פיאט מציגה את הפולבק: רכב לבעלי מקצוע מסוקסים שמבינים עניין

"מה אני אעשה עם רכב כזה?", זה בטח המשפט הראשון שיוצא לנהג פרייבט להגיד כשהוא נתקל בפולבק, טנדר הפיק-אפ החדש של פיאט. אמירה שמלווה בתנודות ראש של מבוכה וניסיונות למצוא נתיבי מילוט אפשריים בחזרה לגדלים שהבחור מכיר. הוא הרי לא מג'יפי הצעצוע שמקיפים אותנו, ואנחנו גם לא חיים במדינה של רד–נקס אמריקאים, שיוצאים לעת ערב לצוד תנינים בביצה שליד הבית.

הפולבק הוא רכב לא קל לעיכול עבור ההדיוט. מיועד לבעלי מקצוע מסוקסים, כאלה שמבינים עניין ויודעים מה הם צריכים להוביל כל הדרך לביתו של הלקוח. אז הרושם הראשוני הוא אכן פחד שברגע שתיכנסו ותסגרו את הדלת תשתעלו מנשימת אבק טורדני של שיפוץ, תשבו על כלי עבודה ששכחו להחזיר לארגז, ובטח גם על פנקסי חשבוניות ישנים משנת 2004.

מדובר ברכב גדול יחסית, בעל קבינה כפולה, שמאפשר ישיבה גבוהה מעל הכביש, אבל עדיין לא בממדים העוצמתיים של דודג' ראם או שברולט סילברדו. הוא יותר מזכיר את הטרייטון של מיצובישי. הוא בעצם אחיו התאום של הטרייטון, בגרסתו החמישית. שניהם מיוצרים באותו מפעל בתאילנד, כשהפולבק זוכה לכמה שינויים קוסמטיים קטנים ומיועד יותר לשווקים של אירופה והמזרח התיכון.

זו למעשה הצהרת כוונות של פיאט האיטלקית, שנכנסת לעולם הטנדרים שבו היא טרם שחתה, אבל זה גם חלק ממדיניות הרחבת הקטגוריה המסחרית, שכבר כוללת חברים מוכרים כמו הדוקאטו, הדובלו והפיורינו. הפולבק ממלא חוסר שהיה. משתחל לו בין הטויוטה היילקס והאיסוזו די-מקס ובטח בחברת אחיו הטרייטון. מתמודד בהחלט מכובד וראוי, מהמובילים ברשימה.

אז קודם כל ניתן לכם מידות, שאנשי המקצוע בוודאי יוכלו לתרגם לצורכיהם העסקיים. האורך מספר על 528 ס"מ ובסיס הגלגלים 300 ס"מ. מאחור הארגז משתרע לאורך 152 ס"מ ורוחב 147 ס"מ. לדבר על יופי חיצוני של טנדר זה כמו לדבר על העדינות והנימוסים של נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ. פיק–אפ מאסיבי, מרשים מאוד, בטח אם יש לכם חברה לבנייה, פחות אם אתם אדריכלים שאוהבים את המוקצ'ינו שלכם מוקצף.

מה שכן, ברגע שנכנסים פנימה, לפחות כשהוא נקי, אפשר להזמין בני משפחה לשבת בו בכיף. איכות החומרים בפנים דווקא מזמינה, במיוחד כשהולכים על רמת גימור הפרימיום שבה נהגתי. גרסת הפרימיום תעלה כמובן יותר, עוד 12 אלף שקל, אבל תוסיף לנוחיותכם צמיגים רחבים, ריפודי עור, הנעה ללא מפתח, מיזוג מפוצל, כוונון חשמלי של המושבים וגם אפשרות לחימום שלהם.

מקום לכולם

אז כשהרכב חדש וטרם התלכלך לו, יצאנו איתו לטיול בשבילי ישראל. מה, לשיפוצניק אין סופשבוע שהוא צריך לשרוף בטבע? ועוד איך יש.

הנהג הרגיש בנוח. הקבינה מרווחת, והמושב מחזיק היטב את הגב התחתון. מאחור, האורחים סיפרו, יש מקום יפה לרגליים. אבל הייתי שמח אם היו יותר תאי אחסון, בטח יותר גדולים, בכל זאת, מדובר באנשי עבודה שמנהלים את המשרד שלהם מתוך הרכב.

עוד לפני היציאה מתל אביב, שניים שאלו אם אני עושה גם עבודות מסגרות, ואחד התעניין בקירות גבס. עניתי שעם ידיים כמו שלי אפשר יהיה לגשת ישר לתביעה בבית משפט, כדי לקצר הליכים.

הפולבק מגיע ארצה בגרסה אחת, אבל לפחות החזקה ביותר שהמדף מציע. מנוע טורבו דיזל בנפח 2,442 סמ"ק, 181 כוחות סוס, תיבת הילוכים אוטומטית בת חמישה הילוכים. בגרסת הפרימיום ניתן לשלוט על ההילוכים גם בעזרת פליפרים בצדי ההגה. מי יודע, אולי איש העבודה, נציג הצווארון הכחול, רוצה לשדרג את עצמו לתחום המרוצים.

אז מוטב שלא תתפתו. מדובר בטנדר, ומי שמחפש את נוחות הנסיעה שמשווקות מכוניות היוקרה לא ימצא אותה כאן. זה עדיין סוס עבודה עם קפיצים קשיחים, כאלה שלא מעלימים את מפגעי הכביש, אבל כאחד שנסע לא פעם ברכבים מהקטגוריה, אני יכול לבשר שפה לא היו ייסורי מפרקים וגם לא אובחן זעזוע מוח קל (מצטער, עדיין סוחב טראומת טנדרים מהשירות הצבאי).

הנסיעה הייתה נעימה, אפילו שקטה יחסית, בטח בעולם שבו רכבים כאלה אוהבים לעדכן את כולם שהם הגיעו ומבצעים כניסה מרשימה. למרות הפחד מהסרבול הקבוע בטנדרים מיוזעים, יש לרכב הזה התנהגות כביש שונה מהתדמית, אפשר להגדיר אותה אפילו כ"טובה".

הפולבק מסוגל לסחוב עגלות בעזרת וו גרירה, והוא יירד לשטח אם תבקשו. לצד ידית ההילוכים יש לו כפתור עדין, "סופר–סלקט", שמאפשר לברור מצבי נהיגה לכל תנאי השטח.

אפשר לקבל ממנו הנעה אחורית, נעילת דיפרנציאל מרכזי והילוך כוח. אומנם לא אימצנו אותו יותר מדי באותו יום, אבל גם את המכשולים הקלים שהצבנו בפניו הוא אכל ללא בעיה. זה טנדר שאמור לקחת אתכם למקומות שרק מתכננים לעלות על המפה. קבלן עבודות עפר או לא?

יש בפולבק אבזור מרשים מאוד, בעיקר בגרסת הפרימיום, אבל גם בבסיס אפשר למצוא עזרה בטיחותית נרחבת: שבע כריות אוויר, מצלמת רוורס, בקרת יציבות אקטיבית, בקרת יציבות בגרירה וגם פונקציית התרעה על סטייה מנתיב, שנראה שכל אחד שמבלה הרבה שעות ברכבי עבודה חייב להצטייד בה.

משרת אמון

הגענו ליישוב נתיב העשרה שממוקם ממש על הגדר. הבטנו דרומה כדי להשקיף על שכונותיה הצפוניות של עזה. שם, על רקע החממות של התושבים המקומיים, הפולבק נראה מתאים בול לשטח הקשוח, אפשר היה אפילו לעשות החלפת בעלות עם אחד מחקלאי היישוב ואף אחד לא היה מתלונן.

ברגע של מנוחה, הסתכלנו על מד הדלק של הרכב הגדול בעל מנוע הדיזל. על פי הבדיקה שלנו, הוא צרך ליטר על קצת יותר מעשרה קילומטרים. על פי נתוני הצרכן של פיאט, הוא מסוגל לליטר על 12.7 קילומטר. בנוגע לנתוני זיהום האוויר לא היו לנו ציפיות. בכל זאת, רכב עבודה בעל מנוע גדול שמוכן לרדת בכל רגע לשטח. הפולבק לא יגרום לאושר לארגונים הירוקים - דרגה 15, המקום האחרון ברשימה.

אני זוכר שפעם, בטיול בארצות הברית, שידכו אותי לפיק-אפ טראק אדום עם ג'אנטים מפוארים. בשבילי הנסיעה הזו הייתה הגשמת חלום. בזמנו הכרתי רכבים כאלה רק מהסרטים, וזה נראה הכי רומנטי לטייל איתו בסוואנות של מיסיסיפי ולהילחם יחד ביתושים. אבל זה היה רומן קצר ולא מתוקשר. בארץ זהו טנדר עבודה קשוח בלי שום חלום מעבר להרים הרחוקים.

הפולבק הוא בהחלט מועמד ראוי לג'וב, לא נופל מיתר יריביו לשורה, אולי אפילו עולה על חלק מהם בביצועים ובאבזור. אבל עדיין, לטעמי, מבחינת הרוכש הפוטנציאלי זה לא משנה מה אני חושב אלא מה הוא מרגיש בדייט. טנדר הוא יותר פרטנר, שותף לעסקים, ולכן צריך להתאים לממדים ולצרכים. הרי ממילא אחרי חודשיים בדרכים המאובקות והמשובשות כמעט לא תבחינו בגון האפרסק של הריפוד.

אני בטח הייתי מתמקם על גרסת הבסיס, שמספקת בהחלט. הרי עם כל הכבוד לפרימיום ולקוויאר, הטנדר יאבד צלם אנוש במהרה וכל תפקידו יהיה לסייע לאדונו לעבור את החורף ואחר כך את הקיץ. אם הוא מתאים לתפקיד יד ימינו, את זה רק בעל המקצוע יידע. מדובר במשרת אמון.