זה כחמישה שבועות שובתים בוחני הנהיגה בישראל במחאה על כוונת משרד התחבורה להפריט את מבחני הנהיגה המעשיים ולהפוך את הבוחנים לעובדי קבלן. כתוצאה מכך לא התקיימו כבר למעלה מ־35 אלף מבחני נהיגה, ויותר מ־7,500 תלמידים, שכבר היו אמורים לקבל רישיונות ולעלות בעצמם על הכביש, לא יקבלו אותם בקרוב.
היום (רביעי) צפויה להתקיים מול משרד התחבורה בירושלים הפגנת מורי הנהיגה, החווים ירידה דרסטית בעבודתם. ההערכה היא שהם מפסידים, במצטבר, כשני מיליון שקלים בכל יום, מה שהופך אותם לנפגעים העיקריים מן השביתה מבחינה כלכלית. בישראל פעילים למעלה מ־4,000 מורי נהיגה. רובם ככולם עוסקים עצמאים שמכלכלים מספר דומה של משפחות, ואף אחד לא מתכוון לפצות אותם על אובדן הפרנסה שנכפה עליהם.
למרות כל זאת, נראה שההתעניינות התקשורתית והפעולות הממשלתיות לסיום השביתה דלות מאוד, ובוודאי שאינן הולמות את גודל המשבר שנוצר לאחר שמשרד התחבורה פרסם מכרז להפרטת מערך הבחינות המעשיות.
נכון לעכשיו, נדמה שמערכת היחסים בין שר התחבורה ובין בוחני הנהיגה נקלעה למבוי סתום; בצד אחד נמצאים מי שרואים את עצמם כאילו פוטרו בפועל, ולכן אין להם מה להפסיד, ומנגד תלויה ועומדת החלטתו הנחרצת של שר התחבורה ישראל כץ, אשר הכריז מעל כל במה אפשרית שהוא לא ייכנע "לסחטנות".
ראוי לציין שהשר ואנשי משרדו לא פנו עד עתה אל בית הדין לעבודה כדי שזה יורה לשובתים לחזור לעבודתם, ככל הנראה מפני שהם מבינים שלא יצליחו לשכנע את בית הדין להחליט החלטה כזאת.
"ניגוד עניינים מובנה"
אך אם עד כה גרמו כוונות משרד התחבורה להתנגדות רבה בקרב בוחני ומורי הנהיגה, בעיקר בשל ההשלכות הכלכליות של המהלכים, הרי שעכשיו נאלץ המשרד להתמודד גם עם טענות על הליכים לא תקינים לכאורה שקדמו לתהליך היציאה להפרטה: ביום שלישי שעבר שלח עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי אשר השתתף במאבקים המשפטיים לביטול הפרטת בתי הסוהר ולשינוי מתווה הגז, מכתב חריף אשר מוען לשר התחבורה, לראש הממשלה, לשר האוצר וליועץ המשפטי לממשלה, אשר לפי הנוסח שלו הוא נראה כצעד מקדים לקראת עתירה לבג"ץ בדרישה לעצירת ההפרטה.
במכתבו מתריע עו"ד ברנע, בין השאר, מפני "חומרת ועוצמת אי החוקיות של המהלך" ועל "הפגיעות החוקתיות הגלומות בניסיון להעברת מבחני הנהיגה המעשיים לגורם פרטי הפועל למטרת רווח".
"התנהלות שר התחבורה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בין היתר מאחר שלא נערך הליך בחינה בדוק, סדור ויסודי קודם לקידום המהלך", כתב עו"ד ברנע, "המדובר בהליך לא תקין ופסול שבו לא הוצגו חוות דעת, עבודות מטה ובחינת חלופות, וממילא לא נשקלו כראוי המשמעויות של מהלך העברת הסמכויות".
עוד כותב עו"ד ברנע במכתבו: "הניסיון להעברת הסמכות לביצוע מבחני הנהיגה המעשיים לגורם פרטי הפועל למטרות רווח לוקה בשני פגמים מהותיים - האחד, מדובר בסמכות ליבה הכוללת מרכיב מהותי של שיקול דעת שאין להעבירה לידי גורם פרטי, והשני, הניסיון להעבירה נעשה ללא כל מעשה חקיקה - לא ראשית ולא משנית...
"בנוסף, לוקה המהלך ביצירת ניגוד עניינים מובנה בין האינטרס הציבורי לבין זה של הזכיין הפרטי, הפועל אך להשאת רווחיו. הזכיין אינו מחויב לאמות המידה של השירות הציבורי ולנורמות היסוד המחייבות בו, הוא אף אינו מחויב לקידום התכליות שעליהן מופקד המשרד".
לפי עו"ד ברנע, לא ברור מדוע נבחר מהלך קיצוני של "חיסול מוחלט של מערך בוחני הנהיגה הלאומי - באבחה אחת", ולא נעשה קודם לכן פיילוט מצומצם לבחינת היתרונות והחסרונות של המתכונת החדשה. כמו כן, לא הוצגה לטענתו כל סיבה מדוע לא ניתן להחיל פיקוח על מערך הבחינות הקיים, במקום לשנותו מקצה לקצה. במכתבו קובל עו"ד ברנע גם על היעדר הרשאה תקציבית למהלך, ומזכיר את ההחלטה התמוהה להקדים בכשישה חודשים את סגירת המכרז.
שנת שביתה
במקביל למכתב זה, נשלחו לאחרונה לשר התחבורה וליועץ המשפטי לממשלה שני מכתבים נוספים באותו הנושא. המכתבים נשלחו על ידי איתמר ואיילת לוין – בני זוג שבנוסף לעיסוקם בתחום לימוד הנהיגה הם גם משפטנים. במכתב הראשון, שהצגנו במדור זה לפני כשלושה שבועות, מתריעים השניים מפני הנזקים הכלכליים שגורם משרד התחבורה למורי הנהיגה, אשר עשויים לגרור תביעת נזיקין כלפי המדינה, שאם תפסיד בה, נשלם אותה אנחנו, האזרחים.
במכתב השני, שנשלח ביום חמישי שעבר, הם מתריעים כי "אי שמירה על כללי מינהל תקין מעמידה בסכנה את תהליך ההפרטה כולו. האחריות לביצוע הליך מינהלי תקין חלה על המשרד הממונה", ומפרטים מה הם שלבי מינהל תקין בביצוע מהלך הפרטה - בין השאר נדרש משרד ממשלתי, בבואו לתכנן מהלך כזה, לבצע תכנון מקדים שבוחן את המצב הנוכחי, את עלות השינוי ואת השיפור שצפוי בעקבותיו - אשר לטענתם לא התקיימו במקרה הזה או שלא פורסמו בפומבי.
אף שאינם כותבים כך בפירוש, הרי שמשתמע מן הדברים שכל מהלך ההפרטה עד כה בוצע לכאורה שלא לפי כללי מינהל תקין, ולכן גם עלול שלא לעמוד בביקורת שיפוטית.
מעבר לאמור במכתבים, כידוע, אמור מערך המבחנים המופרט להתבסס על מערכת טכנולוגית שאמורה להיות מפותחת על ידי המדינה, ובה אמורים להתנהל כל הלוגיסטיקה של ביצוע המבחנים ובמיוחד הפיקוח על הבוחנים ועל טוהר הבחינות; אך עד כה לא פרסם משרד התחבורה את האפיון של מערכת כזאת או מכרז לפיתוח שלה.
במצב כזה, האפשרויות הן הפרטה ללא מערכת טכנולוגית, כלומר ללא כל יכולת פיקוח על הבוחנים עובדי הזכיין, או המתנה לפיתוח המערכת, דבר שעלול להאריך את השביתה הנוכחית למשך שנה שלמה לפחות.
ממשרד התחבורה נמסר: "אין לנו עניין להגיב לכתבה מגמתית".