להשקיע ברכב של ניסאן זה ללכת על בטוח

הבכיר מניסאן שישב לצדי אמר שאני יכול ללחוץ על הדוושה של האקס טרייל. לא לפחד, הוא המשיך לדרבן בקריצה של מורה נהיגה שמשליך את תלמידו החדש היישר למים העמוקים. הסתכלתי במבט מעט מבוהל, הוא כנראה לא ידע עם מי יש לו עסק. ריסקתי מכוניות לתוך קירות בלי למצמץ. החזרתי רכבים לסוכנות בלי שלושה גלגלים. אני לא רואה בעיניים כשמבקשים ממני לשחרר נצרה, אז בכל זאת לירות?

"לחץ!", הצרפתי הבכיר המשיך לדרוש. סיפר שהוא איש של אתגרים וריגושים ולא של היסוסים במעלה ההר. "סע!", הוא נהם.

אז ככה: אנחנו בתוך רכב 4X4 באמצע יער אוסטרי. מימין עצים סבוכים, מלפנים דרך כורכר צרה ומשמאל תהום שאין לה סוף. שנייה של סלפי ואת העצמות שלי היו אוספים בקופסת גפרורים ושולחים לקבורה במעטפה עם בול.

ועוד איך שלחצתי. האקס טרייל כבר לא מתרגש מטיפוסים חיוורים כמוני. הוא יצא לפני 17 שנה לחנויות ונמכרו ממנו מאז 3.7 מיליון יחידות. סומן כרכב הכי נמכר בעולם של החברה היפנית. האמריקאים חולים עליו: הוא גדול, מרווח, יש בו מקום לחמישה נוסעים, עם אופציה לשבעה. והמחיר שלו, לפחות מעבר לים, הוא נוח למשתמש.

בוס בעבודה

נהגתי בדגם בעל מנוע 1,600 סמ"ק, דיזל, עם הנעה כפולה. רמת גימור שלא מותירה מקום לספק: חברת כבוד בפרימיום. כורסאות עור, חומרים איכותיים, מערכת שמע של "בוס". פול ווליום באמצע החורש ואתה כמו בפרק של העולם המופלא ומיד יגיע קולו של סר דיוויד אטנבורו.

לחצתי על הגז ואני חייב לדווח על מערכת המתלים המרשימה. יש רכבי שטח, גם בין החדשים, שאתה נכנס איתם לדרכים המשובשות וכל מה שאתה רוצה זה לצאת, וכמה שיותר מהר, רק לא לפרק את הישבן העדין.

הצרפתי ביקש ממני ללחוץ על הגז כי ידע שהאקס טרייל, בגרסה המשודרגת, כמעט לא סופר את הבמפרים שבדרך. לוקח אותם תוך כדי שיעול קל. כנראה משום שמאחור מסייעים מתלים מרובי קישורים שיודעים לעשות היטב את העבודה.

זו הייתה חוויית יער. הרכב האיץ בעליות, לקח יפה את הסיבובים, קפץ מעל בורות. במהלך אחד הטיפוסים השתמשתי בסטנד סטיל אסיסט, אותו סיוע שמאפשר לנהג להוריד את הרגל מהבלם והרכב יישאר במקומו. הסיוע עבד. שאלתי מדי פעם את הישבן אם הוא צריך מנוחה, הפסקת סיגריה, אבל הוא נהנה כמוני מהנוף. בסיום, בחניה, האבק שכיסה את האקס טרייל היה הסימן היחיד שסיפר שבכל זאת נתנו עבודה יפה.

בניסאן יודעים שהם חייבים להפגיז. לא מזמן הגיע אלינו הקודיאק של סקודה, על שבעת מושביו ומגוון שפצוריו, ולצ'כים האלה תמיד יש פטנטים חדשים בשרוול. שלא לדבר על מיצובישי אאוטלנדר הוותיק. יש לניסאן מתחרים חזקים כל הדרך ללקוח. נהגתי בקודיאק לא מזמן. אני חייב להודות שהאקס טרייל נוח ומזמין יותר.

מבחינת תא מטען, כמובן הכל תלוי במספר המושבים שתבחרו. בגרסת חמשת המושבים האקס טרייל יכול לאכלס 565 ליטר, שזה יפה מאוד. אבל אם תתעקשו על שבעה מושבים מלאים, תיאלצו להסתדר עם תא קטן של 135 ליטר. בתחום הזה ליפנים יש הרבה מה ללמוד מתורת האחסון של הצ'כים.

בנהיגה, שדה הראייה של הנהג היה פתוח למרחבים. משהו בהתנהלות הרכה של האקס טרייל התחבר אלי, אפילו שהדרך לא בדיוק ביקשה לשתף פעולה.

בניסאן לא ידעו עדיין לספר מה יהיה מחירו כשיגיע אלינו בסוף השנה. הרכב שבו נהגתי צעק פרימיום ולא עממיקו, והבהירו לי שלא יביאו לכאן את רמות הגימור הנמוכות. עושה רושם שמה שבאמת יקפיץ את הרכבים של ניסאן יהיה דווקא השדרוג שאמור להופיע בשנה הבאה, אז אנחנו אמורים לפגוש בכביש את הפרו–פיילוט, השלב הבא בדרך לנהיגה אוטונומית. אז הרכב כבר לא יסתפק בבקרת שיוט אדפטיבית, כמו זו שיש היום בלא מעט רכבים. זה יהיה קטן עליו, הוא יוכל להסתדר לבד בפקקים. להאיץ, לעצור, אולי גם אפילו להתעצבן. כל זה יתאפשר באמצעות שלוש מערכות שישתפו פעולה במהלך הנסיעה: שמירת נתיב, בקרת שיוט חכמה ומערכת לפקקי תנועה. רק שזה לא ידרבן נהגים להמשיך לסמס.

פרו–פיילוט אמור גם להופיע בקשקאי, האבא של הג'יפונים בארץ. קצת שוכחים: קשקאי שהושק ב–2007 היה חלוץ, שליט בלעדי בתחומו. מאז כל היצרניות הוסיפו לעצמן חיית מחמד כזו, בטח בשוק שרק הולך ומתעצם.

קשקאי נחשב לרכב הנמכר של ניסאן באירופה ב–83 שנות ההיסטוריה של החברה, אבל גם הוא, כמו האקס טרייל, חייב להרביץ יציאה מהירה מהמקום, ולכן גם הוא יגיע אלינו בסוף השנה אחרי מתיחת פנים קלה. אם אתם לא בעלי זכוכית מגדלת, בקושי תרגישו.

בניסאן אמרו שהשינויים שביצעו נעשו אחרי שפנו ללקוחותיהם כדי להבין מה חסר להם ברכב. אז ניתן דגש על מערכת מתלים שיודעת להסתדר עם במפרים. נעשו תיקונים בהגה על מנת למנוע רעידות מיותרות בידיו של הנהג. וניתן דגש גם על הפחתת רעשים חיצוניים. זגוגיות החלונות התעבו, אבל ברחובות וינה לא ידעתי אם זו המנטליות האירופית שיוצרת את הדממה ברחוב או שזו אכן השמשה שביצעה את עבודתה כמו שצריך.

מהנדסי ניסאן הודיעו שהצליחו להפחית את הרעשים שייצר מנוע הדיזל בנפח 1,600 סמ"ק. ואכן, פחות רעש דיזלי מוכר יצא מתחת למכסה המנוע. בארץ קשקאי יופיע עם אותם מנועי 1,200 סמ"ק טורבו בנזין ו–1,600 דיזל. גם האקס טרייל עם מנוע 1,600 דיזל, או עם מנוע 2000 דיזל בעל הנעה כפולה.

חבר ותיק

זה היה מפגש עם רכבים ברמות גימור נפלאות. שיא הנוחות. בניסאן אומרים שלארץ יגיעו הרמות המאובזרות ומאובטחות, ולכן ההצלחה תהיה תלויה במחיר. כידוע, הישראלי לא אוהב לצאת פראייר. ובמיוחד הוא אוהב לספר בפגישת חברים: "לא תאמין כמה שילמתי עליו".

מילת ביקורת מגיעה דווקא מתחום הרגש. קשקאי ואקס טרייל באו לשרת את בעליהם ולא לאתגר או לגרום להם להזיע. רכבים שגם במעמקי השטח לא גורמים לכם לקחת סיבוב מסוכן. שמרנים, הייתי קובע בשורה התחתונה. האם זה טוב? תלוי את מי שואלים.

להשקיע ברכב של ניסאן זה ללכת על בטוח. אין פה יציאה מטורפת מהקופסה או נקודות זכות בסעיף "מגניבות". רכבים שעל כל שאלה יש להם תשובה. לזה תוסיפו שם טוב ומוניטין מוכח. רק שיש בעיה נוספת: ב–2007 קשקאי היה לבד בשטח. היום השכונה מלאה במתמודדים איכותיים. אין פה ההתפעלות הראשונית. יש מפגש עם חבר ותיק, אבל לפחות אמין ומשודרג. 

הכותב היה אורח חברת ניסאן העולמית