"קנית בסוף את הסיאט? מזל טוב. כמה עלתה לנו, 80, 90 אלף?".
"קצת יותר".
"אבל היה כתוב בעיתון שהמחירים נוחים ותנאי התשלום מצוינים".
"זו לא איביזה, זו קופרה".
"אז כמה, 100 אלף?".
"229 אלף. לאן את הולכת, תחזרי, יש לה מושבי אלקנטרה".
(שיחה בין בני זוג ערב הגירושים)
אני לא מצליח להבין מה פתאום מייצרים מכוניות ספורט בעלות חמש דלתות. מה רוצים שנעשה, שניקח את הילדים לכביש ערד–סדום ונגרום להם להקיא בסיבובים? שנגיע לארוחת החג תוך שתי דקות, במקום אחרי שעה בפקקים? מה הביא את המתכננים המחוננים לחשוב שצריך חמש דלתות ברכב קיצון? הא, אולי זה בכלל לא רכב משפחתי והרעיון הוא כניסה ויציאה מהירות לחמשת השותפים, כדי שיהיה להם קל להימלט אחרי השוד ולחמוק מהמרדף המשטרתי.
דוגרי, הכי אמיתי שבעולם, סיאט לאון קופרה לא מרשימה למראה כמו שמכונית ספורט מכוונת לעתים. היא לא כמו הונדה סיוויק טייפ R העצבנית עם הספוילר המגניב מאחור, מכונית הרייסים האולטימטיבית. קופרה היא מכונית שבמבט ראשון יש סיכוי טוב שתפהקו ותשאלו בשיא התמימות: "זו באמת היא או שנחכה לדייט הבא?".
כדי להבין במה מדובר, צריך לשים לב לניואנסים הקטנים שהאוטו הזה מחביא. לקליפרים האדומים שבצדי בולמי הגלגלים, לדגל השחמט שעל תא המטען, לאגזוז האובלי ולספוילר האחורי הצנוע. כך מזהים שאכן זו הגברת שמבקשת לנצח שוב במבחן הזמן. והיא מהירה. מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 5.7 שניות. לא הספקתם לברר כמה דלק היא אכלה בסיבוב והמכונית כבר חזרה הביתה למנוחה קלה.
קופרה היא מכונית למביני עניין. לא לכאלה שדווקא בענייני שופוני, אף על פי שגם שם בוודאי יהיו מי שילמדו להעריך את יכולותיה. קופרה חזרה אלינו אחרי שינוי קל. טוב, "שינוי" זה אולי מוגזם. יותר מתיחת פנים מתונה. קצת בפגושים, קצת בהספק המנוע, שיכול היום להוציא 290 כ"ס במקום 280.
אני הייתי חוסך מקום ומשאיר ברכב את הנהג בלבד. עזבו אתכם מחברת בני אנוש, כאן יש מנוע, הגה קטום ומנופים בצדיו להעברת הילוכים ידנית במצב נהיגה ספורטיבי. תורידו הילוך, תנו לשמוע קצת את צרידות המנוע. מתחת למכסה של קופרה נמצא מנוע בנפח 2,000 סמ"ק מוגדש טורבו לפי טכנולוגיית ה–TSI, שאפשר למצוא ברכבי פולקסווגן.
ביציאה לכביש המהיר מרגישים את התגובות החדות של הקופרה. את היציאה המהירה אחרי הלחיצה על הדוושה. אני כל כך לא אוהב לנהוג ברכבי ספורט בארץ. זאת אומרת, אני מאוד אוהב, אבל זה כל כך מתעתע. אתם לוחצים על הדוושה ובלי לשים לב כבר לא רואים אף אחד ממטר.
זו מכונית שיכולה להגיע למהירות של 250 קמ"ש. אני יודע שגם אתם שואלים: מי, הקטנה הזו? כן, היא ולא אחרת ואחריה דוהרת הניידת. לכו תסבירו לשוטר החביב שלא ידעתם, שלא שמתם לב, שלהבא תיזהרו. מי שנוהג ברכב כזה רחוק מלהיות תמים. מי שקונה קופרה יודע בדיוק לאיזה תחום אפור הוא נכנס.
איזו קרחנה. הרכב אומנם לא משדל אתכם לדבר עבירה, אבל הוא קורץ לכם בשובבות: "תנסו אותי, תראו מה יש לי להציע". ברכב שלכם, למשל, זה שחונה למטה בחניה, לא תמצאו את מערכת ה–DCC. אל תדאגו, לא מדובר בכיסא מפלט מודרני וגם לא במערכת ירי סטייל ג'יימס בונד.
מי שקונה קופרה יודע שיקבל מערכת שלדה אדפטיבית בתוך המחיר. לא סתם הוא שילם 229 אלף שקל. בשביל נסיעה יומיומית למשרד, או לחוף הים בשבת, מערכת ה–DCC לא טורחת לצאת מהפיג'מה. זו מערכת ששולחת כל הזמן אותות לבולמי הזעזועים, כמובן על פי תנאי הכביש, ומשנה את ההגדרות שלהם על מנת לשפר את תגובת ההגה. לצערי, לא נהגתי במסלול נורבורגרינג בגרמניה כדי להתרשם ממש.
כן הצלחתי להתרשם מאחיזת הכביש המדויקת. זה רכב שיודע להחזיק את עצמו היטב בסיבובים, יש מי ששומר עליכם. שוב מדובר במערכת שלא תמצאו ברכב שלכם גם אם תחפשו בפנס - דיפרנציאל קדמי, מכני, מערכת ששולטת על הגלגלים הקדמיים ומסייעת בפניות. אין מה להפחית מהירות, היא כבר תדאג לאחיזה.
תענוג לנהוג בקופרה. יש לה תיבה אוטומטית כפולת מצמד בעלת שישה הילוכים. היא לא תזזיתית מדי וגם לא רועשת. אולי חלק מחובבי הנהיגה הספורטיבית יראו בזה חיסרון, אבל לממוסד כמוני לא היו חסרים דציבלים. אהבתי את המעבר להילוכים הידניים, מצב נהיגה ספורטיבי שבו המחסומים נפרצים והרכב מביא את עוצמותיו. אני התרשמתי, חבר שישב לידי קצת פחות. למה? כמו שכבר סיפרנו, אין לו את השואו–אוף שלפעמים מחפשים ברכבים כאלה.
בפנים הוא מיוחד: מושבי אלקנטרה שאפשר לשדרג לבאקט ספורטיביים (תוספת של 9,900 שקל), חומרים איכותיים, מערכת שמע משובחת עוד יותר, מסך מולטימדיה וסאן–רוף גדול. הישיבה נוחה בשורה הקדמית, והילדים שלכם ירגישו בבית בספסל האחורי. יהיו להם פתחי מיזוג ובטח כשתורידו אותם ליד בית הספר ילחששו שם כמה ההורים שלהם מגניבים. זה עדיין רכב ספורטיבי הרבה יותר ממשפחתי.
תשע כריות אוויר ובלמי דיסק איכותיים בגלגלים הקדמיים והאחוריים לא מטשטשים את העובדה שציון האבזור הבטיחותי זוכה כאן ל–1, כמעט המינימום. מבחינת צריכת דלק אפשר להגיד שקופרה סבירה ביחס לרכבי ספורט. אולי זה בגלל מנועי ה–TSI, שנחשבים יותר חסכוניים. היצרן מספר שבנסיעה משולבת אפשר להגיע לליטר בנזין על כל 15.1 ק"מ. אני הגעתי לליטר על כל 10.8 ק"מ. בנושא זיהום האוויר לא ציפינו לתוצאה אחרת. רכבי ספורט אף פעם לא התעניינו בחור באוזון ובשלום הפרפרים. הציון הוא 13, צבע בורדו, ותגידו תודה שלא יותר.
קופרה, לסיכום, הוא רכב מטעה. אם אתם קונים מכונית ספורטיבית בעלת יכולות מטורפות, לא תרצו שהיא גם תיראה כזו? מה, אני צריך לנחש מה יש מתחת למכסה המנוע? אין ספק לגבי היכולות המשובחות, המהירויות והמערכות הטכנולוגיות. המחיר לא צריך להדהים, ככה זה ברכבים האלה. הונדה סיוויק טייפ R שעליה סיפרנו בפתיחה עולה 290 אלף ואף אחד לא נופל מהכיסא.
מדובר ברכב למביני עניין. שם קוד: "אני נוהג בקופרה". כדי שיהיה ברור שאין כאן עסק עם דאווינר, אלא עם נהג, או אולי נהגת, שיודעים מה הם מחפשים. עכשיו גם אתם יודעים למה היא משמשת.