי בכל הקשור לתחבורה; ובהיעדר הנהגה והכוונה מצדו, לא יכולים רוב האזרחים לדעת מה מותר או אסור (למרבה האבסורד, במצב החוקי הנוכחי כמעט הכל אסור) לרוכב אופניים או קורקינט. היכן לרכוב? מה היא רכיבה חוקית ומה היא רכיבה לא חוקית? למי מותר לרכוב, ומה מותר או אסור לו לעשות? האם חובה לחבוש קסדה או לא, ובאילו גילים? הבלבול הזה, אשר מנוצל לעתים גם על ידי מי שנוהגים בפראות, גורם גם לאזרחים נורמטיבים להיות עבריינים בעל כורחם.
דוגמה אחת מיני רבות לכשל בניהול התחום הזה - שעליה דיווחנו ב"מעריב" מיד בתום דיון של ועדת הכלכלה בהרכבה הקודם – עם אישורן של תקנות לשימוש באופניים חשמליים - היא ההיתר לנערים ולנערות בני 14 עד 16 לרכוב על אופניים חשמליים “רק על שבילי אופניים" (היתר שיבוטל הלכה למעשה כאשר גיל הרכיבה המינימלי יעלה ל־16). תקנה זאת הפכה בהכרח את בני ה־14 עד 16 לעבריינים, ברגע שבו הם יוצאים מפתח ביתם ועד הגיעם לשביל אופניים. וזאת דוגמה אחת מיני רבות.
ככלל, רבים אינם מודעים לעובדה שאף על פי שאופניים (רגילים, לא חשמליים) אינם כלי רכב מנועי, אסור לרוכביהם לנסוע על מדרכות, ועליהם לנוע על כבישים ולציית לכל חוקי התנועה – וזה נכון גם לרוכבים צעירים שמעולם לא הוציאו רישיון נהיגה ולא למדו את החוקים באופן מסודר. לאופניים, למשל, אסור לנוע בניגוד לכיוון התנועה (עבירת קנס שעונשה 500 שקלים) או להיכנס לדרך שמסומנת בתמרור 412 (“איסור כניסה לאופניים, למעט תלת־אופן, להיכנס לדרך" – קנס של 100 שקלים), לרכוב על שולי הכביש בדרך לא עירונית “שלא קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית של שול הדרך" (100 שקלים) או לעבור ברכיבה על מעבר חציה (100 שקלים).
ציווה להגביר את האכיפה, אריה דרעי. צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90
לרוכב אופניים אסור לרכוב עליהם אם הם לא תקינים, להרכיב עליהם ילד שגילו מעל 8 שנים או ילד שגילו מתחת ל־8 שנים שלא בתוך מושב מיוחד, להתחבר לרכב אחר או “לגרור אדם", והוא חייב גם “לשמור מרחק לרכב שמלפנים".
ייתכן שכל התקנות הללו הגיוניות ושלכולם ברור שיש לציית להן, וברור שמבחינה חוקית “אי ידיעתו של חוק לא פוטרת מעונש", אבל כל עוד לא נעשה מאמץ מספק להסביר לציבור מה הם החוקים והכללים, צריך לצאת מתוך הנחה שרבים מרוכבי האופניים פשוט לא מכירים את כל החוקים.
אלא שבשיטת הטלאים האופיינית לישראל, ומתוך ניסיון לצמצם את הפגיעה הגדלה והולכת של רוכבי אופניים בהולכי רגל, מתמקדים כעת המחוקקים שלנו בהגברת האכיפה – שר הפנים אריה דרעי הצהיר בשבוע שעבר שהוא מעניק לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות אכיפה – וגוברת גם הדרישה להגדלת הקנסות שיושתו על רוכבי אופניים.
בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני כחודשיים התחייב עוזי יצחקי במילים אלה: "בשבועות הקרובים, אחרי שנסיים את הקמפיין הגדול מאוד שלנו עכשיו לעידוד תחבורה ציבורית והוזלת התעריפים בה, נחל בקמפיין של אופניים חשמליים. השקענו בזה כ־6.5 מיליון שקלים. זה יחל בקרוב. דרך זה אנחנו באמת נגיע למודעות, נגיע להורים, בעניין הרכישה, לראות מה לקנות, איך לשים לב, וגם בעניין איך לרכוב. יש לנו החומרים שאנחנו משקיעים בעניין הזה. ציינו את החוברות. יש פה כבר תמליל התשדיר שיהיה גם ברדיו, גם בטלוויזיה. תוכן החוברות מופיע באתרי האינטרנט של משרד התחבורה ושל הרשות הלאומית, כולל גם סרטון בתקופה הקרובה שייכנס... לעניין האכיפה, יש אכיפה של המשטרה. נכון – היא במגבלות מסוימות, אבל יש אכיפה של המשטרה ואכיפה שלנו. יכולנו לראות את זה באתרים. הוצאנו את זה גם לתקשורת. אנחנו בשבועות האחרונים תפסנו, החרמנו והשמדנו בצורה חזקה מאוד וברורה ונחושה מאות זוגות אופניים לא חוקיים, אופניים חשמליים. אנחנו נמשיך לעשות זאת. נכנסנו לבתי עסק, מצאנו את אותם מוסכים".
בפועל, ככל שבכלל מתקיימת הסברה (בעיקר באמצעות תשדירי רדיו של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וללא קשר להבטחת המנכ"ל), היא מגיעה אל מי שנמצא במכונית ולא בהכרח אל רוכבי אופניים וקורקינטים, כלומר שבמקום לבצע הסברה ראויה, ממשיך משרד התחבורה להתמקד באכיפה (לא אפקטיבית, במבחן התוצאה) של תקנות טכניות לגבי אופניים וקורקינטים (למשל הספקי המנועים החשמליים או סוג המצערת שלהם) – ולא בניהול השימוש בכלי רכב לניידות אישית.
אור בקצה המנהרה?
לפני שבעה חודשים פרסם משרד התחבורה הודעה לעיתונות שכותרתה: “בעקבות הגידול במספר האופניים החשמליים משרד התחבורה גיבש תוכנית מהפכנית להקמת רשת אוטוסטרדות לאופניים בגוש דן", ובה מבטיח שר התחבורה לסלול רשת שבילי אופניים מטרופוליניים שתשרת אלפי
רוכבי אופניים ביום, תיתן מענה לשימוש הגובר באופניים ותשפר את הבטיחות של כל משתמשי הדרך, לרבות הולכי רגל. התוכנית תקל בין היתר גם את הגודש בדרכים בשנים הקרובות, בעקבות עבודות הרכבת הקלה.
"אוטוסטרדות מיוחדות לאופניים", רוכבי אופניים בתל אביב. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
משרד התחבורה הבטיח שם: “בשלב הראשון יוקמו עשר אוטוסטרדות אופניים, בסטנדרט גבוה, באורך כולל של כ־150 קילומטר. משרד התחבורה יתחיל בתכנון מפורט של הרשת כבר בחודשים הקרובים, מתוך מגמה לסיים את האוטוסטרדות הראשונות במהלך השנה הבאה... שבילי האופניים יהיו ברוחב של שלושה מטרים לפחות, וישולבו בהם במידת הצורך גשרים שיאפשרו חצייה מהירה ובטוחה של כבישים מהירים... רשת האוטוסטרדות תוקם בהדרגה, במהלך ארבע השנים הקרובות".
אם מסתמכים על דוגמת הבטחתו של יצחקי מלפני כמה שנים, לא מומלץ לעצור את הנשימה ולהמתין שנזכה להשתמש באוטוסטרדות עוד השנה, וכנראה גם לא בעוד כמה שנים. ובכל זאת צריך להסתכל גם על החלק המלא של הכוס: בשבוע הבא לפחות יהפכו סוף־סוף קורקינטים חשמליים לחוקיים.
