עצרנו בטורט, עיירה קטנה בדרום הרי האלפים, על הדרך מניס למוג'ין. כיכר צנועה, בתים שנשמרו נפלא אחרי מאות שנים של צרפתים נהנתנים ותיירים נפעמים. הזמנו כוסית אספרסו מרוכזת. לנהג הישראלי נותר באותן דקות רק להתענג על הריח המופלא של הסיגליות, שפריחתן מגיעה בדיוק עכשיו, ובמיוחד באזור הזה של פרובנס–קוט ד'אזור.
ברגעים יפים אלה באמת ששום דבר לא אמור לזמזם ליד האוזן, בטח לא המכונית שנבחרה כבת לוויה ומחכה בדקות אלה בחניה הסמוכה. סוזוקי סוויפט הייתה ונשארה מניה בטוחה, גם שנים אחרי שהחברה היפנית הפגישה אותה עם כבישי אירופה, והדור הרביעי רק משפר את החוויה.
סוויפט, הסופר־מיני, תמיד הייתה רב־המכר של סוזוקי. יותר מחמישה מיליון דגמים נמכרו ברחבי העולם. בישראל עפו מהמדפים עד כה קרוב ל–45 אלף מכוניות. אבל היפנים הבינו שאם הם רוצים להישאר בצמרת הגבוהה של הטבלה, הם צריכים לשנות את המראה החביב של הרכב - להפוך אותו ליותר אגרסיבי ומזמין.
אין ברירה, חלפו שבע שנים מאז שסוויפט עברה שינויים, ובעולם הרכב זה בערך כמו חצי מהחיים. זה חובה אם רוצים להתחרות מול קליבריות כמו רנו קליאו, טויוטה יאריס ובטח סיאט איביזה האטרקטיבית. זו אכן סוויפט שאפשר לקרוא לה חדשה, לא מתיחת פנים קוסמטית בלבד. כבר לא מעוגלת וצנועה אלא יותר שרירית ועצבנית, וביצועיה בהחלט משודרגים.
התכונות האלו נרכשות בין היתר משום שהיא קצרה יותר בס"מ מהסוויפט היוצאת, נמוכה יותר בס"מ וחצי, ורחבה יותר בארבעה ס"מ. באופן כללי, המראה שלה הרבה יותר מוצק בכתפיים, תאורת הלד והפנסים הגדולים מוסיפים לאופי, ובטח גם הגריל הקדמי הרחב. אל תפתחו ציפיות לפגוש נערת זוהר אחרת, זו עדיין סוויפט, אבל בכל זאת אחרי ניתוח פלסטי. עם ג'נטים בגודל 16 אינץ' ואפילו ידיות מוסלקות לדלתות האחוריות.
ולא רק המראה קיבל תשומת לב מהמעצבים היפנים, גם המרחב הפנימי שונה. אפילו כשישבו גבוהי קומה ממני בשורה האחורית הם הרגישו בנוח, הודות למרחב ראש גדול יותר ובסיס גלגלים שהתארך לו בשני ס"מ.
תחום ששודרג בהרבה לעומת הדגם הקודם הוא תא המטען, שגדל ל–265 ליטר - 31 ליטר יותר. זה עדיין תא מטען קטן בכל קנה מידה משפחתי ישראלי, אבל כבר לא פצפון כפי שהיה בעבר.
המרווח הפנימי, כמו שאמרנו, יותר מאוורר, וגם מנסה לזעוק קִדמה, הרי כבר דיווחנו שיש תחרות גדולה בקו הזינוק. אומנם יש יותר מדי פלסטיק כהה, שלפעמים נראה פחות יוקרתי מהרצוי, אבל כשמתחילים להבחין בפרטים הקטנים, מתברר שאנשי סוזוקי דאגו לצייד את הרכב באבזור עשיר, רק שהנהג לא יתלונן. הנעה בכפתור, צג דיגיטלי למזג האוויר, מסך מולטימדיה טאץ' בגודל 7 אינץ'. בלוח המחוונים יש צג קטן בגודל 4.2 אינץ' שמפרט את התנהגות הרכב, מאוד מהנה למי שאוהב תצוגות וגרפים.
בוא, יקירי
חכו, עדיין לא התחלנו לנסוע. התיאור הזה הגיעעוד בזמן שתיית הקפה בעיירה החביבה, אבל היום התקצר והים הכחול, ששכב למרגלות ההר, קרא בצרפתית צחה "ויין, מון שרי (בוא, יקירי)".
יצאנו לדרך בכביש העקלקל, עוד כמה דקות נחזור לאוטוסטרדה ונפנה לכיוון מונקו, פנינת הריביירה. מקום שיש לראותו בלבד, אלא אם כן אתם יושבים חזק ופקיד הבנק תמיד מחייך לקראתכם.
אנחנו, שגרירי עמך, באנו רק לסמן וי קצר. עם כל הכבוד לסוזוקי סוויפט, מקומה הוא לא לצד גברת פרארי ואדון למבורגיני. היא יותר מוכוונת לסטודנטים, איתם כל הדרך עד לקמפוס. אז להורים המתעניינים, אפשר לספר שבירידה מהאלפים ניתן היה להרגיש את אחיזת הכביש הטובה של הרכב הקטן, בין היתר הודות לכיול מתלים מוצק ומדויק, יש כאלה שאולי יטענו נוקשה מדי.
אנשי סוזוקי סיפרו שבדקו את השלדה ואת המתלים של הרכב בכבישי גרמניה ובריטניה, עברו יותר מעשרת אלפים ק"מ, בחנו 90 אבות טיפוס של מתלים, עד שעלו, כמובן לגרסתם, על הנוסחה המנצחת.
דיאטה קיצונית
מה שהרשים בדור החדש של סוויפט היה דווקא הדיאטה הקיצונית שהמכונית עברה. גם ככה מדובר באוטו קטן, במשקל נוצה, אבל בעזרת טכנולוגיה חדשה, סידור רכיבים אחר הביא לכך שמשקל הגוף של המיני ירד בכמאה ק"ג, למשקל של 900 ק"ג. במשקלים האלה מדובר בקיצור קיבה רציני. אז נכון שמבחינת ביצועים, שאליהם עוד נגיע, לא מדובר ברכב ספורט אימתני, אבל תחשבו שהפחתת משקל כזו דורשת פחות מאמץ מצד המנוע, מה שאומר שצריכת הדלק שלכם תהיה יותר נמוכה.
ביום המבחן הסתכלתי על מד הדלק, שסיפר שעברנו ליטר על כל 18 ק"מ. נתון בהחלט יפה, אבל עדיין נופל מנתוני היצרן שהתפארו בליטר על כל 21.7 ק"מ. בסוזוקי טוענים שיש שיפור של 20% בצריכת הדלק לעומת הדור היוצא. הוא מגיע ממנוע בנזין דואלג'ט בנפח 1,200 סמ"ק הנעזר בטכנולוגיית הזרקה כפולה.
לסוזוקי שתגיע ארצה יהיה כאמור מנוע בנזין, שמייצר 90 כ"ס ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה, או לתיבה ידנית בעלת חמישה הילוכים. נהגתי במנוע בעל תיבת ההילוכים האוטומטית. זהו לא רכב שמתיימר לתת לנהג הרגשה של מהירות ואטרף, אלא יותר מדבר על אמינות ובגרות.
כשניסינו ללחוץ אותו אל הקיר וביקשנו ממנו לתת בראש, הוא לא בדיוק שש אלי קרב. הגיע מ–0 ל–100 קמ"ש בזמן די שאנטי של 11 שניות. גם כשממש ביקשנו לאמץ אותו, אי אפשר לומר שנהנינו מהרעש שהפיק - זמזום שגם חדר לתא הטייס.
לכן כוחו בא יותר בזמן העיקולים בכביש והפניות המרהיבות שעברנו בדרום צרפת. אז אפשר היה להרגיש את האחיזה, את קוטר הסיבוב הנאה, את תגובות ההגה החדות, כוח שעוד יותר התבלט בנהיגה בתוך הערים והכפרים. סוויפט הוא הרכב שהייתם קונים כדי שהילד ייצא מהבית בשלום ויחזור בחבילה אחת. הוא לא משדל את בעליו ללכת עד הקצה - וטוב שכך.
למשל, נושא הבטיחות: נהגנו בצרפת ברכב שאובזר בכל טוב כמו בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית. בארץ זו כנראה תהיה מערכת בטיחות של מובילאיי, בהתקנה מקומית, שגם היא מצוינת ויעילה, ראו ערך האקזיט שעשתה. בסוויפט שש כריות אוויר ומרכב המתוכנן להפחתת פגיעה בהולכי רגל. הציון ברמת הבטיחות הוא 6.
סוויפט החדשה עולה על זו היוצאת כמעט בכל סעיף. מראה משודרג, ביצועים יותר טובים, נוחות ונעימות. מצד שני, זה עדיין לא הרכב שיפיל אתכם מהכיסא.
המכונית אמורה להגיע ארצה בחודש יוני הקרוב. מעריציה בטח ימשיכו לנהור לחנויות. הקונים האחרים יתהו בשאלה כבדת המשקל: האם זו הקטנה באמת עדיפה על יריבותיה הרציניות, או שזה במיוחד השם שנותן לה פור בתחילת המרוץ? אכן שאלה לא קלה.