לקנות טויוטה לנד קרוזר זה כמו לאהוד את מכבי תל אביב כדורסל בשנות ה–80 או להצביע ליכוד במצודת זאב. ללכת על הכי בטוח עם הנוסחה המנצחת. אם ננתח את המספרים היבשים, ב–2017 נמכרו 1,138 יחידות של לנד קרוזר - ירידה לעומת ה–1,283 רכבים של 2016. אבל אם תיקחו את הסגמנט של רכבי השטח הגדולים, תבינו שמדובר ב–62% מכלל השוק. יש יותר שליט מזה?
מי שמחזיק לנד קרוזר בחניה וחושב בקרוב להיפטר ממנו, יודע שהוא יוכל בבוא היום לקבל מחיר הרבה יותר גבוה מהמחירון, בגלל הביקוש העצום. סוס העבודה היפני, שהגיע ארצה לפני 21 שנה, מכר כאן כבר 23 אלף רכבים. מדובר בסמל סטטוס אצל ג'יפאים, אנשי עבודה קשה. גם אנשי דאע"ש מתים עליו ועל אחיו לבית טויוטה, ההיילקס.
אז נכון שאין כמוהו למדבריות ולשטחים המאתגרים, אבל רק כשנכנסתי לתא הטייס של הדגם הארוך נזכרתי איזו טעות הייתה להסתובב איתו במרכז תל אביב הסואן. אין תיאור אחר מאשר דינוזאור שמסייר בחנות חרסינה. סעו איתו ברחובות הצרים שליד כיכר דיזנגוף, וחמש שנים מהחיים יירדו לכם רק מהלחץ. תתפללו לא לשפשף או לגרד איזו פיקנטו עדינה, החיכוך יוביל אותה ישר לגריטה.
גם ככה הוא גדול וכבד, אבל הלנד קרוזר, אחרי מתיחת הפנים שעבר, גדל ב–6 ס"מ לאורך של 484 ס"מ (בגרסה הארוכה שבה נהגתי. תזכורת: לנד קרוזר ארוך במרכז תל אביב זה לא בריא).
הרכב הזה מרווח כל כך עד שהוא יכול להכריז על עצמאות. שטחו יהיה גדול מגודלה של ליכטנשטיין. עבור יושבי השורות הראשונות והשניות מדובר במרחבים של קאנטרי. נדחקי השורה השלישית - אם תהיו שבעה נוסעים - ייאלצו להסתפק, כמו תמיד, בקצת פחות.
אני נהגתי ברמת גימור לימיטד, היוקרתית ביותר, זו שמצמיחה את מחיר הרכב לגבהים של 400 אלף שקל. היא כוללת בין היתר ריפוד עור, סאן–רוף, והכי חשוב - מערכת בטיחות מתקדמת, שאליה נגיע בהמשך.
מבחינת הרכב אין יותר מדי שינויים חיצוניים או חידושים מעניינים. כמו שאומרים אצלנו בקבוצה: "הרכב מנצח לא מחליפים בקלות". אז בשביל שבכל זאת תוכלו להגיד "תתחדשו", בטויוטה שינו קצת את הפרונט, בפנים גרמו לרכב להיראות יותר חמים וביתי, עם מערכת מולטימדיה חדשה ואפשרות חימום מושבים לשורות הראשונות והשניות ברמות הגימור הגבוהות יותר.
יצאנו החוצה למרחבי הארץ, שם הלנד קרוזר מרגיש שהוא הכי בבית. אם הרכב יכול היה לבחור, בטח היה מעוניין לגור במושב או בחוות בודדים, לשם הוא מיועד.
אבל בואו נודה, את מרבית חייו הרכב הזה יעשה על הכבישים. הבחור מצויד במנוע דיזל שהוא לא הכי גדול שתמצאו, באזור 2,800 סמ"ק טורבו. הוא מסוגל להפיק מעצמו 177 כ"ס. בכביש, כמו שאמרנו, הוא משייט בנעימות, מביא את כל היתרונות שהוציאו לו שם טוב. חשוב לציין שאף על פי שמדובר ברכב שטח, המתלים מכוילים על הצד הנינוח.
אנשי טויוטה סיפרו שמבנה הבולם האחורי עבר שדרוג כדי לשפר את נוחות הנהיגה. יש אנשי שטח שבטח מעקמים את השפה, היו מעדיפים להרגיש את המהמורות והקפיצות. אבל עדיין זה לא מעקר את תכונות השטח המפורסמות של הרכב.
מה שטוב בלנד קרוזר הוא שכבר לא צריך להיות ג'יפאי מדופלם, כמו פעם, כדי לסייע לו להתגבר על דרכים משובשות וגבעות מאיימות. רכבים כמוהו עושים בשבילכם את רוב העבודה, רק אל תתאמצו להתהפך. כן, לחצו על הגז והוא כבר יטפס. יש פה כל כך הרבה עזרים לטובת הנהג, עד שכבר קשה להתרגש מהאתגר.
ההנעה פה כפולה ומסייעות לה בין היתר מערכת בקרת משיכה אקטיבית ששומרת על יציבות ואחיזת כביש, ומונעת החלקת גלגלים; יש מערכת למניעת הידרדרות בירידה, מה שמסייע במיוחד בשטח חלקלק; ומערכת שמונעת מהרכב להידרדר כשהוא נמצא בעלייה.
לנד קרוזר יטפס גם בזווית של 42 מעלות. מרווח הגחון שלו עומד על 21.5 ס"מ. הוא בנוי על שלדת סולם, שמיועדת בדיוק לכניסה לאזורי נהיגה קשוחים. היא יותר גמישה, עמידה ומונעת מעוצמת הזעזוע לפרק את היושבים בפנים.
לנד קרוזר הוא מסוג הרכבים שאולי יגרמו לכם להזיע מפחד בנהיגה בעיר הצפופה, אבל בחוץ, בשטח, הם רק אומרים לכם: לחצו על הגז, אל תפחדו, אנחנו איתכם. נסענו איתו ברחבי הגליל העליון, לא רחוק מהגבול עם לבנון. זה היה לא הוגן מבחינת המסלול: כמה קל היה עם הלנד קרוזר. זו מפלצת שטח, אין הגדרה אחרת.
כמו שכבר דיווחתי, נהגתי ברמת הגימור הגבוהה, הלימיטד, שמוסיפה לאבזור את מערכת הבטיחות "טויוטה סייפטי סנס". בדגמים האחרים מסתפקים במערכת מובילאיי, בהתקנה מקומית. בדרך כלל המערכת של מובילאיי עושה את העבודה, אבל במערכת של טויוטה יש עזרים כמו "קדם התנגשות", שמפעיל בלימה אוטונומית בזמן חירום, או בקרת שיוט אדפטיבית, ששומרת מרחק מהרכב שמלפנים.
זהו רכב ששוקל שתיים ורבע טונות, יש לו עוצמה של הרקולס. מי שקונה כזה, עדיף שגם ישמור את הסביבה מפניו. לכן מי שמסוגל להרשות לעצמו לרכוש אותו אולי כדאי שילך על הגרסה היותר יקרה והיותר בטיחותית.
חזרנו בערב לתל אביב עייפים ומרוצים אחרי סיבוב ארוך בצפון הירוק. סיימנו את היום בצריכת דלק של ליטר על כל 9.6 ק"מ, בהחלט נתון נאה לגודל ולמאמץ המושקע.
המועמד שלפניכם לא צריך המלצות, הוא כמו אגדה שעוברת מאב לבן. סיפורים על עמידות ואמינות שלא מאפשרים למתחרים לפתח שרירים. לא מזמן עברתי ליד קולגה צנוע שעל חלונו מישהו כתב בציניות: "אני לא לנד קרוזר".
גלגלים רזרביים
* שנה מצוינת לוולוו: בתערוכה הבינלאומית בניו יורק זכתה היצרנית בתואר רכב השנה בעולם עם מכונית הפנאי–שטח XC60 (בתמונה). המותג השוודי ניצח בדרך רכבים כמו ריינג' רובר וולאר ומאזדה CX–5, ומבחינתו זו שנה מוצלחת במיוחד, אחרי שזכה לאחרונה גם בפרס בצפון אמריקה ונבחר לרכב השנה ביפן.
* מזראטי חשפה בתערוכת הרכב בניו יורק את הלבנטה טרופאו, שאמורה להיות המכונית המהירה והעוצמתית שהיצרנית האיטלקית הוציאה מפס הייצור. בינתיים מדובר בסדרה מוגבלת, עבור מספר לקוחות מצומצם בארצות הברית וקנדה, אבל בתחילת השנה הבאה הרכב אמור להגיע גם לישראל. המחיר: כמיליון שקל. מדובר במנוע טווין טורבו מפלצתי בנפח 3,800 סמ"ק, המסוגל להפיק 590 כ"ס ויודע להגיע מ–0 ל–100 קמ"ש ב–3.9 שניות. המהירות המרבית היא 300 קמ"ש.
* קאדילק השיקה בתערוכת ניו יורק את הקרוס–אובר החדש, ה–XT4, שגם הוא יגיע אלינו בתחילת 2019 ויצטרף לאחיו הגדול, ה–XT5, שכבר השתקע כאן בהצלחה. מדובר ברכב פנאי–שטח שמצוות למנוע בנפח 2,000 סמ"ק, המכיל 235 כ"ס. הוא ישווק בגרסאות של הנעה כפולה וקדמית. המחיר בארץ טרם נקבע.
