למכונית הזו הבנו מיד שצריך לוקיישן מתאים, כמו לדוגמנית־על שיוצאת להצטלם לכתבה עבור "ספורטס אילוסטרייטד". לא עוד פעם כביש החוף ולא הרחובות הצפופים של מרכז יהוד, אלא מרחבים מטורפים, בדידות, שקט. רחוק ככל האפשר מניידת משטרה ממוקדת מטרה או מפקחים עירוניים עם מכשירי קשר. כשפוגשים את הלקסוס RC t200 יש תחושה שנתקלים בסילבסטר סטאלון. זאת אומרת ממזר קשוח שמסתובב גם בלילה עם משקפי שמש וקיסם תקוע בפה. יש לה מראה דרמטי כמו שכתוב בספרים. נמוכת קומה, גריל שחור ומאיים, קווים מחודדים במקומות הנכונים.
המראה האווירודינמי נוסה שוב ושוב על מסלול המרוצים נורבורגרינג בגרמניה, על ידי טובי נהגי הניסוי של היצרנית היפנית. בארץ השוטר יבקש מכם לעצור בצד. "אדוני, שמת לב באיזו מהירות נהגת? רישיון, בבקשה".
אז קודם כל מדובר במכונית של רושם. שתי דלתות, ארבעה מקומות ישיבה. אתם יכולים לשבת מאחור. אם הגעתם לשם, אפילו יש מרווח לא רע, אבל כדי לחצוב דרך צריך גמישות וגב ללא בעיות עקמת. יש לכם את זה? בבקשה. אין? תחזרו לטויוטה קאמרי.
הלקסוס הזאת היא מכונית לאנשים שמרגישים שהם צריכים שינוי מיידי בחיים, שרוצים להכניס קצת פלפל לשגרה. אבל למרות המראה, כמו שנסביר בהמשך, זה לא רכב קיצוני מטורף. הוא מיועד לחיזוק הפוזה והביטחון העצמי.
תבינו, גם לנהג לא כל כך נוח להיכנס למכונית המרשימה. בכל זאת היא ספורטיבית עם גג נמוך. התא קומפקטי ולוחץ, אבל אם קניתם אותה, כנראה שזה מה שרציתם. קצת שינוי מהאפרוריות המוכרת.
הסתכלתי על הברנש שישב לצדי, גבר לא צעיר, אבל חובב ריגושים. ראיתי את החיוך מתפשט על פניו. חומרים משובחים, עיצוב מוקפד. אין ראוותנות, הכל תוכנן בטוב טעם. התפרים של גימורי העור, המתגים השחורים והאלגנטיים ואפילו השעון האנלוגי במרכז הדשבורד, שמכניס לכל החדשנות את הטעם המתוק של פעם.
לקח לי זמן להתרגל למסך המולטימדיה הקטן. לא היה קל לשאוב ממנו מידע, אבל בדגם ה–F ספורט, המאובזר והיוקרתי, הדעת מוסחת במהירות. יש בלוח השעונים מד דיגיטלי שבלחיצת כפתור זז הצדה וחושף מידע נוסף וחיוני לטובת הנהג. מגניב מאוד.
על השולחן
חזרנו לבחירת הלוקיישן המתאים. שעת בוקר מוקדמת, החום של הקיץ הוריד הילוך, וכמקום היעד נבחרו המרחבים הבלתי נגמרים של עזוז. אל תרימו גבה, אל תשפשפו את המצח, רובכם כנראה לא ביקרתם במקום ההזוי הזה. מדובר ביישוב קהילתי בן 16 משפחות שנמצא בגבול מצרים, לא רחוק מניצנה. אם הייתה הגדרה מילונית למילה חור, זה בדיוק פה. קילומטרים על קילומטרים של מדבר סלעי שומם לחלוטין, אין יישובים, אין אנשים. כשהגענו ליעד דפקנו על הדלתות, צלצלנו בפעמונים, ביימנו התעלפות כדי למשוך תשומת לב - ואף אחד לא ניגש. נטוש.
אז שם, במרחבים הפתוחים, בכביש המשובש והארוך, אפשר היה לנסות את המכונית ולהגיד לה יפה "שימי הכל על השולחן, אל תחסכי בפרטים". אז קודם כל היא הציגה את עצמה. הידעתם שהמפעל ביפן מייצר מכונית לקסוס כל 87 שניות? עובדה מדהימה שהרשימה קצת יותר מהנתונים הטכניים של הרכב.
מנוע טורבו בנפח 200 סמ"ק, 245 כוחות סוס, מגיע מעצירה ל־100 קמ"ש תוך 7.5 שניות. בשביל מכונית שקוראת לעצמה ספורטיבית זה כמו שמפתח גוף מקצועי ייצא לתחרות בינלאומית בלי ריבועים בבטן.
יש לה בידוד רעשים מצוין שבקושי מספר לכם כמה המנוע מתאמץ. לפעמים רכבים כאלה מדגישים את הסאונד העצבני בכוונה כדי לבשר לעולם איזה כוח הם מייצרים, אבל הלקסוס רוצה שהנהג לא ידאג, אז היא לוחשת לו את הסודות על מד המהירות. יש לה שמונה הילוכים קדמיים שעושים עבודה שקטה וחלקה, גורמים לה לא להזיע. לקחנו בקטע מהדרך שתי חיילות טרמפ, שהצליחו להידחק בשורה האחורית.
בשלב מסוים שאלתי אם המהירות שבה אנחנו משייטים מטרידה אותן. הן שאלו על איזו מהירות אני מדבר, ואז כשהביטו בלוח המחוונים לא האמינו איך אני נוהג ב־89 קמ"ש בלי שהרגישו (89 זה לצורכי מס ועדות אופי בבית המשפט, במקרה הצורך).
כשהצבנו את הרכב על מצב ספורט, בגלגלת מצבי הנהיגה, כבר חשנו בעצבנות מסוימת. הלקסוס גם שינתה את טון הדיבור, יותר אגרסיבי, אבל שוב, אני מכיר מכוניות כאלו. במצבי ספורט הן מתנהגות בעצבנות, על סף טירוף שמחייב טיפול בחשמל. אתה מרגיש אותן רועדות, נוהמות, את הכביש נמס מתחתיהן. בתום נהיגה כזו אתה יוצא תפוס כמו אחרי אימון כושר.
ללקסוס יש מערכת מתלים אדפטיבית מופלאה. היא מתגברת על מהמורות, קפיצות, מסתדרת עם גבשושיות. בסביבות עזוז זה כמו לונה פארק ובקושי הרגשנו. יש לה אחיזת כביש יצוקה. היא לוקחת סיבובים בצורה מרשימה, היא נותנת לנהג גב. זו ממש נהיגה ספורטיבית בתנאי מעבדה.
אז מצד אחד יש לרכב מהירות, מצד שני לא צריך להיות מומחה בנהיגה כדי להשתלט עליו. לא פעם שואלים נהג שנכנס לרכבי נישה “נהגת פעם על אחד כזה, יש לך ניסיון, ארזת לבד?". לקסוס, לעומת חיות אחרות, משתפת פעולה.
לקסוס מצוידת במערכות בטיחות אקטיביות ופסיביות, כיאה למעמד. יש לה מערכת בקרת בטיחות מרכזית, מערכת קדם התנגשות שמזהה סכנה, מתריעה קולית וגם בולמת במקרה הצורך. בדגם המאובזר יותר, ה–F ספורט, יש ניטור אזורים מתים, התרעה על כלי רכב שחוצים מאחור, סטייה מנתיב ופנסים שעוברים אוטומטית מאור נמוך לגבוה.
לרכב יש, כאמור, שתי צורות גימור ואבזור. הבסיסית תעלה 325 אלף שקל, ואילו ה–F ספורט תאלץ אתכם להיפרד מ–370 אלף שקל. אם אתם במגמה של רושם, אז לכו על חבילת הסטייל.
תרצי לשתות?
אחרי חוויית עזוז היה צריך לעשות את הדרך הארוכה הביתה. עצרנו לקפה בצומת שוקת ובדקנו שם נתונים אחרונים. במדד זיהום האוויר זה בטח לא רכב לאנשי המחזור והדישון. הלקסוס הזו ניצבת על דרגה 14. הציון הכי מאיים הוא 15. כמעט המקסימום.
בצריכת דלק אני השתמשתי בליטר בנזין לתשעה קילומטר. בלקסוס, בכל אופן, טוענים שהרכב מסוגל לשתות ליטר על כל 13.8 קילומטר בנסיעה משולבת. חזרנו לתל אביב בפקקים של אחר הצהריים. הרשים אותי שזו הייתה נסיעה ארוכה, לא קלה, לפעמים מאומצת, אבל משום שלא מדובר ברכב תובעני שדורש תשומת לב ועבודת פרך, יצאנו ממנו בחניה רעננים.
אז האם מדובר ברכב כיפי? כן. מעניין? בהחלט. השאלה היא למי הוא מתאים. בואו נשרטט לכם פרופיל של הקרימינל המועד, כפי שלפחות אני רואה את התמונה. גבר בן 40–60. מעודכן אופנתית, עושה כושר במכון שלוש פעמים בשבוע. התחביב שלו הוא להגיע לקפה ביום שישי בבוקר, להחנות מעבר לכביש ולהרגיש את הלחשושים מסביב. “ראיתם את הג'וקר, נראה טוב לגילו".