פיאט טיפו: מכונית של תכל'ס שמושקת במחיר של רכב משומש

פיאט היא ככל הנראה יצרנית הרכב שיש לה הכי הרבה מזל, ודאי בשני העשורים האחרונים. בעשור האחרון היא חווה הצלחה מרשימה בזכות משפחת ה־500 שלה. ימים יגידו אם ההשתלטות שלה על קרייזלר האמריקאית הייתה מהלך גאוני, או להפך, אבל בטוח שהאיטלקים מתוחים עד הקצה בכל הקשור ליכולת ולרצון שלהם להשקיע במחקר ובפיתוח של מוצרים חדשים. ואין להם משאבים כמו לטויוטה, פולקסווגן או פורד.

בעולם אידיאלי, שבו יכלו לבנות בפלטפורמה מודולרית אחת את אותו מספר דגמים ויחידות שבונה פולקסווגן בפלטפורמת הגולף החדשה שלה (שנקראת MQB), היו ודאי האיטלקים מפתחים בסיס מודרני למכונית משפחתית קומפקטית ומתמודדים איתה בקטגוריה שעדיין מוכרת את מספר היחידות הרב ביותר באירופה.

בהיעדר המשאבים או נפח הייצור המתאימים, קיבלו האיטלקים החלטה שנשמעת נבונה ביותר: לא להיות זנב לאריות. כלומר, לא לייצר מכונית נחותה מפולקסווגן גולף או סקודה אוקטביה או פיג'ו 308 ושאר מובילות הקטגוריה אלא להיות ראש לשועלים - לפתח את המכונית המוזלת הטובה ביותר שהם יכולים. פלח השוק שעליו מסתערת פיאט עם טיפו החדשה שלה הוא של שווקים מתפתחים ושל לקוחות חסכנים: אלה וגם אלה לא מבקשים לעצמם את הפינוק המושלם, אבל דורשים את התמורה הטובה ביותר לכל שקל.

הבסיס שעליו בנויה טיפו אומנם לא מודולרי או מודרני כמו מיטב הפלטפורמות של מתחרותיה המבוססות של פיאט, אבל גם לא מאוד עתיק. מדובר בשדרוג של פלטפורמה שפותחה במקור במשותף על ידי פיאט וג'נרל מוטורס בימים שבהם לאמריקאים היה נתח נאה מן הבעלות בפיאט, ואשר שימשה, החל בשנת 2005, את מכוניות הסופר־מיני פיאט פונטו ואופל קורסה. בגרסתה המשודרגת, המוארכת והמורחבת מהווה הפלטפורמה הזאת בסיס למיני־מיניוואן של פיאט, 500L, וגם את הגרסה הזאת האריכו האיטלקים ב־2 ס"מ נוספים לטובת טיפו.

אנשי פיאט פיתחו את טיפו מראש כמכונית קומפקטית חדשה בתצורת סדאן (ארבע דלתות, שלוש "קופסאות") שמיועדת לשווקים מתפתחים, וגם לישראל. במקביל הוצגו לאחרונה תצורות האצ'בק חמש דלתות וסטיישן אשר מיועדות למערב אירופה וצפויות להגיע לארץ ברבעון האחרון של השנה.

שיווקה של גרסת הסדאן בישראל החל השבוע. מכיוון שנהגנו בה עוד לפני שהיבואנית פרסמה את מחירה, זכינו להשאיר את השאלה החשובה כל כך של התמורה למחיר עד לפסקה האחרונה של הכתבה.

מבחינת הממדים, תוכננה טיפו להימצא בדיוק על הגבול שבין המשפחתיות הקומפקטיות (קורולה, מאזדה 3, פולקסווגן גולף) ובין מכוניות הסופר־מיני פלוס כמו יונדאי אקסנט, פיג'ו 301 או סקודה ראפיד. בסיס הגלגלים (המרחק בין הסרן הקדמי לסרן האחורי) ארוך ב־3.6 ס"מ משמעותיים ביחס לראפיד, אבל קצר ב־6.4 ס"מ מול טויוטה קורולה, יונדאי i35 או אפילו רנו פלואנס שמתמודדת גם היא על שווקים מתפתחים. פיאט טיפו קצרה ב־8.8 ס"מ מקורולה, אבל ארוכה ב־4.9 ס"מ מראפיד. ממד שבו היא רושמת ניצחון חשוב הוא ברוחב: כמעט שני ס"מ יותר מקורולה ו־8.6 ס"מ מאוד משמעותיים מראפיד. כל המספרים הללו מסתכמים במכונית גדולה למראה, אשר יושבת על הכביש בפוזה מרשימה בהחלט.

טיפו סולידית מבחינת העיצוב: לא בולטת באופן מצועצע, לא נועדה למשוך את העין, ומצד שני גם לא משעממת או חסרת חן. בניגוד למספר מכוניות האצ'בק שנמתחו לאורך כדי להפוך למכוניות סדאן, ותא המטען שלהן נראה כאילו הודבק מאחור, טיפו עוצבה מראש באופן הרמוני ומחולק נכון, והיא נראית טוב מרוב מתחרותיה לקטגוריית החיסכון.

הפרצוף נעים, עם פנסים צרים ומודרניים ושבכה רחבה, הפרופיל מאוזן עם גג שמשתפל לאחור בזווית נינוחה, ואם ממש מתאמצים אפשר למצוא במכונית הזו מעט אלפא רומיאו מדורות קודמים עם נגיעות של לנצ'יה, וגם כמה אזכורים היסטוריים לבראבו ולמריאה.

הפתעה מאחור

טיפו, כאמור, נועדה להיות מכונית של תכלס: כלי תחבורה שצריך להעביר אותנו ואת המשפחה ממקום למקום ביעילות. את החלק הזה בהבטחה היא מקיימת. סביבת הנהג לא מתחכמת ונעדרת מאפייני עיצוב מסוגננים. לוח המכשירים פשוט וברור, ומסך המגע הוא קטן, בגודל 5 אינץ'. הפלסטיקה של הקוקפיט נעימה ובנויה היטב, עומדת ברמה אחת עם סקודה ראפיד ורנו פלואנס, ומעל פיג'ו 301 וכמובן דאצ'יה. גלגל ההגה דומה לזה של 500X, וכל הכפתורים מסודרים במיקומים הגיוניים ובאופן נוח לתפעול. הריפודים והדיפונים נאים ואיכותיים עבור מכונית בליגה הזאת, ותנוחת הישיבה טובה.

החיסכון נמצא במקומות שפחות מפריעים בחיי היומיום, כמו בחלקים התחתונים של הדאש בורד שבנויים מפלסטיק פחות איכותי, בתצוגה הדלה של מחשב הדרך שנמצאת בין מד המהירות למד הסל"ד, או בצפיפות היחסית סביב כף רגל שמאל. ככל שמדובר במרחב כתפיים ליושבים מלפנים, נראה שרק לרנו פלואנס עשוי להיות יתרון, כלומר טיפו נמצאת בראש הטבלה מבחינת מרחב ליושבים מלפנים.

שני מבוגרים שיושבים מאחור ימצאו שמרחב הרגליים והכתפיים טוב ומרחב הראש בסדר גמור, אף על פי שחלקו נגזל על ידי שיפולי הגג. לשלושה מבוגרים, כמו ברוב המכוניות בקטגוריה הזאת, יהיה צפוף. ועל מיזוג אחורי או שקעי USB שם אין מה לדבר (יש כמובן שקע USB מלפנים).

טיפו מציעה תא מטען ענק בנפח 520 ליטר. זהו אחד מתאי המטען הגדולים בקטגוריה (70 ליטר יותר מקורולה). אלמלא היה לסקודה ראפיד פטנט טוב יותר (ו־530 ליטר) היא הייתה לוקחת בקלות את סעיף האחסנה בבגאז'.

סעיף ביצועים

חלק מהמחיר שצריך לשלם לטובת חיסכון הוא יחידת הנעה שאינה בין המתקדמות ביותר - מנוע בנזין אטמוספירי בנפח 1.6 ליטר שמספק 110 כ"ס ורק 15.5 קג"מ של מומנט. לשם השוואה, לקורולה יש 132 כ"ס ו־16.3 קג"מ, ומנועי הטורבו־בנזין החדשים של פולקסווגן, פיג'ו ורנו מספקים כוח (מומנט) רב יותר כבר בסל"ד נמוך מאוד. עם זאת, המנוע של טיפו לא קוטל קנים. אמת, בזינוק מן המקום לוקח לו קצת זמן להתאושש והוא משמיע צליל מעט צורם, אבל מרגע שסידר את ענייניו אפשר לשייט איתו במהירויות גבוהות בלי שישדר תחושת מאמץ או מצוקה.

יבואני פיאט ודאי חשים תחושת רווחה לנוכח תיבת ההילוכים האוטומטית הקונבנציונלית בעלת שישה יחסי ההעברה שמחוברת למנוע הזה, במיוחד מפני שהיא מיוצרת על ידי חברת אישין היפנית ולא אצל יצרנית אירופית. התיבה עושה עבודה יעילה ונינוחה בהעברת כוח המנוע אל הגלגלים הקדמיים.

ככלל, המנוע הזה לא שקט או מעודן במיוחד. הוא חי בעיקר בסל"ד גבוה, אבל תכנות תיבת ההילוכים מביא זאת בחשבון ומאפשר למנוע למשוך הילוכים כדי להפיק ממנו את המיץ בדרך יעילה.

תצרוכת הדלק, אגב, לא רעה בכלל: עם מנוע בתול ותחת עומס לא מבוטל מדדנו במשאבת הדלק 12.5 ק"מ לליטר - נתון שישתפר בוודאות עם מנוע פתוח ונהיגה סולידית. בסעיף זה הופתענו לטובה בהתחשב בכך שהמנוע מדורג ברמת זיהום אוויר גבוהה. מקום נוסף שבו משלמים מחיר ביחס למכוניות המודרניות שמובילות את הקטגוריה הקומפקטית הוא בסעיף התנהגות הכביש.

ראשית, כושר הספיגה של המתלים לא מתקרב למשפחת הגולף או פיג'ו 308 החדשה, וגם שיכוך ההחזרה שלהם פחות טוב. שנית, בסיס הגלגלים קצר יחסית והתחושה היא של העברות משקל אופייניות למכוניות סופר־מיני. המתלים קשוחים, לכן המכונית מעט קופצנית, קצב הגלגול שלה מהיר, והעברות המשקל חדות ופחות נשלטות מכפי שמציעות מובילות הקטגוריה. ההיגוי חד ומהיר אך חסר משוב.

התוצאה בעיני הנהג שאוהב לנהוג חזק פחות חלקה וזורמת, או מהנה, מכפי שמציעות מובילות החבורה. ואילו הנהג הסולידי פשוט ינהג מעט יותר רגוע ויקבל התנהגות צפויה ונשלטת מאוד.

פחות או יותר

כמשפחתית קומפקטית, טיפו היא מכונית נעימה וסולידית שמציעה פחות מכפי שמעניקות סקודה אוקטביה, טויוטה קורולה או מאזדה 3 סדאן, ויותר מרוב מכוניות הסופר־מיני פלוס, בהן יונדאי אקסנט ופיג'ו 301. אם צריך למקם אותה ראש בראש מול מתחרות שוות ערך, טיפו מציעה ערכים דומים לאלה של רנו פלואנס ומעט מעל סקודה ראפיד (טיפו מעט גדולה יותר והמתלים די שקולים, אבל מערכת ההנעה שלה פחות מרשימה).

פיאט ממצבת את טיפו כמכונית בסיסית שאמורה להציע תמורה גבוהה למחיר. בפועל היא מוצעת במחיר זהה, ואף יותר נמוך, ביחס לחלק ממכוניות הסופר־מיני היפניות והקוריאניות, ונמוך בהרבה ממכוניות משפחתיות קומפקטיות מובילות. במילים פשוטות, טיפו היא מכונית חדשה אשר מוצעת בתקופת ההשקה אפילו עם חבילת אחריות לחמש שנים (בהמשך תוצע הארכת האחריות הזאת בתוספת תשלום) במחיר של מכונית משפחתית משומשת בת שנתיים. זה הופך אותה להצעה אטרקטיבית למדי עבור לקוחות פרטיים.