קשה עם השפע הזה. כל ההיצע שהשוק מניח על הבסטות, רק תיקחו. אפילו אינפיניטי, חטיבת רכבי היוקרה של ניסאן, מציעה את ה–Q30 ב–180 אלף שקל, שמבחינתה זה חצי חינם. והיא מגיעה עד ה–QX60, סוויטה מפנקת שמחירה מתחיל ב–399 אלף שקל. לגבי האחרונה, באמת מדובר ברכב שלא חוסך דבר. זה בעצם לא רכב שאתם מכירים, זו כבר אוניית משא שכדי להתיישב מול ההגה שלה צריך דרגת רב חובל. אתם בטח מחייכים, שוב זה עם ההגזמות שלו. בבקשה, תקיפו את QX60 שלוש פעמים ואתם לא צריכים לצאת בערב להליכה של כושר. כן, עד כדי כך.
קבלו מידות אמת: אורך 509 ס"מ, רוחב 196 ס"מ, גובה 174 ס"מ. יש מקומות בתל אביב שמגדירים שטח כזה כדירת גן בעלת חמישה חדרים. זה עצום. אם אין לכם מקום חניה ליד הבית, דפדפו ישר לעמודי המתכונים לשבת. לרכב כזה צריך מקום פנוי משוריין, גם רחוב רחב כדי שיוכל לעבור בו. הוא לא בנוי לסמטאות צרות ולתמרונים בין קיה פיקנטו להונדה ג'אז.
אבל מה, זה רכב של מיליון דולר בהגדרה וככה גם מרגישים. יש לו הנוכחות של אולסי פרי במכבי תל אביב של שנות ה–70 וה–80. בולט מכל מקום שרק תצביעו עליו. העוצמה שלו מרוסנת בקווים נקיים בפרופיל ולא מסורבלים יחסית לגודלו. מסגרת הכרום עושה את שלה, בוודאי הגריל המכובד, סמל של איכות.
אבל עיקר כוחה של האינפיניטי הוא כשמתיישבים בפנים. אם לא סיפרנו לכם קודם, מדובר ברכב לשבעה נוסעים. מיועד למשפחה ענפה ובעלת אמצעים, לא לאנשי חופשי–חודשי. הרכב הזה מרווח בצורה קיצונית. בסיס הגלגלים הוא 290 ס"מ. בשתי השורות הראשונות מרגישים בנוח מאוד, בשורה השלישית הייתי מציע להושיב את הילדים הקטנים. הם בטח יצליחו לחיות שם בשלום, הגדולים קצת פחות.
אני התפנקתי בגרסת־העל של הרכב, זו שמחירה 450 אלף שקל. הרגשה של לב לבייב בעיר הגדולה. חימום ואוורור במושבים הקדמיים, ריפוד עור, דיפוני עץ מייפל בדלתות ובקונסולה המרכזית, מערכת שמע של "בוס" סופר איכותית ו–DVD ליושבי השורה השנייה. טיסה כבר אמרנו? מחלקה ראשונה סיפרנו?
גם הנהיגה היא כזו. רכב כזה לא מגיע עם סתם יחידת הנעה שאיתרו במחסן המרכזי. פה הורכב מנוע בנזין בנפח 3,500 סמ"ק, הנעה כפולה, שישה צילינדרים. לעומת הדור הקודם הוא שודרג ב–30 כוחות סוס. את המשקל הכבד (שתי טונות) מניעים כעת 295 כ"ס.
מהיר? זה לא רכב שמתיימר להפגין יציאה פראית מהמקום, אף על פי שבנתוני היצרן נכתב שמ–0 ל–100 קמ"ש הוא יגיע תוך 8.4 שניות. אני חושב שהעוצמה מגיעה דווקא כשהוא נמצא בשוונג, משייט לו בכביש המהיר, ואז אפשר להעביר אותו למצב ספורט ולהרגיש איך הסוסים דוהרים. בעקיפות, רק במזל הוא לא רומס את הגרוטאות שבצדי הדרך.
יש כאן גיר רציף בעל שבעה הילוכים קדמיים שלא תרגישו איך הם עוברים מאחד לשני. הקפיצים מבצעים עבודה מרככת, כיאה לרכב שמכוון לשוק האמריקאי שאוהב הכל בגדול ובשיא הנוחות. מי שקונה רכב כזה קובע עמדה ברורה: אני הגביר של העיר. שלי הכי גדול, הכי רחב, הכי מאובזר. אוכל דלק? אז מה, אני יכול להרשות לעצמי את זה אחרי האקזיט האחרון.
במבחן צריכת הדלק סיימנו את הנסיעה עם ליטר על כל 7.7 ק"מ, שזה ממש נתון נמוך. אבל אל דאגה, בספינה שלפנינו יש טנק דלק שיכול להכיל 74 ליטרים של בנזין. גם מבחינת זיהום האוויר ראינו רכבים הרבה יותר ממושמעים. זה הגדול אוכל דלק ומזהם בכרטיס אחד. ציונו הוא 15, צבוע באדום בורדו. לא נורא, בעל הבית כבר יתרום לעמותה לניקיון החופים.
נקודת תורפה נוספת נמצאת באבזור הבטיחות. הציון פה הוא 1 בלבד. אומנם יש למכונית שש כריות אוויר ומצלמת רוורס משוכללת, אבל היום מול ההיצע הקיים אינפיניטי נמצאת הרחק מאחור. איפה בקרת שיוט אדפטיבית ובקרת סטייה מנתיב? באינפיניטי יכלו להשתדל הרבה יותר.
את ה–QX60 לא תראו יותר מדי בכבישי ארצנו. אמרנו כבר, זה רכב לנישה של הנישה. צריך גם משפחה גדולה, וכאמור אחת שיש לה מספיק כסף בבנק ומספיק חניה להחנות את הבומבה בלי לדפוק איזו כנף.
לשבור את השוק
בסוכנות של אינפיניטי בהרצליה לא היה קשה לראות ליד מי יש תור ארוך יותר של מתעניינים. ה–Q30 יותר מתקשרת איתנו, פשוטי העם. טוב, פשוטים זה עניין יחסי, אבל לפחות אלה שיכולים להרשות לעצמם רכב פרימיום במחיר שמתחיל ב–180 אלף שקל. הנה מכונית ידידותית לנהג השגרתי: רכב האצ'בק באורך 442 ס"מ, רוחב 180 ס"מ. מידות שאנחנו מכירים מחיי היומיום ולא ממחלקת הענקים.
קיבלתי למבחן את הגרסה הכי משודרגת של Q30. רכב אימתני בעל מנוע בנפח 2,000 סמ"ק, הנעה כפולה, שמוציא מעצמו 211 כוחות סוס. מנוע זהה לזה שנמצא ב–Q50. מחירו כבר הרבה פחות מעודד מבחינת הצרכן החסכן: 226 אלף שקל. אין מה לעשות, על יוקרה משלמים. Q30 נבנתה על הפלטפורמה של מרצדס A קלאס וגם קיבלה מהיצרנית הגרמנית את המנועים האיכותיים.
זה כבר היה מעבר מהיר מהספינה הענקית שסיפקה ה–QX60 למכונית מרוץ בעלת כוונות זדון. גג נמוך, לגבוהים אפילו נמוך מדי, דוושות מאלומיניום, מתלי ספורט, בלמי ספורט. כשמבקשים ממנה להאיץ, תוך 7.3 שניות היא מגיעה למאה קמ"ש, ותאמינו לי שמרגישים. הרבה יותר נהניתי מהרכב הקומפקטי בכבישים המהירים, לשם הוא מיועד. כנראה שזה בגלל כיול המתלים הספורטיבי והנוקשה שנהיה קצת חסר סבלנות בפקקים של העיר הגדולה.
אני אוהב את המראה של ה–Q30. לפחות בגרסת הספורט הוא עושה רושם אגרסיבי וזועם. פנים הרכב צועק סטייל. יש אנשים שרואים במכונית הזו סוג של ג'יפון, בגלל הגובה, אני קצת פחות. מבחינת צריכת דלק, סיימנו את היום ב–Q30 עם ליטר על כל עשרה ק"מ. טוב, זה רכב שבא לתת בראש, כך גם בזיהום האוויר - צבע אדום וציון 13. מה שכן, בניגוד ל–QX60, שאותה ניסינו בתחילה, כאן האבזור הבטיחותי בהחלט מספק. הציון הוא 6, כולל שבע כריות אוויר, בקרת סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית בזמן חירום.
באינפיניטי בונים מאוד על ה–Q30, טוענים שזהו הרכב שיכול להכניס אותם חזק לתוך השוק, אפילו להכפיל את המכירות. הם מכוונים לגרסת הפרימיום שעולה 180 אלף שקל וקורצת לקהל רב שרוצה יוקרה במחיר נוח יחסית. היצרנית יודעת לפנק, אבל צריך לבחור את הרכב המתאים. הראשון שבדקנו היה מדהים ועצום, אבל לאן בדיוק נשלח אותו, לסמטאות צפת העתיקה שיגרד את הטיח? ב–Q30 הייתי הולך על הגרסה הזולה. עם כל הכבוד לרכבי ספורט בכבישי ישראל, שתי שניות של תענוג מול דקות ארוכות של הסברים לשוטר - פחות כיף.