אופל אסטרה: "פונקציונלית, יותר קומפקטית ויותר מרווחת"

בדרך כלל אני מרים גבה כשרכב מתגאה בכך שזכה בתואר “מכונית השנה". זה הרי ישר מעלה שאלות בסגנון: באיזו קטגוריה, באיזו תחרות, האם במרוץ לכתר השתתפו שלושה רכבים ושניים היו באותו זמן בחופשת מחלה? כן, איפה טמון הקץ', שמינף אגף יחסי הציבור המשומן לטובת הגברת המכירות.

רק שאופל אסטרה, מתברר, אכן זכתה בתואר היוקרתי, ב–2016. 58 שופטים מ–22 מדינות העניקו לה את הכבוד, כשהיא צוברת 309 נקודות ומקדימה את וולוו XC90 הסופר מרשימה עם 294 נקודות, ואת המאזדה 5–MX שהצליחה לאגור רק 202 נקודות.

אסטרה היא לא מכונית חדשה בנוף הכבישים האורבני. לפעמים נדמה שהיא כאן משחר האנושות. הגרסה הראשונה שלה יצאה לאוויר ב–1991, השנה שבה מלחמת המפרץ שלחה לכאן טילי סקאד, השנה שבה בוריס ילצין נבחר לנשיאה הראשון של רוסיה.

עכשיו מדובר בדור ה–11 שאסטרה מוציאה. וכל פעם כשניסתה להתמודד על תואר מכונית השנה, היא קיבלה מעצור. ב–1992 וב–1999 הגיעה למקום השני, ב–2010 זכתה רק במדליית הארד.

לא פלא שבטקס היוקרתי, בתערוכת הרכב בז'נווה, קרל תומאס ניומן, נשיא אופל ונשיא ג'נרל מוטורס אירופה, הרגיש כמו חתן השמחה. “אתם לא יכולים לתאר לעצמכם כמה אני שמח", אמר הפרזידנט מעל הבמה, “במיוחד בשביל הצוות שיצר את המכונית הזו".

בהחלטת השופטים נכתב “אסטרה הגדירה את עצמה מחדש כדי להתאים, או אפילו לעבור, את המתחרות שלה בפונקציונליות, בביצועים, ביעילות ובמשיכה. יותר קומפקטית מצד אחד ומצד שני יותר מרווחת".

עיצוב מענג

אין ספק שהרבה מים עברו בחברת אופל מאז שג'רמי קלארקסון, המגיש הפרובוקטיבי של תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית “טופ גיר", אמר על הווקטרה “נראה שהיא עוצבה בהפסקת קפה על ידי אנשים שלא מתעניינים ברכבים".

אופל אסטרה הנוכחית היא האצ'בק, חמש דלתות, יפה ומודרנית שאנשים בהחלט עבדו שעות נוספות על גבי שולחן השרטוטים כדי שתצא מועמדת ראויה לתואר “מכונית השנה". סוף–סוף יצאו שם מהקופסה של האסטרה המסורתית וזרקו את השמרנות לפח.

קודם כל עשו לה חתיכת דיאטה, כדי שאפשר יהיה להגדיר אותה כיפיופה. הורידו 200 ק"ג ממשקלה במטרה שתהיה יותר קלה בביצועים. אולי אתכם זה לא הכי מרשים בקריאה מרפרפת, אבל מדובר בכמעט שביעית ממשקל הרכב. הורידו משקל מהשלד, מחלקי הגוף, אפילו מהמושבים. קיצרו את המכונית, לעומת הדור הקודם, בחמישה ס"מ, הורידו גם מהגובה, אבל דווקא תא הנוסעים גדל במרחב הרגליים - בשורה השנייה ובמרחב לראש. יש יותר מקום והצללית הנמוכה של הרכב משפרת את האווירודינמיות.

היו שנים שממש לא התלהבתי מאופל, למרות הרפיוטיישן שהיא סחבה לכל אירוע. לא אהבתי את עודף הכפתורים שהיא הציעה לי מול העיניים. זה היה הרבה יותר ממה שנהג ממוצע צריך. אסטרה הנוכחית חפה מכל תחכום. מאוד קלה לתפעול, וגם נוחה. אפילו כפתורי המיזוג הם עגולים כמו פעם ולא דיגיטליים, חלליים. כנראה שלא הייתי היחיד שהתלונן.

יצאתי איתה צפונה כדי לראות אם היא סוף–סוף מצליחה לתת פייט לנמסיס שתמיד הקדים אותה, גולף של פולקסווגן, זה שמתפאר בסלוגן “אמרתם גולף - אמרתם שלמות".

אז קודם כל, העיצוב של אסטרה מענג. קומפקטית, ספורטיבית, משדרת רעננות שגורמת למתבונן מהצד להתמקד בה ולא לעבור שוב לגולף המושלמת.

גם בפנים, תא הנוסעים מרווח, אלגנטי, משדר יוקרה עם חומרי גלם מרשימים. תא המטען סביר, 370 ליטרים. אתה מתחיל די מהר להבין למה השופטים הנוקשים התרככו וציידו אותה בניקוד גבוה. מגיע לה.

רק שהכביש מספר עוד יותר טוב את סיפורה של כלת הפרס. אנשי אופל טרחו והכניסו לאסטרה מנוע חדש וחזק יותר ביחס לדור הקודם. 1,400 סמ"ק טורבו, 150 כוחות סוס. הוא גם חסכוני וגם בעל עוצמה. תוכלו להגיע איתו ל־100 קמ"ש תוך 8.9 שניות. ואתם יודעים מה, כשהסתכלתי על דרגת זיהום האוויר היא בהחלט הפתיעה לטובה - 4, צבע ירוק כהה. בהחלט כבוד.

המנוע שקט וקליל. לאסטרה שישה הילוכים בתיבה פלנטרית שיוצרים נסיעה רכה, איכותית ובטוחה בעצמה. יש אפשרות גם להעברת הילוכים ידנית, למי שממש רוצה לבחון את הגבולות.

לאסטרה מתלים שמצליחים להתגבר גם על גבשושיות רציניות בכביש ובעיקר מדובר בחיסכון גדול בדלק. בנסיעה משולבת היא שותה ליטר על כל 18 ק"מ, בהחלט נתון נאה, אבל כזה הנופל מהצריכה בתנאי מעבדה של הגולף.

מה שממש בולט ברכב, זה עניין הבטיחות, הגאווה הגדולה של אופל שמגיעה בילט–אין, לא מצורפת כתוספת על הדרך כמו בלא מעט רכבים שמסתובבים בשוק. לא מזמן נסעתי ברכב ממש יוקרתי ואיכותי שהגיש את נושא השמירה על הנוסעים בחבילה עטופה בנייר צלופן. נפלא, אבל גם משלמים הרבה עבור התענוג.

ברכב הזה ישנו ה"אופל איי" שמגיש מערכות הגנה אקטיביות שעוזרות לנהג לא להיכנס למצבים מסוכנים. זאת אומרת לא רק צלילים צורמים, שמתריעים על סכנה מתקרבת, אלא ממש מערכת שנכנסת לפעולה במקרה הצורך. למשל מערכת בקרת שמירה על נתיב אם אתם שקועים בחלום; מערכת עזר לבלימה אוטונומית במהירויות נמוכות; מערכת לזיהוי תמרורים שמציגה אותם בלוח השעונים ומסייעת לזכור מהי המהירות המותרת.

כשאתם מבקשים לעקוף והבטתם במראה הצדדית, כמו שלימדו אתכם, במקרה שמגיע רכב מהשטח המת, נדלקת על המראה נורה כתומה שמזהירה את הנהג שזה לא הזמן המתאים ועדיף להישאר בנתיב. לא פלא שבמבחני הריסוק וההגנה על הנהג ונוסעיו אסטרה זכתה בציונים הגבוהים.

פינוקים קטנים

אבל אסטרה מציעה הרבה יותר. היא יפה, מתאימה למשפחה בסופי שבוע, לתאוצה בשעות הפנאי. חשבתי בהתחלה שבניגוד לשופטי תחרות “מכונית השנה" אדהים את העולם ואקבע “רכב שמועמד בטוח לגריסה", אבל מי אני שאשבור להם את המילה. צודקים.

בפינוקים הקטנים יש מסך טאץ' בגודל 8 אינץ' עם תמיכה בממשק “אפל קאר–פליי" בעברית, כולל הצגת אנשי קשר והודעות טקסט. כמו כן מקבלים בחבילת האבזור בקרת אקלים מפוצלת, לנהג וליושב לצדו. לא שעל הפיצ'פקס האלה תקום ותיפול קניית המכונית, אבל מדובר בתוספת למנה.

האסטרה שבה נהגתי, האינוביישן, היא המאובזרת ביותר. מחירה 145 אלף שקל, אף על פי שהמחיר הבסיסי מתחיל מ–132 אלף שקל. זוהי מכונית משפחתית מזמינה, קוראת תיגר ומעניינת. השאלה היא אם גם השמרנים שבינינו ילכו אחריה.

אבל עדיין, יש לי מכר חובב גולף מושבע. כל כך סומך עליה, שהוא מוכן להחליף אותה רק בגולף חדשה יותר. לא מוכן לשמוע על אפשרות שימצא את עצמו בזרועות מכונית אחרת, אפילו לא לסטוץ של לילה.

אמרתי לו “אסטרה" והוא צחק בקול, אבל כשראה את הגברת וערך סיבובון התרשמות קצר, סיכם בפשטות “מעניין". אומנם הוא עדיין לא מוכן לנטוש את אהובת נעוריו, אבל המעניין הזה הוא התקדמות עצומה מבחינתו. אם לא בדור הזה של אסטרה, אולי בדור הבא.