קיה ריו המעודכנת ממשיכה לעשות את העבודה כמו שצריך

אז למה? כי הישראלי צריך משהו שידליק אותו חוץ מיעילות, נוחות ושם בעל מוניטין. הוא צריך לסובב ראשים, השופוני המוכר במחוזות הארץ.

רק עכשיו נסעתי בסיטרואן C3, סופר־מיני, שמתחרה בריו. המחיר של הגרסה הבסיסית ממש דומה, אבל לסיטרואן יש איירבאמפס בדלתות והיא ושובבה. הריו קודם כל בודקת מה סידור העבודה לשבוע הבא. היא באה לתת תוצרת ולא לבלות במדרחוב עם הקולגות.
 

מדובר ברכב האצ'בק בעל חמש דלתות שיצא למדפים לפני 17 שנה. הדור הרביעי שלו הוצג כבר לפני שנה בתערוכת הרכב בפריז. דור רביעי, מה זה אומר במילון? המעצבים בגרמניה ובארצות הברית, בשיתוף עם מטה החברה בקוריאה, החליטו על קווים יותר ישרים במראה ופרונט קצת יותר אגרסיבי. 

מידות הרכב השתנו: האורך גדל ב–1.5 ס"מ, המרחק בין הסרנים התארך בס"מ, ואכן צריך להגיד שאפשר להרגיש ברכב הזה בנוח.

יש יותר מקום לרגליים, למשחק עם הכתפיים. ארבעה נוסעים בטח יסתדרו. אבל למרות הנוחות שהורגשה, תא המטען כאן הוא לא עצום ממדים, 300 ליטר בלבד. שוב, צריך לזכור שאנחנו עוסקים במכונית סופר–מיני, ועדיין המבנה של התא הוא קומפקטי ונוח להטענה.

כמו בבית

האם הרכב הזה יפה לעין המתבונן? זו בטח אחת השאלות הראשונות שיופיעו במבחן הקבלה. זו כבר שאלה של טעם אישי. הריו, למרות השינויים בעיצוב, עדיין די שמרנית. בפנים אין איזו תחושה של וואו. יש מסך בגודל 7 אינץ', מרשים למראה וידידותי לשפה העברית. המסך גדול וחברותי, אבל יש בריו הרבה פלסטיקים וצבע שחור, ולעתים זה יכול להעיק. בטח למי שכבר ראה ברכבים דומים צבעים עליזים וסימני חיים.
 

אני ממש אוהב ברכבים מהסוג הזה את התחושה הידידותית שהם מעניקים מיד בכניסה אליהם. יש מכוניות שאתה נכנס אליהן ובמשך חמש דקות רק מחפש את עצמך במרחב. איפה לעזאזל מניעים? מה זה הכפתור הזה, ולמה האור ההוא נדלק דווקא עכשיו? מרוב תחכום לא רואים את השאסי. ריו היא מכונית ברורה כשמש. נכנסתי, הנעתי, נסעתי. התנהגתי אליה כמו אל חברה ותיקה ולא כמו עם המכוניות האלו שרק אחרי חודשיים יש פריצת דרך במו"מ המדיני. ריו היא מכונית צפויה, ולרוכשים אין מה לצפות ליחסים סוערים וחוויית נהיגה בלתי נשכחת. הרכב נוסע, זה בטוח.
 

נוסע אפילו בכיף. מנוע בנזין אטמוספירי בנפח 1,400 סמ"ק, בעל הזרקת דלק רב–נקודתית. הוא מצויד בשישה הילוכים, לעומת ארבעה שהיו בעבר. מבחינת כוחות הסוס הוא איבד כמה בדרך ביחס לדור הקודם: 100 לעומת 109 בעבר. זהו לא מנוע עוצמתי שישחרר את המכונית מעצירה מוחלטת לנסיעה בפראות. לוקח לו זמן להיכנס לקצב הרצוי.

ואם אתם בכל זאת מתעקשים להגיע איתו למאה קמ"ש, תידרשו להמתין בסבלנות 13.4 שניות. מדובר בנסיעה סולידית, מתינות מופגנת, אבל כשהריו הגיעה למהירות שיוט, אי שם ליד המאה קמ"ש, זו הייתה נסיעה נעימה. ההיגוי התגלה כנוח וצייתני. אני יכול לציין בבטחה שהריו גם הייתה שקטה. בזמן האחרון יצא לי לנהוג בכמה מהמתחרות הגדולות שלה, וזו בהחלט מחמאה ראויה לציון. בקיה הסבירו ששיפרו את בידוד הרעשים באמצעות חומרים מבודדים שנמצאים בלוח המחוונים. אלה אמורים למנוע מרעשי המנוע לחדור פנימה, לפחות לחלק הקדמי של תא הנוסעים.

 

בריו הותקנה מערכת מתלים קדמיים חדשה, מה שעזר לצלוח היטב את המהמורות בכביש. היא אכן התמודדה בכיף עם שיבושים קלים, וקצת יותר מזה. קצת פחות עם פגעי כביש שעליהם הסולל כבר ישלם. בקיה מספרים שמתכנני הרכב סידרו מחדש את הקפיצים ובולמי הזעזועים לעומת הדגם היוצא, מה שמסייע בשיפור התנהגות הכביש, ולא משנה באיזו מהירות נוסעים. ואכן, כשהוא החל לעבור את רף המאה קמ"ש, הנסיעה הייתה מאוד רגועה. 

רכב פלדה

אין טענות לנהג. זה רכב שיכול לשמש זוג צעיר עם ילדים, זוג צעיר שהרגע התחתן, זוג שאין לו עניין לנקר עיניים בכניסה ראוותנית. זוג שמחפש סוס עבודה יעיל לחיי היומיום. מבחינת צריכת דלק, סיימנו יום נהיגה בממוצע של ליטר על כל 13 ק"מ. נתון סביר, לא יותר. במדד זיהום האוויר הריו עדיין בטווח הירוק, יותר בכיוון מרכז הטבלה: ציון 7. 
 

יש נתון שמסומן אצלי בכוכבית: בנושא הבטיחות ראינו כבר יצרניות שהציעו יותר, בטח פרי פיתוחן. אומנם בקיה אומרים שמדובר באחד הרכבים היותר בטוחים בקבוצה, בגלל שימוש נרחב בפלדה מתקדמת בבנייתו, אבל נדרשה הכנסה של מערכת מובילאי כדי שהציון יקפוץ ויעמוד על 6 ברמת האבזור הבטיחותי. בלימה אוטונומית, למשל, לא תמצאו כאן. הסבירו לנו שהדגם הזה מיוצר במפעל במקסיקו ושם עדיין לא הכניסו את מערכות הבטיחות המתקדמות. בעתיד הרכבים האלה אמורים להגיע עם מערכת בטיחות אקטיבית, תאריך עדיין אין. 
 

מה שכן, לריו יש מערכות למניעת נעילת גלגלים ומערכת ניהול היציבות של קיה, שמזהה אובדן אחיזה ומסייעת בזמן בלימה או פנייה. בחברה משוכנעים שהרכב הזה מסוגל להצליח בשוק שלנו ומתכוונים גם לתת לו את תשומת הלב הראויה בכל הנוגע לשיווק ומכירות. יש לו הנתונים הנכונים, לפחות על הנייר. קטן, יעיל, ידידותי וחברותי, פירמה בעלת מוניטין, שבע שנות אחריות. הבעיה היא שיש בדרך מתחרות שורשיות וגם קצת יותר הרפתקניות וצבעוניות. שם, בג'ונגל, האחיות המצליחות, ספורטאז' ופיקנטו כבר יתקשו לסייע בעזרת הקשרים שלהן. 
 

אז אולי יש שיפור רציני בריו לעומת הדור הקודם, כזה שמסוגל לתת פייט ולא להשפיל מבט. אין ספק שהמעצבים והמהנדסים לא נחו מהדור ההוא לדור הנוכחי, אבל עדיין זה נשאר בתחום הריו, בטח לא ריו גרנדה.