מדי שנה, אינספור כלי רכב חדשים עולים על כבישי ישראל ואילו בניית הכבישים והתשתיות לא מצליחות להדביק את קצב הגידול המפלצתי. עם עומסי התנועה ההולכים וגוברים מדי שנה, ועם האפשרויות הירודות של התחבורה הציבורית, כבר שנים רבות רואים ישראלים באופנוע את הפתרון המושלם עבורם. אך האופנוע לא חף מחסרונות וסכנות והשנה רואים זאת בנתונים ובבתי העלמין.
תאונות אופנוע: סקירה כללית של המצב בישראל
על פי מחקרים, נראה שבשנים האחרונות לא נרשמה עלייה משמעותית במניין ההרוגים והנפגעים מבין רוכבי האופנוע, ואף נרשמה ירידה קלה. אלא שאז הגיעה שנת 2017 והביאה את מניין ההורגים בחצי השנה הראשונה לפי 2 מהמניין בשנה הקודמת ולמספר ההרוגים הגבוה ביותר בתקופה הנ״ל בשש השנים האחרונות.
מומחי תחבורה רבים טוענים שהבעיה טמונה בהכשרה לא מקצועית, מעקי בטיחות ותשתיות לא ראויות וכן בעליית מכירי אביזרי הבטיחות הרצויים.
לעומת, טוענים במשרד התחבורה שישראל היא מהמדינות מהמחמירות ביותר בהוצאת רישיון נהיגה לרכב דו-גלגלי.
כאשר פונים לנתונים בשטח, רואים שאחוז רוכבי האופנוע הנפגעים בתאונות דרכים עדיין גבוה מן החלק היחסי שלהם באוכלוסייה הנוסעת. אחד מכל 12 אנשים שנפגע בתאונת דרכים הוא רוכב אופנוע, כאשר 11 האחרים מהווים אוכלוסייה גדולה של נהגים ונוסעים ברכבים פרטיים, רוכבי אופניים והולכי רגל.
האמת נמצאת במספרים: נתונים נוספים אודות תאונות אופנוע בישראל
רוב תאונות האופנוע הן תאונות חמורות: כחצי מן תיקי התאונות שנדגמו הציגו תאונות קשות, ואילו עשירית מן תיקי התאונות שנדגמו הציגו תאונות קטלניות. יחד, כשישה מכל עשרה מקרים (למדייקים, 58%) הם תאונות חמורות.
נתון זה בולט במיוחד לאור העובדה שבתחום המכוניות וכלי הרכב בעלי ארבעה גלגלים ויותר, הרוב המוחלט של התאונות הן תאונות קלות. כך מתקבל על פי התוצאות, שרוכבי האופנוע חשופים לפגיעות חמורות יותר מכלי רכב אחרים.
אופנועים נוסעים מהר יותר מכלי רכב פרטיים: בממוצע, מהירות האופנועים גבוהה ממהירות כלי הרכב הפרטיים בכ-10 קמ"ש. הבדלי המהירות נרשמו בכל הכבישים הבין עירוניים, ונרשם כי בצירים מהירים אשר עוברים בתחום עירוני הפער גדול במיוחד.
הסכנות העיקריות – שיבושי דרך ופניות חדות: הבעיות העיקריות שנרשמו בכבישים הנבדקים כגורמים לתאונות היו הבנייה הגיאומטרית-הנדסית שלו והאופי התשתיתי שלו. כך בניגוד למצופה, שילוט בעייתי וסימון לא ברור היווה מקור רק ל-4% מן הקשיים בנסיעה.
כבישים משובשים ומהמורות, לצד עקומות חדות שדוחפות את הרוכב להטות את האופנוע ומסכנות אותו באיבוד שיווי משקל, היוו המקור העיקרי והבולט ביותר לבעיות בכבישים.
צעירים מעורבים יותר: צעירים עד גיל 34 מעורבים יותר בתאונות אופנוע, והתקבל כי רוכבי האופנוע הצעירים ביותר – בין הגילאים 19 ו-24 – מעורבים ברבע מכלל תאונות האופנוע. על פי המדגם, מאפייניו של רוכב האופנוע הממוצע המעורב בתאונה הם זכר צעיר, בין גיל 25 ו-34 ובעל 6 עד 9 שנות ניסיון נהיגה. בחצי השנה הראשונה של 2017 מראים הנתונים כי כמעט 50% מההרוגים בתאונות האופנוע הם בני גיל 20-24.
הסיבה העיקרית לתאונות אופנוע – עבירות תנועה: על אף כל הטענות לגבי התשתיות ואי התאמת הכבישים לרוכבים דו גלגליים, שתיים מכל שלוש תאונות דרכים אשר אופנוע מעורב בהן נגרמו כתוצאה מעבירת תנועה. באופן זה, איבוד שליטה על האופנוע שנחשב למקור עיקרי לתאונות דרכים, מהווה מקור רק ל-20% מן התאונות. עבירות תנועה שהתבצעו ע"י רוכבי האופנוע הן הגורם ל-31% מתאונות הדרכים, ואילו עבירות תנועה שהתבצעו ע"י נהגים של כלי רכב אחרים הן הגורם ל-34% מן התאונות. בחצי השנה הראשונה של 2017 מראים הנתונים כי מעל 50% מההרוגים בתאונות אופנוע הם כתוצאה מתאונה עצמית.
נוסף לנתונים אלו, מחקר עמותת אור ירוק העלה נתונים מדאיגים רבים נוספים. ביניהם נרשם כי רוכב אופנוע נתקל בסיכון בכל קילומטר וחצי בממוצע ושרוכבי אופנוע הם הנפגעים העיקריים בתאונה מעורבת.
המדינה מנסה להתערב: השינויים האחרונים בתחום התחבורה הדו גלגלית
על אף תוצאות מחקר עמותת אור ירוק והרשות הלאומית לבטיחות ברכים שהביאו לנתונים הנ"ל, תחום כלי הרכב הדו גלגליים בישראל לא נותר מקובע ואכן עבר רפורמות, אם כי אין לדעת האם כולן יועילו למען מצב התאונות בדרכים. הרפורמות שהתקבלו מכסות שני תחומים עיקריים – נושא הרישיונות, ומצב תשתיות הכבישים. סביב נושאים אלה התגבשו שלושה שינויים עיקריים בשנים האחרונות:
1. הקדמת גיל קבלת רישיון הרכב הפרטי: ההפרש בין הגיל המותר לרישיון אופנוע לבין הגיל המותר לרישיון רכב פרטי היה שנה, ובנוסף להפרש זה נדרשו נהגי הרכבים הפרטיים בתקופת ליווי, אשר לא נדרשה מרוכבי האופנוע. מצב זה השתנה עם הקדמת גיל המותר לרישיון כלי רכב פרטי לגיל 16 ותשעה חודשים, והטלת הגבלה אשר דורשת את אישור ההורים עבור מי שמבקש להוציא רישיון לאופנוע בין גיל 16 ל-17.
2. העלאת רף ההספק המותר לרכיבה בדרגת ביניים: מהלך נוסף שנועד למשוך רוכבים רבים יותר להישאר עם רישיון של דרגת הביניים היא העלאת רף ההספק המותר ברישיון מסוג זה.
באופן זה, בעלי רישיון רכיבה על אופנוע לדרגת ביניים יכולים לרכוב על כלי בעל הספק של עד 47.4 כ"ס, כך בהתאם למצב הנהוג באירופה ובניגוד למצב הקודם בישראל אשר הגביל את ההספק ל-33.9 כ"ס בלבד.
3. שיפור תשתיות הכבישים: משרד התחבורה יצא בתכנית נרחבת לשיפור תשתיות הדרכים בשלל חלקי הארץ בעלות כוללת של כ-40 מיליארד שקלים.
בין היעדים החשובים של משרד התחבורה נמצאים שיפור ושיפוץ התשתיות בכבישים הבין עירוניים בכל חלקי הארץ, וכמו כן תמיכה בשיפור התשתיות בכבישים העירוניים תוך מתן דגש להמלצות בטיחות בדרכים.
העלאת מודעות: הכל מתחיל בנהגים החדשים ובמורי הנהיגה
כפי שניתן לראות, המחקר של אגודת אור ירוק הציג מספר סוגיות שקשורות באופן ישיר אל נהגים צעירים ולא מיומנים, כגון חוסר בקיעות בחוקי התנועה, נהיגה במהירות יתר האופיינית לצעירים, מעורבות מרובה של רוכבים צעירים בתאונות הדרכים ועוד. מכך בעצם, ניתן להגיע למסקנה כי הענקת כלים מתאימים לבני נוער ונהגים חדשים והעלאת המודעות לסכנות הרבות שקיימות בכביש ובייחוד לרוכבי אופנועים, ישפיעו באופן ישיר על כמות תאונות האופנועים על הכביש.
מעבר לתכנים אליהם נחשפים בני נוער בפעילויות בנושא בטיחות בדרכים בבתי ספר ובמסגרות השונות, חשוב מאוד לא להקל ראש בבחירת מורה הנהיגה לעצמכם או לילדכם.
פנינו לדוד עברון, מורה נהיגה ותיק ואחראי מחלקת הרישוי לרכבים דו גלגליים של בית ספר לנהיגה קרן, העוסק בתחום לימודי הנהיגה כבר מעל 40 שנה, בכדי לברר איזו חשיבות יש למורים וללימודי הנהיגה וכיצד משפיעים על הנהג הצעיר בהמשך דרכו. עברון מכיר את הכביש כבר מעל 50 שנה וברזומה שלו נכללים מגוון תפקידים הקשורים לתחום הנהיגה כגון תפקיד מוחן נהיגה של משרד הרישוי, בוחן תאונות דרכים של משטרת ישראל, מורה נהיגה בצה"ל ובאזרחות.
מה החלק שלכם מורי הנהיגה בתופעה והאם אתם ערים לנתונים המדאיגים?
״כמובן שאנו ערים ומודעים לנתונים. השאיפה שלנו מורי הנהיגה המקצועיים היא להוציא לכביש נהגים חדשים שלא רק מכירים את חוקי התנועה, אלא גם מכירים בסכנות הרבות הצפויות בכביש ומודעים לחשיבות שבנהיגה זהירה ומודעת. מהמחקרים שנעשו ומניסיון העבר, למדנו והפנמנו כי להקניית הרגלי נהיגה בטיחותית וזהירה בתחילת דרכו של כל נהג צעיר, החל מבית הספר, הבית והכי חשוב – משיעור הנהיגה הראשון, יש חשיבות רבה באופן בו ינהג הנהג הצעיר בהמשך".
האם הנוער של היום משפיע על גודל התופעה?
"הנוער נשאר נוער. גיל הוצאת הרישיון מביא איתו נהגים בעלי סגנון חיים פחות אחראי הנוטה יותר להסתכן, משמע שעלינו מורי הנהיגה להכיר בעובדות ולהתאים את שיטות הלימוד לכל תלמיד ותלמיד, אנו עושים זאת דרך הכשרות והדרכות קבועות. ככל שאנו מורי הנהיגה נשתפר ונעלה ברמת היכולות וההנה של המצב כך גם נוכל להנחיל את הידע והיכולות לנהגים עצמם".
רוב התאונות של האופנוענים הן עצמיות, למה לדעתך זה קורה?
"לטעמי הבעיה נמצאת באופן בו לימודי הנהיגה מתמקדים בהצגת הסכנות האפשריות לנהגים וכיצד ניתן לזהות או להימנע מהם, אך המציאות עלולה להביא רוכבים רבים לסיטואציות מסוכנות בהן עליהם לדעת כיצד להתמודד ברגע האמת. רוב מורי הנהיגה אינם נותנים התייחסות מספקת להתמודדות במקרה אמת ואופן התגובה הנכון במקרים שכאלה".
אז כל האחריות על הכתפיים שלכם המורים?
"לא רק. מעבר לאחריות שלנו ושל ההורים לבחור נכון את מורה הנהיגה עבור ילדיהם, אשר יוסיף ערך מוסף והחשוב ביותר אולי בזמן הקניית ידע בנהיגה, חשוב להכיר בעובדה כי כרוכבי אופנוע יש ברשותכם כוח גדול למניעת תאונות הדרכים".
איך עושים את זה?
"באמצעות מעקב אחרי כללי הזהירות בקפידה, אשר כוללים לא רק דאגה עצמית לנהיגה נכונה ועל פי חוקי התנועה, אלא גם תשומת לב לנהגים האחרים שעל הכביש, ניתן לצמצם משמעותית את הסיכונים ולהביא לנסיעה בטוחה יותר".
טיפים חשובים לסיכום עבור רוכבי האופנועים בישראל?
קסדה: "לא די להניח קסדה כלשהי על הראש. קסדה תקנית ושלמה אשר רכוסה כפי הנדרש יכולה פעמים רבות להציל חיים. תאונות אופנוע רבות כוללות פגיעות ראש שהיו עשויות להיות קטלניות ללא קסדה או ברכיסת קסדה לא תקנית, ואילו קסדה תקנית הגנה על ראש הרוכב והותירה אותי בפציעות קלות בלבד".
ציוד מגן: "ממש כפי שהקסדה מגנה על הראש, כך ציוד המגן שומר על שאר הגוף. מעילי רכיבה, מגינים לברכיים ולמרפקים ונעליים ייעודיות יכולות לעשות את ההבדל בין תאונה חמורה שיש בה פגיעה קשה לבין פגיעה קלה בלבד".
לבשו כפפות: "כפפות הן מצרך חיוני לרכיבה על אופנוע לאורך כל השנה, אך בחורף במיוחד. ידיים הקופאות תחת הרוח הקרה אינן מתפקדות כראוי, וזמן התגובה האיטי יכול לגרום לשליטה מוגבלת ומסוכנת באופנוע".
חליפת גשם: "בחודשי החורף יש לעטות חליפת גשם, אשר מגנה על הגוף ושומרת עליכם יבשים וערניים. כך ניתן להבטיח גוף כשיר לנהיגה בטוחה ולשליטה מרבית על האופנוע".
תחזוקת האופנוע: "תאונה יכולה להימנע רק כתוצאה ממצב האופנוע. כלי רכב שמור שבעליו מקפיד על התחזוקה שלו הוא כלי רכב בטוח יותר. עם שמירה על תחזוקה נכונה של האופנוע תוכלו להבטיח כלי שיש לכם שליטה טובה יותר עליו, וכך למזער משמעותית את הסכנה על הכביש".
לא לסחוב ציוד מיותר: "האופנוע אינו מיועד לסחיבת ציוד רב, וזה יכול רק לסרבל את הנסיעה ולהפוך אותה למסוכנת. באם עליהם לסחוב ציוד רב – במיוחד כאשר הוא בעל משקל גדול או צורה מסורבלת – העדיפו להשתמש ברכב פרטי".
רכשו ניסיון: "כאשר אתם רוכשים אופנוע, אל תמהרו לנסות אותו בכביש מהיר, אלא תתחילו מאזורים פשוטים יותר לתמרון. נסיעות מבחן במגרשי חנייה ריקים יעזרו לכם להכיר את האופנוע, את עוצמת הגז שלו ואת עוצמת הבלימה, ולהכין את האינסטינקטים שלכם לנסיעה בכבישים".
סעו בזהירות: "יש לזכור שאופנוע הוא כלי מסוכן יותר מרכב פרטי, והתאונות המערבות אותו הן קשות יותר מתאונות בכלי רכב פרטיים. לפיכך, יש לנקוט בזהירות מתאימה ולהפעיל שיקול דעת נכון".
היו ערניים: "האופנוע הוא הכלי הקטן, והכלי שקל לפספס, במיוחד בלילה. היו ערניים לסביבה ושימו לב לכל המתרחש. אל תשכחו שלא תמיד קל לזהות ולראות את כלי הרכב המקיפים אתכם, ודאגו לשמור על ערנות יתרה בתנאי ראייה ירודים".
תסמכו רק על עצמכם: "בסופו של עניין, אם תתרחש תאונה, אתם תהיו הנפגעים. לכן, אין זה חכם להתיר את נושא הבטיחות בידיהם של הנהגים האחרים, ותדאגו לסמוך על עצמכם. היו ערניים ושימו לב לפעילות של הנהגים האחרים. התרחקו מנהגים מסוכנים ושמרו על עצמכם".
לסיכום, עם כל היתרונות הטמונים ברכיבה על אופנוע, עדיין קיים בו חיסרון משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו. נושא הבטיחות הוא נושא חשוב שיש להקדיש לו את מלוא תשומת הלב, החל מהרמה המדינית ועד לנהג הבודד.
בעוד שמשרדים ממשלתיים, עמותות שונות וארגונים אקדמיים מבצעים מאמצים לצמצום הסכנות בכבישים עבור הרוכבים, יש לזכור שחלק גדול מן הכוח נמצא בידיכם שלכם, הרוכבים. רכבו בזהירות והיו ערניים הן לנהגים האחרים, הן לחוקי התנועה והן לתנאי הכביש.